בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

news

#291

שש שנים של מודריץ’ בלבן

המועדון בדרך-כלל לא מעלה עדכונים כאלה, זה יותר מתאים לדפי אוהדים בטוויטר ועוד. וזה ממש שווה כתבה. אקצר כאן לטובתכם: גם מודריץ’ עצמו העלה פוסט וכתב - “שש שנים בהן אני משחק במועדון הטוב ביותר בעולם. הדברים הטובים ביותר לעולם לא באים בקלות, האללה מדריד”. המשפט השני הוא סיסמה ידועה בה מודריץ’ משתמש שוב.
לפני קצת יותר משנה, בכתבה באתר על שחקני הרכש הגדולים ביותר בעידן פלורנטינו פרס - בחרנו בלוקה מודריץ’ למקום החמישי. לפני שחקנים כמו צ’אבי אלונסו, מקאללה, רונאלדו-נאזאריו. מאז המספרים קצת התעדכנו: 260 משחקים בלבן(53 משחקים בעונת הבכורה - זה יישאר השיא שלו) ארבעה גביעי אירופה, אליפות אחת ובסה"כ 14 תארים.
כשאני כותב על כך שמוריניו ‘הניח את היסודות לדסימה’ - אני מדבר על צירופו של מודריץ’ שהיה הרכש היחיד בקיץ 2012 אחרי האליפות המדהימה. כמוכן, מאז עונת הדסימה, ריאל הודחה רק פעם אחת בנוק-אאוט - נגד יובה בחצי הגמר ב-2015. מודריץ’ לא שיחק…

image

לכבוד שש השנים של מודריץ’ במדריד, החלטתי לבחור שבעה רגעים משמעותיים - עם אחד ‘לשנה הבאה’, כמאמר הקלישאה.

הרשימה ’ של לוקה מודריץ’ - לפי הסדר: הרגע הראשון : הופעת בכורה בקבוצה - הוא בקושי התאמן במדי ריאל מדריד וכבר זכה לשחק נגד בארסה בגומלין הסופר-קופה בברנבאו, ולחגוג תואר. מודריץ’ נכנס והיה כל-כך נרגש שפספס מצב הבקעה מצוין. אין דבר - ריאל מדריד ניצחה 2:1| הרגע השני : הגולאסו באולד-טראפורד: אין אחד שלא זוכר את הבעיטה של מודריץ’ לקורה-פנימה מול מנצ’סטר יונייטד בשמינית הגמר ב-2012/13, מה שהוביל אותנו להמפך, ואין ספק שמאז הוא ‘התחבר’ הרבה יותר| רגע שלישי : הבחירה של המארקה - אין ספק שהם מצטערים על זה - בסיום עונת הבכורה בלבן מודריץ’ ספג אש ונבחר ע"י המארקה בצורה מוגזמת לרכש הגרוע ביותר של הקיץ. סיכומים עושים בסוף| רגע רביעי : הציטוט אחרי דורטמונד - לא בהכרח על כר הדשא. ריאל הובילה 3:0 ברבע הגמר בברנבאו ויצאה לגרמניה בעונת הדסימה שם חוותה גומלין בלהות והפסידה 2:0. הכרטיס לחצי הגמר כמעט ברח. מודריץ’ התייצב אחר-כך סחוט בעמדת הראיונות ואמר - “אנחנו כל הזמן מדברים על זה אבל עושים את אותן הטעויות ולא לומדים”.

רגע חמישי : קרן של מודריץ’ - טוב, המשכנו בעונת הדסימה. גמר ליגת האלופות בליסבון, מודריץ’ רץ לעוד כדור קרן אבוד כדי להציל את המולדת, השעון יראה 92:48 וההמשך ידוע. מודריץ’ מראים מדהים, ראמוס נוגח עוד יותר מדהים ואנחנו בוכים מאושר. מאז, אגב, בכל כדור קרן ציפיתי ל-‘ריפיט’| רגע מס’ 6: מודריץ’ יורה - שער ניצחון של מודריץ’ הוא לא דבר שבשגרה. בעונת 2015/16, משחק החוץ השני של ריאל וזיזו - ריאל נתקעה נגד גראנדה עד שבדקה ה-85 מודריץ’ הניף את הרגל בלי בושה - תבעט, ילד, תבעט - ושלח פצצה לחיבורים ועשה 2:1| הרגע האחרון: השלטון בקארדיף - ‘אי-אפשר לזכות פעמיים בליגת האלופות’ - אז זהו, שלא. לוח התוצאות בגמר נגד יובה ב-2017 מראה על יתרון 2:1 לריאל מדריד. ואז מודריץ’ ניצל שגיאה בהגנה, נכנס פנימה בצד ימין וקיבל מסירה מקרבחאל. מודריץ’ יישר כדור רוחב תוך כדי גליץ’ וכריסטיאנו בעט לרשת את ה-3:1.


#292

אז מנדש המגעיל לא מסוגל לפרגן ללוקה:
"Football is played on the field and that’s where Cristiano won.
"He scored 15 goals, carried Real Madrid on his back and conquered the Champions League again.
“It’s ridiculous, shameful. The winner is not in doubt, as Ronaldo is the best in his position.”

לשמחתנו יש מי שכן מפרגן



#294

רק מנדש?

זאת אחותו של כריסטיאנו:

מארוטה, מנכ"ל יובה:

ואדו אגירה, העיתונאי המקורב ביותר לכריסטיאנו בספרד:


#295

ראמוס מסמן למודריץ’ את היעד הבא - כדור הזהב. בתקשורת במדריד פירגנו למודריץ’, במארקה כתבו ‘המלך החדש’. מודריץ’ עצמו בציטוט הגדול אמר שהוא לא ראה את עצמו לרגע מחוץ לריאל מדריד, הנה כל דבריו.
משהו אחר לגבי ההגרלה: המשולש זידאן-רומא-ריאל מדריד זה כנראה קוסמי, שכן זיזו ערך את הופעת הבכורה שלו בריאל מדריד בליגת האלופות הן כשחקן(שלב הבתים ב-2001/02) והן כמאמן(שמינית הגמר ב-2015/16) נגד האיטלקים. זיזו סחב הרחקה ארוכה במדי יובה מעונת 2000/01 ולכן פתח את העונה האירופית שלו באיחור בעונה העוקבת.

