לא הבנתם. המשחק של היום לדוגמה מופיע כניצחון שלנו בסטטיסטיקה. אנצ’לוטי מתחיל את המשחק ב-4-0 לבארסה, אז היום בעצם ניצחנו, 2-1.
4 לייקים
בטח שמתם לב לסיבוב הפליסטיישן של אמבפה אתמול עם העקב המבריק, גם הבקיע שער וורלד קלאס, היה אחראי לאדום ונתן משחק מצויין כשהוא היחיד שתיפקד, נתן חותמת סופית לחזרה לכושר.
קרלו יכול להפסיד ולעשות בושות כמה שרק רוצה מול ברצלונה, עם אמבפה במוד הזה ועם ויני וג’וד האליפות תהיה לבנה.
4 לייקים
ו-ויניסיוס הפך לניימאר בערוב ימיו מינוס הפציעות.
בלתי נסבל בעליל…
לויני יש תקופה כזאת כל עונה, מקווה שיעבור לו מהר, גם ככה עכשיו בליגה יש לו כמה שבועות של לשבת בחוץ.
טוב נושא שעלה לדיון כאן בעבר ועצוב מאוד לדבר עליו ועדיין: “למה ריאל מדריד מושפלת בקלאסיקוס?”. איפה האופי שבא לידי ביטוי בליגת האלופות נגד מנצ’סטר סיטי הקבוצה הטובה בעולם או נגד באיירן מינכן בדקות האחרונות. איך אנחנו תמיד מתפרקים?
מאז המאניטה המרגשת ב-1994/95 - כבר 30 שנה עברו - עם איבן זאמורנו, ה-0:5 שהגיע כנקמה בדיוק שנה אחרי - ריאל לא כבשה אף חמישייה. היא השיגה 0:4 מוחץ פעם אחת בקופה דל ריי, ניצחה 1:4 בליגה במשחק הפאסיו, פעמיים בסופרקופה (1997/98 ו-2023/24) וכן 2:4 שזה בטח לא ניצחון מוחץ ב-2004/05.
וברצלונה? מאניטה אחת ‘נקייה’ ב-2010/11 בליגה | ניצחון 2:6 בסנטיאגו ברנבאו ב-2008/09| ניצחון ביתי 1:5 בעונת 2018/19 בליגה| שלוש פעמים 0:4 בליגה - בעונת 2015/16 בברנבאו, בעונת 2021/22 בברנבאו ובעונה הזו בברנבאו| ניצחון 2:5 בסופרקופה הספרדי| בארסה כבשה רביעייה גם בעונת הדסימה אם כי זה היה צמוד יותר - הפסד 4:3 שלנו.
אם היינו יורדים עוד קצת גם לשלישיות אז יש את זו של רונאלדיניו כבולטת מכולן, שנה קודם לכן ברצלונה גם כן בקאמפ נואו, הובסנו גם בסוף שנות ה-90 ומנגד לריאל יש את הניצחון 0:3 בעונת 1999/00 עם הבומבה של רוברטו קרלוס בכדור חופשי מקילומטר.
הרי בואו זה כבר בקשת רחבה יותר מאשר עידן ליאו מסי שהוא שחקן של פעם במאה שנה| זה קורה עם כמה וכמה מאמנים, לא רק קרלו אנצ’לוטי הידוע לשמצה (במשמרת שלו: מאניטה אחת ושלוש רביעיות ב-18 מפגשים), גם ז’וזה מוריניו חטף מאניטה| וזה לא שבכל משחק הייתה הצגה כמו של רונאלדיניו שזכה למחיאות כאפיים ב-2005/06 אחרי שני סלאלומים עוצרי נשימה| בחלק מהתבוסות לריאל היה סגל לא פחות טוב ואף יותר טוב מברצלונה - דוגמא מובהקת היא ההשפלה ב-2021/22| כשריאל הייתה קבוצה טובה מברצלונה נניח בין 2000 ל-2003 - הניצחונות היו קשים אם בכלל והמאזן מאוד צמוד.
זה תמיד היה ככה, גם כשהיינו בשיא של הגלאקטיקוס והיינו הקבוצה הכי טובה באירופה והם בקושי עלו לאלופות עם חבורת הולנדים לא הבסנו אותם וכשהם קצת מעלינו תמיד מפרקים אותנו.
לדעתי יש כמה סיבות-
אנחנו שונאים אותם אבל הם הרבה יותר אותנו, הקלאסיקו מבחינתם זה המשחק הכי חשוב בעולם בניגוד אלינו שזה עוד משחק חשוב, מהילדים בלה מאסיה מלמדים אותם שחייבים לנצח את ה"שטן הלבן" וזה מחלחל.
