סרחיו ראמוס :: הקפטן והמאניה דיפרסיה

players

#1

צריך לחשוב על דרך יצירתית במיוחד כדי לגלגל את הדיון של ראמוס, כמעט כמו משפט פתיחה פסול בפאב או בדייט ראשון. “רכש העשור” קראנו לו כאן בפורום כבר אחרי מחצית אחת של כדורגל, כשערך את הבכורה בריאל מדריד כמחליף נגד סלטה ויגו בברנבאו| אפשר לדבר על ‘הבלם עם הנפש של חלוץ’ או אולי להשתמש בכינוי החדש מהעונה שעברה: NoventaYRamos| או אולי להסתפק בציטוט של מונצ’י, המנהל הספורטיבי האדיר של סביליה שסיפר בראיון לתקשורת שהוא לא הפסיק לבכות כשנודע לו שסרחיו ראמוס נמכר לריאל מדריד. כמה סמלי שהוא היה הרכש הספרדי הראשון של פלורנטינו.

וכך זה היה: אחרי עונה אחת בלבד, גם אם יוצאת דופן, במדי סביליה החזקה - 32 דקות לסיום חלון ההעברות, בשעת לילה מאוחרת, ריאל מדריד שמה על השולחן של דל-נידו את סעיף השחרור של סרחיו ראמוס בן ה-19 בלבד(כ-28 מיליון יורו). הילד עם החיוך התמים והשיער הארוך קיבל את חולצה מס’ 4 של פרננדו היירו ואפשר להסתפק ולומר ש-‘השאר היסטוריה’. אין ספק, סרחיו ראמוס עשה היסטוריה.

סרחיו ראמוס עבר איתנו ביחד את תהליך ההתבגרות. מילד הוא הפך לגבר, כמו הרבה אוהדים כאן. צבר פז"ם וכוח, העלה מסת שריר, השתלט על סרט הקפטן. הוא היה שם בתקופות הכי מסריחות וקשות - מהתבוסה בברנבאו מול רונאלדיניו, מנחוס שמינית הגמר(אשכרה שש שנים) והקלאסיקוס שהיינו מפסידים במנהרה - ועד לאוורסט, פסגת העולם והדאבל ההיסטורי בברנבאו בעונה שעברה. הוא אמנם גדל בסביליה והוא ממשיך לספר על אהבתו לאנדלוסיה בכל ראיון, אבל הוא מעין בשר מבשרינו. לא זכור כבר הרבה זמן בלם עם כל-כך הרבה הייפ וכריזמה, ואין ספק שגם ראמוס עצמו מאוהב בעצמו.

הוא היה חלק מעונת האליפות המדהימה של קאפלו וכבר שם הניח את היסודות לשערי הניצחון(ולנסיה בברנבאו למשל), הפגין קור-רוח מדהים ביחס לגילו(המשחק נגד סראגוסה למשל) לצד העוגנים הוותיקים כמו ראול, רוברטו קרלוס, בקהאם, ואן-ניסטלרוי, קסיאס וגוטי, הוא שיחק אפילו כמגן ימני(עד שמוריניו שם לזה סוף ב-2011/12), הוסיף עוד אליפות לארון וכרת ברית אמיתית עם נבחרת ספרד, ומעבר למנהיגות והתעוזה והשערים גם היה דומה להיירו במס’ הכרטיסים האדומים.

ההשתוללויות נמשכו, ההצלחות, השערוריות והרגעים הביזארים. כמו גביע המלך שהפיל בטעות בחגיגות באוטובוס אחרי הניצחון במאסטייה. אם צריך לתאר את ראמוס במילה אחת זה כנראה ‘וובוס’ - ביצים. הוא ופפה הציגו עונה גדולה ב-2011/12, אליפות המאה נק’ ו-121 שערי זכות. ראמוס היה אחד מהגיבורים הטראגיים מול באיירן עם פנדל שבעט לכוכבים וחלום הדסימה נהרס. קצת פחות מחודשיים אחר-כך הוא הקפיץ ב-פאננקה בפנדל מול פורטוגל בחצי הגמר עם קור רוח עצום והיה חלק מספרד הגדולה בתולדותיה עם יורו-מונדיאל-יורו.

מעמדו הלך וגבר בחדר ההלבשה לא רק בגלל ההצלחות והפז"ם והחברות עם קסיאס אלא הפעם משום שהקפטן ירד לספסל. ראמוס תמיד נתן ערך מוסף והיה שחקן מכריע גם התקפית. הוא כבש שער ניצחון בקלאסיקו בברנבאו נגד בארסה ב-2012/13 ונישק את סרט הקפטן על הזרוע באקט עוצמתי ומצמרר. ועדיין נראה שראמוס ‘עשה חואניטו’ לראשונה בחצי גמר הצ’מפיונס נגד דורטמונד כשאחרי התפרקות גדולה בגרמניה(4:1) - ריאל ניסתה לעשות עוד רמונטדה. ראמוס הציג משחק הגנה אלוהי וכבש את השער השני בדקה ה-88 עם בעיטה אדירה ברגל שמאל לחיבורים מתוך עירבוביית השחקנים. לא נותר עוד זמן רב לשחק וריאל מדריד לא הצליחה לכבוש את השער השלישי היקר מפז. בסיום המשחק הוא מירר בבכי על הכתף של איקר שלא שותף.

