עדיין טוען שדיון החתולים עם גיא הוא הדיון הטוב ביותר בתולדות ספורטאנטר
שיכנס בי כל יום. העיקר שישאר.
לייזר, טוב לראותך.
לייזר, לא רק שהתגעגעתי אני מוקסם. הצלחת להביע את המהות שלך בהודעה אחת, ועל הדרך שמת מקל בגלגלים של טיעוני הנוסטלגיה מול איכות.
מה שכן אני זוכר ממך, זאת ההודעה שהכילה בעיקר את המילה מסי. גם כשאתה מתוסכל אתה לפחות מעדן את זה דרך יצירתיות.
אני חושב שהגיע הזמן …
זה בדוק לייזר. הביטחון העצמי המוגזם, הסגנון המתנשא, אי אפשר לפספס אותו.
אתה בודאות התבגרת ליאור: זו לא אבחנה של גבר צעיר ושוקק חיים!
שלום, שלום מנהל מדרידיסטה יקר! הפורום עדיין באוויר איפשהו, או קיים כארכיון? מה שלום גיא?
הכינוי שלך נשמר? שביט?
מכל מקום, אני לא צעיר כמו פעם, אפשר בתכיפות נמוכה יותר?
זה באמת דיון מעניין, שלרוע המזל מתרחש במקביל כאן, בפורום הפורמולה 1 בספרדית ובפורום המוזיקה האוסטרלי… אני מזהה את הכינוי שלך, היית בחור נחמד. לכבוד הוא לי שזוכרים אותי.
אין שום דבר יוצא דופן ברגשי הנחיתות (המוצדקים!) והסגנון הדלוח ולכן אתה רק מספר בsquid game. אבל שוב, לכבוד הוא לי.
אני לא פקטור כאן ולכן אין קשר לרגשות או לסגנון שלי. ציינתי שאכן נראה שזה לייזר לפי סגנון הדיבור שמאפיין אותך לזכרוני.
עצם זה שאתה מנסה שוב פעם להתעלות על משתמשים אחרים בדרכך הקלאסית רק מוכיח שזכרוני אינו מטעה אותי.
בכל מקרה, אם קראת את הדיון כולו, מבחינתי לייזר הוא לא בנאדם שאני מכיר, לייזר הוא ביטוי שמייצג תופעה רחבה שאני לא אהבתי בפורום הקודם ולכן, לדעתי, הפורום הנוכחי עדיף עליו.
אני כן יכול לומר שיש לי רגשי נחיתות מסוימים כלפי משתמשים מסוימים פה בפורום שאני מאוד מעריך את היכולות שלהם. אני לא מתבייש בזה וגם אומר להם את זה מדיי פעם.
אבל החברה פה שמחים שאתה כאן, אני שמח בשבילם.
אחרית הימים…
ולקאם בק, גם אם זמני. אולי ארסנל יזכו באיזה תואר בטעות לכבוד המאורע.
כאמור, לכבוד הוא לי שזוכרים אותי ואני באמת מנסה לזכור בחזרה.
לא קראתי את הדיון במלואו, זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית כי הממשק משגע אותי, אבל אני מבין את כוונתך ואם לחזור למטאפורה מהודעה קודמת: אין קונצרט של backstreet boys בלי backstreet boys ולקהל יש תפקיד חשוב, אך מוגבל. הקיום היחסית רחב שלי לא דחק מהבמה לשוליים דעות לא פופולריות (מעולם לא התאמצתי לקדם דעות מיינסטרים, זה משעמם) או מתוחכמות במיוחד, אלא בעיקר איתגר את הסביבה לאתגר את עצמה. זה נעשה בכוחניות, היה בזה אלמנט של ביריונות, ואני לא רואה בזה שום בעיה. הפורום הנוכחי כפי שאני קורא אותו מורכב מכמות נמוכה משמעותית של אנשים מבוגרים באופן משמעותי שאולי מסוגלים להתקיים באופן יחסית דמוקרטי ולכן לא באמת נמצא על אותו דף ועל אותם צירים כמו ספורטאנטר, דווקא כי מדובר באותם האנשים שבאופן מודע כבר לא מתנהגים כמו בני טיפש עשרה. המקבילה המודרנית לספורטאנטר היא דיסקורד כלשהו, בו ודאי יש לייזר - כי הצורך תמיד קיים.
