סרחיו ראמוס :: הקפטן והמאניה דיפרסיה

צריך לחשוב על דרך יצירתית במיוחד כדי לגלגל את הדיון של ראמוס, כמעט כמו משפט פתיחה פסול בפאב או בדייט ראשון. “רכש העשור” קראנו לו כאן בפורום כבר אחרי מחצית אחת של כדורגל, כשערך את הבכורה בריאל מדריד כמחליף נגד סלטה ויגו בברנבאו| אפשר לדבר על ‘הבלם עם הנפש של חלוץ’ או אולי להשתמש בכינוי החדש מהעונה שעברה: NoventaYRamos| או אולי להסתפק בציטוט של מונצ’י, המנהל הספורטיבי האדיר של סביליה שסיפר בראיון לתקשורת שהוא לא הפסיק לבכות כשנודע לו שסרחיו ראמוס נמכר לריאל מדריד. כמה סמלי שהוא היה הרכש הספרדי הראשון של פלורנטינו.

וכך זה היה: אחרי עונה אחת בלבד, גם אם יוצאת דופן, במדי סביליה החזקה - 32 דקות לסיום חלון ההעברות, בשעת לילה מאוחרת, ריאל מדריד שמה על השולחן של דל-נידו את סעיף השחרור של סרחיו ראמוס בן ה-19 בלבד(כ-28 מיליון יורו). הילד עם החיוך התמים והשיער הארוך קיבל את חולצה מס’ 4 של פרננדו היירו ואפשר להסתפק ולומר ש-‘השאר היסטוריה’. אין ספק, סרחיו ראמוס עשה היסטוריה.

סרחיו ראמוס עבר איתנו ביחד את תהליך ההתבגרות. מילד הוא הפך לגבר, כמו הרבה אוהדים כאן. צבר פז"ם וכוח, העלה מסת שריר, השתלט על סרט הקפטן. הוא היה שם בתקופות הכי מסריחות וקשות - מהתבוסה בברנבאו מול רונאלדיניו, מנחוס שמינית הגמר(אשכרה שש שנים) והקלאסיקוס שהיינו מפסידים במנהרה - ועד לאוורסט, פסגת העולם והדאבל ההיסטורי בברנבאו בעונה שעברה. הוא אמנם גדל בסביליה והוא ממשיך לספר על אהבתו לאנדלוסיה בכל ראיון, אבל הוא מעין בשר מבשרינו. לא זכור כבר הרבה זמן בלם עם כל-כך הרבה הייפ וכריזמה, ואין ספק שגם ראמוס עצמו מאוהב בעצמו.

הוא היה חלק מעונת האליפות המדהימה של קאפלו וכבר שם הניח את היסודות לשערי הניצחון(ולנסיה בברנבאו למשל), הפגין קור-רוח מדהים ביחס לגילו(המשחק נגד סראגוסה למשל) לצד העוגנים הוותיקים כמו ראול, רוברטו קרלוס, בקהאם, ואן-ניסטלרוי, קסיאס וגוטי, הוא שיחק אפילו כמגן ימני(עד שמוריניו שם לזה סוף ב-2011/12), הוסיף עוד אליפות לארון וכרת ברית אמיתית עם נבחרת ספרד, ומעבר למנהיגות והתעוזה והשערים גם היה דומה להיירו במס’ הכרטיסים האדומים.

ההשתוללויות נמשכו, ההצלחות, השערוריות והרגעים הביזארים. כמו גביע המלך שהפיל בטעות בחגיגות באוטובוס אחרי הניצחון במאסטייה. אם צריך לתאר את ראמוס במילה אחת זה כנראה ‘וובוס’ - ביצים. הוא ופפה הציגו עונה גדולה ב-2011/12, אליפות המאה נק’ ו-121 שערי זכות. ראמוס היה אחד מהגיבורים הטראגיים מול באיירן עם פנדל שבעט לכוכבים וחלום הדסימה נהרס. קצת פחות מחודשיים אחר-כך הוא הקפיץ ב-פאננקה בפנדל מול פורטוגל בחצי הגמר עם קור רוח עצום והיה חלק מספרד הגדולה בתולדותיה עם יורו-מונדיאל-יורו.

מעמדו הלך וגבר בחדר ההלבשה לא רק בגלל ההצלחות והפז"ם והחברות עם קסיאס אלא הפעם משום שהקפטן ירד לספסל. ראמוס תמיד נתן ערך מוסף והיה שחקן מכריע גם התקפית. הוא כבש שער ניצחון בקלאסיקו בברנבאו נגד בארסה ב-2012/13 ונישק את סרט הקפטן על הזרוע באקט עוצמתי ומצמרר. ועדיין נראה שראמוס ‘עשה חואניטו’ לראשונה בחצי גמר הצ’מפיונס נגד דורטמונד כשאחרי התפרקות גדולה בגרמניה(4:1) - ריאל ניסתה לעשות עוד רמונטדה. ראמוס הציג משחק הגנה אלוהי וכבש את השער השני בדקה ה-88 עם בעיטה אדירה ברגל שמאל לחיבורים מתוך עירבוביית השחקנים. לא נותר עוד זמן רב לשחק וריאל מדריד לא הצליחה לכבוש את השער השלישי היקר מפז. בסיום המשחק הוא מירר בבכי על הכתף של איקר שלא שותף.

אין זה סוד שראמוס היה אחד מאלה שלא דמעו אחרי עזיבתו של מוריניו. עם אנצ’לוטי הוא שוב קיבל את הליטוף וריספקט שרצה. וראמוס המשיך להיות ראמוס. הוא כבש שער שיוויון נגד לבאנטה אחרי משחק איום ונורא. הוא קיבל אדום חסר אחריות בקלאסיקו בחודש מרץ וריאל מדריד הפסידה, ובהמשך גם את האליפות, אבל הוא חזר בגדול והיה הסקורר שלנו בישורת האחרונה של העונה. צמד עוצמתי במינכן תוך ארבע דקות בשתי נגיחות מכל הלב כשאחרי הנגיחה השנייה הוא מסמן ‘אנחנו ריאל מדריד!’ וסוגר חשבון עם נוייר.

ועכשיו…קרן של מודריץ’…השעון מראה 92:48, גמר ליגת האלופות. ואז ראמוס, ממצב לא פשוט בכלל, מול הידיים המושטות של קורטואה - נגח לרשת(1:1) והרים את כל המדרידיסטאס באוויר והפך לאלוהים של הברנבאו. כך היה בלה-דסימה, ריאל מדריד חזרה לשלוט בכדורגל האירופי. ‘ראש הזהב’ כתבו עליו במארקה ודיברו על חוזה חדש, שנחתם בקיץ 2015 אחרי מאבק עיקש ודי מכוער ולא מכבד מול ההנהלה בו ‘איים לעשות ויברח’. ראמוס כצפוי ירש את סרט הקפטן מאיקר.

“לעתים קרובות אני צופה בוידאו מליסבון ומתרגש מאוד”, אמר. ראמוס, משחזר את השער - “הייתה קרן ועליתי, ידעתי שזה צ’אנס כנראה אחרון. כולנו רצינו כל-כך להביא את הגביע למדריד. הבקעתי וזה היה מדהים, זה הרגע הגדול בחיים שלי. הייתי הגיבור”. ראמוס מפרט - “אולי באותו הרגע לא כל-כך נהנתי מזה, לא הבנתי את גודל האירוע. אבל היום, כמעט מידי ערב לפני שאני הולך לישון - אני צופה בוידאו ומתרגש כל פעם מחדש. אני לא בוכה אבל בהחלט מתרגש. זה היה ה-24 במאי”.

את מעללי השנתיים האחרונות מיותר לציין. עוד גולאסויים כמו מספרת בפיחואן מול סביליה, עוד שערוריות כמו הויכוח עם בניטס על גבי התקשורת אחרי הטעות שלו בדרבי בקאלדרון. עוד השפלה בקלאסיקו וכרטיס אדום חסר אחריות גם בקאמפ-נואו(“אם הייתי יודע שננצח בעשרה שחקנים - הייתי מורחק עוד קודם”), לצד עוד שער בגמר ליגת האלופות, כמו כריסטיאנו, פנדל מושלם והרבה לב ונשמה. בעונה שעברה הוא כבש לא פחות מ-11 שערים והיה שם במאני-טיים, כל הזמן. בקלאסיקו בקאמפ-נואו, מול דפורטיבו, מול בטיס, צמד נגד נאפולי ועוד ועוד ועוד. ‘לסרחיו פנית - לא טעית’. הוא המשיך עם הציוצים והטראש-טוק עם פיקה ואף ‘הזמין אותו’ בהומור כמובן לגמר ליגת האלופות. בחגיגות בברנבאו הוא שלף את הכתר והצטלם עם שני הגביעים.

