כן, זו הכוונה.
זה כמובן יותר מעודד, אם אפשר להתעודד ממשהו בעונה הזו
@titi_camara היקר, רק בקשה קטנה לי אליך -
אם תוכל, בלי תחזיות יותר לגבי אליפויות של ריאל.
18 לייקים
אני שוקל למחוק לך את ההודעה.
@titi_camara תמשיך ככה. אנחנו מחכים לתאוריה הבאה למה ריאל לא במיטבה.
לייק 1
בדיוק לפני עשור: ריאל מדריד מביסה 0:3 את וולפסבורג ועולה לחצי גמר ליגת האלופות. חלק מהמסע בדרך לאונדסימה. ריאל הגיעה מודאגת אחרי הפסד 2:0 לגרמנים במשחק הראשון (הפסד שהגיע כמה ימים לאחר הניצחון בקלאסיקו החוץ על ברצלונה), עלתה בהרכב מלא ונהנתה מערב ענק של כריסטיאנו רונאלדו, האיש למשימות מיוחדות.
החלוץ הפורטוגלי כבש את הראשון מבישול של דני קרבחאל, הכפיל בנגיחה אחרי קרן של טוני קרוס כעבור דקה ודקה ה-77 - כמה סמלי - השלים שלוער בכדור חופשית נהדר. רונאלדו הפך לשחקן הראשון של ריאל שכובש שלושער בנוקאאוט מאז רונאלדו-פנומנו נגד מנצ’סטר יונייטד ברבע הגמר ב-2003 באולד טראפורד. ומעבר לכך זו הייתה רמונטדה ראשונה של ריאל בצ’מפיונס - הפסד במשחק הראשון והעפלה עם ניצחון בגומלין - מאז עונת 2001/02! כלומר 14 שנה, מאז עונת הבכורה של זינדין זידאן כשחקן, נגד באיירן מינכן.
אגב בליגה ריאל הייתה בריצה של ניצחונות - 12 ברציפות, אך זה הספיק לה רק למקום השני בטבלה, מרחק נקודה מברצלונה שזכתה בכתר המקומי בפעם השנייה ברציפות.
בפרק בפוד קלאסיקו דיברנו על כך שבספרד היה מחזור בסימן “חלקי” של רטרו, ריאל מדריד כמובן לא שיתפה פעולה. דור הופמן שאל אותנו לאיזו תקופה בזמן היינו רוצים לחזור אחורה - כזו שלא חווינו אותה כאוהדים. את עידן הגלאקטיקוס הראשון חוויתי כילד. אז בחרתי בעונת 1994/95 - עונת הבכורה של ראול שהסתיימה באליפות ראשונה בשנות ה-90, כמובן המאניטה נגד ברצלונה - ניצחון באמת גדול על היריבה השנואה זה הדבר היחיד שחסר לי כאוהד ריאל [וכנראה לנצח יישאר חסר - X]. ולראות קצת את הכדורגל של פעם ואיך ילד הפלא ראול השתלב בקבוצה הבוגרת והפך לדבר הגדול הבא ולסמל הכי גדול של הקבוצה הזו.
גם עונת 1996/97 עשתה רושם כעונה נהדרת כשריאל מצליחה להתגבר על ברצלונה המפלצתית של רונאלדו-פנומנו ולואיס פיגו ועוד, ופאביו קאפלו הניח את היסודות ללה ספטימה. אשכרה עד מחזור 25 לא הפסדנו.
בעידן שהיום קבוצת הקאנטרה שלנו גם קצת שנויה במחלוקת לגבי רמת הכישרון, ההתנהלות וכמובן התהליך של מעבר לקבוצה הבוגרת או בעיקר מכירה החוצה.
