זה נכון גם לגבי פפה שבשיאו היה בלם טוב מראמוס. יש את מי יזכרו יותר ומי בפועל שחקן טוב יותר.
לייק 1
ואן דייק בדרך להיות בלם ענק, לא פחות גדול מכל מי שלא נולד בטעות ספרדי בתקופת הזכיות.
כמובן זה תלוי בכך שליברפוך שלו תמשיך עם הקצב הנוכחי, אבל הוא בהחלט בכיוון.
כמעט אף בלם הוא לא ראמוס, וגם מי שכן זכה בתארים כמו ראמוס, הוא עדיין לא ראמוס. לכבוש שער שיווין בדקה ה93 בגמר אלופות, זה שווה לפעמים יותר מעוד תואר.
אגיד משהו שלא כל כך תסכימו איתי,אבל קצת כמו ההבדל בין צ’אבי ואינייסטה. התרגלנו לזכור אותם יחד, אבל היסטורית בסוף אינייסטה יהיה גדול יותר בגלל אותם שערים (גמר מונדיאל וצ’לסי).
לייק 1
אני חושב שההבדל הוא שעל פפה ידברו אוהדי ריאל בעיקר אם לא רק, על ראמוס ידברו חובבי כדורגל בכללי.
קלעת בול 
צאבי היה שחקן היסטורי ששינה את הפרמטרים וסטנדרט לתפקיד שלו, אינסייטה היה קשר היסטורי אבל לא יותר.
אני מסכים איתך, רק אמרתי שיש הבדל בין את מי יזכרו בתודעה לבין מי היה בהכרח בלם טוב יותר מקצועית.
לייק 1
אני דווקא חושב שצ’אבי יזכר כגדול מאינייסטה…
ראמוס, חוץ מהשערים המכריעים, היה לו חלק גדול מאוד ב-3 הזכיות הרצופות של ריאל באלופות. הוא נתן שם אחלה הופעות ושיחק עם המון, המון ביטחון. לפעמים להיות “יציב” יותר זה לא הכל, צריך להופיע ולהוביל כשלכל הקבוצה רועדות הרגליים ולראמוס יש את זה ובגדול.
לייק 1
אני חייב לציין שאני חולק על התזה הזאת. ראמוס חירב לנו משחקים גדולים לפחות באותה כמות כמו אלו שהכריע או עזר להכריע, פשוט לאורך זמן זוכרים אותם הרבה פחות. הוא בלם טוב (רוב הקריירה) עד מצויין (בעיקר בצעירותו), עם הלאומיות הנכונה, המון אופי והרבה longevity (שמן הסתם קשור לאופי ולהתאמה כמו כפפה למועדון).
2 לייקים
ראמוס במדי הנבחרת לא הורחק מעולם אגב, סביר להניח שניצל בזול פה ושם, בכל זאת שחקן הגנה ושיאן ההופעות, ועדיין. אם מישהו חותר לכיוון שהוא ופפה זה רמה אחרת (עם “בחירה” בפורטוגלי) - גם זו הערכה גסה מדי, הפערים לא גדולים. לפפה היו את השגעונות שלו עם הפנדלים או היציאה המיותרת ללחץ גבוה וכאלה.
משחקים גדולים שראמוס חירב? לא עולים לי הרבה. כמעט תמיד היה איתן בצ’מפיונס, לא פלא שאת התבוסות שלנו ספגנו בלעדיו. אמנם נגד אייקס זו הייתה השפלה וקריסה קבוצתית אבל ואראן נכשל במבחן המנהיגות שלו, וכך היה גם ב-3:0 נגד יובה בגומלין ממנו ראמוס גם נעדר. לא מזלזל חלילה בשטויות שהיה עושה בקלאסיקו קצת יותר מדי, 2013-14 או 16/17, אבל אני לא חושב שיש כאן איזה אגדה או מיתוס לגביו. זו אמת לאמיתה. חודש אפריל וזה - זה הזמן שלו. אוססונה וחטאפה? לא בשבילו, מאז עונת האליפות עם מוריניו.
ואן דייק שיישמור על היכולת הזו עוד 4 שנים ואני אפרגן לו. והוא עוד לא היה בתוהו ובוהו של ריאל מדריד. זוכרים איך קנבארו היה כאן?
לייק 1
פפה עם קאסקרו תלוי לו על הגב בלם יותר טוב מראמוס.
את מי יזכרו מבין השניים זה דיי ברור, וזה אספקט בכדורגל שאני לא יודע אם אני יותר אוהב או שונא.