אמרו על ראול שהוא סימל את ריאל מדריד. וגם על כריסטיאנו רונאלדו ובעבר הרחוק בטח כתבו זאת על דון די-סטפאנו ז"ל. גם סרחיו ראמוס מסמל את ריאל מדריד. הוא חושב שהשמש זורח לו מהתחת, הוא מאמין שהוא אלוהים. הוא שאנן ושבע, הוא חוטא בחטא ההיבריס. ההגנה היא לעתים רק המלצה עבורו. הוא יאבד את הראש. הוא מסמל את ריאל מדריד שיכולה להיות האוייבת הגדולה ביותר של עצמה. וגם סרחיו ראמוס הוא האויב הגדול ביותר של עצמו. ומצד שני הוא יעלה לכר הדשא עם חזה נפוח, ‘כי אנחנו ריאל מדריד’, יילחם עד הרגע האחרון, ‘הבלתי-אפשרי’ לא קיים עבורו. הוא מסמל את ריאל מדריד המנצחת, העוצמתית, המצמררת, זוללת התארים, זו שמפחדים ממנה, זו שעושה היסטוריה ואסור להמר נגדה. ‘ריאל מדריד תמיד חוזרת’. מעולם לא היה בלם עם כל-כך הרבה באז[אוף-טופיק: לי אישית יש כבר 5 חולצות שלו]. הוא אוהב את הלחץ, הוא אוהב אתגרים, תעירו אותו רק באפריל-מאי, בבקשה. כמו ריאל מדריד, סרחיו ראמוס נופל וקם עם ראש מורם.

זו העונה ה-13 של סרחיו ראמוס בריאל מדריד. הוא כבש יותר שערים מרוברטו קרלוס(יש לו 69), הוא לא רחוק מההופעה ה-550 שלו(539 משחקים אם נדייק והוא רחוק רק 4 מלנשל את גוטי מהטופ 10) ובארון התארים שלו (זוכרים את הציטוט אחרי הסופר-קופה נגד בארסה?) יש בין היתר 4 אליפויות ספרד וחשוב מכך, הוא חלק מדור הזהב של ריאל מדריד, זו ששלטה באירופה וזכתה בליגת האלופות 3 פעמים ב-4 שנים. יש לו בארון 17 תארים, לא רחוק מסאן איקר, לא רק מפאקו חנטו. בתקשורת דיברו לא מזמן על הארכת חוזהו בשנה נוספת קרי עד 2021 ועדיין אין לכך אישור רשמי. איך אמר מנולו סאנצ’יז האגדי? ‘איזה מזל שיש אותך סרחיו ראמוס. אם לא - היו צריכים להמציא אותו’.

נושאים לדיון

  1. הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם שומעים את השם ‘סרחיו ראמוס’*רגע זכור במיוחד*.
  2. מתי הבנתם שהוא הולך להיות אחד הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד?
  3. מקומו בהיכל התהילה של ריאל מדריד, לאו דווקא דיון של ‘למי יש יותר גדול’ - מבחינת כדורגל-הגנה, וגם מנהיגות ונושא הקפטן.
    אני למשל חושב שהוא אולי הקפטן הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו(כן, למרות המגרעות).
  4. האם הביקורת שלנו על הגישה של ראמוס והשובע שלו היא מוצדקת? האם לא טבעי ששחקן של ריאל מדריד שזוכה בכל-כך הרבה תארים ירגיש כך ולא הגיוני לצפות לאותה התלהבות מעונת הבכורה בקבוצה(ומצד שני, למה קייליני ובונצ’י לא שבעים אחרי אלף אליפויות ברצף?)
  5. ובמחשבה לעתיד: ראמוס לא הולך ונהיה ילד, בנבחרת הוא עדיין משחק על בסיס קבוע. המהירות אובדת, היכולת הפיזית נשחקת.
    בנוסף לכל אלה, אולי גם בגלל המצב כיום - הפער בליגה גדול-מאוד - ראמוס צריך לשחק מעט, ולזכות למנוחה כמו מודריץ’ ורונאלדו?
    כל זה בתקווה שואראן יצליח להיות כשיר באופן רציף. יש את נאצ’ו כגיבוי ואת ואייחו צריך להריץ.
3 לייקים

ראמוס נכנס לטופ 10 שיאני ההופעות בריאל מדריד

הוא היה מעדיף לעשות את זה במשחק החשוב בשבת נגד האקסית סביליה בליגה, אבל סרחיו ראמוס , כהרגלו בקודש - הורחק נגד בילבאו בכרטיס אדום מס’ מיליון בערך(לא באמת) והוא ייעדר בגלל השעייה(ועל הדרך הפך לשחקן עם הכי הרבה כרטיסים אדומים איי-פעם). אתמול, המשחק נגד דורטמונד היה חסר חשיבות לחלוטין אבל ראמוס היה יכול לסמן V נוסף ולהגיע לעוד הישג משמעותי: עם משחקו ה-542 בלבן הוא השתווה לאגדה גוטי במקום העשירי בטבלת שיאני ההופעות של ריאל מדריד בכל הזמנים. ראמוס משחק בלבן שלנו זו השנה ה-13 בעוד גוטי היה נדרש ל-15 עונות כדי להגיע למספרים האלה.

הקיץ ראמוס אסף כבר שני גביעים ואמר בהומור -“אני צריך להגדיל את ארון התארים בבית” והגיע ל-17 בסה"כ כשגולת הכותרת היא שתי זכיות רצופות בצ’מפיונס כקפטן ו-3 בסה"כ(אפשר לשכוח את הגול בדסימה?) יחד עם ארבע אליפויות ליגה. והמשחקים? והרי החלוקה: 377 משחקי ליגה, 108 משחקים באירופה, 51 משחקים בגביע המלך ועוד 6 במסגרות השונות - סופר-קופה וכדומה. שתי עונות השיא שלו מבחינת מס’ המשחקים היו 2011/12 ו-2013/14 בהן רשם 51 הופעות. אשתקד תרם 11 שערים, הכי הרבה בקריירה שלו, ב-44 משחקים בלבד ובסה"כ כבש 70 שערים בלבן.

כבר העונה ראמוס יוכל לעקוף אגדה נוספת, הלא-הוא הקשר מיצ’ל שבאמתחתו 559 משחקים, והבא בתור הוא פירי המדורג שמיני עם 561 משחקים, בעוד ידוע לכם שראול(741 משחקים), קסיאס(725 משחקים) ומנואל סאנצ’יז(710) הן שיאני ההופעות. לאחר המשחק אמש אמר ראמוס - “זה היה משחק אינטנסיבי. לקראת סיום המחצית הראשונה הורדנו את הרמה שלנו לצערי והם ניצלו את זה, אבל השגנו ניצחון בזכות העקשנות ואני שמח, גמרנו את שלב הבתים בתחושה טובה”. ראמוס אמר שהוא עדיין זקוק למסיכה אבל העדיף להשאיר אותה בצד במשחק הזה כדי להרגיש יותר בנוח.

“כדי לזכות בליגת האלופות אתה חייב לנצח את הקבוצות הטובות ביותר. שלב הבתים היה בסדר ועכשיו אנחנו מחכים להגרלת 1/8 הגמר”, אמר ראמוס. “אנחנו חייבים להמשיך להשתפר ולהגיע לרמה הנדרשת כי רק כך נזכה בתארים. דברים לא תמדים הולכים כפי שאתה רוצה ומצפה אבל אנחנו על הנתיב הנכון כדי להשיג את השערים והתוצאות יגיעו”. ראמוס לא הביע דעה על היריבות האפשריות אך אנחנו נספר לכם שהוא פגש את כולן חוץ מבשיקטאש התורכית.

הקפטן סרחיו ראמוס רשם ציון דרך ענק עם משחקו ה-150 במדי הנבחרת הספרדית, והוא מדורג שני כשרק איקר קסיאס(167) מקדים אותו. לפני המשחק אמר ראמוס שהוא מתרגש וגאה ושהמטרה שלו היא ללא ספק להיות השחקן שלבש הכי הרבה פעמים את חולצת הנבחרת, וכך אמר ראמוס כשהוא מציג תמונה ממשחק הבכורה שלו[מרץ 2005, נגד סין] וגם מהמשחק אתמול - “ללבוש את החולצה הזו בפעם הראשונה לפני 13 שנה - זה היה מדהים. לעשות את זה 150 פעמים - זה חלום שהתאפשר בזכות כולכם - המאמנים, החברים, האוהדים”. לסיום ראמוס הודה לשניים במיוחד - שניהם כבר לא בין החיים - לואיס ארגוניס, המאמן שזימן אותו לראשונה וכן אנטוניו פוארטה חברו מסביליה ז"ל “תמיד איתך, אנטוניו”.

עוד כתבה על ראמוס אחרי המשחק, ‘הבוס של ספרד’. הוא מקבל ריספקט מהיריבים, נערץ ע"י חבריו לקבוצה והמאמן. עם 150 הופעות בנבחרת ומשחק הגנה נהדר נגד גרמניה - סרחיו ראמוס לא עוצר והוא חולם להוביל את ספרד לזכייה שנייה במונדיאל.

ראמוס רודף אחרי השיא של חברו קסיאס(167 משחקים). “אני בטוח שהוא משקשק כבר”, אמר ראמוס בצחוק לאחר המשחק נגד גרמניה. בנבחרת הוא שקט ולא מקבל אדומים. הוא ופיקה חברים טובים למרות הכל. נכתב שנגד גרמניה הוא שיחק ללא שום הסחות דעת והנהיג גם בהיעדרו של פיקה שהוחלף ע"י נאצו במחצית. המאמן לופגטנ מתייעץ איתו הרבה וכך גם פלורנטינו פרס בריאל מדריד. אפילו אוהדי גרמניה הריעו לו פה ושם אחרי מספר חילוצי כדור אלגנטיים. ציינו שוורנר הגרמני שאל את ראמוס לשלומו אחרי שמולר עשה עבירה לא נעימה על ראמוס. “אנחנו לא צריכים לנפח את החזה אבל כן להיות גאים ואנחנו בדרך הנכונה. התאוששנו מהיורו האחרון והחזרנו את הביטחון”.