אין זה סוד שראמוס היה אחד מאלה שלא דמעו אחרי עזיבתו של מוריניו. עם אנצ’לוטי הוא שוב קיבל את הליטוף וריספקט שרצה. וראמוס המשיך להיות ראמוס. הוא כבש שער שיוויון נגד לבאנטה אחרי משחק איום ונורא. הוא קיבל אדום חסר אחריות בקלאסיקו בחודש מרץ וריאל מדריד הפסידה, ובהמשך גם את האליפות, אבל הוא חזר בגדול והיה הסקורר שלנו בישורת האחרונה של העונה. צמד עוצמתי במינכן תוך ארבע דקות בשתי נגיחות מכל הלב כשאחרי הנגיחה השנייה הוא מסמן ‘אנחנו ריאל מדריד!’ וסוגר חשבון עם נוייר.

ועכשיו…קרן של מודריץ’…השעון מראה 92:48, גמר ליגת האלופות. ואז ראמוס, ממצב לא פשוט בכלל, מול הידיים המושטות של קורטואה - נגח לרשת(1:1) והרים את כל המדרידיסטאס באוויר והפך לאלוהים של הברנבאו. כך היה בלה-דסימה, ריאל מדריד חזרה לשלוט בכדורגל האירופי. ‘ראש הזהב’ כתבו עליו במארקה ודיברו על חוזה חדש, שנחתם בקיץ 2015 אחרי מאבק עיקש ודי מכוער ולא מכבד מול ההנהלה בו ‘איים לעשות ויברח’. ראמוס כצפוי ירש את סרט הקפטן מאיקר.

“לעתים קרובות אני צופה בוידאו מליסבון ומתרגש מאוד”, אמר. ראמוס, משחזר את השער - “הייתה קרן ועליתי, ידעתי שזה צ’אנס כנראה אחרון. כולנו רצינו כל-כך להביא את הגביע למדריד. הבקעתי וזה היה מדהים, זה הרגע הגדול בחיים שלי. הייתי הגיבור”. ראמוס מפרט - “אולי באותו הרגע לא כל-כך נהנתי מזה, לא הבנתי את גודל האירוע. אבל היום, כמעט מידי ערב לפני שאני הולך לישון - אני צופה בוידאו ומתרגש כל פעם מחדש. אני לא בוכה אבל בהחלט מתרגש. זה היה ה-24 במאי”.

את מעללי השנתיים האחרונות מיותר לציין. עוד גולאסויים כמו מספרת בפיחואן מול סביליה, עוד שערוריות כמו הויכוח עם בניטס על גבי התקשורת אחרי הטעות שלו בדרבי בקאלדרון. עוד השפלה בקלאסיקו וכרטיס אדום חסר אחריות גם בקאמפ-נואו(“אם הייתי יודע שננצח בעשרה שחקנים - הייתי מורחק עוד קודם”), לצד עוד שער בגמר ליגת האלופות, כמו כריסטיאנו, פנדל מושלם והרבה לב ונשמה. בעונה שעברה הוא כבש לא פחות מ-11 שערים והיה שם במאני-טיים, כל הזמן. בקלאסיקו בקאמפ-נואו, מול דפורטיבו, מול בטיס, צמד נגד נאפולי ועוד ועוד ועוד. ‘לסרחיו פנית - לא טעית’. הוא המשיך עם הציוצים והטראש-טוק עם פיקה ואף ‘הזמין אותו’ בהומור כמובן לגמר ליגת האלופות. בחגיגות בברנבאו הוא שלף את הכתר והצטלם עם שני הגביעים.

אמרו על ראול שהוא סימל את ריאל מדריד. וגם על כריסטיאנו רונאלדו ובעבר הרחוק בטח כתבו זאת על דון די-סטפאנו ז"ל. גם סרחיו ראמוס מסמל את ריאל מדריד. הוא חושב שהשמש זורח לו מהתחת, הוא מאמין שהוא אלוהים. הוא שאנן ושבע, הוא חוטא בחטא ההיבריס. ההגנה היא לעתים רק המלצה עבורו. הוא יאבד את הראש. הוא מסמל את ריאל מדריד שיכולה להיות האוייבת הגדולה ביותר של עצמה. וגם סרחיו ראמוס הוא האויב הגדול ביותר של עצמו. ומצד שני הוא יעלה לכר הדשא עם חזה נפוח, ‘כי אנחנו ריאל מדריד’, יילחם עד הרגע האחרון, ‘הבלתי-אפשרי’ לא קיים עבורו. הוא מסמל את ריאל מדריד המנצחת, העוצמתית, המצמררת, זוללת התארים, זו שמפחדים ממנה, זו שעושה היסטוריה ואסור להמר נגדה. ‘ריאל מדריד תמיד חוזרת’. מעולם לא היה בלם עם כל-כך הרבה באז[אוף-טופיק: לי אישית יש כבר 5 חולצות שלו]. הוא אוהב את הלחץ, הוא אוהב אתגרים, תעירו אותו רק באפריל-מאי, בבקשה. כמו ריאל מדריד, סרחיו ראמוס נופל וקם עם ראש מורם.

זו העונה ה-13 של סרחיו ראמוס בריאל מדריד. הוא כבש יותר שערים מרוברטו קרלוס(יש לו 69), הוא לא רחוק מההופעה ה-550 שלו(539 משחקים אם נדייק והוא רחוק רק 4 מלנשל את גוטי מהטופ 10) ובארון התארים שלו (זוכרים את הציטוט אחרי הסופר-קופה נגד בארסה?) יש בין היתר 4 אליפויות ספרד וחשוב מכך, הוא חלק מדור הזהב של ריאל מדריד, זו ששלטה באירופה וזכתה בליגת האלופות 3 פעמים ב-4 שנים. יש לו בארון 17 תארים, לא רחוק מסאן איקר, לא רק מפאקו חנטו. בתקשורת דיברו לא מזמן על הארכת חוזהו בשנה נוספת קרי עד 2021 ועדיין אין לכך אישור רשמי. איך אמר מנולו סאנצ’יז האגדי? ‘איזה מזל שיש אותך סרחיו ראמוס. אם לא - היו צריכים להמציא אותו’.