רונאלדו הברזילאי, האקס שלנו, אמר שהעובדה שלא זכה במפעל היא הדבר שהכי מצער אותו בקריירה הגדולה שלו, והאמת שהישג השיא שלו הוא חצי הגמר עם ריאל מדריד, אחרי השלושער באולד-טראפורד ב-2002/03. רונאלדו אמנם היה רשום במילאן ב-2006/07 אך לא יכל לשחק במפעל ואתם יודעים למה. הוא אומר אגב שריאל מדריד פייבוריטית עדיין לזכות שוב.

image

אגב אתם מוזמנים להשתעשע ולאתגר את עצמכם: חידון המארקה - ריאל מדריד וליגת האלופות. הנה החידון באתר שלנו - כל השאלות והתשובות. מהשחקן היחיד שזכה בגביע אירופה שש פעמים, היחיד שכבש בחמישה גמרים, היחיד שהבקיע רביעייה ובין היתר שני המגרשים בהם ריאל מדריד זכתה פעמיים בצ’מפיונס\גביע אירופה.


#296

מודריץ’ צריך להיבחר לשחקן השנה של פיפא לאור המונדיאל העצום של הנבחרת אותה הוביל. לתת לו את שחקן השנה של אופא זה חסר הגיון, כשאליפות הוא לא לקח וכריסטיאנו היה משמעותית בולט יותר בליגת האלופות.


#297

סרחיו רגילון המגן השמאלי הצעיר שהרשים בפרה-טמפורדה, נשאר רשמית חלק מהקבוצה הראשונה וילבש את חולצה מס’23(פדה ואלוורדה מקבל את מס’15). והוא כותב בטוויטר: “היום אני יכול לומר שהחלום שלי התגשם. להיות חלק מהקבוצה הטובה בעולם זה גאווה ואחריות. תודה לכל מי שנתן לי אפשרות לעשות את זה אפשרי. אני אתן הכול בשביל הסמל הזה. HALA MADRID”.

אז רק נעשה סדר במספרים, ואלוורדה מקבל את מס’ 15 שהיה שייך לתיאו הרננדס. רגילון כאמור עם 23, המס’ של האקס קובאצ’יץ’ ובעבר של אוזיל ודיוויד בקהאם. ויניסיוס עם מס’ 28. השוער החדש טיבו קורטואה עם מס’ 25, ולוקה זידאן עם מס’ 30.

מעבר לכך, איבן ראקיטיץ’ מפרגן לחברו הטוב לוקה מודריץ’ על בחירתו לשחקן השנה באירופה. “מזל טוב אחי, זה מגיע לך, כולנו גאים בך, בראבו קפטן!”.


#298

בדרך-כלל שנת הלימודים יוצאת לדרך ב-1 בספטמבר אבל משום שזה היה יום שבת - הילדודס נהנו מההפקר ונהנו מהחופשה יום נוסף, ורק אתמול חזרו ללמוד. ה-2 בספטמבר הוא תאריך מיוחד עבור ריאל מדריד בזכות שני שחקנים:

16 שנים עברו מאז פלורנטינו פרס המשיך להגשים לנו את החלומות, לקבץ את מיטב כוכבי תבל ולבנות הרכב של פלייסטיישן. והפעם, הגאלאקטיקו התורן היה שחקן מיוחד מאוד: רונאלדו הברזילאי, מלך המונדיאל, אל-פנומנו. אליפות אחת, צמד כבר במשחק הבכורה(נגד אלאבס) וגם במשחק האליפות באותה עונה(אתלטיק בילבאו), שלושער ענק באולד-טראפורד לקול תשואות הקהל האנגלי, ו-104 שערים בסה"כ(ב-177 משחקים) והמון רגעים קסומים. הוא היה הפיצ’יצ’י של הליגה בעונה השנייה 2003/04 וכל עוד היה בריא הקבוצה של קיירוש צעדה בראש הטבלה. לאט-לאט הפציעות חזרו, המוטיבצייה הלכה ופחתה וקאפלו החליט לחתוך אותו בחורף 2007 ואל-פנומנו עבר למילאן.

לא פעם אמר רונאלדו שהאכזבה הכי גדולה בקריירה שלו היא שהוא לא זכה בליגת האלופות. אמנם היה שחקן מילאן ב-2007 כאמור אך לא היה יכול לשחק במדיה במפעל משום ששיחק במשחק סתמי של ריאל מדריד בקייב ואפילו כבש צמד. ורונאלדו האמת גם לא היה קרוב כל-כך לזכייה במפעל, עונת השיא שלו הייתה חצי הגמר ב-2002/03, זו עם הכדורגל מהאגדות והשלושער. קבוצה שחשבנו שתביא את הדסימה אך ריאל נפלה מול יובה.

אני רק אחזור על אנקדוטה קטנה: במרץ 2003 התראיינו הגלאקטיקוס שלנו למגזין הנפלא Four-Four-Two. עד מהרה עולה לדיון השאלה הבוערת - מי השחקן הטוב ביותר? והחבר’ה מפרגנים זה לזה. רונאלדו בוחר בזידאן, וזידאן המחייך אמר - “רונאלדו היה הכי טוב”. פיגו צוחק - “הוא לא היה צריך להתאמן אפילו מרוב שהוא שיחק טוב”. ואז זידאן סיפר - “אני זוכר באחד מהאימונים שראיתי את הנשיא פרס בולדבבאס פונה לרונאלדו ואומר לו - ‘רוני, אתה יכול לרוץ קצת יותר מהר בבקשה?’. רונאלדו אמר לו 'כבוד הנשיא, אתה משלם לי כדי להבקיע גולים וזה מה שאני עושה. גם השבת אשמח את הקהל, אני מבטיח”. וכך היה. בכתבה ישנה סיקרתי בזמנו את מיטב הרגעים הגדולים שלו. מה יש לכם להגיד עליו?