בתקווה להוסיף גם מחר עוד פעם - דירוג ההעפלות לחצי גמר ליגת האלופות בעידן החדש בלבד:
ריאל מדריד הייתה ברבע הגמר 21 פעמים, העפילה מתוכן 17 פעמים לחצי הגמר, האחרונה ב-2023/24 אז עברה את מנצ’סטר סיטי בפנדלים. ברצלונה במקום השני יחד עם באיירן מינכן עם 13 העפלות כאשר הקטלונים היו שם בעונה שעברה ובאיירן בדומה אלינו - לא. אחר כך מדורגת צ’לסי במקום הרביעי. מילאן-יובנטוס-מנצ’סטר יונייטד חולקות יחד את המקום החמישי עם שבע העפלות. האנגלים לא היו ברבע הגמר מאז 2010-11, כבר 15 שנה. לליברפול שש העפלות לחצי הגמר - האחרונה ב-2021-22, לפריז סן ז’רמן חמש העפלות [אלופת אירופה המכהנת]. אינטר, בורוסיה דורטמונד, מנצ’סטר סיטי, אייאקס ומונאקו אחריהן עם ארבע העפלות. אתלטיקו מדריד וארסנל שלא זכו מעולם במפעל בינתיים עם שוש העפלות. ולנסיה (בשני המקרים העפילה לגמר), ויאריאל, ליון ופורטו עם שתי העפלות
הבוקר קיבלה ריאל מדריד הודעה עצובה עם מותו של שחקן העבר חוסה סנטאמריה בגיל 96. האורוגוואי היה חלק מריאל מדריד המנצחת של שנות ה-50 כשהצטרף לקבוצה ב-1957 מנאסיונל ושיחק בקבוצה תשע עונות במהלכן רשם 337 הופעות. הוא זכה בארבעה גביעי אירופה בין היתר ובשש אליפויות. צפויה דקת דומייה לבקשת ריאל מדריד לפני שריקת הפתיחה בגומלין הערב. סנטאמריה רשם 25 הופעות במדי הנבחרת שלו וכן 16 משחקים כשחקן נבחרת ספרד.
פלורנטינו פרס: “סנטאמריה תמיד ייזכר כאחד הסמלים הגדולים של המועדון שלנו. הוא היה חלק מקבוצה שתישאר בזיכרונם של כל המדרידיסטאס וכל אוהדי הכדורגל ברחבי העולם. לצד אלפרדו די סטפאנו, פרנץ פושקאש, פאקו חנטו וריימונד קופה, הקבוצה הזו החלה לבנות את המיתוס של ריאל מדריד. סנטמריה תמיד הדגים את ערכי המועדון שלנו, ועד רגעו האחרון, ריאל מדריד הייתה התשוקה הגדולה של חייו”.
סנטאמריה אימן בנוער של ריאל מדריד, את נבחרת ספרד במונדיאל 1982 וכן במשך שבע עונות את אספניול.
אמנם רבע גמר ליגת האלופות בדרך כלל נופל באמצע אפריל ועדיין לדעתי זה מסמל משהו - עד כמה התאריכים חופפים. 15/04 - אתמול - ריאל מדריד מודחת מליגת האלופות אחרי הפסד כפול נגד באיירן מינכן, אליפות ספרד אינה בהישג יד - עונה ריקה מתואר| 16/04/25 - בדיוק לפני שנה - ריאל מדריד מודחת ברבע גמר ליגת האלופות אחרי הפסד כפול לארסנל והפעם 2:1 בסנטיאגו ברנבאו, הקלאסיקו בדרך אבל האליפות לא תלויה בנו.
בשני המקרים תחושה קשה של אכזבה מהקבוצה, חוסר האיזון, התנהלות השחקנים, קנאה בקבוצות אחרות והצורך הברור ברנסנס - מהפכה - פרויקט ספורטיבי חדש. עברה שנה וכלום לא השתנה.
אם תרצו אפשר להוסיף שקפטן אגדי עוזב: לוקה מודריץ’ בשנה שעברה ודני קרבחאל כמעט בוודאות העונה. יש לו עוד שבעה משחקים בריאל מדריד.
אתם יודעים חודש אפריל בדרך כלל היה החודש בו ריאל מדריד מתעוררת וטורפת, בעיקר בליגת האלופות:
-לפני תשע שנים, ה-18/04/2017: ריאל מדריד מנצחת 2:4 את באיירן מינכן בגומלין רבע הגמר בסנטיאגו ברנבאו בהארכה (אחרי 1:2 בחוץ). שלושער של כריסטיאנו רונאלדו שכזכור כבש צמד במינכן, עם בישול אחד ענק-ענק ובכלל פארטידזו של מרסלו מול אריאן רובן, וכן, נאמר את האמת - תצוגת שיפוט שעזרה לנו מאוד כדי להעפיל. שני גולים בנבדל, קאסמירו היה יכול להיות מורחק. בצד של היריבה: תשואות לצ’אבי אלונסו, על הקווים של באיירן - קרלו אנצ’לוטי. נציין גם גולאסו של מרקו אסנסיו.