נושאים לדיון

  1. הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם שומעים את השם ‘סרחיו ראמוס’*רגע זכור במיוחד*.
  2. מתי הבנתם שהוא הולך להיות אחד הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד?
  3. מקומו בהיכל התהילה של ריאל מדריד, לאו דווקא דיון של ‘למי יש יותר גדול’ - מבחינת כדורגל-הגנה, וגם מנהיגות ונושא הקפטן.
    אני למשל חושב שהוא אולי הקפטן הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו(כן, למרות המגרעות).
  4. האם הביקורת שלנו על הגישה של ראמוס והשובע שלו היא מוצדקת? האם לא טבעי ששחקן של ריאל מדריד שזוכה בכל-כך הרבה תארים ירגיש כך ולא הגיוני לצפות לאותה התלהבות מעונת הבכורה בקבוצה(ומצד שני, למה קייליני ובונצ’י לא שבעים אחרי אלף אליפויות ברצף?)
  5. ובמחשבה לעתיד: ראמוס לא הולך ונהיה ילד, בנבחרת הוא עדיין משחק על בסיס קבוע. המהירות אובדת, היכולת הפיזית נשחקת.
    בנוסף לכל אלה, אולי גם בגלל המצב כיום - הפער בליגה גדול-מאוד - ראמוס צריך לשחק מעט, ולזכות למנוחה כמו מודריץ’ ורונאלדו?
    כל זה בתקווה שואראן יצליח להיות כשיר באופן רציף. יש את נאצ’ו כגיבוי ואת ואייחו צריך להריץ.

#2

ראמוס נכנס לטופ 10 שיאני ההופעות בריאל מדריד

הוא היה מעדיף לעשות את זה במשחק החשוב בשבת נגד האקסית סביליה בליגה, אבל סרחיו ראמוס , כהרגלו בקודש - הורחק נגד בילבאו בכרטיס אדום מס’ מיליון בערך(לא באמת) והוא ייעדר בגלל השעייה(ועל הדרך הפך לשחקן עם הכי הרבה כרטיסים אדומים איי-פעם). אתמול, המשחק נגד דורטמונד היה חסר חשיבות לחלוטין אבל ראמוס היה יכול לסמן V נוסף ולהגיע לעוד הישג משמעותי: עם משחקו ה-542 בלבן הוא השתווה לאגדה גוטי במקום העשירי בטבלת שיאני ההופעות של ריאל מדריד בכל הזמנים. ראמוס משחק בלבן שלנו זו השנה ה-13 בעוד גוטי היה נדרש ל-15 עונות כדי להגיע למספרים האלה.

הקיץ ראמוס אסף כבר שני גביעים ואמר בהומור -“אני צריך להגדיל את ארון התארים בבית” והגיע ל-17 בסה"כ כשגולת הכותרת היא שתי זכיות רצופות בצ’מפיונס כקפטן ו-3 בסה"כ(אפשר לשכוח את הגול בדסימה?) יחד עם ארבע אליפויות ליגה. והמשחקים? והרי החלוקה: 377 משחקי ליגה, 108 משחקים באירופה, 51 משחקים בגביע המלך ועוד 6 במסגרות השונות - סופר-קופה וכדומה. שתי עונות השיא שלו מבחינת מס’ המשחקים היו 2011/12 ו-2013/14 בהן רשם 51 הופעות. אשתקד תרם 11 שערים, הכי הרבה בקריירה שלו, ב-44 משחקים בלבד ובסה"כ כבש 70 שערים בלבן.

כבר העונה ראמוס יוכל לעקוף אגדה נוספת, הלא-הוא הקשר מיצ’ל שבאמתחתו 559 משחקים, והבא בתור הוא פירי המדורג שמיני עם 561 משחקים, בעוד ידוע לכם שראול(741 משחקים), קסיאס(725 משחקים) ומנואל סאנצ’יז(710) הן שיאני ההופעות. לאחר המשחק אמש אמר ראמוס - “זה היה משחק אינטנסיבי. לקראת סיום המחצית הראשונה הורדנו את הרמה שלנו לצערי והם ניצלו את זה, אבל השגנו ניצחון בזכות העקשנות ואני שמח, גמרנו את שלב הבתים בתחושה טובה”. ראמוס אמר שהוא עדיין זקוק למסיכה אבל העדיף להשאיר אותה בצד במשחק הזה כדי להרגיש יותר בנוח.

“כדי לזכות בליגת האלופות אתה חייב לנצח את הקבוצות הטובות ביותר. שלב הבתים היה בסדר ועכשיו אנחנו מחכים להגרלת 1/8 הגמר”, אמר ראמוס. “אנחנו חייבים להמשיך להשתפר ולהגיע לרמה הנדרשת כי רק כך נזכה בתארים. דברים לא תמדים הולכים כפי שאתה רוצה ומצפה אבל אנחנו על הנתיב הנכון כדי להשיג את השערים והתוצאות יגיעו”. ראמוס לא הביע דעה על היריבות האפשריות אך אנחנו נספר לכם שהוא פגש את כולן חוץ מבשיקטאש התורכית.