ועכשיו ניתן את הכבוד לשחקן אחר: חמש שנים של גארת’ בייל בלבן של ריאל מדריד. הוולשי הגיע בדקה ה-90 של חלון ההעברות בקיץ 2013 בהעברת ענק מטוטנהאם שהערימה קשיים גדולים מאוד(לפי דיווחים סותרים ייתכן וזו הייתה ההעברה היקרה ביותר). את ההמשך אתם יודעים - שער עצום בגמר גביע המלך(בארטרה עדיין מחפש אותו), שער בנגיחה בדסימה והאמת שבעיקר פציעות ותסכול עד לפיניש אשתקד והמספרת המדהימה נגד ליברפול בגמר כשעלה מהספסל. 91 שערים כבש בייל ב-193 משחקים בלבן ובישל עוד 60 נוספים, וגולת הכותרת היא ארבעת גביעי אירופה. האם רק עכשיו בעידן פוסט כריסטיאנו הוא מתחיל להראות את הפוטנציאל שלו?


#299

פגרת הנבחרות הראשונה לעונה הגיעה ואני מאוד מקווה שנעבור אותה בשלום.

די מפתיע שאף שחקן שלנו לא פרש מהנבחרת שלו אחרי המונדיאל. בדרך כלל שחקנים מעל גיל 30 פורשים אחרי מונדיאל כי סביר להניח שהם לא יהיו בסגל במונדיאל הבא. ראמוס, מודריץ’ ומרסלו היו בשקט יכולים לפרוש מהנבחרת אבל אין סיכוי שזה יקרה.

לברצלונה יש יתרון רציני עכשיו כששלושה שחקנים משמעותיים שלהם לא ייצאו לנבחרות ויוכלו לנוח שבועיים כל פעם. פיקה פרש מהנבחרת, מסי לקח שנת חופש וג’ורדי אלבה מחוק אצל אנריקה. שלושה שחקני הרכב שיגיעו רעננים אחרי כל פגרת נבחרות, מה שאומר שקטנים הסיכויים שבארסה תפשל במשחק הראשון שאחרי הפגרה.

לנו יש רק את בנזמה שלא מוזמן והפעם גם מרסלו נשאר בחוץ. אולי לטיטה נמאס מהיכולת ההגנתית של מרסלו? לא היה לו מונדיאל טוב. זה רק זימון ראשון אחרי מונדיאל אז מוקדם לדעת.

בכל מקרה העיקר שאף אחד לא ייפצע.


#300

אם יש דבר שהשחקנים שלנו אוהבים יותר מלזכות בצ’מפיונס, זה לצחוק על קרבחאל ברשתות חברתיות:

ראמוס מסתלבט עליו שהחולצה XS, לוקאס שואל אותו אם היא מהתקופה שהוא היה בקבוצת נוער :slight_smile:

דני החזיר לראמוס באותו מטבע:

“מידה אחת יותר”


#301

זוכרים שעשינו היסטוריה? המועדון פירסם היום את הטריילר הרשמי לסרט המרגש על הזכייה ה-13 בגביע האלופות - ‘En el corazón de la Decimotercera’, ובמארקה וב-AS מיהרו גם כן להעלות אייטם. שתי דקות שפשוט פותחות את התיאבון. חוץ מהמספרת המשוגעת של בייל, מה יש לנו? ההכנות לגמר, מרסלו והציפורניים, הריכוז, נאום הניצחון של כריסטיאנו בחדר ההלבשה - "משחקים, מנצחים, זוכים ועושים היסטוריה - 3 ברציפות, אה חבר’ה?’, קצת מהחגיגות בברנבאו ובסיבלס, ראמוס שר ואיך אפשר בלי מלך ספרד שמסתלבט על קארים - ‘איזה גול, הא?’.

בנושא אחר: המועדון הודיע חגיגית על הכנסות של 750 מיליון יורו בעונה שעברה, שיא כל הזמנים, עלייה של 11.3% מהעונה שלפני וזה כמובן לא כולל מכירות שחקנים.


#302

קצת חדשות:

[​IMG]

  • קודם כל, הכי חשוב, יש תאריך לקלאסיקו , רשמנו ביומנים: ה-28 באוקטובר, יום ראשון, קאמפ-נואו, בשעה 17:15. צריך לבקש מהבוס לצאת מוקדם מהעבודה, זה נכון, אבל אחרי שאשתקד דחפו לנו אותו ביום שבת ב-1 בצהריים - אז נניח שיש שיפור.

  • ‘האנשים של לופטגי’ - שבעה שחקנים פתחו בהרכב בכל ארבעת המשחקים הרשמיים של הקבוצה עד עכשיו, ואתם מכירים את הרשימה בעל-פה. קיילור ‘מנופה’ מהרשימה כי קורטואה שיחק נגד לגאנס, ואראן ומודריץ’ סופסלו לעתים משום שהתחילו מאוחר את ההכנות לעונה, ואפילו איסקו פתח משחק אחד על הספסל. בקיצור, הנה ‘הרשימה’: המגנים קרבחאל ומרסלו, הקפטן ראמוס, וגם: טוני קרוס והטריו ההתקפי מקדימה: אסנסיו-בייל-בנזמה.

  • מריאנו עובד קשה באימונים ומתחיל לתת גולים, קורע את התחת וחולם ומצפה לדקות ראשונות במדי ריאל מדריד איך שחוזרים מפגרת הנבחרות - המשחק הקשה מאוד בסאן-ממס. אפרופו פגרת נבחרות, מרסלו לא זומן ויש לו יותר שקט בולאדבבאס ובנזמה כבר רגיל לזה שהוא לא חלק מהנבחרת הצרפתית. גם לוקאס ואסקס היה חלק ממשחק האימון של השחקנים שלא פוזרו לנבחרת, נגד קסטיליה, משחק בו מראינו הבקיע.

  • לוקה מודריץ’ סיפר בראיון - “היחסים שלי עם כריסטיאנו רונאלדו פנטסטיים. הוא שלח לי הודעה ובירך אותי אחרי הבחירה בי לשחקן המצטיין ואמר שהוא מקווה שנתראה בקרוב”. מודריץ’ הוסיף - “הכי חשוב זה הקבוצה, הקולקטיבי. הפרסים נחמדים אבל המטרה היא לזכות בתארים עם הקבוצה”.

  • במארקה ציינו את המספר העגול: 100 ימים בלי זינדין זידאן על הקווים, ומעבר לזה כתבו את השינויים שעבר המועדון ואת הדברים המוכרים, ועדיין, היום בו עזב היה עצוב.