נו, תהיה רציני.
טרם השתכנעתי שאותן הפלטפורמות נוחות במיוחד לדיונים.
סליחה שאני גורר לעולם המקצועי, אבל אחד המקורות המדהימים בעיני ללימוד סטטיסטיקה זהו פורום בשם datamethods שמנוהל על ידי סטטיסטיקאי בן ~80 בשם פראנק הארל שאשכרה עונה לי באופן ישיר על שאלות. הנמסיס שלו (שגם אותו אני מעריץ) יהודה פרל בן ~90 מתעקש לנהל את כל הדיונים בטוויטר וזו חווית משתמש מעיקה במיוחד. הריבים ביניהם מתנהלים בציוצים ואני נאלץ לצייץ אותם כדי להיזכר בהם מתישהו בעתיד, זה בעיקר חבל כי מדובר בלא פחות מענקי הדור בתחום המתודולוגי.
ככותב יש לי ניסיון מוזר בפלטפורמות אחרות ואף אחת מהן לא נוחה במיוחד: קבוצת פייסבוק לתכנות בR, עמוד טלגרם על מודלי חיזוי והסקה סיבתית, ואני אמור לכתוב בפלטפורמת מאמרים של לינקדין מתישהו בקרוב. הפיתרון המוצע הוא תמיד חלקי בעיני, אני יכול להדהד מסר אבל הדיונים תמיד מרגישים לי מוגבלים מבחינת איכות.
לפעמים אנשים נתקעים על טכנולוגיה/סגנון אחד ופשוט לא זזים, לא מוכנים להתקדם עם הזמנים…
בכל מקרה אלו פלטפורמות נוראיות לדיונים איטיים וארוכים, התוכן לא באמת נשמר באופן נגיש שאפשר לשוטט בו ללא מטרה ויש קושי רב לשמור על המשכיות במידה ויש פעילות רבה. יש חסרונות לריבוי דיונים של 1000 הודעות כמו הנוכחי, אבל הם נכס כי הם מעודדים דיון רציני. טוויטר הוא הקיצון השלילי בהקשר הזה כי השרשורים פגים תוקף תוך שניה ותמיד שייכים למאן דהו, אבל גם פייסבוק אשפה. רדיט סביר ויצר אינספור קהילות אמיתיות עם דיונים חיים ארוכים ומאגרי ידע. לדעתי אין מה להתייחס לוואצאפ ולטלגרם.
דיסקורד הוא חיה מעניינת ואם מנהלים אחד היטב, אפשר לאזן איכשהו שיח ער לצד תוכן איטי שנשמר. היה לי אחד נישתי עם כ6,000 משתמשים במשך מספר שנים ובערוצים עם הרשאות ספציפיות התנהלו דיונים ארוכים ואיטיים באיכות גבוהה מאוד, לצד אשפה מוחלטת בערוצים פומביים; כמו כביש עם נתיבים מיוחדים וכד׳.
קשה לכנות את מה שמתחולל בצוויצר ׳דיונים׳, אבל חשיבותו במי שנמצא בו ובעובדה שתוך רבע שנייה עשרות אנשים יכולים להעמיד אותך על טעותך/לספק זוויות שונות וכו׳. פלטפורמה טובה מאד לגילוי מחילות ארנב. הצלילה על אחריותך.
קיים ב-internet archive בצורה חלקית מאוד, גם מהתקופה בה ניהלת את הפורום האנגלי. ניסיתי לפשפש כמה פעמים כדי למצוא פנינים מהעבר שאהבתי, ללא הצלחה יתרה.