הם קבוצה שבלי קשר לקלאסיקו מסורתית תמיד מחפשת עוד שער ועוד שער ואנחנו לא אנחנו תמיד מסתפקים בהישג הנדרש גם נגדם, לצורך העניין גם באיירן קבוצה עם dna כזה כמו של בארסה בלי קשר אלינו ואנחנו נסתפק ב0-2 ונלך אחורה גם נגד יונייטד, באיירן או פאריס.
ו3- יש לנו חסם מנטלי נגדם בדיוק כמו שלהם היה כמה שנים באירופה והם חטפו שם לא מעט תבוסות שלא קשורות באמת רק ליכולת.
מספיק גול אחד, טעות קטנה או משהו והם נכנסים לאטרף ואנחנו לשיתוק, השחקנים שלנו רואים מסך שחור בעיניים והשחקנים שלהפ מריחים דם, בדיוק כמו קבוצות בצ’מפיונס נגדנו שהן יודעות שזה יגיע ולא יכולות לעצור את זה.
לייק 1
אתה לחלוטין צודק בהכל.
אבל אחרי כל כך הרבה שנים, שלא לומר עשורים, כאלה, הייתי מצפה מהמועדון, על שלל בעלי תפקידיו, להפנים משהו, לנסות לשנות, להטמיע קצת אגרסיביות ואולי איזה שביב של דורסנות.
למה זה לא קורה??
למה אחרי כל כך הרבה שנים אנחנו עדיין מגיעים לכל קלאסיקו עם חסרון מנטלי מהבית?!
זה הזוי.
לייק 1
לא יודע חסם מנטלי או לא חסם מנטלי, הבעיה זה הזקן הסנילי שמאמן אותנו, אם מנטרלים את כל הבושות שהוא עשה אז המצב די שיוויוני, קרלו אחראי על רוב הפער בתבוסות בין הקבוצות, הוא היחיד שחטף תבוסות כשיש לו סגל שבבירור עולה על זה של ברצלונה בכמה רמות, נניח מסי הביא להם כמה ניצחונות מרשימים מאוד אבל זה פאקינג מסי, קרלו הצליח להיות מובס מול ברצלונה הרבה פחות טובה מריאל ב 3 השנים האחרונות.
2 לייקים
מסכים איתך באלף אחוז, גם לי זה לא ברור.
כבר היינו בשלב שאחרי מסי שצברנו רצף נצחונות והיה נראה שהדור שלא ידע את פרעה הצגבר על זה ןהנה זה קורה שוב.
לא שאני לא מסכים איתך אבל גם מוריניו חטף חמישייה, לופטגי חמישייה, בניטז רביעייה בבית וגם המצב ההפוך לא קרה- בשנים האחרונות כשהיינו בעליונות כמעט מוחלטת כמעט ולא הצלחנו להביס אותם וגם בשנים של דל בוסקה שהיינו בעשר רמות גדולים עליהם זה לא קרה.
גם כשמוריניו הוביל עליהם בסופר קאפ 0-2 והם היו בעשרה שחקנים זה לא קרה ובמקום לכתוש אותם הלכנו אחורה וגירדנו 1-2.
כך שאני מסכים מאד שהאחריות היא גם על קרלו אבל קשה להתעלם ולהתכחש ולהגיד שזה רק הוא.
זה היה מול מסי ועם לפטגי ובניטז פרז היה שם לתקן במיידי, פה קרלו מובס 3 פעמים בשנים האחרונות לברצלונה שהיא בלפחות רמה מתחת לריאל ופרז עובר על זה בשתיקה.
תוריד את הבושות של קרלו והמצב די מתאזן.
לייק 1
הדוגמאות שאני נותן כדי להמחיש כמה לא הולך לנו נגדן הן תמיד שתיים: מאזן האימים בקאמפ נואו - גם הקינטה דל בויטרה שהייתה קבוצה ענקית וזכתה בחמש אליפויות ברציפות - תמיד הפסידה שם| ומהעידן הנוכחי אלה השנים 2000-2003. ברצלונה שמשתחלת ברגע האחרון לליגת האלופות עם המספרת של ריבאלדו - מנצחת אותנו 0:2 בקאמפ נואו - נניח שזה היה משחק החזרה של לואיס פיגו אז פועלי כל העולם התאחדו, ובסנטיאגו ברנבאו 2:2 פוקסי כשגול של ריבאלדו נפסל. כעבור שנתיים ברצלונה כבר מקום שישי ועדיין תיקו 0:0 בקאמפ נואו במשחק בלי כדורגל, ו-1:1 בסנטיאגו ברנבאו בסיבוב השני למרות שהובלנו.