#3

הקפטן סרחיו ראמוס רשם ציון דרך ענק עם משחקו ה-150 במדי הנבחרת הספרדית, והוא מדורג שני כשרק איקר קסיאס(167) מקדים אותו. לפני המשחק אמר ראמוס שהוא מתרגש וגאה ושהמטרה שלו היא ללא ספק להיות השחקן שלבש הכי הרבה פעמים את חולצת הנבחרת, וכך אמר ראמוס כשהוא מציג תמונה ממשחק הבכורה שלו[מרץ 2005, נגד סין] וגם מהמשחק אתמול - “ללבוש את החולצה הזו בפעם הראשונה לפני 13 שנה - זה היה מדהים. לעשות את זה 150 פעמים - זה חלום שהתאפשר בזכות כולכם - המאמנים, החברים, האוהדים”. לסיום ראמוס הודה לשניים במיוחד - שניהם כבר לא בין החיים - לואיס ארגוניס, המאמן שזימן אותו לראשונה וכן אנטוניו פוארטה חברו מסביליה ז"ל “תמיד איתך, אנטוניו”.

עוד כתבה על ראמוס אחרי המשחק, ‘הבוס של ספרד’. הוא מקבל ריספקט מהיריבים, נערץ ע"י חבריו לקבוצה והמאמן. עם 150 הופעות בנבחרת ומשחק הגנה נהדר נגד גרמניה - סרחיו ראמוס לא עוצר והוא חולם להוביל את ספרד לזכייה שנייה במונדיאל.

ראמוס רודף אחרי השיא של חברו קסיאס(167 משחקים). “אני בטוח שהוא משקשק כבר”, אמר ראמוס בצחוק לאחר המשחק נגד גרמניה. בנבחרת הוא שקט ולא מקבל אדומים. הוא ופיקה חברים טובים למרות הכל. נכתב שנגד גרמניה הוא שיחק ללא שום הסחות דעת והנהיג גם בהיעדרו של פיקה שהוחלף ע"י נאצו במחצית. המאמן לופגטנ מתייעץ איתו הרבה וכך גם פלורנטינו פרס בריאל מדריד. אפילו אוהדי גרמניה הריעו לו פה ושם אחרי מספר חילוצי כדור אלגנטיים. ציינו שוורנר הגרמני שאל את ראמוס לשלומו אחרי שמולר עשה עבירה לא נעימה על ראמוס. “אנחנו לא צריכים לנפח את החזה אבל כן להיות גאים ואנחנו בדרך הנכונה. התאוששנו מהיורו האחרון והחזרנו את הביטחון”.


#4

הקפטן ראמוס חוגג 32::

ה-30 במרץ הוא תאריך חשוב בהיסטוריה של הכדורגל, ללא ספק. התאריך של סרחיו ראמוס. ‘הילד’ כבר בן 32, לא להאמין, והיות שלא מדובר בגיל יוצא דופן\החלפת קידומת, תהיתי[דור רומנו] ביני לבין עצמי האם כדאי לכתוב עליו שוב, ומה כבר אפשר לחדש. מה נגיד שלא אמרנו על סופר סרחיו ראמוס? הרי אנחנו משבחים אותו כל הזמן וכותבים עליו בלי הפסקה. ראמוס, חוץ מכריסטיאנו רונאלדו, הוא השחקן ששמו עלה הכי הרבה פעמים אני מניח.

קודם כל, כרגיל, הלכנו לדף הפיסבוק כדי ‘להדליק’ אתכם, ושם זה המקום למלל מקוצר: סרחיו ראמוס כבר אגדה בריאל מדריד. הילד בן ה-19 מסביליה שהגיע ברגע האחרון של חלון ההעברות(קיץ 2005) פילס את דרכו לכל פסגות הכדורגל. האיש והגול המרגש מכל - גיבור הדסימה, הסקורר במצבים הנייחים, הקפטן הכל יכול של ריאל מדריד. הביטחון העצמי, החזה הנפוח, העוצמה. האחריות והכבוד לסמל. הילד כבר בן 32 היום. אגדת סרחיו ראמוס ממשיכה. שלא ייגמר לכולם…

וזה לא נגמר כאן. החתרנו את ראמוס כ-‘רכש העשור’ עוד אחרי מחצית אחת שלו במדי הלבן של ריאל מדריד. הוא קיבל את החולצה מס’ 4 שהייתה שייכת לפרננדו היירו ומי היה יכול להאמין שזה מה שיהיה. אתם זוכרים אותו, הילד הנבוך עם השיער הארוך שבקושי הצליח לפתוח את הפה במסיבת העיתונאים? ראמוס הוא הפנים של ריאל מדריד. הוא קפטן אדיר כמו פרננדו היירו, הוא מייצר באז כמעט כמו כריסטיאנו רונאלדו והוא שובר שיאים בקצב כמו איקר קסיאס, ובקרוב הוא יעבור אותו גם בשיא ההופעות בנבחרת ספרד.

הסיפור של ראמוס מרגש הרבה יותר. הברנבאו אוהב צעירים לא פחות ואף יותר מכמיהתו לגלאקטיקוס. הוא הגיע לריאל מדריד כילד צעיר והפך לגבר אצלינו, בניגוד לגלאקטיקוס שהגיעו בסכום עתק כשהם השחקנים הטובים בעולם. מבחינתנו אנחנו לא זוכרים בכלל שהוא גדל בסביליה, חלק מיותר בקורות החיים שלו, כמעט קאנטרנו שלנו. ההתקדמות שלו אמנם הייתה מטאורית - שחקן סופר-משמעותי כבר בעונת האליפות של קאפלו, כבר בשנה השנייה שלו בקבוצה, הן כבלם והן כמגן. ראמוס היה איתנו בשנים הקשות והבלתי-נסבלות של הכישלון התמידי של 1/8 הגמר וגם בהפסדים הקבועים לברצלונה שם בליגה, שם הוא נוטה לאבד את הראש. אבל ככה אנחנו אוהבים את ראמוס, מטורף שחסר לו בורג לעתים, ואנחנו סולחים לו על השטויות.