-לפני 26 שנה, ה-19/04/2000: ריאל מדריד מנצחת 2:3 את מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד בגומלין רבע הגמר. אחרי תיקו מאופס בברנבאו רבים היו פסימיים, אני הייתי ילד בכלל. אבל אחד המהלכים הראשונים שאני זוכר מריאל מדריד זה העקב האלוהי של רדונדו ואת ראול מתחמק מאחורי ההגנה ודוחק לרשת את השער השני שלו (את הראשון הוא עשה ‘לבד’ ותודה לסטיב מקמנמן). אשכרה הובלנו 0:3 בחוץ על הטרבליסטית הגאה ותודה לוויסנטה דל בוסקה. הזוי אגב שראוליטו שהוא לא שחקן שמרוכז בעצמו - אפילו לא רץ לחבק את רדונדו על המבצע המדהים הזה.
-לפי 15 שנה בדיוק: תאריך 20/04/2011: ריאל מדריד מנצחת 0:1 את ברצלונה בגמר גביע המלך באצטדיון המאסטייה. תואר ראשון לכריסטיאנו רונאלדו שכבש בנגיחה, תואר ראשון לז’וזה מוריניו. ניצחון ראשון בקלאסיקו מזה כמעט שלוש שנים, היום בו ריאל מדריד האמינה שוב שהיא יכולה לנצח את ברצלונה. פפה עלה בקישור האחורי ודרס כל מה שזז כשריאל משחקת בלי חלוץ. ברצלונה השתפרה משמעותית בחצי השני ולאיקר קסיאס היו את הרגעים שלו. ואז דאבל-פס בין די מאריה למרסלו וכריסטיאנו נוגח. אני מגדיר את הגמר הזה, הראשון בין ריאל ובארסה בגביע מאז 1990 - כגמר הגביע הגדול ביותר על אף שהיה בו שער אחד. השנאה הספורטיבית, המצ’אפ על הקווים, ההרכבים הפנטסטיים של הקבוצות…
הפעם הזרקור צריך להיות מופנה לילדים. קבוצת הנוער של המועדון הלא-היא Juvenil A זכתה אתמול בפעם השנייה בליגת האלופות לנוער, לאחר שניצחה את ברוז’ בדו-קרב פנדלים בתום 1:1 במשחק עצמו. נציין כי גם בחצי הגמר ניצחה ריאל בפנדלים - את פריז סן ז’רמן.
חאקובו אורטגה (חלוץ בן 19 ו-1.90) העלה את ריאל ליתרון בדקה ה-23 ויאנסן השווה בדקה ה-64. בדו-קרב הפנדלים החלה עוד הצגה של השוער חאבי נאבארו שבלט גם בחצי הגמר. אתמול בדו-קרב הוא רשם שתי הצלות כשהדף את הבעיטות של אמנגאי וקורן היריבים. בהרכב שפתח נציין את הבלם דייגו אגואדו שכבר מוכר לנו, שותפו ז’ואן מרטינס וכן המגן הימני חסוס פוארטה. גם חורחה ססטרו שיחק. דו-קרב הפנדלים - ניתן לצפות כאן. השוער נאבארו גיבור הרגע: “אני עדיין לא מאמין, זה היה מדהים. נראה שאני טוב בפנדלים - אבל זו אינטואיציה של הרגע”. הקפטן קרלוס דיאס: “אחרי כל העבודה הקשה שעשינו השנה - אנחנו קוצרים את הפירות”.
לפני שנסעו לאצטדיון, צוות האימון הציג סרטון מוטיבציה במלון הקבוצה בו נראו חבורה של צעירים מאקדמיית הנוער של ריאל מדריד מעודדים אותם לקראת הגמר. בתוך גל האדרנלין הזה, הבנים נדהמו לראות את אלבארו ארבלואה מופיע על המסך. מאמן הקבוצה הבוגרת איחל בהצלחה לסגל בו אימן כמה שחקנים. ביניהם, גיבור הפיינל-פור. “אתם הכי טובים”, אמר להם ארבלואה.
כדי לצנן את ההתלהבות - הנה ההרכב של קבוצת הנוער ב-2020 - על הקווים עמד ראול, ולאן השחקנים האלה הגיעו? לופז; סנטוס, רמון, ויקטור צ’וסט, מיגל גוטיירס (קאריו, 66’); אנטוניו בלאנקו; מרווין (סינטס, 65’), סרחיו אריבאס, מוראנטה (ארנדה, 76’), קרלוס דוטור (פטר, 76’); פבלו רודריגס (ג’ורדי מרטין, 30’)
לייק 1
בדיוק באותו תאריך קוסמי ה-21 באפריל - שני ניצחונות גדולים של ריאל מדריד בקלאסיקו וכמעט הבטחת אליפות, שני גיבורים גם בעלילה.