אפילו בעונת הפאסיו הובלנו כבר 0:4 והם היו בלי חשק לכדורגל אחרי המסדרון וסיום העונה, היה ברור שפרנק רייקארד לא ימשיך וסמואל אטו סידר לעצמו חופש ונדמה לי גם דקו בזכות צהובים. במקום לעשות את החמישי ההיסטורי - ספגנו את הבעיטה המסובבת ההיא של תיירי הנרי. גם משחק הסופרקופה עם ז’וזה מוריניו כשהם בעשרה שחקנים זו דוגמא טובה. זה גם משנה אם ההשפלה מתרחשת בליגה שזה המפעל הכי חשוב והבמה הכי חשובה או בגביעים…
לגבי ה-“DNA” שהוזכר פה - קודם כל ברצלונה יכולה לרצות לכבוש כמה שהיא רוצה, נגד אחרות זה לא תמיד הולך לה. שנית זה גם ה-DNA של ריאל מדריד בגדול אבל ככל הנראה משהו נפגע. תודעתית אנחנו מועדון גדול יותר ומצליח יותר אז אולי יש כאן את אפקט האנדרדוג. אבל זה לא דוד נגד גוליית ומאזן 1990 הם לקחו הרבה יותר אליפויות מאיתנו. וחזרנו להיות אנדרדוג מאז העונה השנייה של רונאלדיניו.
אני גם זוכר עוד משחק, כמה הופתעתי לרעה ב-2011/12, במשחק הבית, היינו בעונה אדירה, כדורגל עוצר נשימה, מבקיעים בלי סוף. כבר הובלנו אחרי 20 שניות עם המתנה של ויקטור ואלדס לאנחל די מאריה וקארים בנזמה עשה 0:1 - וסיימנו אפילו בלי נקודה, הפסדנו 3:1 והתפרקנו.
האמת היא שעונות 11/12 ו-12/13 מספרות סיפור יפה, לדעתי. בשתי העונות האלה הקבוצה היותר טובה השיגה תוצאות עדיפות באופן מובהק במשחקי הקלאסיקו (זו התקופה שהיה קלאסיקו כמעט בכל מסגרת, בשלב זה או אחר של העונה), ואיבדה הרבה נקודות בליגה נגד הקטנות, ואילו הקבוצה הפחות טובה השיגה תוצאות נחותות באופן מובהק במשחקי הקלאסיקו (מן הסתם), ועשתה 100 נקודות בליגה.
ברור מה
לגבי השאלה המקורית:
אין לי הסבר למה ברצלונה מצליחה בקלאסיקו יותר מהאיכות היחסית שלה
ואין לי הסבר למה ריאל מדריד מצליחה באירופה יותר מהאיכות היחסית שלה
אבל מרגיש לי שההסבר לשתי התופעות האלה, יהיה אשר יהיה, הוא זהה
לייק 1
כשאני אומר DNA אני מתכוון בעיקר לזה שברצלונה תמיד משחקת פתוח והתקפי במטרה להבקיע כמה שיותר ויש מספיק דוגמאות לאורך השנים מול באיירן, ארסנל ועוד.
כמובן שזה גם פועל הפוך כי אם הם לא הכי טובים הם לא יכולים לקחת והמון פעמים להיות נאיביים בעוד שריאל יודעת לעשות את זה גם אם היא לא הכי טובה שיש, אנחנו הרבה יותר אוהבים ויודעים לשמור על תוצאה מאשר הם.
בכל מקרה גם בשנים הכי טובות שלנו אפשר לספור על יד אחת את ההצגות הגדולות שלנו גם בצ’מפיונס, לרוב אלה סיפורי אופי, רמונטדות ו"סבלנו" בדרך לניצחון גדול.
גם ב0-4 ההוא על באיירן לדוגמא זו הייתה הרבה יותר תצוגה של מתפרצות, אפקטיביות וקליניות מאשר יופי של שליטה אבסולוטית במגרש, לדעתי לפחות.
אגב אם יש אחד שלא חטף בראש בשום קלאסיקו והיו לו מספיק מול מסי וגם מול כל השאר זה זיזו, כשדיברו עליו זה תמיד היה בהקשר של הרוגע והשקט שהביא ולא מספיק על הטקטיקן שהוא.
לא מוערך מספיק, האיש יודע להכין קבוצה למשחקים ספציפיים.