גיא עדיין מסתובב פה לפעמים, כמו רוחו של בנזמה בברנבאו. מאז שקארים עזב נשבר לו הלב @KB9
לייזר, ברוך הבא! (אם זה באמת אתה… עדיין ייתכן שזו הטרלה מאוד מוצלחת)
עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי, אני חלוק עליך לחלוטין וחושב שיש המון עניין של נוסטלגיה, לפחות כששמים בצד את נושא הכמות (בעניין זה כמובן אין ויכוח בכלל). בפורום הקודם היו המון דיונים שבדיעבד מרגישים לי מאוד ילדותיים, שכאן, עם אותם האנשים רק בוגרים הרבה יותר, לא היינו נכנסים אליהם בחיים מלכתחילה.
הדוגמא הברורה ביותר היא הדיון על אלהים, אבל גם מעולמות הכדרוגל אני זוכר למשל המון התעסקות בהשוואות של שחקן שחקן בין קבוצות וכל מיני דברים כאלו, שזה משהו שאני לגמרי יכול לראות איך מחוצ’קן בן 15 מוצא בו טעם, והיום נדמה לי שרוב המשתמשים היום מדפדפים בלי לחשוב פעמיים על השוואה מייגעת שכזו. יש דרכים הרבה יותר טובות ואיכותיות להתדיין על כדורגל.
אני באמת מאמין (וכמובן שייתכן שטועה, עברו 15-20 שנה ואני לא זוכר הכל) שאם הייתה לנו גישה כיום לפורום ההוא, לצד ההתרפקות על העבר, הגעגוע לכמות הכותבים האיכותיים (שללא ספק אין כאן) והבית השני שהיה ספורטאנטר לרבים מאיתנו, היינו גם מוצאים לא מעט דיונים שהיו גורמים לנו כיום ממרום כרסנו לגרד את הראש במבוכה.
יאמי
והדיון על אלוהים בספורטאנטר לא היה ילדותי. כלומר, כאשר לא ילדים השתתפו בו, באופן טבעי כשילדים מדברים על אלוהים, זה יהיה דיון ילדותי
חלק מהסיבה שאתה חושב שהדיונים האלו הם של ילדים מחוצ’קנים זה בגלל שהיית חלק מסביבת דיונים איכותית. תסתובב בעולם הגדול ותראה אנשים בני 50 שמדברים בדיוק כמו הילד המחוצ’קן בן ה15. וזה בגלל שהם לא עשו את המסע שעשית שכלל גם שהות בת שנים במקום שבו היתה מסה של כותבים איכותיים שלא תמצא היום במקומות אחרים. באופן כללי, הרשתות החברתיות חירבו כמה פלטפורמות מאוד איכותיות בנושאים מגוונים (הבלוג של רונן דןרפן היה אחלה מקום, בעיקר לספורט אמריקאי, עין הדג לסרטים, השרת העיוור למוזיקה, ועוד) לדעתי זה ישפיע על רמת הדיונים בעתיד
הווייבים כרגע בפורום, עם רוני, לייזר, בני (ועוד?) שמגיבים כאן בהפרש של פחות מיום:
עד שבנצי אוהד מ-92 לא חוזר, לא ארגיש שהשבנו ימינו כקדם.
וואלה עשיתי לי עכשיו איזה עשר דקות נוסטלגיה בפורום ריאל מדריד הישן אחרי קצת מאמץ (מהלינק של נירו), מצאתי קודם כל את היוזר שלי עם אותו השם כמעט וגם כמה כותבים מהעבר, איזה כיף היה, תודה.
חייב לומר שכילד בן 14 עניין החתימות היה מגניב מאוד ועכשיו זה בהחלט נראה מיותר, אבל הרבה דברים משתנים ככה בפרספקטיבה. הולך לנסות לשלוח פוסט בת’רד של ראול
באתר עצמו רפרפתי הרבה פחות גם בעבר אבל התלהבתי מכל כך הרבה אפשרויות בתפריע שם מבחינת הפורומים, העדכונים, טריוויות, ווינר, למרות שהדברים האלה לא דיברו אליי. אני גם זוכר הפנייה לעמוד רקעים או משהו, ובעיקר שאחת הכתבות שממש אהבתי זו בחירת קבוצת העשור, ברצלונה דורגה ראשונה, ריאל מדריד שנייה או שלישית.