הקפטן ראמוס חוגג 32::

ה-30 במרץ הוא תאריך חשוב בהיסטוריה של הכדורגל, ללא ספק. התאריך של סרחיו ראמוס. ‘הילד’ כבר בן 32, לא להאמין, והיות שלא מדובר בגיל יוצא דופן\החלפת קידומת, תהיתי[דור רומנו] ביני לבין עצמי האם כדאי לכתוב עליו שוב, ומה כבר אפשר לחדש. מה נגיד שלא אמרנו על סופר סרחיו ראמוס? הרי אנחנו משבחים אותו כל הזמן וכותבים עליו בלי הפסקה. ראמוס, חוץ מכריסטיאנו רונאלדו, הוא השחקן ששמו עלה הכי הרבה פעמים אני מניח.

קודם כל, כרגיל, הלכנו לדף הפיסבוק כדי ‘להדליק’ אתכם, ושם זה המקום למלל מקוצר: סרחיו ראמוס כבר אגדה בריאל מדריד. הילד בן ה-19 מסביליה שהגיע ברגע האחרון של חלון ההעברות(קיץ 2005) פילס את דרכו לכל פסגות הכדורגל. האיש והגול המרגש מכל - גיבור הדסימה, הסקורר במצבים הנייחים, הקפטן הכל יכול של ריאל מדריד. הביטחון העצמי, החזה הנפוח, העוצמה. האחריות והכבוד לסמל. הילד כבר בן 32 היום. אגדת סרחיו ראמוס ממשיכה. שלא ייגמר לכולם…

וזה לא נגמר כאן. החתרנו את ראמוס כ-‘רכש העשור’ עוד אחרי מחצית אחת שלו במדי הלבן של ריאל מדריד. הוא קיבל את החולצה מס’ 4 שהייתה שייכת לפרננדו היירו ומי היה יכול להאמין שזה מה שיהיה. אתם זוכרים אותו, הילד הנבוך עם השיער הארוך שבקושי הצליח לפתוח את הפה במסיבת העיתונאים? ראמוס הוא הפנים של ריאל מדריד. הוא קפטן אדיר כמו פרננדו היירו, הוא מייצר באז כמעט כמו כריסטיאנו רונאלדו והוא שובר שיאים בקצב כמו איקר קסיאס, ובקרוב הוא יעבור אותו גם בשיא ההופעות בנבחרת ספרד.

הסיפור של ראמוס מרגש הרבה יותר. הברנבאו אוהב צעירים לא פחות ואף יותר מכמיהתו לגלאקטיקוס. הוא הגיע לריאל מדריד כילד צעיר והפך לגבר אצלינו, בניגוד לגלאקטיקוס שהגיעו בסכום עתק כשהם השחקנים הטובים בעולם. מבחינתנו אנחנו לא זוכרים בכלל שהוא גדל בסביליה, חלק מיותר בקורות החיים שלו, כמעט קאנטרנו שלנו. ההתקדמות שלו אמנם הייתה מטאורית - שחקן סופר-משמעותי כבר בעונת האליפות של קאפלו, כבר בשנה השנייה שלו בקבוצה, הן כבלם והן כמגן. ראמוס היה איתנו בשנים הקשות והבלתי-נסבלות של הכישלון התמידי של 1/8 הגמר וגם בהפסדים הקבועים לברצלונה שם בליגה, שם הוא נוטה לאבד את הראש. אבל ככה אנחנו אוהבים את ראמוס, מטורף שחסר לו בורג לעתים, ואנחנו סולחים לו על השטויות.

וזו הסיבה שבחרתי בו כשחקן הרכש השני הכי טוב בעידן פלורנטינו פרס. לפני אגדות כמו פיגו או זידאן. רק כריסטיאנו רונאלדו מקדים אותו. כי ראמוס הגיע כדי להישאר והוא ממשיך מדי ערב בברנבאו לכתוב את ההיסטוריה. “אני צריך לשפץ ולהרחיב את ארון התארים שלי” אמר אחרי עוד גביע שהוסיף לארון בשנת 2017, הטובה ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. הקפטן היחיד בהיסטוריה שהניף פעמיים ברציפות את גביע אירופה. וראמוס מסמל את ריאל מדריד בצורה יוצאת דופן, פני הקבוצה כפני הקפטן שלה. הוא יכול לזרוק זין במשחקי הליגה ובצ’מפיונס להיות ראשון לכל כדור מול פאריס, ולא חשוב אם זה קאבני, אמבפה או ניימאר. הוא יודע מהו הערך של החולצה של ריאל מדריד.

סרחיו ראמוס הוא לא עוד שחקן רגיל. תמיד היה לו הכל - היכולת, העובדה שהגיע כילד, היותו ספרדי והכימיה עם איקר, אבל מבחינתי אחרי הגול בדסימה הוא הפך לאל. השער המרגש ביותר שראיתי בחיים שלי בתור אחד שהיה שם בגמר, וכנראה זה שאראה. לרוב, ילדים או אוהדים הם מעריצים של שחקני התקפה. כולם מכירים אותי ויודעים שראול הוא השחקן הנערץ עליי ביותר. בריאל מדריד הזו, קשה לי לבחור בין כריסטיאנו וראמוס. אז ארון החולצות שלי של כריסטיאנו מאוד מפואר, אבל ראמוס לא מקופח, בכלל. חולצה מעונת הקאפלו(2007), חולצה מ-2014/15, חולצה מרגשת וטהורה של העונה שעברה, וכמובן חולצה מהגמר נגד יובה בקארדיף.

הוא כבר בטופ 10 ההופעות של ריאל מדריד ואוטוטו יעקוף את מיצ’ל. הוא כבש 72 שערים ב-554 משחקים, יותר מרוברטו קרלוס, ויש לו 18 תארים ברזומה - כמו קמאצ’ו, חלק מהקבוצה הגדולה של ריאל מדריד שחזרה להטיל איימה על אירופה עם 3 זכיות בצ’מפיונס ב-4 שנים, והוא כבר לא יכול לחכות למשחק נגד יובה, תהיו בטוחים. על ההצלחה בנבחרת ספרד מיותר להרחיב. ולכן, זו נראית משימה קשה עד בלתי-אפשרי לבחור את רגעי השיא שלו. אני בכל-זאת לוקח את זה על עצמי.

מקום עשירי - הבישול לראול בעונת הקאפלו בקלאסיקו, בדקה השנייה| מקום תשיעי - השער בקלאסיקו בקאמפ-נואו באותה עונה - נגיחה לאחור אחרי שגם אי-פון של פויול ברחבה לא עוצר בעדו. בישול גדול של גוטי, חבל שהניצחון חמק| מקום שמיני - השער נגד אתלטיקו מדריד בגמר הצ’מפיונס בסאן-סירו ב-2016 ומעבר לכך תצוגת ההגנה המשובחת| השער במספרת נגד סביליה בפיחואן ב-2015/16 - שער שלא הספיק| מקום שישי - שער הניצחון בקלאסיקו בברנבאו ב-2012/13 - קרן של מודריץ’, וזה תמיד מרגש, וראמוס נוגח מכל הלב לרשת ופושט את סרט הקפטן בדרך לנשיקה.

מקום חמישי - צמד נגד נאפולי בשמינית הגמר אשתקד. שתי נגיחות, שני שערים, אין עוד מלבדו| מקום רביעי - שער הניצחון נגד דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו אשתקד. מי זוכר בכלל את הטעות ומשחק ההגנה הכושל. אלון חזן אמר בשידור - “אם אני מאמין של הקבוצה היריבה בדקה הזו אני מסמן לכולם ללכת על ראמוס”. Noventa YRamos מה שנקרא| מקום שלישי - תצוגת החואניטו נגד דורטמונד(2012/13) והשער האדיר ברגל שמאל שלא הספיק לרמונטדה. ראמוס בכה על הכתף של איקר בסיום ה-2:0, וגם אנחנו| מקום שני: הצמד נגד באיירן בשתי נגיחות תוך ארבע דקות, אין דברים כאלה. בשער הראשון הוא עוד היה אדיש, ואחר-כך, כאילו סימן לקהל - “אנחנו ריאל מדריד. אנחנו כאן. מביסים אתכם בבית שלכם”| המקום הראשון - “הגול בדסימה, 92:48. אם היו לי מילים לתאר…לבטח הייתי אומר”. בונוס: החגיגה עם כתר המלך בברנבאו אחרי ה-DouDecima.

13 שנה מהבכורה של סרחיו ראמוס

מחזור שני בעונת 2005/06, ריאל מדריד נגד סלטה ויגו בסנטיאגו בברנבאו. אז החלה האגדה של סרחיו ראמוס, שחתם בקבוצה ברגע האחרון כשריאל שמה על השולחן של דל-נידו את סעיף השחרור של הבלם בן ה-19(כ-28 מיליון יורו), חצי שעה לסיום חלון ההעברות. 13 שנה להופעת הבכורה שלו. ריאל מדריד ציינה את המאורע בפוסט ברשתות החברתיות והעלתה עוד סרטון באתר הרישמי, ימים אחדים אחרי הסרטון לכבוד 'הקפטן שזכה ב-22 תארים(כולל במדי ספרד), וראמוס עצמו הגיב מייד בפוסט גם כן. “13 שנה, ומרגיש כאילו זה קרה אתמול. כמה זכרונות, ואנחנו ממשיכים לצבור עוד”, כתב, על רקע התמונות הנכונות - זו מהופעת הבכורה נגד סלטה, הגול האל-מותי בדסימה וכן כל אחד משלושת גביעי אירופה האחרונים אותם הניף כקפטן.