-עונת 2011/12: ריאל מדריד מתארחת בקאמפ נואו במחזור ה-35 בקרב ענק. זו הייתה אליפות השיאים של ז’וזה מוריניו עם מאה נקודות ליגה ו-121 שערי זכות. השער הראשון של סמי קדירה, עם הרבה נחישות ומאבק - שבר את השיא של הקינטה דל בויטרה מ-1989-90 (השער ה-108 של ריאל). אבל גם בעונה כה מוצלחת ריאל נכנעה בקלאסיקו - הפסידה 3:1 בסנטיאגו ברנבאו בקלאסיקו הראשון, והיה חסר לה משהו - החותמת הסופית. הניצחון הראשון על ברצלונה בליגה מאז הפאסיו! כלומר הראשון מזה ארבע שנים. כריסטיאנו רונאלדו שהיה גיבור העונה ושני מחזורים קודם לכן כבש שלושער בדרבי בוויסנטה קאלדרון - כבש את שער האליפות מה שנקרא אחרי בישול ענק של מסוט אוזיל, מיד אחרי השוויון של אלכסיס סאנצ’ס. רונאלדו חגג עם ה-Calma, Calma ו’הרגיע’. תתכוננו כי בעוד כמה ימים יישבר לנו הלב נגד באיירן מינכן - ארבעה למעשה..הדסימה תיראה רחוקה-רחוקה.
-עונת 2023/24: מחזור 32 בספרד, ריאל מדריד מארחת את ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו. ג’וד בלינגהאם שהיה האיש שלה בקלאסיקו הקודם עם צמד כולל שער ניצחון דרמטי, היה המלך גם הפעם, שוב בתוספת הזמן, בהתקפה נפלאה מצד ימין שהחלה עם ברהים דיאס, המשיכה בלוקאס ואסקס, חוסלו העסיק את הבלם וג’וד הצטרף בתזמון מדהים ובעט ברגל שמאל לרשת הגבוהה! 2:3! ברצלונה של צ’אבי הובילה פעמיים, כבר הציגה את לאמין ימאל שהקשה על אדוארדו קמאבינגה ששיחק כמגן שמאלי. אנדרס כריסטנסן כבש לזכותה אחרי שאנדריי לונין תפס אוויר וגם פרמין לופס וכמובן הייתה שערוריית השיפוט כששער של ברצלונה נפסל למזלינו לא בצדק עם כדור שבהחלט עבר את הקו.
חשוב לציין את לוקאס ואסקס ששיחק במקום דני קרבחאל שנפצע חמישה ימים קודם לכן נגד מנצ’סטר סיטי בגומלין באיתיחאד. לוקאס הציג משחק ענק כשסחט את הפנדל הראשון אותו כבש ויניסיוס, השווה ל-2:2 אחרי בישול של הברזילאי כשהוא מתגנב מאחורי ז’ואאו קאנסלו, והיה זה שהעביר את כדור הרוחב בער האחרון.
כילד שגדל על ריאל מדריד של הגלאקטיקוס והיה שבוי בחלום שהיא בלתי ניתנת לעצירה והכל היה תלוי בה - הייתי בשוק לגלות על הרצף השחור הגדול של ריאל שלא ניצחה 18 שנה את ברצלונה בקאמפ נואו.
בתאריך ה-23 באפריל, ביום כמו היום, לפני 24 שנה - הנאחס סוף-סוף נשבר. מה שלא עשו הגלאקטיקוס עד אז וגם לא הקינטה דל בויטרה שזכתה בחמש אליפויות ברציפות בספרד - עשתה הקבוצה של 2001/02 בתזמון מדויק - חצי גמר ליגת האלופות. ססאר סאנצ’ס הועדף בין הקורות על פני איקר קסיאס ורשם משחק גדול, ויסנטה דל בוסקה שיחק במערך הגנתי יותר. לואיס פיגו בכוונה ספג צהוב בגומלין רבע הגמר נגד באיירן מינכן ו"הבריז" לאוהדי בארסה שרצו שוב להראות לו כמה שונאים אותו.
