אם כבר תודות, אז תודה לחיל מארין. בינתיים ראפיניה החלוץ הפורה ביותר בלה-ליגה נראה לי? חוליאן מי?
אז תודה חיל מארין על העקשנות שלך שהביאה אותנו ליהנות מהברזילאי שלנו כמו שלא דמיינו בכלל שאפשר.
הלו הלו…
תהנו ממנו 
2 לייקים
כאן תרגמתי כמעט את כל הריאיון שלו.
אלו שמבקרים אותו על כך שאינו מגן למרות שעריו: “זה לא נורמלי. אבל אלו החיים של מישהו שנמצא בפסגה. כולם יודעים כבר שנים מה אני יכול לעשות. אז עכשיו הם לא מסתכלים על מה שאני עושה, אלא על מה שאני לא עושה. זה טבע האדם. אני לא לוקח את זה אישית. אני מכיר את עולם הכדורגל טוב מאוד ואין יותר הרבה הפתעות בשבילי. דברים כאלה קורים כשאתה חלק מהאליטה העולמית”.
לפני עשר שנים, אנשים חשבו שכבר יהיה לו כדור הזהב: “כן, אבל לפני עשר שנים לא אמרנו שמסי יכול לשחק עד גיל 39 ושהוא הולך לזכות בעוד שלושה. עם כריסטיאנו, שניהם לא השאירו הרבה לכולנו. וחוץ מזה, היו פעמים שהקולות הלכו לשחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר, ולאו דווקא לשחקן הטוב בעולם”
-האיש מנותק מהמציאות
-הערצתי אותו הרבה יותר לפני שהגיע לריאל מדריד
-בטוח שאוהדים רבים מחזיקים בדעתי.
זה אולי מתאים יותר לדיון של אמבפה בפורום שלנו, בכל מקרה בפרק האחרון שלנו בפודקאסט אירחנו את ניסים חליבה שהדעה שלו על אמבפה מאוד נחרצת: גם אם יזכה באליפות, בליגת האלופות, בכדור הזהב, ימשיך להבקיע שערים במונדיאל - הוא לעולם לא יהיה שחקן שבאמת יעורר השראה באחרים ולא יעריצו אותו כמו את שאר הכוכבים הגדולים. בהשוואה לקארים בנזמה, ברמה המנטאלית הוא אומר - בנזמה כמה רמות מעליו.
ככה זה, לא כל מלך שערים בהכרח צריך לקבל כדור זהב.
כיף מאוד לרדת עליו, אבל שווה לציין שאמבפה צודק בנקודה קטנה זניחה וחסרת כל משמעות - הוא באמת כנראה השחקן הטוב בעולם כבר כמה שנים ברציפות.
חוץ מזה אני מפרגן לו על ההגדרה המצוינת הזו:
לייק 1
המקרה היחיד שסותר את “תיאוריית הלוזר” או נניח שחקן שלא עמד בשום קושי אמיתי במהלך הקריירה שלו - זה גמר מונדיאל 2022 שהייתה לו השפעה עצומה על הקאמבק של צרפת.
אני גם לא מאלה שחושבים שכדורגל זה מתמטיקה או הצגה של שחקן אחר כלומר הגיע לריאל מדריד ולא זכינו בכלום שנתיים ופריז סן ז’רמן מחזיקת הגביע כבר שנתיים ברציפות ולפני זה היא לא זכתה מעולם - אז זה רק אחריותו של אמבפה. אני פשוט מגלה הרבה מאוד פגמים בהתנהלות שלו.
הוא משחק בליגת האלופות כבר עשר שנים והמצב שם חרבנא (מתקזז עם הצלחה מסחררת יחסית במונדיאל). תראה את הטבלה הזו וכמה ההשפעה שלו רחוקה להיות זהה לשחקנים שמעליו שהוא כובש פחות או יותר במאזן שלהם:
-הוא זכה במונדיאל 2018 ועשה אחלה טורניר, לדעתי היה בין 3-4 המצטיינים של הנבחרת אבל הוא עוד היה שחקן צעיר, כריסטיאנו ומסי בשיאם ומודריץ’ זכה. לא חושב שהיה צריך להעניק לו.