וזו הסיבה שבחרתי בו כשחקן הרכש השני הכי טוב בעידן פלורנטינו פרס. לפני אגדות כמו פיגו או זידאן. רק כריסטיאנו רונאלדו מקדים אותו. כי ראמוס הגיע כדי להישאר והוא ממשיך מדי ערב בברנבאו לכתוב את ההיסטוריה. “אני צריך לשפץ ולהרחיב את ארון התארים שלי” אמר אחרי עוד גביע שהוסיף לארון בשנת 2017, הטובה ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. הקפטן היחיד בהיסטוריה שהניף פעמיים ברציפות את גביע אירופה. וראמוס מסמל את ריאל מדריד בצורה יוצאת דופן, פני הקבוצה כפני הקפטן שלה. הוא יכול לזרוק זין במשחקי הליגה ובצ’מפיונס להיות ראשון לכל כדור מול פאריס, ולא חשוב אם זה קאבני, אמבפה או ניימאר. הוא יודע מהו הערך של החולצה של ריאל מדריד.

סרחיו ראמוס הוא לא עוד שחקן רגיל. תמיד היה לו הכל - היכולת, העובדה שהגיע כילד, היותו ספרדי והכימיה עם איקר, אבל מבחינתי אחרי הגול בדסימה הוא הפך לאל. השער המרגש ביותר שראיתי בחיים שלי בתור אחד שהיה שם בגמר, וכנראה זה שאראה. לרוב, ילדים או אוהדים הם מעריצים של שחקני התקפה. כולם מכירים אותי ויודעים שראול הוא השחקן הנערץ עליי ביותר. בריאל מדריד הזו, קשה לי לבחור בין כריסטיאנו וראמוס. אז ארון החולצות שלי של כריסטיאנו מאוד מפואר, אבל ראמוס לא מקופח, בכלל. חולצה מעונת הקאפלו(2007), חולצה מ-2014/15, חולצה מרגשת וטהורה של העונה שעברה, וכמובן חולצה מהגמר נגד יובה בקארדיף.

הוא כבר בטופ 10 ההופעות של ריאל מדריד ואוטוטו יעקוף את מיצ’ל. הוא כבש 72 שערים ב-554 משחקים, יותר מרוברטו קרלוס, ויש לו 18 תארים ברזומה - כמו קמאצ’ו, חלק מהקבוצה הגדולה של ריאל מדריד שחזרה להטיל איימה על אירופה עם 3 זכיות בצ’מפיונס ב-4 שנים, והוא כבר לא יכול לחכות למשחק נגד יובה, תהיו בטוחים. על ההצלחה בנבחרת ספרד מיותר להרחיב. ולכן, זו נראית משימה קשה עד בלתי-אפשרי לבחור את רגעי השיא שלו. אני בכל-זאת לוקח את זה על עצמי.

מקום עשירי - הבישול לראול בעונת הקאפלו בקלאסיקו, בדקה השנייה| מקום תשיעי - השער בקלאסיקו בקאמפ-נואו באותה עונה - נגיחה לאחור אחרי שגם אי-פון של פויול ברחבה לא עוצר בעדו. בישול גדול של גוטי, חבל שהניצחון חמק| מקום שמיני - השער נגד אתלטיקו מדריד בגמר הצ’מפיונס בסאן-סירו ב-2016 ומעבר לכך תצוגת ההגנה המשובחת| השער במספרת נגד סביליה בפיחואן ב-2015/16 - שער שלא הספיק| מקום שישי - שער הניצחון בקלאסיקו בברנבאו ב-2012/13 - קרן של מודריץ’, וזה תמיד מרגש, וראמוס נוגח מכל הלב לרשת ופושט את סרט הקפטן בדרך לנשיקה.

מקום חמישי - צמד נגד נאפולי בשמינית הגמר אשתקד. שתי נגיחות, שני שערים, אין עוד מלבדו| מקום רביעי - שער הניצחון נגד דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו אשתקד. מי זוכר בכלל את הטעות ומשחק ההגנה הכושל. אלון חזן אמר בשידור - “אם אני מאמין של הקבוצה היריבה בדקה הזו אני מסמן לכולם ללכת על ראמוס”. Noventa YRamos מה שנקרא| מקום שלישי - תצוגת החואניטו נגד דורטמונד(2012/13) והשער האדיר ברגל שמאל שלא הספיק לרמונטדה. ראמוס בכה על הכתף של איקר בסיום ה-2:0, וגם אנחנו| מקום שני: הצמד נגד באיירן בשתי נגיחות תוך ארבע דקות, אין דברים כאלה. בשער הראשון הוא עוד היה אדיש, ואחר-כך, כאילו סימן לקהל - “אנחנו ריאל מדריד. אנחנו כאן. מביסים אתכם בבית שלכם”| המקום הראשון - “הגול בדסימה, 92:48. אם היו לי מילים לתאר…לבטח הייתי אומר”. בונוס: החגיגה עם כתר המלך בברנבאו אחרי ה-DouDecima.


#5

13 שנה מהבכורה של סרחיו ראמוס

מחזור שני בעונת 2005/06, ריאל מדריד נגד סלטה ויגו בסנטיאגו בברנבאו. אז החלה האגדה של סרחיו ראמוס, שחתם בקבוצה ברגע האחרון כשריאל שמה על השולחן של דל-נידו את סעיף השחרור של הבלם בן ה-19(כ-28 מיליון יורו), חצי שעה לסיום חלון ההעברות. 13 שנה להופעת הבכורה שלו. ריאל מדריד ציינה את המאורע בפוסט ברשתות החברתיות והעלתה עוד סרטון באתר הרישמי, ימים אחדים אחרי הסרטון לכבוד 'הקפטן שזכה ב-22 תארים(כולל במדי ספרד), וראמוס עצמו הגיב מייד בפוסט גם כן. “13 שנה, ומרגיש כאילו זה קרה אתמול. כמה זכרונות, ואנחנו ממשיכים לצבור עוד”, כתב, על רקע התמונות הנכונות - זו מהופעת הבכורה נגד סלטה, הגול האל-מותי בדסימה וכן כל אחד משלושת גביעי אירופה האחרונים אותם הניף כקפטן.