סרחיו ראמוס היה שחקן הרכש הספרדי הראשון בעידן פלורנטינו פרס ויש היגידו שגם הבלם האמיתי הראשון(רמז: את וולטר סמואל, ‘החומה’ - אף אחד לא זוכר, ואת ג’ונתן וודגייט כולנו מעדיפים לשכוח, או שרק כקוריוז". בכתבה מיוחדת שעשינו לאחר הזכייה בצ’מפיונס ב-2017, בחרנו בראמוס כשחקן הרכש השני הכי גדול בעידן פלורנטינו פרס. יותר גדול מפיגו וזידאן ושני רק לכריסטיאנו רונאלדו.

בינתיים, כשראמוס פותח את העונה ה-14 שלו בריאל מדריד, בדיוק כמס’ העונות של פרננדו היירו אותו ‘ירש’, עם 568 משחקים ברזומה, 76 שערים ולא פחות מ-19 תארים, זה הזמן לבדוק את השיאים שהוא עשוי לשבור השנה. ‘הרשימה של ראמוס’:

  • ראמוס זקוק לעוד 33 משחקים בלבד כדי לחצות את רף 600 ההופעות בריאל מדריד ולהשתוות לפרננדו היירו ופאקו חנטו שמחזיקים יחד במקום החמישי ולהם 601 משחקים. בעוד עשרה משחקים ראמוס יחלוף על פני השביעי בטבלה, חוסה אנטוניו קמאצ’ו, לו 578 משחקים.

  • כעת ראמוס הוא הפנדליסט החדש של הקבוצה, בערך. יש לו כבר 3 שערים בתחילת העונה כשבכל העונה שעברה כבש 5 בכל המסגרות. ראמוס, ‘בלם עם נפש של חלוץ’, חולם לשבור את שיאו מעונת 2016/17 המדהימה - אז כבש עשרה שערים!(השער השני נגד נאפולי באיטליה נלקח ממנו).

  • השער הבא שיכבוש ראמוס יהיה ה-77 שלו בקבוצה, בדיוק כמו גוטי. ראמוס מדורג במקום ה-30 בטבלת כובשי השערים של ריאל מדריד. בסגל הנוכחי, הוא הכובש השלישי בטיבו - אחרי בנזמה ובייל.

  • ראמוס מצפה לשני הקלאסיקוס העונה. יש לו 38 משחקים נגד ברצלונה, כשאשתקד הוא כבר עקף את המשולש ראול-היירו-איקר. הוא נמצא בשיוויון עם ליאו מסי, וייתכן שישבור את שיא ההופעות בקלאסיקוס עבור שחקן ריאל - מנולו סאנצ’יז עם 43. לחנטו משחק אחד פחות, ככה שראמוס שלישי.

  • ומה עם ליגת האלופות? ראמוס חולם קודם כל על גביעי רביעי רצוף כקפטן! וחמישי בסה"כ - בדיוק כמו די-סטפאנו. לראמוס 114 הופעות במפעל, וכבר בסיום שלב הבתים, אם ישחק הכל - ישתווה לרוברטו קרלוס וזלאטן להם 120 משחקים בליגת האלופות.

  • ראמוס הוא השחקן הפעיל עם מס’ ההופעות השני הכי גבוה בליגה - יש לו 433 משחקים לעומת 480 של חואקין. בטבלה הכוללת ראמוס מדורג במקום ה-36. הוא קרוב לעבור את פאקו חנטו ובהמשך את אינייסטה ואם ישחק 30 משחקים יגיע עד לטופ 20.

  • רק שני שחקנים זכו ביותר תארים עם ריאל מדריד חוץ מראמוס, שמדורג בצוותא עם קמאצ’ו במקום השלישי עם 19 תארים. מנואלו סאנצ’יז קטף 21 תארים ופאקו חנטו זכה ב-22 תארים. ראמוס יכול כבר השנה להגיע אליהם, ונאמר אמן…

ב-AS הציגו את המיקום של ראמוס אמש בכל הגולים של אנגליה. תראו כמה הוא רחוק מהמהלך בשער הראשון וגם חולם בשער השלישי. ‘ראמוס האחר’, כתבו עליו במארקה.

ציפיתי שהשנה סרחיו ראמוס יבין שהקבוצה צריכה אותו הרבה לפני החודשים מרץ-אפריל, וזה לא קרה. בעונה השנייה של אנצ’לוטי ראמוס הגה את ‘בלם עם נפש של חלוץ’, אבל אז זה היה חביב. בשנה האחרונה המגמה החריפה וזה מוגזם. לא מדובר בבלם שרוצה לכבוש. הוא שחקן הגנה שלא רוצה לעשות הגנה. אני יודע שזה לא יקרה מה גם שלופטגי במעמד מאוד חלש עכשיו ולך תריב על הקפטן שלך - אבל הוא צריך לרדת לספסל לפחות עד לקלאסיקו. אני שם בצד טעויות בהן בלם ‘מבשל’ גולים ליריבה. לדעתי מבחינת הטעויות, הנה זה מהקל לכבד- אם שחקן הגנה מפסיד במאבק מול שחקן התקפה - ספרינט, דריבל או נגיחה - זה בסדר. אם בלם מאבד את השחקן שלו בקרן זה קצת יותר חמור, קרי לא שומר עליו בכלל. אם שחקן הגנה בכלל לא נמצא במקום - זה הכי גרוע.

לייק 1

אני רואה את זה הפוך,אם שחקן הגנה מנסה ולא מצליח כנראה שהוא כבר לא ברמה הנדרשת (ע״ע פיקה).
ראמוס בלם מעולה כשהוא רוצה,אולי הטוב בעולם,הבעיה שרוב הזמן הוא מתעסק בשטויות ורוב הטעויות נובעות משחצנות.

לראמוס יש רזומה עשיר בתארים, אבל גם באלוטלי הוא חלוץ נפלא, כשהוא רוצה, הבעיה שרוב הזמן הוא עסוק בשטויות…

כאשר הזמן והתוצאה מחייבים אני מבין שהוא עולה ותורם התקפית, אבל כשהמשחק ב0-0 והדקה היא 30 זאת כבר חוסר אחריות משוועת ומישהו צריך לתת לו על הראש. הלוואי שהיה מישהו שנותן בראש לפיקה שכבר חודשיים נראה מזעזע.

הספרינטים המוזרים להתקפה עדיין לא יצרו נזק אם אינני טועה. יותר חמור שהוא לא עושה הגנה כשהוא בהגנה.

יש לו את השגיאות שלו בהגנה, אבל כשהוא מרוכז ראמוס הוא בלם שקשה לעבור.
לאחרונה הרבה מהגולים שהקבוצה/נבחרת שלו סופגת זה בגלל שהוא בכלל לא ממוקם נכון וזאת תגובת שרשרת לספרינטים להתקפה.

לייק 1

הפנדלים של ראמוס

הגרף הבא שתראו למטה היה נכון לפני המשחק נגד סלטה ויגו. כנראה שב-AS הריחו משהו. הפנדל בבלאידוס היה הפנדל ה-20 של סרחיו ראמוס בקריירה, ואין ספק ש’הבלם עם נפש של חלוץ’ הולך ומשתפר. הוא אוהב מאוד לכבוש שערים ומבסוט מעמדת הפנדליסט של הקבוצה בעידן שאחרי כריסטיאנו. גארת’ בייל הכוכב הראשי או בנזמה שלעתים צריך גולים לביטחון? רק באישור של ראמוס.

קודם כל נספר שראמוס עם הצ’יפ החכם, ה-‘פאננקה’ שהפכה לסמל המסחרי שלו לאחרונה - הגיע ל-80% הצלחה בפנדלים, לא רע. הוא כבש 16 בעיטות מתוך 20. ההחמצה נגד באיירן מינכן בחצי גמר הצ’מפיונס ב-2011/12 כשבעט לכוכבים - תיזכר לעד כנראה, אבל איך כתבו ב-AS? ‘השפל הביא את ראמוס לגן עדן’. חודשיים אחר-כך הוא תיקן, עם ביצים של שור, בפאננקה הראשונה שלו בקריירה בדו-קרב הפנדלים נגד פורטוגל בחצי גמר יורו 2012, וספרד ניצחה כמובן.