6 לייקים
לגמרי, וכנראה גם לתופעה שבמסגרתה בארסה מסוגלת לקחת צ׳מפיונס רק בצוותא עם אליפות (ובד״כ גם עם היותה הקבוצה הכי טובה בעולם במובהק).
זה הרבה יותר מ"לשחק פתוח" וזה לא קורה רק בקלאסיקו.
הנה רק אתמול, עוד קבוצה קיבלה מהם חמישייה…
הם עולים רעבים לכבוש ולנצח, נכון, זה לא תמיד קורה אבל תבדקו כמה גוליאדות היו רק העונה לשתי הקבוצות האלה ותבינו את ההבדל.
כמו שאמר דור, ריאל תבקיע צמד ותנוח (וכנראה תספוג גם).
ברצלונה עולה לנסות לכבוש מהדקה הראשונה ועד לאחרונה.
שתי גישות שונות לחלוטין, אני מאוד הייתי רוצה שריאל תעלה כדי לפרק קבוצות.
רק לפני שנתיים זכינו באליפות ה-1-0.
לייק 1
לא כלכך הבנתי. ב-2011/12 ריאל מדריד עשתה אליפות ענקית עם אליפות השיאים והחותמת בקאמפ נואו - מאה נקודות ו-121 שערים. מנגד בסופרקופה ובגביע ברצלונה הדיחה אותנו - אחרי פייט אדיר ובמשחקים צמודים, ובכל זאת ניצחנו קלאסיקו אחד משישה.
כעבור שנה המאזן של ריאל היה 3-2-1 בקלאסיקו כולל 1:3 די מביך בחצי גמר הגביע בקאמפ נואו אבל גמרנו את הליגה באוקטובר.
בעונת 2011/12 ריאל הייתה קבוצה טובה יותר למרות שלא היה לה את לוקה מודריץ’ וכעבור שנה ברצלונה הייתה טובה ויציבה יותר.
מעבר לכך הקלאסיקו הזה הוא תופעה שהתחילה כבר בשנות ה-90 או אמצע שנות ה-80 לדעתי זה לפני הגלאקטיקוס. והאליפויות נניח ב-2001 וב-2003 שהן כן גלאקטיקוס - בלי ניצחון בקלאסיקו.
ב-11/12 ברצלונה עשתה תוצאות טובות יותר בקלאסיקו ומדריד עשתה 100 נקודות ליגה
ב-12/13 מדריד עשתה תוצאות טובות יותר בקלאסיקו וברצלונה עשתה 100 נקודות בליגה
עד פה העובדות. בעיניי, הסימטריה בין העונות האלה זועקת לשמיים. בנוסף, במבחן העין אני חושב שברצלונה הייתה הקבוצה הטובה יותר ב-11/12 ומדריד הייתה הקבוצה הטובה יותר ב-12/13, אבל זה פחות רלוונטי להשוואה.
לא הבנתי לפי מה הכרעת איזו קבוצה חזקה יותר. לדעתי בדיוק ההיפך. זה לא מתכתב לדעתי עם המציאות. כי בעונה השנייה היו לריאל המון משברים, אחד כבר בספטמבר. כבר במחזור הרביעי מוריניו אמר “אין לי קבוצה”. ניצחנו משחק אחד מארבעת הראשונים וגם בליגת האלופות היה קשה. ובעונה קודם לכן דהרנו ודהרנו ודהרנו. כן ברצלונה הייתה מצוינת ועדיין היו לנו מתפרצות קטלניות יחד עם עומק משמעותי מהספסל.
בגדול אבל גם אתה טוען שהפער בתוצאות בקלאסיקו והדומיננטיות המוחלטת הזו זה קצת מוזר, לא? או ששוב פספסתי
לייק 1
כן אבל…תבדוק את התוצאות בסוף העונה, איזה שיטה יותר טובה בסוף ?
זידאן הוא גאון כדורגל, לדעתי האישית באותה שורה עם קלופ ופפ, אני מת עליו, ירדו על הכדורגל שלו כי ברוב התקופה שלו כאן הוא היה צריך להוציא מים מהסלע והוא הצליח להוציא יין מהסלע, מאוד רוצה שיקבל את הסגל הנוכחי שיראה לכולם שהוא יכול לשחק גם כדורגל אדיר.
מבחינה טקטית אני לא ראיתי מאמן שעולה על זידאן, ה"כדורגל חרא" שלו היה גאוני מהרמה הכי גבוהה שיש מבחינה טקטית, צחקו על התחת כשהאחראי העיקרי הייתה הקרחת.
10 לייקים