סרחיו ראמוס היה שחקן הרכש הספרדי הראשון בעידן פלורנטינו פרס ויש היגידו שגם הבלם האמיתי הראשון(רמז: את וולטר סמואל, ‘החומה’ - אף אחד לא זוכר, ואת ג’ונתן וודגייט כולנו מעדיפים לשכוח, או שרק כקוריוז". בכתבה מיוחדת שעשינו לאחר הזכייה בצ’מפיונס ב-2017, בחרנו בראמוס כשחקן הרכש השני הכי גדול בעידן פלורנטינו פרס. יותר גדול מפיגו וזידאן ושני רק לכריסטיאנו רונאלדו.

בינתיים, כשראמוס פותח את העונה ה-14 שלו בריאל מדריד, בדיוק כמס’ העונות של פרננדו היירו אותו ‘ירש’, עם 568 משחקים ברזומה, 76 שערים ולא פחות מ-19 תארים, זה הזמן לבדוק את השיאים שהוא עשוי לשבור השנה. ‘הרשימה של ראמוס’:

  • ראמוס זקוק לעוד 33 משחקים בלבד כדי לחצות את רף 600 ההופעות בריאל מדריד ולהשתוות לפרננדו היירו ופאקו חנטו שמחזיקים יחד במקום החמישי ולהם 601 משחקים. בעוד עשרה משחקים ראמוס יחלוף על פני השביעי בטבלה, חוסה אנטוניו קמאצ’ו, לו 578 משחקים.

  • כעת ראמוס הוא הפנדליסט החדש של הקבוצה, בערך. יש לו כבר 3 שערים בתחילת העונה כשבכל העונה שעברה כבש 5 בכל המסגרות. ראמוס, ‘בלם עם נפש של חלוץ’, חולם לשבור את שיאו מעונת 2016/17 המדהימה - אז כבש עשרה שערים!(השער השני נגד נאפולי באיטליה נלקח ממנו).

  • השער הבא שיכבוש ראמוס יהיה ה-77 שלו בקבוצה, בדיוק כמו גוטי. ראמוס מדורג במקום ה-30 בטבלת כובשי השערים של ריאל מדריד. בסגל הנוכחי, הוא הכובש השלישי בטיבו - אחרי בנזמה ובייל.

  • ראמוס מצפה לשני הקלאסיקוס העונה. יש לו 38 משחקים נגד ברצלונה, כשאשתקד הוא כבר עקף את המשולש ראול-היירו-איקר. הוא נמצא בשיוויון עם ליאו מסי, וייתכן שישבור את שיא ההופעות בקלאסיקוס עבור שחקן ריאל - מנולו סאנצ’יז עם 43. לחנטו משחק אחד פחות, ככה שראמוס שלישי.

  • ומה עם ליגת האלופות? ראמוס חולם קודם כל על גביעי רביעי רצוף כקפטן! וחמישי בסה"כ - בדיוק כמו די-סטפאנו. לראמוס 114 הופעות במפעל, וכבר בסיום שלב הבתים, אם ישחק הכל - ישתווה לרוברטו קרלוס וזלאטן להם 120 משחקים בליגת האלופות.

  • ראמוס הוא השחקן הפעיל עם מס’ ההופעות השני הכי גבוה בליגה - יש לו 433 משחקים לעומת 480 של חואקין. בטבלה הכוללת ראמוס מדורג במקום ה-36. הוא קרוב לעבור את פאקו חנטו ובהמשך את אינייסטה ואם ישחק 30 משחקים יגיע עד לטופ 20.

  • רק שני שחקנים זכו ביותר תארים עם ריאל מדריד חוץ מראמוס, שמדורג בצוותא עם קמאצ’ו במקום השלישי עם 19 תארים. מנואלו סאנצ’יז קטף 21 תארים ופאקו חנטו זכה ב-22 תארים. ראמוס יכול כבר השנה להגיע אליהם, ונאמר אמן…


#6

ב-AS הציגו את המיקום של ראמוס אמש בכל הגולים של אנגליה. תראו כמה הוא רחוק מהמהלך בשער הראשון וגם חולם בשער השלישי. ‘ראמוס האחר’, כתבו עליו במארקה.

ציפיתי שהשנה סרחיו ראמוס יבין שהקבוצה צריכה אותו הרבה לפני החודשים מרץ-אפריל, וזה לא קרה. בעונה השנייה של אנצ’לוטי ראמוס הגה את ‘בלם עם נפש של חלוץ’, אבל אז זה היה חביב. בשנה האחרונה המגמה החריפה וזה מוגזם. לא מדובר בבלם שרוצה לכבוש. הוא שחקן הגנה שלא רוצה לעשות הגנה. אני יודע שזה לא יקרה מה גם שלופטגי במעמד מאוד חלש עכשיו ולך תריב על הקפטן שלך - אבל הוא צריך לרדת לספסל לפחות עד לקלאסיקו. אני שם בצד טעויות בהן בלם ‘מבשל’ גולים ליריבה. לדעתי מבחינת הטעויות, הנה זה מהקל לכבד- אם שחקן הגנה מפסיד במאבק מול שחקן התקפה - ספרינט, דריבל או נגיחה - זה בסדר. אם בלם מאבד את השחקן שלו בקרן זה קצת יותר חמור, קרי לא שומר עליו בכלל. אם שחקן הגנה בכלל לא נמצא במקום - זה הכי גרוע.