  • ודבר אחרון: בייל, יותר מאיי-פעם: הוולשי המשיך את פתיחת העונה המדהימה שלו ואתמול כיכב גם במדי הנבחרת כשווילס ניצחה 4:1 אירלנד. בייל בישל אבל מעבר לכך כבש שער נפלא, שער שמתאים בעיקר לאריאן רובן - מקבל את הכדור בצד ימין, חותך לאמצע כשהוא ‘מבטל’ שני שחקנים ושולח פצצה לתקרת השער - גולאסו.


#303

הנושא העיקרי שתופס את הכותרות היום הוא הסנטיאגו ברנבאו החדש . במארקה כתבו שהעבודות יתחילו ממש-ממש בקרוב ויימשכו 3-4 שנים, וגם ב-AS מסכימים שהסכום המשוער לשיפוץ הוא הרבה יותר ממה שפלורנטינו חשב - 574 מיליון יורו ולא 400 מיליון. השיפוץ כולל גג מרהיב וצורה תלת-מימדית ב-360 מעלות, מקומות חנייה וגישה ועוד ועוד. ב-23 בספטמבר תתקיים אסיפה כללית של חברי הסוסיוס המרכזיים וזה יהיה הנושא הגדול. הקבוצה צריכה לבחור את מקור המימון שלה(ואולי זו הסיבה שקצת חוסכים בכסף בחלון ההעברות?), גם הלוואה נשקלת בחשבון, אבל רק בתנאים טובים. בעוד במארקה יותר חיוביים, ב-AS כתבו על הסחבת בעניין והציגו ציטוטים של פרס שהבטיח עוד מ-2004 אז נבחר שוב לנשיא, בסיום ארבע השנים הראשונות - שיהיה מגרש חדש. ב-2012 אמר “המטרה היא להתחיל ב-2013”| כעבור שנה אמר שכמובן שהקבוצה זקוקה להלוואה, אולי 400 מיליון יורו| ב-2014 טען - “זה יהיה מציאותי ב-2017”| וב-2015 אמר לאחר הפסיקה המשפטית - “אנחנו מתאימים את הפרויקט”.

ועוד כמה נושאים :

  • קבוצת הוותיקים של המועדון שניצחה את ארסנל 2:1 בברנבאו עם שערים של ראול וגוטי, שיחקה הפעם באימרויות נגד ארסנל וסיימה בתיקו ללא שערים כשהיא מפסידה בפנדלים. ראול, ארבלואה ועוד לקחו חלק.
  • במארקה כתבו ‘כולם עם מודריץ’ שהפך לשחקן הכי חשוב בסגל חוץ מבייל - בעידן שאחרי כריסטיאנו. המועדון מחבק אותו, רוצה לתמוך בו בקרב על כדור הזהב ומחזיקים לו אצבעות. בניגוד לכריסטיאנו, מודריץ’ יותר קבוצתי. במידה ויזכה בתואר כדור הזהב הוא יהיה המאושר באדם אבל אם לא - הוא בטח לא יהיה חמוץ או עצוב. נאצ’ו אמר עליו - “הוא ראוי לכל פרס אפשרי בשנה האחרונה. הוא עובד כל-כך קשה”.
  • כתבה נוספת, ‘קרבחאל עובד היטב בלחץ’. במארקה החמיאו למגן על פתיחת העונה המעולה עם שער מול חטאפה ובישול נגד לגאנס. נכתב שהוא פורח דווקא כשיש לו תחרות - השנה הגיע אודריוסולה ובקיץ 2015 דנילו הצטרף וגם פתח בהרכב במשחק הליגה נגד בטיס בברנבאו. עוד נכתב שאין לו תחליף, שיחק בכל המשחקים עד עכשיו - 4, וחשוב מכך - את כל הדקות.

#304

valladolid03-04-2

השואו של הגלאקטיקוס - 15 שנה להצגה נגד ויאדוליד| זה היה בסה"כ משחק ליגה נגד ויאדוליד, במחזור השלישי, בעונה חשוכה שאותה נעדיף לשכוח. ועדיין: כמה פעמים הקבוצה שלך באמת משחקת כמו בפלייסטיישן וכל גול בצבע? על השלושער של ראול, הוולה של זידאן וערב של דיסנילנד בברנבאו - ה-7:2 על ויאדוליד בברנבאו. אתם תקראו את הכתבה ואתם תודו לי, אבל עוד נקודה-שתיים חוץ מהפתיח:

ראול כבש שלושער ליגה אחד בלבד עד המשחק הזה, גם הוא נגד ויאדוליד. והפעם זה היה שלושער אחר - חשמל. העקב אחרי ההרמה של פיגו, שער שהבליט את כל התכונות המדהימות שלו; ההקפצה המדהימה מעל השוער אחרי שעצר את הכדור שקיבל מרוברטו קרלוס; ואפילו השער השלישי עם ההקפצה מעל השוער באמצעות שתי הרגליים והעקב האדיש לשער הריק. מאז כוכבו החל לדעוך.

דיסנילנד. במצב של 3:0 הברנבאו ידע שהניצחון כבר בכיס אבל כולם תהו איזה מהלך קסום יגיע עכשיו? בדקה ה-53 הגיע וולה אדיר של זידאן ששני רק להוא נגד לברקוזן בגמר ב-2002. בקהאם שלח כדור ארוך ממחצית המגרש שלו וזידאן בעט מהאוויר לרשת עם כל הלב, ג-ו-ל-א-ס-ו. זה נגמר 7:2. "זה היה בסה"כ משחק כדורגל אבל הוא יכול לשמש בשקט כתמונת השער של מגזין ‘הולה’, נכתב ב-AS. קמביאסו הארגנטינאי היה מושעה ממשחק הפתיחה בצ’מפיונס נגד מארסיי ובתקשורת כבר פינטזו על הרכב גלאקטיקו שכולל לא רק את פיגו-בקהאם-זידאן-ראול-רונאלדו אלא גם את גוטי - “זה יהיה משהו שלא נראה מעולם בהיסטוריה של ריאל מדריד - דיסינלד”.