ראמוס הבקיע בדו-קרב הפנדלים נגד רוסיה במונדיאל מה שלא עזר לספרד. לאחר-מכן הוא כבש נגד אתלטיקו מדריד בסופר-קאפ האירופי, נגד ג’ירונה עם פאננקה, נגד לגאנס נגד ויאדוליד וסלטה ויגו בפאננקה. סה"כ חמישה שערים העונה במדי ריאל מדריד מהנקודה הלבנה, מאזן מושלם. הוא חולם לשבור את שיאו מעונת 2016/17 אז כבש לא פחות מעשרה שערים. פאננקה הצ’כולסלובקי, שהמציא את סגנון הבעיטה המתוחכם לקראת אליפות אירופה 1976, אמר שהוא גאה בראמוס שמחקה אותו ושהוא החקיין הטוב ביותר. “כולם אומרים לי שהוא בועט כמוני והוא עושה את זה בסטייל ובביטחון”, סיכם והחמיא. אחרי השער של ראמוס נגד סלטה כתבו בתקשורת - ‘ראמוס עשה זאת שוב’. 6 מ-16 הפנדלים שכבש הגיעו בדרך זו.

הפנדל הראשון של ראמוס היה בעונת 2010/11, כשריאל הביסה 5:1 את אתלטיק בילבאו בברנבאו מחזור אחד לקלאסיקו. כריסטיאנו היה על המגרש אבל ויתר לראמוס שלקח את הבעיטה. ההחטאה הראשונה של ראמוס היה בפנדל החמישי שבעט, נגד ברזיל בגמר גביע הקונפדרציות ב-2013 כשבעט ליד הקורה. ראמוס כבש בגמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו ב-2016 בדו-קרב הפנדלים עם בעיטה חזקה לפינה, אבל קצת יותר משלושה שבועות אחר-כך רשם את ההחמצה השלישית בקריירה שלו, ביורו 2016 נגד קרואטיה וספרד הפסידה 2:1. לאחר-מכן הוא יצא לסדרה של חמש בעיטות מוצלחות כולל בגביע המלך נגד סביליה כשצימק ל-3:2 מול הפיחואן שכה שונא אותו, עם הפאננקה המוכרת, ואז הגיעה החמצה בפיחואן במשחק לא חשוב בסיום עונת 2017/18.

ב-AS הלכו ובדקו ומצאו שהפנדלים של ראמוס קצת מהירים יותר מהפאננקה המקורית, במאיות השנייה כמובן. נגד סלטה הפנדל הובקע במהירות של 80 מאיות השנייה לעומת הפנדל של פאננקה בגמר היורו נגד גרמניה שהיה 96 מאיות השנייה. בחצי גמר היורו ב-2012 ראמוס בעט ב-72 מאיות השנייה. פאננקה עצמו סיפר שהחל להתאמן כשנתיים על הבעיטה. באימונים, במשחקי הידידות ואחר-כך בליגה הצ’כית, וזה עבד. ראמוס עצמו אמר לאחר נגד ויאדוליד כשנשאל על החגיגות המופרזות לאחר הפנדל - שהוא מאוד גאה במיומנות שרכש לעצמו. פאננקה אומר על סגנון הבעיטה - “אני ממש לא רואה בכך חוסר כבוד. ראיתי שהשוערים אוטומטית קופצים הצידה ורציתי להערים עליהם. אם זה חלק מחוקי המשחק אז זה מותר, אין כאן מקום לדיון”. לראמוס עצמו יש מאזן טוב יותר מהיגואין ומסי בפנדלים.

סרחיו ראמוס במירוץ לשער המאה

סרחיו ראמוס על סף כניסה למועדון המאה . אבל לא מדובר על משחקים בכלל - יש לו כבר 787 כאלה בקריירה, או על הופעות בליגת האלופות במדי ריאל מדריד, אלא על מועדון כובשי מאה השערים, והוא עוד שחקן הגנה. ‘ראמוס מלטף את ה-100’, כתבו במארקה על הבלם שיש לו כבר 98 שערים: 3 במדי סביליה, 78 במדי ריאל מדריד - שני רק לפרננדו היירו מבין שחקני הגנה(את רוברטו קרלוס הוא עקף מזמן) ועוד 17 במדי נבחרת ספרד. אלה מספרים מרהיבים לכל הדיעות גם אם בשנים האחרונות ראמוס מקנח בפנדלים.

ב-16 בספטמבר 2004, כשהוא בן 18 וחצי, ראמוס רץ בפעם הראשונה בהתלהבות לעיגול האמצע. הוא כבש בגביע אופ"א במדי סביליה נגד פורטו. עשרה ימים לאחר-מכן, עם ספרה 32 על הגב, הוא כבש את שער הבכורה שלו בליגה, שער הניצחון נגד ריאל סוסיאדד. השער השלישי והאחרון במדי סביליה היה בפצצה מ-35 מטר אחרי הסטה של כדור חופשי, נגד ריאל מדריד ואיקר קסיאס בפיחואן בשלהי 2004/05. הוא הראה את חוש הכיבוש שלו. שלושה חודשים אחר-כך, הוא מצא בית חדש…

במדי ריאל מדריד כבש ראמוס 78 שערים. השער הבלתי-נשכח שלו הוא בדסימה נגד אתלטיקו מדריד כמובן וזה די סמלי ששער הבכורה בלבן הגיע בליגת האלופות: ב-6 בדצמבר נגד אולימפיאקוס, במשחק חסר חשיבות שהיה גם משחק הבכורה של לופז קארו. ראמוס כבש את שער היתרון, בנגיחה אחרי כדור חופשי כמובן(ראול בראבו הרים), וריאל הפסידה, אך זה לא היה משנה. חמישה ימים לאחר-מכן הוא כבש שער ראשון בליגה במדי ריאל, כשזו ניצחה את מאלגה 2:0. הגול הראשון שלו בברנבאו היה נגד בילבאו ב-11 בינואר בגביע המלך. ריאל ניצחה בסאן-ממס(1:0) ובגומלין הביסה את בילבאו 4:0 כשהשער שלו היה השני.

כמובן שמרבית השערים של ראמוס הם בליגה אבל הוא מגוון מאוד, וכבש בכל מפעל, תתפלאו: 57 שערים בליגה, 11 בליגת האלופות(לא כולל השער השני נגד נאפולי שנקבע כשער עצמי), 4 בגביע המלך, 2 בסופר-קופה הספרדי, 2 באליפות העולם למועדונים ו-2 בסופר-קאפ האירופי - אחד מהם שער שיוויון יקר מפז נגד סביליה באוגוסט 2016. לראמוס, מעבר לגולים המדהימים בנגיחות ברגע האחרון - ברצלונה, דפורטיבו לה-קורוניה ונגד מי לא, יש גם גולים בכדורים חופשיים(ויאדוליד, 2014), בפצצה מחוץ לרחבה(בילבאו, 2009), מהפינה(ולנסיה במאסטייה, 2008) וגם במספרת נגד סביליה בפיחואן. וגם בפצצה ברגל שמאל - נגד דורטמונד בברנבאו בשער שלא הספיק. כמובן שלאחרונה נכנס לתוקף עניין הפאננקות. השנה ראמוס פתח בכל הכוח כשכבש 9 שערים עם ריאל(5) ועם ספרד(4). בארבע העונות הראשונות הוא עמד על 6 שערים, בעונת הדסימה קבע שיא של 7 שערים, כולל צמד בחצי הגמר במינכן, אבל עונת השיא שלו כמובן הייתה ב-2016/17 עם 10 שערים.

בנבחרת ספרד לראמוס יש 17 שערים ב-161 הופעות, אם כי יש לו ‘קוץ’ מסוים על כך שלא זכה לכבוש שער בטורניר גדול - הוא החמיץ פנדל בגמר גביע הקונפדרציות נגד ברזיל, ולא כבש במונדיאל או ביורו. לראמוס יש 5 שערים בנבחרת במשחקי ידידות, 5 במוקדמות המונדיאל, 4 במוקדמות היורו ושלושה בליגת האומות. ‘בלם עם נפש של חלוץ’.

סרחיו ראמוס מציג: הגמרים, השיאים והתארים

לא היה לכם ספק מי יניף את הגביע. סרחיו ראמוס עושה חיים כקפטן. הוא הניף שלוש פעמים ברציפות את הגביע עם האזניים הגדולות, וגם את אליפות העולם למועדונים כולל אתמול, ועוד פעמיים את הסופר-קאפ האירופי, ויש לו ברזומה כקפטן הקבוצה גם את הסופר-קופה הספרדי. התואר היחיד שחסר לו כקפטן הוא גביע המלך. וזה לא רק זה. ראמוס אוהב לכבוש בגמרים, והנה ב-AS עשו לכם סדר עם קולאז’ תמונות מרגש, וגם באתר הרישמי פירגנו - ‘עוד גמר בו הקפטן כובש’. ראמוס כבש פעמיים בגמר ליגת האלופות - הדסימה שתיזכר לעד וכן בסאן-סירו, הוא כבש בסופר-קאפ האירופי נגד סביליה בנגיחה ברגע האחרון ושוב הביא את המשחק להארכה, הוא כבש פעמיים באליפות העולם למועדונים - 2014 ואתמול, וגם בסופר-קאפ האירופי נגד אתלטיקו מדריד.