השורה התחתונה, למרות שבארסה הייתה לא פחות טובה - שתי הקפצות במחצית השנייה, שני שערים והדרך לגלאזגו נראיתה בטוחה. בדקה ה-55 ראול ירד אחורה למרכז השדה ושלח כדור עומק נפלא לזינדין זידאן שהצטרף בתנופה באגף שמאל, היה לבד והקפיץ מעל רוברטו בונאנו שנגע בכדור אך לא הצליח לעצור. עשר דקות לסיום החליף סטיב מקמנמן את גוטי ששיחק בעמדה קדמית כאשר גם פרננדו מוריינטס לא היה זמין. פלאביו קונססאו, מחליף אחר, בנגיעה הראשונה שלו בכדור - ספג תיקול אבל הצליח להעביר את הכדור ימינה ו’מקה’ שלח צ’יפ אדיר למשקוף ופנימה, 0:2 לריאל מדריד. הגול הכי מזוהה עם תקופתו בקבוצה למעט בעיטת היעף בגמר 2000 נגד ולנסיה.
לברצלונה לא היה הרבה סיכוי בגומלין בברנבאו אבל היא לא ויתרה ראול כבש גולאסו ענק בבעיטה לחיבורים, אבל איבן הלגרה כבש שער עצמי - 1:1. בארסה לא השיגה את הכרטיס לגמר אבל נתנה פייט גדול. בגמר ב-15 במאי..
אני ממשיך ברוח הנוסטלגית של הת’רד:
היום לפני 14 שנה - הרגע הכי עצוב שלי כאוהד ריאל מדריד. גומלין חצי גמר ליגת האלופות נגד באיירן מינכן בסנטיאגו ברנבאו. ארבעה ימים אחרי הבטחת האליפות (מעשית, לא מתמטית) עם ניצחון ענק 1:2 על ברצלונה בקאמפ נואו - ריאל מדריד של ז’וזה מוריניו רצתה להתקדם אל עבר הדסימה ולמחוק את ההפסד 2:1 מגרמניה, שהיה משחק טראגי גם כן כשהגרמנים הבקיעו את שער הניצחון בדקה האחרונה (מריו גומס).
האווירה הייתה פנטסטית, ריאל עלתה בהרכב החזק ביותר שלה והפתיחה הייתה מושלמת. כבר בדקה השישית כריסטיאנו רונאלדו כבש בפנדל אחרי נגיעת יד של דויד אלאבה ובדקה ה-14 זה בכלל חלומית - מסוט אוזיל מצא את כריסטיאנו שגילגל לרשת, 0:2 ענק! אם זה נשאר ככה - ריאל מדריד בגמר, נגד צ’לסי שעברה את ברצלונה כבר. אלא שהחגיגות לא נמשכו הרבה זמן. בדקה ה-27 אריאן רובן צימק בפנדל אחרי עבירה של פפה.
באיירן החזיקה בכדור, ריאל קצת חששה אולי לקחת סיכונים. בניגוד לריאל, הבווארים שיחקו בהרכב משני לחלוטין במשחק הליגה לפניכן - נגד באיירן, בעוד ריאל הייתה קצת עייפה, כך התברר, מקאמפ נואו.
דריבל אדיר של מרסלו הסתיים בנגיעה לא טובה של גונסאלו היגואין שהיה בנבדל (נכנס במקומו של קארים בנזמה שסחט הצלה גדולה ממנואל נוייר), לקאקה (מחליף אחר - עלה במקומו של אנחל די מאריה) שנתפס ברחבה הגיע פנדל אבל ריאל לא הצליחה להימנע מהארכה ואז מדו-קרב פנדלים. אין מה לעשות, פנדלים. מי האמין שריאל תודח? הבווארים בועטים ראשונים. אבל כריסטיאנו רונאלדו וקאקה החמיצו, וגם שתי הצלות של איקר קסיאס לא עזרו כי סרחיו ראמוס בעט את הפנדל הרביעי שלנו - לשמיים!
ז’וזה מוריניו היה על הבירכיים, לא מסוגל, על סף דמעות. בהמשך יספר שזה היה ההפסד הקשה בקריירה שלו, והיחיד שגרם לו לבכות אחריו, שסוכנו, ז’ורז’ה מנדש, שהיה גם סוכנו של כריסטיאנו - התקשר אליו לאחר המשחק להגיע דחוף לבית של הפורטוגלי. “הוא הרוס, הוא גמור”. מוריניו אמר: “גם אני”, אבל בכל-זאת הגיע. כריסטיאנו הבטיח לקהל שיביא את הדסימה אך היא נראתה רחוקה-רחוקה..כעבור שנה ריאל שוב נתקלה בחומת חצי הגמר עם מוריניו והפעם בורוסיה דורטמונד.