ריאל מדריד (4-4-2): איקר קסיאס| סאלגדו, ראול בראבו, פאבון, רוברטו קרלוס| פיגו(נונייז, 69’), קמביאסו(בורחה, 75’), בקהאם, זידאן(גוטי, 63’)| ראול© ורונאלדו


#305

איזה מזל. במארקה מצאו תיעוד לכך שלופטגי תיכנן בכלל להכניס את איסקו ע"ח גארת’ בייל, האיש שבישל לו את השער. השופט הרביעי כבר עודכן והחילוף סומן, אלא שברגע האחרון לופטגי שוחח עם עוזרו, זרק מילה למודריץ’ וההחלטה שונתה. אוי ואבוי.

אבל יותר חשוב מזה: לא לקבוע תוכניות הלילה חבר’ה. לא משמרת לילה, לא דייטים, החברה, הבת זוג, האישה - הן יחכו. ואתם בטח מחכים לזה: הלילה ב-23:30::
en el corazón de la decimotercera - הסרט המלא על הזכייה בגביע אירופה ה-13. שידור ישר באתר הרישמי. ואמוס

טור דיעה במארקה ברגעים אלה: כנראה הראשון שמעלה לדיון את ההשתלטות של ראמוס על המצבים הנייחים, חסוס סאנצ’ז מגדיר את זה - ‘פחד או מוות’. הוא תוהה האם ריאל לא יכולה להסתדר בלי דמות ראשית כל-כך דומיננטית ושראמוס כל-כך חזק שהמאמן לא יניע אותו מזה.

כמוכן בתקשורת מפרסמים ראיון עם בייל מה-‘דיילי-מייל’ האנגלי. הוא עונה ת’אכלס שבלי כריסטיאנו, ריאל מדריד משחקת יותר כקבוצה בה יש מקום לכולם, הוא מנסה להתחמק באלגנטיות מהשאלות על זידאן ומספר שזה אכל אותו שהוא פתח על הספסל בגמר. וגולת הכותרת? המספרת: “ניסיון מספרת כשהוא לא מצליח זה נראה מטופש, אבל אם לא תעשה - לא תצליח. הכדור הגיע לכיווני וידעתי שזה ייכנס. הייתה דממה של שנייה או שתיים ואז כולם רצו אליי בטירוף, הראשון היה מרסלו ואז קרוס”.


#306

הסרט על הזכייה ה-13 בליגת האלופות

אתמול בשעת לילה מאוחרת ב-23:30 זה קרה. והסרט של הזכייה בגביע האלופות ה-13 -’ ‘En el corazón de la Decimotercera’ ’ - היה שווה את ההמתנה. כמעט ארבעה חודשים אחרי הניצחון על ליברפול בגמר במרגש בקייב, יכולנו לחזור ולנשום את אותם הרגעים, מההתחלה ועד הסוף. להיזכר כמה הקבוצה של זידאן הייתה גדולה, להתרגש ולהצטמרר מחדש. סרט שאסור לאף מדרידיסטה לפספס, בדיוק כמו הסרטים הקודמים. אנחנו לא נעשה לכם ספוילרים מלאים, ובכל-זאת כמה קטעים שהופיעו בכותרת האתר הרישמי:

כריסטיאנו מדבר. עוד בטריילר הרשמי לסרטון יכולנו לראות את כריסטיאנו עושה את זה קצר בחדר ההלבשה - "Jugar, Ganar y Hacer Historia, Tres Champions Consequtivas, Eh?’ - לשחק, לנצח ולעשות היסטוריה, שלוש זכיות ברצף, חבר’ה, ובהמשך אמר - “זה הזמן פשוט לנצח את המשחק, ולא חשוב איך נשחק. זה משחק ששווה למות עבורו”. אחרי המשחק הרוח הייתה אחרת וכריסטיאנו זרק את ה-“היה כיף לשחק בריאל מדריד” ואותת על רצונו לעזוב.

השואו של זידאן במחצית. בקטע ארוך יחסית של 3 דקות רואים את השחקנים בחדר ההלבשה אחרי 0:0 במחצית. השחקנים חוזרים לאט-לאט אחד-אחד ויושבים כל אחד במקום שלו. מרוכזים, בקושי מוציאים מילה מהפה, מקשיבים לזידאן עד הסוף. ראמוס שמתנגב אומר - “אנחנו יותר טובים!, יאללה, בואו נעשה את זה”, וזורק איזה Puta Madre. ראמוס מוסיף שהתהילה קרובה קרובה. זידאן נתן לשחקנים לדבר טיפ-טיפה בינם לבין עצמם ואז מופיע. בגמר הקודם הוא ביקש מקרבחאל ומרסלו לתקוף בחמת זעם, והפעם הוא מדבר עם איסקו ודורש שיצטרף לרחבה יותר. זידאן מדבר על כך שהקבוצה לא הופיע בפתיחת המשחק וליברפול איימה והגיעה למצבים. הוא מבקש ביטחון ושקט נפשי.

הגיבור השקט . גארת’ בייל היה השחקן האחרון לעלות מחדר ההלבשה לאחר התדרוך של זידאן. הוולשי כמובן היה מתוסכל מכך שנותר על הספסל. רואים אותו נושא תפילה קצרה ואז ממשיך. לאחר המשחק שואלים אותו “השער הכי גדול בקריירה שלך?” והוא אומר - “כן, אין ספק”.

דמעות של אלופים ‘. קיבלנו טעימה של פחות מדקה לתגובות השחקנים לאחר הגמר. ראשון רואים את מודריץ’ שואג, ואחר-כך הקפטן ראמוס בקול רועד - “עשינו את המקסימום המקסימלי”, אין יותר מזה. גם ואראן מבסוט, זידאן מחבק את בנזמה, קאסמירו ובייל מחלקים כיפיים הדדים, וקרבחאל דומע מסיבות כפולות: ההיסטוריה וגם הפציעה בגמר והחשש שלא ישחק במונדיאל והמזל הרע יכה בו שוב. הקפטן ראמוס מנסה להרגיע אותו - “אתה תחזור מהר” ושולח בדיחה - “אתה מת לעבור לחולצות אדומות כבר, הא?”(החולצות של ספרד). ועל הרגע המרגש אחראי מרסלו שבקטע לא אומר מילה אבל אי-אפשר לפספס את העיניים הדומעות שלו, וכך גם של איסקו שלצידו.