סרחיו ראמוס דרש ריספקט אחרי המשחק, ובצדק, הוא ממש לא אהב את הקללות שספג מהקהל המקומי, בין היתר בשל התקרית עם סאלאח בגמר. אבל הנקמה הכי מתוקה היא עוד גביע לאוסף, ובמארקה כבר כתבו טור לשבחו - כולם מקנאים בסרחיו ראמוס. הקפטן התחיל בחגיגה אדישה, המשיך עם טירוף ותנועת השקט ואחר-כך הלך לחבק את איסקו ואיחד את כולם, ככה נוהג קפטן אמיתי. לאחר המשחק ראמוס אמר:

“ריאל מדריד לעולם לא מתה, אסור להגיד את זה”, אמר ראמוס. “המצב שלנו בסדר בכל המסגרות בינתיים. אנחנו נהיה למעלה ונילחם על כל התארים, אני מבטיח”. “השגנו את המטרה שלשמה הגענו. הטורניר הזה הוא פרס על הזכיות בליגת האלופות. כל תואר חשוב ורצינו לזכות בתואר בפעם השלישית ברציפות”. ראמוס שמח על המנוחה הקרובה בחיק המשפחות, ומבטיח שהקבוצה תחזור רעננה ורעבה לאחר הפגרה. ראמוס לא רק כבש בנגיחה, כמו שאהבנו, וסוף סוף הרשית לא מהפנדל - אלא גם רשם פעולת הגנה גדולה במחצית הראשונה. “החלוץ הצליח לעבור אותי ולהערים על השוער, רציתי להדוף עם רגל ימין אבל הכדור הלך שמאלה ועשיתי כל מה שיכולתי. אני חושב שזכינו בתואר בצדק”, סיכם. כמיטב המסורת הוא העלה תמונה חביבה לאינסטגרם.

בתקשורת במדריד התקדמו בראמוס עוד לפני המשחק, ככה זה עם גמר מס’ 25 בקריירה - והנה כל המספרים . המילה גמר מתייחסת כמובן לכל משחק שהוא קרב על התואר ונכללים בו גם הסופר-קופה הספרדי לדוגמא, הטורניר הזה, ועוד ועוד. ראמוס עד אמש ניצח ב-75% מהגמרים, כלומר ב-18. בגמר הראשון שלו הוא נחל אכזבה כשריאל הפסידה לסביליה בסופר-קופה הספרדי ב-2008, אבל בקיץ לאחר-מכן הוא תיקן ואף כבש נגד ולנסיה בגומלין ברנבאו. ראמוס עם מאזן מושלם בגביעים החשובים באמת - גמרי הצ’מפיונס - 4 מ-4, וגם היורו-מונדיאל-יורו עם נבחרת ספרד. הוא ניצח פעמיים בגמרי גביע המלך והפסיד פעם אחת, יש לו מאזן מושלם באליפות העולם למועדונים, ובסופר-קאפ האירופי הוא זכה 3 פעמים לעומת הפסד אחד. הסופר-קופה הספרדי קצת מקלקל לו את המאזן, והוא הפסיד במדי ספרד בגמר אחד - גמר גביע הקונפדרציות. לראמוס היה רצף מרשים של עשרה נצחונות בגמר מאליפות העולם למועדונים נגד סן לורנצו ב-2014 ועד להפסד בקיץ בסופר-קאפ האירופי.

וזה לא הכל. התואר אתמול היה תואר מס’ 20 של סרחיו ראמוס במדי ריאל מדריד, כבוד אותו הוא חולק יחד עם מרסלו. השניים מזמן עברו את ראול ואיקר וגם את קמאצ’ו, והבאים בתור: הבלם הגדול מנואל סאנצ’יז שזכה ב-21 תארים, שיחק בריאל מדריד 18 שנה, ושיאן התארים פאקו חנטו שזכה עם ריאל מדריד ב-23 תארים, וההיילייט העיקרי - 6 גביעי אירופה, היחיד בכל ההיסטוריה, ולא פחות מ-12 אליפויות ספרד. הנה הרשימה: והנה הרשימה: 4 אליפויות ספרד, 4 זכיות בליגת האלופות, 4 זכיות באליפות העולם למועדונים, 3 זכיות בסופר-קאפ האירופי, 3 זכיות בסופר-קופה הספרדי ופעמיים בגביע המלך.

סרחיו ראמוס הגיע למאה גולים בקריירה!

המאה של ראמוס. אם זה היה קורה בנגיחה דרמטית ובמשחק אחר זה היה יותר מרגש, אבל זה כנראה לא באמת חשוב. ציון דרך ענק לראמוס שהשנה נהנה מאוד להיות הפנדליסט של ריאל מדריד - אמש הגיע ל מאה גולים בקריירה : 80 במדי ריאל מדריד, 17 במדי נבחרת ספרד ועוד 3 במדי סביליה. זה היה השער השביעי שלו העונה במדי ריאל מדריד, כולם בפנדל חוץ משער אחד - באליפות העולם למועדונים, והוא רחוק רק שלושה מעונת השיא המטורפת שלו ב-2016/17 אז כבש עשרה שערים. במדי ספרד הספיק לכבוש כבר ארבעה שערים אגב מאז מינויו של לואיס אנריקה לתפקיד.

כמובן שלא יהיה כמו השער המרגש שלו בגמר הדסימה נגד אתלטיקו מדריד, והוא הבקיע גם בגמר שנתיים אחר-כך נגד אתלטיקו בסאן-סירו. הוא כבש גם בסופר-קאפ הספרדי באותו הקיץ וכן השנה, ובאליפות העולם למועדונים ב-2014 ו-2018. לגבי שעריו בריאל מדריד, הוא כבש את רובם בליגה - 57(יש לו שער נוסף בליגה הספרדית, דווקא נגד ריאל, במאי 2005), כבש 11 שערים בליגת האלופות(פעמיים בגמר, שלושה שערים בחצי הגמר[צמד ו-‘בודדת’], שער בשמינית הגמר), ויש לו גם חמישה שערים בגביע המלך, 3 באליפות העולם למועדונים, 2 בסופר-קאפ האירופי ו-2 בסופר-קופה הספרדי. הוא כבש את השער הראשון כשחקן בוגרים איי-שם בספטמבר 2004 במדי סביליה בגביע אופ"א. ב-6 בדצמבר 2005 כבש את שער הבכורה במדי ריאל - בנגיחה נגד אולימפיאקוס במשחק חסר חשיבות בצ’מפיונס, ובמדי נבחרת ספרד כבש צמד במוקדמות מונדיאל 2006 נגד סאן-מרינו.

אם נסתכל על משחקי הליגה בלבד, מאלגה סבלה ממנו הכי הרבה - חמישה שערים ב-19 משחקי ליגה(נגדה כבש את שער הבכורה במדי ריאל מדריד בליגה, והוסיף אחד גם בסיבוב השני ב-2005/06), וברצלונה היא הבאה בתור - ארבעה שערים ב-29 משחקי קלאסיקוס, וברצלונה היא השנייה בתור(ארבעה שערים ב-24 משחקי ליגה). אם נבחן את המספרים בכל המסגרות, הרי שלראמוס יש 7 שערים נגד סביליה האקסית ב-31 משחקים - אחד מהם בסופר-קאפ האירופי - שער שיוויון בנגיחה, אחד בסופר-קופה הספרדי ב-2007, ואחד בגביע המלך בפנדל.

שלא כהרגלו, ראמוס המתין עם הפוסט לאוהדים ועשה זאת רק למחרת, הוא כתב - “אני בהגנה ואני גאה להגן על הסמל הזה. התפקיד שלי מעולם לא היה לכבוש שערים, אלא דווקא להימנע מהם, כבלם, אבל דווקא בגלל זה אני כל-כך גאה להגיע למאה שערים, זה משהו מיוחד. כמו כל דבר שקרה בקריירה שלי - לא הייתי יכול לדמיין את זה לעולם, ברגע שהתחלתי. אני ממשיך לעבוד קשה, כמו כל הקבוצה, עם התמדה, ריכוז ושאפתנות כדי להרוויח מחדש בכל יום את האמון והתמיכה שלכם, האוהדים”.

הופעה מס’ 600 לראמוס

סופר סרחיו ראמוס נראה כמו הבלם הטוב בעולם בחודשיים האחרונים. אתמול הוא עשה עבודת הגנה בשביל שניים כשהיה צריך. אולי מההתרגשות לכבוד ההופעה ה-600, ראמוס היה אובר-כנה בעמדת הראיונות ורמז שקיבל את הצהוב בכוונה. נקווה שזה לא יעלה לו בהרחקה ממושכת יותר מגומלין שמינית הגמר. ובכל-זאת, אי-אפשר להוריד לראמוס את החיוך. ‘אם ראמוס ימשיך ככה, ריאל יכולה לחלום על הרביעי ברציפות והוא יכול לחלום על החמישי שלו’, כתבו במארקה לאחר המשחק אחרי ערב גדול שלו. אנחנו לא נלך רחוק. לאחר המשחק כמיטב המסורת הוא קיבל חולצה מרגשת עם הסיפרה 600:

הקפטן יודע לרגש. “אלה לא רק 600 משחקים בלבן, זה הרבה מעבר. אלה חיים בלבן. תודה על החיים שלך איתי, החיים שלנו יחד”, כתב ראמוס ובסוף הפוסט הוסיף - “מעולם לא דמיינתי שזה יקרה ומה עוד נותר לדמיין. תמיד בחזית, תמיד רעב, תמיד רוצה עוד”. ‘קפטן אירופה’ רוצה להניף שוב את הגביע עם האזניים הגדולות. והוא זוכר את המספרים בעל-פה: יש לו 20 תארים בלבן ו-84 שערים. חלוקת ההופעות? 414 בליגה, 119 בליגת האלופות, 45 בגביע המלך, 12 בסופר-קופה הספרדי, 6 באליפות העולם למועדונים ו-4 הופעות בסופר-קאפ האירופי.