-זה היה ערב יום העצמאות, הגענו לדעתי יותר ממאה אוהדים לראות את המשחק בבר בטיילת. כולנו היינו עם הראש באדמה, זה קבר לנו את החגיגות, לאף אחד לא היה חשק לצאת אחר-כך. היה לי כעס כלפיי הקבוצה על זה שספגנו את הגול השטותי על זה, על כך שלא לקחנו סיכונים, על זה שאחרי ה-0:2 לא הצלחנו לייצר יותר מדי.
הפנדלים:
דויד אלאבה - פנימה - 0:1 באיירן
כריסטיאנו רונאלדו - נוייר הודף - עדיין 0:1
מריו גומס - פנימה - 0:2 באיירן
קאקה - נוייר הודף - עדיין 0:2
טוני קרוס - איקר הודף - 0:2
צ’אבי אלונסו - חזק לאמצע - ריאל מצמקת ל-1:2
פיליפ לאם - איקר הודף - עדיין 1:2
ראמוס - יכל להשוות אבל בעט לעננים - עדיין 1:2
בסטיאן שוונשטיינגר - פנימה - 1:3 - באיירן בגמר
האם ההדחה ב-2012 היא הרגע הכואב שלכם כאוהדים?
- כן
- לא
0
מצביעים
לא נורא. מאז, ועוד לפני שבא חוסלו - הורדנו את הקוף מהגב וסגרנו חשבון גם עם באיירן מינכן. בניצחון כפול בחצי גמר הדסימה - 0:1 בבית ו-0:4 עצום בחוץ; עם 1:2 בחוץ ו-2:4 בגומלין רבע הגמר ב-2017, וגם בדרך לזכייה השלישית ברציפות של זינדין זידאן. גם כן ב-25 באפריל, בדיוק לפני שמונה שנים.
הפעם זיזו בחר בהרכב מבוקר מאוד עם לוקאס ואסקס בכנף ימין וכריסטיאנו רונאלדו בשפיץ. בדקה ה-28 ג’ושוע קימיך הערים על קיילור נאבאס וקבע 0:1 למארחת. ריאל התקשתה, אבל סמוך להפסקה דני קרבחאל העביר כדור, כריסטיאנו פספס ומרסלו בעט מכל הלב שטוח לרשת של סוון אולרייך. בדקה ה-57 אחרי קרן של באיירן - ריאל טסה למתפרצת. המחליף מרקו אסנסיו קיבל מסירה מלוקאס ונעץ את הכדור ברשת - איזה קלאץ’. עד לסיום ריאל שרדה, ובגומלין השלימה את המשימה עם 2:2.
באותה עונה ניצחה ריאל גם את פריז סן ז’רמן בחוץ בשמינית הגמר (גומלין) - 1:2 בגומלין, גם את יובנטוס בחוץ 0:3 ברבע הגמר הראשון, וגם את באיירן בחוץ בחצי הגמר הראשון - לראשונה בתולדותיה שלושה ניצחונות חוץ בנוקאאוט. מעבר לכך, שימו לב לנוקאאוט של מרסלו - שער נגד פ.ס.ז’ בברנבאו שעשה 1:3| שער נגד יובנטוס בטורינו - שעשה את ה-0:3| שער שיוויון נגד באיירן בחצי הגמר ובישול לבנזמה בגומלין בברנבאו| וגם הבישול לגארת’ בייל בגמר.
חייב לומר שאם כבר, אז הרגע הכי עצוב לי כאוהד ריאל - הוא עכשיו.
אז, בזמן ההדחה מול באיירן, אכן היה מבאס במיוחד, מאכזב, וגם מעציב - אבל לפחות ידענו שזה רגע בזמן, שתכף תגיע עוד עונה ועוד הזדמנות - לתקן, ולהגיע רחוק יותר (כפי שאכן עשינו שנתיים אחרי זה, ולא פחות מ-6 פעמים מאז - גם אם חלום הטראבל טרם הושג).
אבל היום? אין תקווה לכלום. הקבוצה בקנטים, אין מאמן, המועדון זרק מהמדרגות סמל אמיתי בשביל חבורת מושתנים מפונקים, הסגל לא מאוזן, וגרוע מכך - נמצא במנטליות מחורבנת, ואין מישהו שנראה שיכול להוציא אותנו מהמצב הזה. חרבנא אמיתית.
13 לייקים
דל"פ - המשפט “ויניסיוס ואמבפה זה לא הולך ביחד” זה די קשקוש. למה לא הולך? ה-aura שלהם דורכת אחת על השנייה?