הליצן איסקו. אפרופו איסקו, הוא גם אחראי על הקטע המבדר של הסרט, כנראה. הקשר משוחח עם פרס לאחר הגמר ואומר לו - “קדימה כבוד הנשיא, תתלונן, מה לא בסדר עכשיו?”, וממשיך לירות - “רק אנחנו מסוגלים להפוך את הזכיות בצ’מפיונס לעניין קל”. איסקו מבחין ברוברטו קרלוס ולא עוצר - “כמה צ’מפיונס, אלוהים, זהו-זה, אני רוצה לזכות כבר בגביע המלך שיש עליו חוק ההתיישנות מאז הזכייה האחרונה שלנו”.

קטעים נוספים. בסרט תוכלו לראות גם סודות קטנים על איך שהמועדון מתנהל. למשל טבח שמדבר רוסית והשחקנים צוחקים עליו, והוא תמיד מחדש בארוחות. המפגש של השחקנים בזמן העיסוי, הצפייה בוידאו של משחק הגמר הקודם, נגד יובה, כדי לעשות היסטוריה, והביקורים של פרס במלון כדי לאחל מזל טוב לשחקנים האלופים לפני המשחק. ועוד ועוד ועוד…


#307

האמת שמהסרט של הדודסימה די התאכזבתי, זה עדיף עליו?
(איכות הפקה לא משהו. אני זוכר יודע אם זה היה ככה גם בקודמים, או שהם התעייפו)


#308

אם ריאל מדריד תכבוש הערב, במשחק בית מס’ 43 בליגת האלופות(הפעם האחרונה שלא: ההפסד 2:0 לבארסה בחצי גמר הצ’מפיונס ב-2011) היא תקבע שיא כל הזמנים בליגת האלופות.
חוץ מזה, בטח שמתם לב שכריסטיאנו רונאלדו חוזר הערב למאסטייה, המגרש בו זכה בתואר ראשון עם ריאל מדריד - גביע המלך ב-2011 כשכבש בנגיחה מחשמלת נגד ברצלונה.

אבל עזבו רגע, חוץ מהפוסטים על כריסטיאנו רונאלדו - הבדיחות האלה גורפות הכי הרבה לייקים בדף הפייסבוק שלנו:

“כרית בנזמה” - יש כבר 23K לייקים, ואתם לא יכולים לוותר על הדף הזה. הנה עוד כמה פנינים משם מהזמן האחרון:

כל מי שחושב שלבנזמה היה משחק חלש אתמול כנראה לא מבין כדורגל, אחרת איך תסבירו את הצמד של רונאלדו???[16 בספטמבר: תיקו לריאל בסאן-ממס ולמחרת כריסטיאנו כובש צמד ביובה].

במשחקים כאלו, כשרונאלדו לא נמצא, אפשר לראות שכל מה שהיה חסר לבנזמה בעונות שעברו זה רק כישרון.
משחק ראשון מול קבוצה שמשלמת לשחקנים שלה בכסף אמיתי ולא בתלושים לרמי לוי והכרית חוזרת להוכיח מה היא שווה- מקום על הספסל של קבוצת אמצע טבלה בליגת ג׳פניקה לנוער בסיכון.
#מפנה_שטחים_לעצמו

ב׳מארקה׳ עשו לבנזמה הנחה על המשחק החלש שלו מאמש (כנראה מכיוון שעדיין כואבת לו הרגל מהכדור שקריוס זרק לו עליה בגמר) ונתנו לו כוכב שלם.
מה שאומר שיש לו העונה כבר יותר כוכבים מבעיטות לשער[אחרי משחק פתיחת העונה בליגה נגד חטאפה].


1000 תמונות באינסטגרם ובנזמה עדיין לא מבין שאין לו צד טוב.

הביצועים קומסי קומסה:

אחרי עונה צמודה עם יתרון קל לבנזמה. מי מהשניים יצליח לדעתכם למנוע יותר שערים בטוחים בעונה הקרובה?

בראש העמוד אגב בנעיצה יש קליפ עם מיטב ההחמצות של בנזמה והם שואלים ‘יש סקאוט ביציע?’, אבל זה קצת רוע למרות שכל החמצה נוראית מהשנייה.


#309

מריאנו לא היה יכול לחלום על פרמיירה טובה יותר. מה שהתחיל עם דקות ראשונות בקבוצה והמשיך עם גולאסו ענק לחיבורים ושער ראשון בקריירה בליגת האלופות - המשיך בחדר ההלבשה. המועדון פירסם סרטון של דקה על ‘מאחורי הקלעים’ ומריאנו הנרגש שיורד לחדר ההלבשה שם מברך אותו גם המלך ראול. עוד אגדה, טוטי, זרק לעברו בהמשך ‘אחלה גול, ביצוע יפה’ והם הצטלמו.

כמו שאמרתי, ריאל שברה את שיר ההבקעות בגביע אירופה במשחקי בית - 43 ברציפות, הפעם האחרונה שהרשת לא זזה בברנבאו הייתה נגד בארסה בקלאסיקו המחריד בחצי הגמר ב-2010/11 והאדום של פפה.

את הנתונים מהמשחק אתמול קשה לפספס. ‘ריאל במצב-רוח תקיפה\מטוס’, ברוח הצ’מפיונס: שלושה גולאסוס.
30 איומים לשער.
11 למסגרת
639 מסירות.
59% החזקת כדור.
זו גם העונה ה13 ברציפות שריאל פותחת עם ניצחון בצ’מפיונס.

ומשהו אחרון: איסקו היה אחראי על שער הבכורה שלנו בליגת האלופות כמובן. זה קרה לו גם בעונת הדסימה אז כבש נגד גלטסראיי ב-6:1 בתורכיה. הוא כבש גם את השער הראשון בליגת האלופות בכלל, בעונת 2012/13, כשמאלגה הביסה את זניט. לאיסקו יש 8 שערים ב-64 הופעות במפעל.
מי שזה מעניין אותו: עבדכם הנאמן בדק ומצא את רשימת השחקנים שכבשו את השער הראשון שלנו בליגת האלופות בעשרים השנים האחרונות מאז 1998/99[אני חולה על השטויות האלה]. לאלה שמתעצלים לקרוא: כריסטיאנו מוביל עם 3 פעמים - נגד ציריך בהופעת הבכורה שלו בריאל באירופה, וכן בעונה שעברה נגד ניקוסיה וב-2016/17 עם השיוויון הדרמטי נגד ספורטינג ליסבון בכדור חופשי; ריאל נהתה פעמיים משער עצמי, וגם ראול ורוברטו קרלוס כבשו פעמיים את השער הראשון(בסרטון כאן - השער האחרון הוא הגולאסו של רוברטו קרלוס נגד מארסיי). ראמוס עשה זאת ב-2008/09 ומרסלו השווה נגד סיטי ב-2013. ועוד: פרננדו היירו, סאביו, ואן-ניסטלרוי, פיגו וגוטי(שניהם נגד רומא).