#7

אני רואה את זה הפוך,אם שחקן הגנה מנסה ולא מצליח כנראה שהוא כבר לא ברמה הנדרשת (ע״ע פיקה).
ראמוס בלם מעולה כשהוא רוצה,אולי הטוב בעולם,הבעיה שרוב הזמן הוא מתעסק בשטויות ורוב הטעויות נובעות משחצנות.


#8

לראמוס יש רזומה עשיר בתארים, אבל גם באלוטלי הוא חלוץ נפלא, כשהוא רוצה, הבעיה שרוב הזמן הוא עסוק בשטויות…

כאשר הזמן והתוצאה מחייבים אני מבין שהוא עולה ותורם התקפית, אבל כשהמשחק ב0-0 והדקה היא 30 זאת כבר חוסר אחריות משוועת ומישהו צריך לתת לו על הראש. הלוואי שהיה מישהו שנותן בראש לפיקה שכבר חודשיים נראה מזעזע.


#9

הספרינטים המוזרים להתקפה עדיין לא יצרו נזק אם אינני טועה. יותר חמור שהוא לא עושה הגנה כשהוא בהגנה.


#10

יש לו את השגיאות שלו בהגנה, אבל כשהוא מרוכז ראמוס הוא בלם שקשה לעבור.
לאחרונה הרבה מהגולים שהקבוצה/נבחרת שלו סופגת זה בגלל שהוא בכלל לא ממוקם נכון וזאת תגובת שרשרת לספרינטים להתקפה.


#11

הפנדלים של ראמוס

הגרף הבא שתראו למטה היה נכון לפני המשחק נגד סלטה ויגו. כנראה שב-AS הריחו משהו. הפנדל בבלאידוס היה הפנדל ה-20 של סרחיו ראמוס בקריירה, ואין ספק ש’הבלם עם נפש של חלוץ’ הולך ומשתפר. הוא אוהב מאוד לכבוש שערים ומבסוט מעמדת הפנדליסט של הקבוצה בעידן שאחרי כריסטיאנו. גארת’ בייל הכוכב הראשי או בנזמה שלעתים צריך גולים לביטחון? רק באישור של ראמוס.

קודם כל נספר שראמוס עם הצ’יפ החכם, ה-‘פאננקה’ שהפכה לסמל המסחרי שלו לאחרונה - הגיע ל-80% הצלחה בפנדלים, לא רע. הוא כבש 16 בעיטות מתוך 20. ההחמצה נגד באיירן מינכן בחצי גמר הצ’מפיונס ב-2011/12 כשבעט לכוכבים - תיזכר לעד כנראה, אבל איך כתבו ב-AS? ‘השפל הביא את ראמוס לגן עדן’. חודשיים אחר-כך הוא תיקן, עם ביצים של שור, בפאננקה הראשונה שלו בקריירה בדו-קרב הפנדלים נגד פורטוגל בחצי גמר יורו 2012, וספרד ניצחה כמובן.

ראמוס הבקיע בדו-קרב הפנדלים נגד רוסיה במונדיאל מה שלא עזר לספרד. לאחר-מכן הוא כבש נגד אתלטיקו מדריד בסופר-קאפ האירופי, נגד ג’ירונה עם פאננקה, נגד לגאנס נגד ויאדוליד וסלטה ויגו בפאננקה. סה"כ חמישה שערים העונה במדי ריאל מדריד מהנקודה הלבנה, מאזן מושלם. הוא חולם לשבור את שיאו מעונת 2016/17 אז כבש לא פחות מעשרה שערים. פאננקה הצ’כולסלובקי, שהמציא את סגנון הבעיטה המתוחכם לקראת אליפות אירופה 1976, אמר שהוא גאה בראמוס שמחקה אותו ושהוא החקיין הטוב ביותר. “כולם אומרים לי שהוא בועט כמוני והוא עושה את זה בסטייל ובביטחון”, סיכם והחמיא. אחרי השער של ראמוס נגד סלטה כתבו בתקשורת - ‘ראמוס עשה זאת שוב’. 6 מ-16 הפנדלים שכבש הגיעו בדרך זו.

הפנדל הראשון של ראמוס היה בעונת 2010/11, כשריאל הביסה 5:1 את אתלטיק בילבאו בברנבאו מחזור אחד לקלאסיקו. כריסטיאנו היה על המגרש אבל ויתר לראמוס שלקח את הבעיטה. ההחטאה הראשונה של ראמוס היה בפנדל החמישי שבעט, נגד ברזיל בגמר גביע הקונפדרציות ב-2013 כשבעט ליד הקורה. ראמוס כבש בגמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו ב-2016 בדו-קרב הפנדלים עם בעיטה חזקה לפינה, אבל קצת יותר משלושה שבועות אחר-כך רשם את ההחמצה השלישית בקריירה שלו, ביורו 2016 נגד קרואטיה וספרד הפסידה 2:1. לאחר-מכן הוא יצא לסדרה של חמש בעיטות מוצלחות כולל בגביע המלך נגד סביליה כשצימק ל-3:2 מול הפיחואן שכה שונא אותו, עם הפאננקה המוכרת, ואז הגיעה החמצה בפיחואן במשחק לא חשוב בסיום עונת 2017/18.