8 לייקים
לא נשכח, כמובן, להודות למי אם לא מוריניו שהתחיל את הקמפיין (לא הרבה אחרי שזרק אותו למערכה ודרש ממנו להתלכלך עבורו)
‘מדובר בתסכול, לבעיה של פפה קוראים וראן’
כשהמועדון רצה שיעזוב פפה אמר שיחכה לריאל מדריד עד השנייה האחרונה. איזה גבר
לטעמי אצלו העניין חד משמעית נעוץ ביחס ההפוך שבין כמות השיער לנטייה לעשות שטויות
2 לייקים
מעבר לגולים של ראמוס, אישיות, נבחרת ספרד וכו’ - הוא גם שיחק כפול משחקים מפפה בריאל מדריד. גם לפז"ם יש חלק גדול במורשת ולא רק היכולת בשיא או היכולת הממוצעת בקבוצה. גם וראן בסוף ייזכר יותר מפפה למרות שהוא לא בלם טוב ממנו, ולו אין את הגולים והרעש של סרחיו
ואראן פתח בהרכב נגד ברצלונה בגביע המלך כי הקפטן ראמוס היה מושעה ופפה היה פצוע, אני לא יודע עד כמה הייתה לו ברירה. במשחק הגומלין פפה כבר היה בריא וסופסל. יכול להיות שזה עניין הגיל הצעיר שלו אז, ההתלהבות הראשונית וציפיות נמוכות יותר, אבל לדעתי ואראן של אז של 2012/13 - זה שתיסכל את מסי בקלות ופשוט היה בלתי אפשרי לעבור אותו - מהיר, חזק, שקט, רגליים ארוכות, מיקום נפלא - מעולם לא חזר במאה אחוז. במקרה הטוב ב-80%. הגולים שלו בצמד המשחקים האלה היו רק בונוס. אפשר להגיד שמדובר בסגנון משחק שונה - בקאמפ נואו באים לעשות הגנה, אפשר להגיד שקשה לשמור על רמה כזו כל הזמן. הוא אכזב אותי בפן המנהיגותי כמה פעמים, הוא לא מספיק “מלוכלך” ומעבר לכך הוא נראה הרבה יותר בפאניקה בהולכת הכדור שלו. צפייה נעימה
לגבי הניתוח של פפה וראמוס אני מסכים לגמרי. מעניין היה לראות את ואן דייק אצלינו, הוא היה רואה שהחיים בריאל הם לא פיקניק, שיישאל את קנבארו. כנ"ל לגבי ה-B-B-C של יובה וכאלה.
לייק 1
קייליני מחמיא לראמוס . קפטן יובנטוס, השיק את האוטוביוגרפיה שלו והתייחס גם לקפטן שלנו וחילק לו מחמאות אדירות. הוא אמנם טוען שראמוס פצע את סלאח בכוונה בגמר ליגת האלופות ("הוא ידע שאם ימשיך לאחוז ככה את היד של סלאח, הוא ישבור אותה בתשעה מתוך עשרה מקרים), אך הוסיף:
“הוא הבלם הטוב ביותר בעולם. אפשר להגיד עליו שלעתים הוא לא אחראי טקטית והקבוצה סופגת בגללו שמונה או עשרה שערים, בזמן שאם אני אהיה אחראי ליותר משניים-שלושה לא אוכל לסלוח לעצמי - אבל הוא בלם ענק. הוא מבין כדורגל ויכול לשחק אפילו חלוץ. יש לו שתי תכונות שמאפיינות אותו במיוחד. קודם כל הוא מגיע תמיד למשחקים הגדולים ומשחק נפלא. מעבר לכך יש לו נוכחות מדהימה. בלעדיו, שאר שחקני ההגנה של ריאל נראים כמו ילדים”. הוא מספר על המשחק בו יובה כמעט ביצעה קאמבק ברבע גמר הצ’מפיונס ב-2018 והוליכה 0:3 בזמן שראמוס היה מושעה: “זה היה התמריץ שלנו. יחד איתו אני משוכנע שלא היינו מצליחים לכבוש שלישייה מולם”.
לייק 1
https://twitter.com/realmadrid/status/1275006632255201281
לכבוד השיא של סרחיו ראמוס שהפך לשחקן ההגנה שכבש הכי הרבה שערים בהיסטוריה של הליגה הספרדית - 68 במספר, להתראות רונאלד קומאן - טוויטר של המועדון הציגו לנו את עשרת שערי הליגה הגדולים שלו, ושואלים אותנו האוהדים מהו השער המועדף? היו שם גולים מרגשים בנגיחה כמו בקלאסיקו ב-2006/07, בלי לראות את השער וכשפויול עושה לו איפון ברחבה| או שער ניצחון עם סרט הקפטן ב-2012/13| היה שער נפלא במאסטייה נגד ולנסיה בבעיטה מזווית קשה| וגם מספרת נגד סביליה האקסית בפיחואן| או שערו היחיד בכדור חופשי - נגד ויאדוליד בעונת הדסימה. תענוג.
בחזרה לראמוס, העונה יש לו שבעה בליגה - שווה לעונת השיא שלו ב-2016/17. כבר 66 במדי ריאל ועוד שניים במדי סביליה. הוא גם לא החטיא מהנקודה ב-20 הניסיונות האחרונים שלו.
אם לא רונאלדו וראמוס היה בועט הפנדלים הקבוע היה מגיע ליותר שערים מ-90% מהחלוצים ששיחקו בלה-ליגה…
אני די בטוח שהיירו כבש יותר
מישהו הזכיר פה שחלק גדול היה מעמדת הקשר.
נתון מצחיק. מה זה משנה מה העמדה שלך אם אתה פנדליסט\בועט חופשיות?
נכון, בטח בעונת השיא שלו אז הוא קיבל תפקוד התקפי ממש. בכל מקרה, הספירה בעייתי הן בגלל הנייחים והן בגלל שראמוס בעצמו היה מגן.
כן, אפשר להגיד את זה על עוד הרבה נתונים…
מצד שני, עם כל ה"מגוחכות" של החלוץ בנשמה שלנו, הוא פנדליסט מעולה.
חבל שהוא למד לבעוט פנדלים רק אחרי שהעיף את הכדור נגד באיירן לפוארטה דל סול. רגע שלא יישכח
7 לייקים