#310

עם פתיחת ליגת האלופות ביום שלישי, דירגתי עבור אתר ‘ישראל-ספורט’ את עשר הקבוצות הטובות בהיסטוריה של ליגת האלופות בפורמט הייחודי מאז 1992. בחרתי בריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו(2013-2018) כקבוצה הגדולה מכולן, אחר-כך בחרתי בבארסה של פפ גוארדיולה ומסי(2008-2012) ובמקום השלישי בריאל מדריד של ראול(1997-2003).

ניסיתי לפתח דיון קצר בפייסבוק שלנו ואחד האוהדים סיכם בצורה יפה ‘אני לא רוצה לבחור’. ובכל-זאת אשמח לשמוע ממכם דיעה. מי הקבוצה שלכם?
הקבוצה של כריסטיאנו וזידאן הייתה ווינרית ברמה פסיכת ועם המספרים קשה להתווכח, היא ניצחה כל הזמן ובכל מקום, החזירה ימי קדם כמעט כמו לשליטה בימי פושקאש ודי-סטפאנו. 4 זכיות ב-5 שנים ו-3 ברצף זה מספר מטורף!!

הקבוצה של ריאל מדריד של ראול היא אחרת. חלק מהזמן היא הייתה ‘ריאל מדריד של הגלאקטיקוס’ אבל תמיד הייתה ‘ריאל מדריד של ראול’. היא זכתה בתואר 3 פעמים ב-5 שנים(1997-2002), הייתה אנושית יותר ומה שקסום בה זה שגדלנו עליה, על השחקנים האלה ועל ראול. היא גם זו שהחזירה את הגביה אחרי המתנה של 32 שנה, משהו שהרגיש כמו נצח. גם הכדורגל שלה אולי היה קצת יותר יפה, הגמר נגד ולנסיה ב-2000 שהיה חד-צדדי, הרמונטדה נגד באיירן והמשחקים נגד מנצ’סטר יונייטד בעונה בה נעצרנו ע"י יובה. דעתכם?

1. ריאל מדריד של כריסטיאנו רונאלדו: 2013-2018
התארים: 4 זכיות בליגת האלופות(2014, 2016-2018), 3 מהן ברציפות, וחצי גמר נוסף.

“הסיפור”: ‘האלופה הנצחית’ הגדירו בתקשורת בספרד את ריאל מדריד של זינדין זידאן. ככה זה אחרי שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות וארבע בחמש שנים. הכדורגל של ריאל מדריד הזו היה מתקבל בפנים חמוצות ע"י ריאל מדריד של זינדין זידאן השחקן, אבל זה לא משנה. כדי לזכות בליגתה אלופות פעם אחת צריך מזל, אז שלוש פעמים ברציפות? ז’וזה מוריניו ייזכר כאדם שנוי במחלוקת לא רק בריאל מדריד, אבל הוא זה שהניח את היסודות ל-‘לה-דסימה’. תחת הדרכתו ריאל שברה את נאחס שמינית הגמר וחזרה לפיינל-פור האירופי שם נתקעה שלוש עונות ברציפות בין 2010 עד 2013. אנצ’לוטי, בעונת הבכורה בתפקיד, הצליח להביא את הגביע העשירי. בדרך ריאל חלפה על כל הבונדסליגה בערך - על שאלקה בסטייל, על דורטמונד עם דפיקות לב, ומול באיירן רשמה ניצחון כפול עם 5:0 מהדהד, וה-4:0 במינכן היה אחד המשחקים הגדולים בתולדותיה.

בגמר, כמובן, הייתה זו אלילת המזל יחד עם ראש הזהב של ראמוס שנגח מכל הלב לרשת בדקה ה-90. ריאל באותן השנים הודחה רק פעם אחת בנוק-אאוט - נגד יובה של אלגרי ב-2015 (חצי הגמר, בו ביקרה ריאל ב-8 השנים האחרונות), וכשמודריץ’ לא שיחק. ככה זה עם איש המספרים כריסטיאנו רונאלדו, ווינר עצום כמו סרחיו ראמוס ועוד שחקנים נהדרים, החל מעמדת המגנים התוקפים, וסגל שרץ במשך שנים רבות. בעוד בעונת הבכורה של זידאן הקבוצה נהנתה מהגרלות קלות בדרך לגמר - מאז זה היה אחרת. אשתקד ריאל התגברה על שלוש אלופות - פריס אותה ניצחה פעמיים, יובנטוס (3:0 מוחץ בטורינו והמספרת ההיא) ובאיירן מינכן, בשיניים, ובגמר פגשה את ליברפול, או יותר נכון גארת’ בייל פגש את ליברפול, שחקן הספסל שהתעופף באוויר כדי לנצח את הגמר הזה ולהביא זכייה מס’ 13.

ריאל מדריד של זידאן הייתה מאוד ורסטילית. היא ידעה לשחק ב-4-4-3 במעט הזמן בו בייל היה בריא, היא שיחקה במערך היהלום עם איסקו מתחת לחלוצים, בהרכב בו פירקה את יובה בגמר 4:1 במחצית שנייה מעולה בקאריף, וגם 4:4:2 לעתים כשצריך, במשחק אגפים משובח. זידאן נהנה מסגל עצום אותו ידע לנהל בצורה יוצאת דופן. קבוצה שנעריך כנראה, ברמת ההישגים - רק בעוד כמה שנים טובות. מאז 1998, לריאל מדריד יש יותר זכיות בליגת האלופות - 7, מאשר אליפויות ספרד(6). היא שלטה בכדורגל האירופי כמו שעשתה הקבוצה של פושקאש ודי-סטפאנו וחנטו בשנות ה-50. האם הרצף יימשך? כנראה שלא.