אלא מה, מסבירים, הבעיה היא שאמבפה לא חלוץ, ואז הוא נגרר לצד של ויני. גם זה לא מובן. מה זה “נגרר לכנף”? יש איזה כוח מאגי שמושך אותו לצד שמאל?
בעיניי, ברמת המיקרו הבעיות הן:
-
חוסר בתנועה ללא כדור (קילומטראז’ נמוך על תקן קבוע זו תוצאה ישירה של זה) שגורם לזה ש’‘לא יכולים לפרוץ בונקרים’’
-
סירוב עקשני של קיליאן לשחק כחלוץ, שמוביל לחוסר נוכחות ברחבה ויותר מדי שחקנים סביבה. הסיבה שיש לצרפתי כ"כ הרבה גולים מחוץ לרחבה היא גם יכולת הבעיטה הפנומנלית שלו וגם זה שהוא פשוט נמצא שם יותר מדי פעמים. התוצאה של זה היא קאטבקים של טרנט/פדה שהולכים לפח קבוע וכמובן תלונות על זה ש’‘אין חלוץ’'.
-
סירוב לא פחות עקשני של ויני למסור לקרראס ולשחק איתו על הקו (עקיפות וכו’)
עוד קצת זום-אאוט ומדברים על הנעת כדור, לחץ והשתחררות ממנו אבל אילו פחות קריטיים כשמדובר בליגה.
כדי לפתור את הבעיות הללו צריך מאמן שיקבל גיבוי מההנהלה, מה שמוביל איתנו לבעיה ברמת המאקרו - התנהלות ביזיונית של ההנהלה לאורך העונה שבוחרת בפאקינג ויניסיוס על פני אלונסו, ומכאן באמת לא ברור איך מתקדמים.
מהצד השני, ממש לא מסכים עם הטענה - מורשת מימי אנצ’לוטי העליזים - שהבעיה היא כמובן ויניסיוס*. בעיניי, כמו אז גם עכשיו זו טמינת ראש בחול. כלל אצבע - כשאין כדורגל הכדור הולך לברזילאי, ולכן בהינתן הבעיות שציינתי למעלה, שימו את לאמין במקומו ונקבל אותן טענות בדיוק (“לאמין הולך ראש בקיר וגורר איתו את כל הקבוצה”). ספק אם גם אוליסה יוכל להציל את המולדת.
באופן כללי, רכש לא רלוונטי בכלל. מי שראה את השיפור (היחסי!) בימים של צ’אבי ואת הנפילה המפוארת שבאה אחרי החילוף ההוא ועדיין חושב שזה אירוע של סגל פשוט חי בסרט.
*מסכים כמובן שמבחינה פרסונלית האיש כנראה לא יחזור לפריים, העלות שלו עולה על התועלת וכדאי שיימכר.
לייק 1
אבל זה קצת wishful thinking.
אתה אומר, זו לא בעיה אינהרנטית בשחקנים, זה כי אין מאמן שמכניס אותם לסדר, גורם להם לרוץ יותר, להשתתף במשחק לחץ וכו’.
בהרבה מקרים, לא משנה כמה תרצה, תתקשה מאוד לגרום לכוכבי על לעשות את זה. גם מסי לא עשה יותר מידי הגנה. אתה חושב שהמאמן הנכון, טוב ככל שיהיה, היה משנה את זה?
כשיש לך אחד כזה אפשר להסתדר, כשיש שניים- פחות. זו הטענה המרכזית שלי.
השניה- כן, שניהם אוהבים לשחק באותן בלטות. האם מאמן טוב יותר יצליח להכריח אחד מהם לזוז? אולי, אבל גם זה מורכב מאוד.
אם מאמן יגרום לשניהם לעשות יחד הגנה כמו שחקן אחד (כל אחד קצת יותר) אז “החיסרון המספרי” שלנו יהיה נמוך יותר. אני לא מצליח להבין איך שניהם מדברים על זה בריאיונות וזה עדיין לא גורם להם להזיז את התחת במשחקים גדולים אפילו.