הופעת הבכורה שלו הייתה נגד סלטה ויגו בברנבאו ב-10 בספטמבר 2005., והשאר היסטוריה. הברנבאו התאהב לרגע. שער הבכורה הגיע בליגת האלופות נגד אולימפיאקוס. אם באתר הרישמי יצאו מהקיבעון והכתבות שעולות על אוטומט - זה אומר הכל. הם אפילו פינקו בגלריית תמונות מהקריירה - 23 ולא פחות, וגם סרטון שגם אם כל הקטעים מוכרים לנו וזכורים בעל-פה, זה מרגש בכל פעם מחדש.

“אני מעריך את האהבה העצומה והתמיכה של הקהל ושל כולם במועדון, שגורמים לי להתעורר כל יום בחיוך עם תקווה ותשוקה להמשיך ולייצג בגאווה את הקבוצה הזו”, אמר הקפטן שהוסיף שהוא יודע שבריאל מדריד בכל יום צריך להמשיך להשתפר. על המשחק אמר ראמוס - “אני רוצה לברך את איקס ואת הקהל שלה, היא שיחקה כדורגל נפלא למרות שיש לה הרבה צעירים. אבל כדורגל זה לא רק משחק טוב ויפה, צריך לדעת איך לשחק ואיך לנצח ועשינו את זה. ניצלנו את המהירות בחלק הקדמי וניצחנו”. ראמוס הוסיף שהוא חסיד גדול של ה-VAR גם אם לפעמים זה רע עבור ריאל מדריד ושהכל מתאזן, ושחבל לו(מאמינים לו?) שהוא לא יהיה בגומלין.

ראמוס כבר חצה את רף מאה השערים בקריירה. בריאל מדריד הוא עומד על 84. העונה כבר שבר את שיאו האישי וכבש 11 שערים, ומעניין אם ישבור גם את שיא ההופעות. ראמוס רשם 36 הופעות עד עתה מתוך 40 בסה"כ(שותף בכל משחקי הליגה), כשעונות השיא שלו היו 2011/12 ועונת הדסימה עם 51 משחקים בהתאמה. במחזור הבא, מול ג’ירונה ביום ראשון, הוא ישתווה לענקים פאקו חנטו ופרננדו היירו עם 601 הופעות ויצטרף למקום החמישי בטבלת ההופעות של ריאל מדריד. על גמר הדסימה מיותר להרחיב…

כמובן שבמארקה נערכו מבעוד-מועד לחגיגה הצפויה והכינו את הגרף המיוחד של ראמוס עוד לפני המשחק אתמול. בליגה הוא כבש 59 שערים ובצ’מפיונס 11, בשני גמרים בין היתר ועוד צמד בחצי הגמר נגד באיירן ושער מול דורטמונד בגומלין ב-2013. באליפות העולם למועדונים יש לו שער בכל שני משחקים. ראמוס ניצח 74 משחקים בליגת האלופות, שניים פחות ממסי ועם אחוזים מעט יותר טובים ממנו. במספר ההופעות בליגת האלופות הוא השתווה לאקס אחר, צ’אבי אלונסו.

לייק 1

חזק מאיי פעם: הקפטן ראמוס חוגג 33

סרחיו ראמוס יעלה גם מחר, נגד הואסקה, לכר הדשא בברנבאו עם סרט הקפטן של ריאל מדריד, עם חזה נפוח, במטרה לתת את כל כולו. המצלמה תלווה בעיקר אותו ברוב המשחק, ובכל כדור קרן נוכל לזהות את הפאניקה שהוא זורע בהגנת היריבה. לא ברור מה חשוב יותר: שריאל מדריד תנצח והוא יכבוש שער, או שריאל מדריד תנצח ולא תספוג, אבל זו כבר שאלה פילוסופית.

הילד שהגיע מסביליה כמעט בדקה ה-90, כמו שהוא אוהב, בחלון ההעברות בקיץ 2005, הרכש הספרדי הראשון של פלורנטינו ושחקן ההגנה הראשון באמת(ויסלחו לנו וולטר סמואל שנראה כמו הצל של עצמו או ג’ונתן וודגייט הפצוע) - לא רק שגרם למונצ’י, המנהל הספורטיבי של סביליה, לבכות, אלא גם לקח מייד את החולצה מס’ 4 של פרננדו היירו, ממש שידוך משמים. עברנו איתו כברת דרך ארוכה, מימי השיער הארוך והפרצוף התמים ואינסוף התסרוקות, ניסוי קטן בעמדת המגן הימני(ותודה למוריניו שעשה סדר), הקושי מול רונאלדיניו ועד שהיה בעל הבית, הנסיקה המטוארית גם בנבחרת ספרד, אבל מה שבטוח הוא שמהרגע הראשון זה היה נראה כמו גורל.

המועדון הכין לראמוס וידאו מיוחד אבל אפילו מבלי לצפות בו, מה שבטוח: א) יהיה מרגש עד דמעות ב) וידאו עם יותר גולים קריטיים מתיקולים אמיתיים. ראמוס היה מהשחקנים האהובים בסגל למן הרגע הראשון, הוא ‘נגע בשמיים’ עם השער המדהים בדסימה(והפריויו היה נגד באיירן עם צמד הנגיחות תוך ארבע דקות, הוא זה שלקח אותנו לשם), אבל זה לא נעצר כאן. הוא הלך וצבר עוד ועוד ועוד כוח. “הוא שחקן ייחודי בהיסטוריה”, אמר עליו לואיס אנריקה שבטח היה מתוסכל שכמאמן ברצלונה הוא לא יכל ליהנות מראמוס בצד שלו, אלא דווקא ראה אותו נוגח את שער השיוויון האכזרי, ושבוע אחרכך כבש שוב בדקת ה-NoventaYRamos, והפעם נגד דפורטיבו לה קורוניה.

ראמוס גרם לנו להאמין מאז שכל כדור קרן הוא חצי שער, ואני יודע שעונה כמו 2016/17 לא יכולה לחזור, ועדיין מוצא את עצמי מאוכזב. ראמוס ריגש אותנו עד דמעות כבר בשער נגד דורטמונד שלא הספיק, ושנה קודם לכן, אחרי שצחקו עליו על הפנדל נגד באיירן - לא עברו חודשיים והוא כבש בפאננקה מדהימה בחצי גמר היורו נגד איטליה. ביצים של שור, וזה מה שמסמל את ראמוס יותר מכל.

הוא פשוט הפנים של ריאל מדריד, השחקן שמושך את כל תשומת הלב. זה אמנם מראה משהו על המצב הבעייתי בקבוצה, יש היגידו בהתקפה, אבל בואו נסתכל על החיובי. ספק אם היה שחקן שמשך כלכך הרבה אש, אולי חוץ מאוליבר קאן, שוערה של באיירן מינכן. אנחנו עוקבים וסופרים את הגולים שלו יחד. הוא כבר בן 33 אבל לא יודע שובע וממשיך להיות הדמות הכי חזקה, אין סימני עייפות. בעוד בגילו ראול כבר היה שחקן ספסל והמועדון הראה לו את הדרך החוצה, פחות או יותר, וגם איקר קסיאס הבין שמעמדו נסדק, ושלא נדבר על פרננדו היירו - מעניין לראות האם ראמוס יהיה בריאל מדריד כמה שירצה, האם הוא יחליט מתי לסיים את הפרק המדהים הזה. האם הוא מסוגל להתגבר על ראול ולהיות שיאן ההופעות של ריאל מדריד מאז ומעולם? גם מאזן התארים שלו קרוב-קרוב לזה של הגדולים ביותר, כרגע 20 במספר.

גם בעונה איומה כזו של הקבוצה, ראמוס לטעמי הוא מהבודדים שלא צריכים לעשות חשבון נפש. ראינו את הקבוצה נקלעת לפאניקה נגד אייקס בלעדיו, איך ואראן מאבד את כל הביטחון. ראמוס גם השנה צבר כמה וכמה שיאים: הוא הגיע לטופ5 של ריאל מדריד במספר ההופעות, חצה את רף מאה השערים בקריירה והמציא מחדש את ‘בעיטת הפאננקה’, וגם השתווה לסאן איקר כשיאן הנצחונות במדי נבחרת ספרד בכל הזמנים, וזה רק עניין של זמן עד שיחלוף על פניו במספר ההופעות. ראמוס, בניגוד לפיקה שנפרד מהנבחרת, ממשיך לשחק שוב ושוב בסלקסיון. הוא החמיץ את משחק הליגה הראשון שלו רק במחזור ה-25, בגלל השעייה, ועד אז שיחק כמעט את כל הדקות. הוא התעקש לשחק בהופעת הבכורה של סולארי בגביע וגם לנסוע עם הקבוצה לויאדוליד למרות שהיה מושעה, ואפילו התגובה שלו לפלורנטינו פרס - אתם אשמים בעונה האיומה שלנו, מצאה חן בעיניי.