הכוכב: כריסטיאנו רונאלדו. ‘אפשר לקרוא לזה גביע כריסטיאנו רונאלדו’, אמר הפורטוגלי בצניעות אופיינית אחרי הגמר האחרון בו הטיל פצצה שהוא עוזב את ריאל מדריד. אבל המספרים תמיד היו הטיעון הכי גדול של כריסטיאנו רונאלדו, והוא צודק. גם בשנתיים האחרונות בהן מיעט להופיע למשחקי הליגה - הוא תמיד היה שם במאני-טיים. הוא כבש בכל משחקי הצ’מפיונס עד לחצי הגמר, 11 ברציפות אם מחשיבים את הגמר בקארדיף, ועל המספרת מול יובה מיותר להרחיב. בעונת הדסימה היו לו 17 שערים בליגת האלופות - שיא כל הזמנים, והוא מלך שערי המפעל שש שנים ברציפות, מאז 2012. כריסטיאנו כבש 68 שערי צ’מפיונס בחמש השנים האחרונות, מספר שהיה ממקם אותו היום שלישי בכל הזמנים, אחרי רק מסי וראול. ואתם יודעים שיש לו 120.

המספרים המלאים: 64 משחקים: 47 נצחונות, 10 תוצאות תיקו, 7 הפסדים

3. ריאל מדריד של ראול: 1997-2003.
התארים: 3 זכיות בליגת האלופות(1998, 2000, 2002), פעמיים חצי גמר

“הסיפור”: ריאל מדריד חיכתה 32 שנה לגביע עם האזניים הגדולות(מאז 1966), המתנה שהרגישה כמו נצח. היטיב לתאר זאת פרננדו היירו - "הוותיקים היו באים למתחם האימונים ושואלים אותי ‘כמה גביעי אירופה יש לך’, וכשעניתי להם - ‘עדיין אין לי’, הם אמרו לי - ‘אז אתה עדיין לא באמת שחקן של ריאל מדריד’. וריאל החזירה את הגביע אחרי ניצחון 1:0 מרגש על יובה בגמר באמסטרדם ארינה ב-1998 משער של מיאטוביץ’. היירו עצמו הציג משחק הגנה מושלם כששמר על דל-פיירו ואינזאגי(לאותו גמר ריאל הגיעה כאנדרדוג) ומאז החלה ההשתלטות שלה על המפעל עם שלוש זכיות תוך חמש שנים. ב-2000 הקבוצה של דל-בוסקה, שהגיע בכלל על תקן מאמן זמני, חלפה על פני מנצ’סטר יונייטד הטרבליסטית הגאה עם ניצחון באולד-טראפורד(3:2) וכן על באיירן מינכן החזקה, מולה הובסה פעמיים בשלב הבתים, וניצחה את ולנסיה 3:0 בגמר כל ספרדי אך חד צדדי.

בכל הזכיות שלה במפעל, כולל הזכייה ב-2002 כקבוצת גאלאקטיקוס לכל דבר(שנת המאה למועדון) אחרי הוולה הנפלא של זידאן השחקן היקר בעולם, והצלות רבות של השוער הצעיר איקר קסיאס שעלה מהספסל - ריאל לא סיימה אפילו שנייה בליגה. כי יש ריאל מדריד של הליגה, כנראה, ויש ריאל מדריד של הצ’מפיונס. ב-2003 היא הודחה ע"י יובה בחצי הגמר, ולאחר-מכן נדחקה מהטופ האירופי, עד שיגיע ז’וזה מוריניו כדי לתקן.

!

הכוכב: ראול. בחלק מהזמן זו הייתה ריאל מדריד של הגלאקטיקוס, אבל לאורך כל הדרך זו הייתה ריאל מדריד של ראול. החלוץ הודה בעצמו “ימי שלישי ורביעי בברנבאו תמיד הרגישו קסומים” ואין ספק שהוא היה מאוד מחובר לליגת האלופות, בדומה לריאל מדריד. אסור לשכוח, עד שבאו כריסטיאנו רונאלדו ומסי - הוא היה מלך השערים של ליגת האלופות. הוא לא כבש במהלך הזכייה נגד יובה ב-1998 אבל בשני הגמרים האחרים כן - - ב-1999/00 נגד ולנסיה באחד השערים הזכורים בגמרים, בעונה בה כבש עשרה שערים בסה"כ בצ’מפיונס, וכעבור שנתיים נגד לברקוזן אחרי הוצאת חוץ של רוברטו קרלוס. ב-2002/03 הבקיע תשעה שערים במפעל וזכורות ההצגות נגד מילאן ויונייטד. בהמשך כוכבו דעך, ובעצם כל ריאל מדריד דעכה.

המספרים המלאים: 85 משחקים: 49 נצ’, 17 תוצאות תיקו ו-19 הפסדים


#311

בימים האחרונים מרסלו שוב על המוקד. ריבאלדו הברזילאי יצא להגנתו - “מרסלו לא צריך להוכיח שום דבר”, אבל גם במארקה וגם ב-AS מבקרים אותו ללא הפסקה. ב-AS שמו את התמונה של השער הראשון - המסירה המרושלת שלו, וכן השער השלישי - הקפיצה המביכה לכדור הגובה, ובמארקה כתבו בטור דיעה ‘מרסלו לא לומד’ ושאולי מישהו צריך להסביר לו. לופטגי ‘העז’ להחליף אותו בג’ירונה כי ראה שהיא תוקפת בלי סוף מהאגף שלו ובסיום המשחק מרסלו אמר - “אני לא מבין את החילוף אבל מכבד אותו”. האמת שבמארקה לקחו את מרסלו כפרויקט - בגרפים למטה תוכלו לראות פירוט של כל המשחקים שלו מאז גמר ליגת האלופות בסאן-סירו ב-2016 - שותף במאה: הוא היה מעורב ב-49 שערים לטובת ריאל מדריד(למשל: מסר למריאנו נגד רומא ובישל לו), ומנגד הקבוצה ספגה 36 שערים ‘באשמתו’(דוגמא רלוונטית: השער הראשון של ג’ירונה).