לגבי העניין המקצועי כתבתי כמה פעמים מה אני חושב. זה היה יכול לעבוד, בעונה שנייה ציפיתי שזה יעבוד. קיליאן אמבפה חלוץ שאוהב לרדת אחורה והוא בהחלט מגביל אותנו לגבי נוכחות ברחבה ומשחק אווירי. אבל הוא לא ממש שחקן אגף באמת, תראה איך הוא בנבחרת. הוא לא אחד שעובר שחקנים כל הזמן על הקו ומוציא כדורי רוחב נניח, הוא לא ויניסיוס. וגם לא כל המשחק שלו הוא בנוי על לחתוך לאמצע עם רגל-הפוכה. בהרבה משחקים בליגה אין שטחים שהוא יקבל את הכדור בחצי ויעשה מה שהוא רוצה ויטוס קדימה.
זה קצת ילדותי לנתח על סמך שני משחקים אבל זו כבר עונה שנייה ברציפות שיש כישלון קולוסלי ואפשר לדבר גם על רבע הגמר אשתקד. המשחק נגד באיירן מינכן היה הטסט שלהם: משחק בעל חשיבות עליונה, נגד קבוצה שמשחקת בסגנון שהם אמורים להיות טובים “נגדו”, כשאין דרך חזרה ועוד. והם נכשלו כמו שאוהבים להגיד בספרד “כדורגלנית”. כל אחד לחוד וגם ביחד. הם לא מסרו אחד לשני בכמה וכמה מצבים שהיו יכולים-אמורים-צריכים-חייבים לעשות זאת. זה לא עובד. הם שחקני-על, שניהם בקבוצה בשביל משחקים כאלה והם נכשלו.
פירוט לכישלון: ויניסיוס לא הצליח לעבור שחקן אחד. אמבפה החמיץ יותר מדי מצבים. וביניהם הם לא שיחקו יחד.
הבעיה שלהם לשחק ביחד היא ברמת האגו.
אמבפה יכול להיות קצת יותר באמצע, ו-ויני יכול לשחק קצת יותר שמאלה או רחוק מהשער, אבל כדי ששניהם יעבדו ביחד הם צריכים לרצות לשתף פעולה ולשחרר אחד לשני. זה לא קורה.
שניהם רוצים את הכדור קודם, שניהם רוצים להכתיב את המשחק, שניהם רוצים לבעוט את הפנדל, שניהם רוצים את אור הזרקורים. שניהם מרגישים את אותו מעמד ומצפים השני יכבד את אותו מעמד. רק אחר-כך יהיה אפשר לפתור את העניין הטקטי שהוא יותר פשוט לדעתי.
יש מלחמה סמויה/גלויה מי ה-‘טופ דוג’ מביניהם וזה גולש למגרש. אם יצליחו למצוא פיתרון לעניין הזה לא רואה סיבה שלא יוכלו לשתף פעולה ברמה הטקטית.
לייק 1
מבחינתי כשהם לא מוסרים אחד לשני במשחק כל-כך גדול וצמוד וחשוב אז בהחלט יש ביניהם בעייה. אמנם הכל שונה היום ובשנייה אפשר לראות כבר צילום בטוויטר ויש מיליון “מנתחים” של כל משחק, אבל זה לא קרה פעם אחת אלא כמה וכמה פעמים וזה חירפן אותי.
אם בעונת הבכורה אפשר היה להגיד “ניחא זה יסתדר”, הרי קיליאן אמבפה רק הצטרף, ואנחנו כאילו עם הפוזה והדאווין של מחזיקת הדאבל ולוקח זמן ללמוד לשתף פעולה - אז בעונה השנייה כשהגיע מאמן מודרני וזה עדיין לא עבד ואנחנו בעוד עונה כושלת ואפילו בלי תואר “קטן” - אין לנו תירוצים.
@RDT לא דיברתי על הגנה. הבעיה המרכזית של ריאל היא בעיקר התקפית. אוף-טופיק אבל ויניסיוס זה לא מסי ובהינתן גיבוי נכון מההנהלה אין סיבה שהוא לא יעשה קצת יותר ריצות אחורה, אבל זה לא כ"כ רלוונטי.
כלומר, שחקן הכדורגל הטוב בעולם לא מסוגל להחליט בעצמו על איזה שטח הוא משחק? הבנתי נכון?
אריאל זו תיאוריה יפה, אבל ויני מוסר לאמבפה כל הזמן ולא זכור לי שמתישהו הם רבו על פנדל. אמבפה כן אגואיסט לפעמים אבל אי אפשר לטעון שעל זה קמה ונופלת העונה של ריאל.
לא רואה צורך לטקטיקה מסובכת או פסיכו-אנליזות על השחקנים 
, פרקטית - אם אין תנועה ללא כדור לא נייצר מצבים, ואם el-dictator לא מוכן לשחק באמצע נמשיך להתלונן שאין חלוץ.