אז ראמוס לא מתכוון לעצור, אבל עדיין, הגיל הזה 33 - קצת מפחיד. וזה הזמן שוב להוקיר, להעריך משחק אחרי משחק, שטות אחרי שטות, הכניסה לברנבאו עם הכתר על ראשו. כי לא רחוק היום, עד כמה עצוב לומר - שהקפטן הכל יכול כבר לא יהיה חלק מריאל מדריד, ויורש אין באופק. יש שחקני התקפה שאין להם את הרקורד של ראמוס במשחקי הצ’מפיונס הגדולים האלה. בכל ההצלחות בצ’מפיונס, המשולש הקדוש תמיד היה מבחינתי זידאן-כריסטיאנו-ראמוס. קשה לתאר את ריאל מדריד בלעדיו. כבר במשחק הקרוב, ביום ראשון, שוב אלבש את החולצה של סרחיו ראמוס ואתן נשיקה לסמל. ונקווה שנתראה שוב בסיבלס בעונה הבאה עם הגביע והאזניים הגדולות, קפטן אירופה.

ראמוס: “רציתי שייראו שאני אדם שונה על המגרש ומחוצה לו”

סרחיו ראמוס התראיין באריכות על חייו האישיים וקריירת הכדורגל הנפלאה שלו לאחר שחרור הטריילר הקצר על הסרט המיוחד שלו שיעלה בספטמבר. הנה זה:

“מה אני מעדיף, ראיון או צילומי אופנה? ובכן, אני לא יודע, אני רגיל יותר לראיונות. התמונות יצאו מעולות? אני ממש שמח”.

בסרטון רואים אותך מבשך, משחק עם הילדים, מנשק את אשתך, מתווכח עם אחיך, משוחח עם לוקה מודריץ’. מתי החלטת לפתוח את דלתות חייך?

  • “תמיד הייתי קצת סגור, אבל בשלב מסוים רציתי להראות את ההקרבה והמאמץ הדרושים כדי להישאר שחקן טוב בצמרת הכדורגל לאורך זמן, כל כך הרבה זמן. רציתי להראות עד כמה המשפחה חשובה לי. רציתי שאנשים, לפני שהם שופטים אותי - יידעו את כל מה שעומד מאחוריי, שסרחיו ראמוס על המגרש ומחוץ למגרש הוא שונה מאוד”.

“אנו חיים בעולם משונה כביכול, אלט לאט אתה מתרגל לחיים האלה שלא מאפשרים לך ללכת לשתות בירה עם החברים שלך או להסתובב בסביליה. אבל עדיף לקבל את זה, לברך על זה ולהתמקד בטוב. בעובדה שחיוך שלך משמח ילדים, להתייחס לקהל שמאוד אוהב אותך. אם אתה מתמקד בזה - זה מפצה אותך בסופו של דבר. בכל מקרה, כשאתה שחקן פעיל - רמת התהילה סביבך גדולה מאוד ואני מניח שעם הזמן זה ישתחרר. יהיה לי את הזמן ליהנות מהרגעים שאני מפספס עכשיו”.

מאיפה יש לך את השקט הנפשי עם כל מה שקורה איתך?

  • “מהסביבה שלי. כשהגעתי לריאל מדריד כילד צעיר מסביליה זה היה השלב החשוב הראשון בחיי, אולי הכי חשוב. עשיתי את זה עם המשפחה הקרובה ביותר שלי, שמרנו עליי כמו “מבצר”. חייתי עדיין עם ההורים שלי ועם אחי הגדול, כמו שהיה בסביליה. זה הקל עליי להשתלב בעיר החדשה ובטח שבריאל מדריד. בשלב יותר מאוחר בחיים שלי הגיעו אשתי פילאר רוביו וילדיי. יחד יצרנו משהו יציב ונוח שמשאיר אותי מאוזן, הם מלווים אותי”.

על המנהיגות שלו: “בכל ענף ספורט ובכל תחום, אתה קובע אם אתה מנהיג או לא. אני מאמין שזה משהו טבעי. לעניות דעתי, סרחיו ראמוס הטוב ביותר יוצא בזמנים הקשים, כשאני צריך לתת תמיכה לקבוצה, לעודד את השחקן הזה או את השחקן ההוא. זה תענוג להיות שחקן מוביל”.

על כך שהגיע רחוק: “מי היה מאמין שילד מקמאס, העיירה הצנועה ביותר בסביליה - יענוד את סרט הקפטן של ריאל מדריד ונבחרת ספרד. לאט-לאט המנהיג מתעצם, מתהווה. אני קולט הרבה דברים ומיישם מאנשים שפגשים. ראיתי מנהיגים רבים על המגרש ומחוצה לו, גם אנשים בדרגות בכירות בצבא, כל אחד מהם השאיר לי משהו”.

על אשתו: “היה לי חלום, בחופש ב-2008. קמתי וחלמתי על פילאר רוביו, ולמחרת שוב, ולאחר מכן עוד פעם. חשבתי שהיא בלתי ניתנת להשדה ואמרתי - “הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא שהיא לא תענה לי להודעה”, אבל רציתי, לפחות לנסות, אסור היה לי להתחרט ‘איך לא ניסית’. אז קיבלתי את הטלפון שלה, עשיתי את זה - והיא ענתה. התחלנו לדבר, נפגשנו וככה צמח סיפור האהבה. מה שהתחיל בוואטספ כמשהו שלא סביר - התפתח למה שאני חולק היום”.

מה יש לך בראש כשאתה חושב על העתיד שלך?

  • “אני רואה את עצמי עוד כמה שנים בריאל מדריד, נהנה מהכדורגל. לשם כך אני מקדיש מאמץ אדיר לשמירה על הרמה הגופנית שלי, עושה את המקסימום. אני רואה את עצמי כשחקן חשוב מוביל בריאל מדריד ונבחרת ספרד ורוצה לזכות בתארים. אני מעורב בעסקים במקביל אבל אינני יכול להקדיש את הזמן שזה דורש כמובן. לכן, הקפתי את עצמי באנשים שיודעים ומבינים בזה ואני בוטח בהם. כיום, להיות שחקן בכיר ואפילו אתלט - זה גוזל את כל השעות והמעט שנותר לי מוקדש למשפחתי. אני לא יכול להגיד לך מה יקרה מחר אבל אני רוצה להישאר מחובר לעולם הספורט. אני לא פוסל להיות מאמן מחר, העזתי לומר את זה. הכדורגל משמח אותי, הכדורגל נתן לי הכל, את הרגעים הכי שמחים וגם הכי קשים, הוא עזר לי לצמוח כאדם”.

איזה מאמן הפך אותך לשחקן כדורגל כזה מיוחד, לא עוד שחקן טוב אלא דומיננטי וכקפטן?

  • “הקריירה שלי היא חידה בה אני חייב כל כך לאלה שבטחו בי באופן עיוור וגם לאלה שהקשו עליי ולא סמכו עליי כלל. כולם לימדו אותי לצמוח. אם אני צריך להישאר עם אחד זה יהיה חואקין קפארוס, זה שעשה את הצעד הראשון שהוא להעלות אותי לקבוצה הראשונה בסביליה ואיתו ערכתי את הופעת הבכורה בליגה הבכירה. איתו הגשמתי את החלום הראשון. מאוחר יותר לואיס ארגוניס זימן אותי לנבחרת ספרד כשהייתי בן 18 בלבד וללא ניסיון ותמיד אהיה אסיר תודה עבורו. בשנים האחרונות היו אלה אנצ’לוטי וזיזו שגרמו לי לחגיגה נפלאה בליגת האלופות. אני מקווה שאמשיך עוד הרבה שנים עם זידאן ואוכל לפרוש בריאל מדריד”.

כשאתה מדבר על הרגעים העצובים והסבל - על מה אתה מדבר?

  • "בעיקר השנה שעברה, היא הייתה הקשה ביותר, יוצאת דופן, ברמה מקצועית ואישית. במקרה שלי, השניים הלכו יחד. לא זכינו באף תואר חשוב (רק גביע המועדונים), זה משפיע רבות על מצב הרוח שלך, על היום-יום שלך. כשאתה מפסיד אתה לא יכול לעשות דברים כמו לצאת לארוחת ערב עם אשתך או ללכת לפארק עם הילדים, אתה מנסה לברוח מהמציאות ולמצוא מקלט בביתך ובמשפחתך. כשפתחנו את הדלת לצילומי הסרט כדי ליצור את הסדרה התיעודית הזו - לא שיערנו שזו תהיה העונה הגרועה ביותר (התבוסה מול אייקס בברנבאו - זה צולם אז, כשראמוס ביציע), אבל אני מסתכל על הדבר החיובי - אנשים יראו איך אנחנו חיים. כשאנחנו מפסידים משחק, אנשים יראו שאנחנו לוקחים ללב ומרגישים דפוקים, הולכים הביתה עצובים.

ואיך יוצאים מזה?

  • “אני עובד קשה, כשמגיעים למטה יש דרך אחת בלבד - לעלות למעלה. הכדורגל תמיד נותן לך את ההזדמנות הזו. המפתח להצלחה הוא שלעולם לא נמאס לי לנצח. אם הייתי משוויץ או מסופק ממה שזכיתי - הייתי פורש לפני שנים רבות. עבדתי קשה מאוד, זו בעיקר עבודה קשה ולא מזל”.

על אופנה: “תמיד אהבתי להתלבש בסגנון ייחודי, אני מודה בזה, אחי רנה הוא דוגמן. אני אוהב חליפה ותמיד עם צעיף וכאלה אביזרים. אם אני מרגיש טוב עם הבגדים אז לא אכפת לי מה אנשים חושבים”.

2 לייקים