ב-AS הלכו ובדקו ומצאו שהפנדלים של ראמוס קצת מהירים יותר מהפאננקה המקורית, במאיות השנייה כמובן. נגד סלטה הפנדל הובקע במהירות של 80 מאיות השנייה לעומת הפנדל של פאננקה בגמר היורו נגד גרמניה שהיה 96 מאיות השנייה. בחצי גמר היורו ב-2012 ראמוס בעט ב-72 מאיות השנייה. פאננקה עצמו סיפר שהחל להתאמן כשנתיים על הבעיטה. באימונים, במשחקי הידידות ואחר-כך בליגה הצ’כית, וזה עבד. ראמוס עצמו אמר לאחר נגד ויאדוליד כשנשאל על החגיגות המופרזות לאחר הפנדל - שהוא מאוד גאה במיומנות שרכש לעצמו. פאננקה אומר על סגנון הבעיטה - “אני ממש לא רואה בכך חוסר כבוד. ראיתי שהשוערים אוטומטית קופצים הצידה ורציתי להערים עליהם. אם זה חלק מחוקי המשחק אז זה מותר, אין כאן מקום לדיון”. לראמוס עצמו יש מאזן טוב יותר מהיגואין ומסי בפנדלים.


#12

סרחיו ראמוס במירוץ לשער המאה

סרחיו ראמוס על סף כניסה למועדון המאה . אבל לא מדובר על משחקים בכלל - יש לו כבר 787 כאלה בקריירה, או על הופעות בליגת האלופות במדי ריאל מדריד, אלא על מועדון כובשי מאה השערים, והוא עוד שחקן הגנה. ‘ראמוס מלטף את ה-100’, כתבו במארקה על הבלם שיש לו כבר 98 שערים: 3 במדי סביליה, 78 במדי ריאל מדריד - שני רק לפרננדו היירו מבין שחקני הגנה(את רוברטו קרלוס הוא עקף מזמן) ועוד 17 במדי נבחרת ספרד. אלה מספרים מרהיבים לכל הדיעות גם אם בשנים האחרונות ראמוס מקנח בפנדלים.

ב-16 בספטמבר 2004, כשהוא בן 18 וחצי, ראמוס רץ בפעם הראשונה בהתלהבות לעיגול האמצע. הוא כבש בגביע אופ"א במדי סביליה נגד פורטו. עשרה ימים לאחר-מכן, עם ספרה 32 על הגב, הוא כבש את שער הבכורה שלו בליגה, שער הניצחון נגד ריאל סוסיאדד. השער השלישי והאחרון במדי סביליה היה בפצצה מ-35 מטר אחרי הסטה של כדור חופשי, נגד ריאל מדריד ואיקר קסיאס בפיחואן בשלהי 2004/05. הוא הראה את חוש הכיבוש שלו. שלושה חודשים אחר-כך, הוא מצא בית חדש…

במדי ריאל מדריד כבש ראמוס 78 שערים. השער הבלתי-נשכח שלו הוא בדסימה נגד אתלטיקו מדריד כמובן וזה די סמלי ששער הבכורה בלבן הגיע בליגת האלופות: ב-6 בדצמבר נגד אולימפיאקוס, במשחק חסר חשיבות שהיה גם משחק הבכורה של לופז קארו. ראמוס כבש את שער היתרון, בנגיחה אחרי כדור חופשי כמובן(ראול בראבו הרים), וריאל הפסידה, אך זה לא היה משנה. חמישה ימים לאחר-מכן הוא כבש שער ראשון בליגה במדי ריאל, כשזו ניצחה את מאלגה 2:0. הגול הראשון שלו בברנבאו היה נגד בילבאו ב-11 בינואר בגביע המלך. ריאל ניצחה בסאן-ממס(1:0) ובגומלין הביסה את בילבאו 4:0 כשהשער שלו היה השני.

כמובן שמרבית השערים של ראמוס הם בליגה אבל הוא מגוון מאוד, וכבש בכל מפעל, תתפלאו: 57 שערים בליגה, 11 בליגת האלופות(לא כולל השער השני נגד נאפולי שנקבע כשער עצמי), 4 בגביע המלך, 2 בסופר-קופה הספרדי, 2 באליפות העולם למועדונים ו-2 בסופר-קאפ האירופי - אחד מהם שער שיוויון יקר מפז נגד סביליה באוגוסט 2016. לראמוס, מעבר לגולים המדהימים בנגיחות ברגע האחרון - ברצלונה, דפורטיבו לה-קורוניה ונגד מי לא, יש גם גולים בכדורים חופשיים(ויאדוליד, 2014), בפצצה מחוץ לרחבה(בילבאו, 2009), מהפינה(ולנסיה במאסטייה, 2008) וגם במספרת נגד סביליה בפיחואן. וגם בפצצה ברגל שמאל - נגד דורטמונד בברנבאו בשער שלא הספיק. כמובן שלאחרונה נכנס לתוקף עניין הפאננקות. השנה ראמוס פתח בכל הכוח כשכבש 9 שערים עם ריאל(5) ועם ספרד(4). בארבע העונות הראשונות הוא עמד על 6 שערים, בעונת הדסימה קבע שיא של 7 שערים, כולל צמד בחצי הגמר במינכן, אבל עונת השיא שלו כמובן הייתה ב-2016/17 עם 10 שערים.

בנבחרת ספרד לראמוס יש 17 שערים ב-161 הופעות, אם כי יש לו ‘קוץ’ מסוים על כך שלא זכה לכבוש שער בטורניר גדול - הוא החמיץ פנדל בגמר גביע הקונפדרציות נגד ברזיל, ולא כבש במונדיאל או ביורו. לראמוס יש 5 שערים בנבחרת במשחקי ידידות, 5 במוקדמות המונדיאל, 4 במוקדמות היורו ושלושה בליגת האומות. ‘בלם עם נפש של חלוץ’.