-מונדיאל פנטסטי שלו ב-2022 כשהוא היהלום שבכתר בנבחרת ללא ספק, כדור הזהב הלך לליאו מסי וזו בטח לא בחירה רעה. בליגת האלופות אמבפה הודח קצת מוקדם מדי למרות שני משחקים אדירים נגד ריאל.
לדעתי יש היגיון בפרס כדור הזהב לא להסתמך רק על קריטריון אחד למשל לא רק על היותך השחקן הכי טוב באותה העונה כביכול. מתי כביכול הוא היה צריך לזכות ונעשה לו עוול?
האמת? אני חושב שהוא צודק. הוא השחקן הכי טוב בעולם היום. והוא חד משמעית צודק בציטוט הזה-
2 לייקים
אין טיעון “נגד” המונדיאל הפנטסטי של קיליאן אמבפה אבל גם מבלי להזכיר את שמם הוא רומז שכריסטיאנו רונאלדו נניח ב-2013 או ליאו מסי ב-2012 זכו תוך שהם לא מצליחים לזכות בתואר גדול. ורונאלדו ומסי התחרו אחד נגד השני כמובן. מבחינתי אי אפשר להשוות בכלל את העונות של אמבפה עכשיו לדומיננטיות שהשניים האלה הפגינו. זה לא דומה לעונת ה-50 שערי ליגה של מסי ב-2012 וזה המשיך לקצב פסיכי ב-2013. אמבפה היה פצוע בחלק מהמשחקים הגדולים ונעדר (קלאסיקו שני, מנצ’סטר סיטי-משחק ראשון, סיטי גם בשלב הליגה, אתלטיקו מדריד בסופרקופה) ובמשחקים מסוימים היה חלש מאוד כמו נגד באיירן מינכן וכדומה.
לא הוגן להשוות אותו או אף שחקן אליהם, ועדיין הארי קיין היה שחקן קבוצתי ממנו, כשיר ממנו, והצליח יותר ממנו. הודחו במונדיאל באותו השלב, בליגת האלופות קיין הגיע שלב אחד יותר מאוחר..קיין גם כבש המון שערים.
כשהוא בכושר לא ממש טוב, הקבוצה עוד מחפשת את עצמה ומצחיק לראות שבכל ריאיון הוא מדבר על ההגנה שהוא צריך לשפר וכדומה ולא עושה עם זה כלום - זה היה יותר מדי “אני ואני ואני”. התחושה שהוא בא לתת את הגול שלו וזהו, השאר לא מעניין.
אני לא חושב שקיין היה יותר טוב ממנו, ויותר מזה אגיד-החשיבות של אמבפה לריאל מדריד גדולה לדעתי מהחשיבות של קיין לבאיירן מינכן. הוא משפיע יותר על הקבוצה שלו ועל הסיכויים שלה להצליח מקיין.
אמבפה כבש יותר ממנו במפעל שהם חולקים. גם במונדיאל עצמו הוא היה יותר טוב ממנו.
לא חושב שיש בכלל ויכוח על זה שאם הפרס הולך לשחקן הכי טוב שהיה בעונה האחרונה בהתעלם מתארים, אזי אמבפה לא רק אמור לזכות השנה אלא אמור כבר כמה שנים טובות לזכות.
מצד שני, זה פרס שמאז ומתמיד לתארים הקבוצתיים היה חלק מכריע בו. האמת שהשנה באמת אין איזה שחקן שברור מאליו שצריך לזכות.
לא נכון, רק בשנים האחרונות יש אובססיה למי שלוקח גביע אירופה. רונלדיניו זכה בו כשהוא לקח רק אליפות אם אני לא טועה. נדבד זכה בו למרות שלא לקח גביע אירופה. ריבלדו לקח רק אחרי אליפות בליגה, מייקל אואן לא לקח שום תואר בליברפול.
התחילו לקשור את התואר הזה עם זכייה בגביע אירופה, וזה מה שהורס את זה. זה שדמבלה ומודריץ׳ זכו זה לדעתי גובל בבדיחה. הם בחיים לא זוכים אם לא הזכייה בגביעי אירופה.
3 לייקים
אני חושב שמה שחסר בניתוח הזה זו העובדה שאליפות + צ׳מפיונס היו הישג הרבה יותר חריג בסוף ה-90 תחילת ה-2000. היוקרה של הצ׳מפיונס גם היא לא היתה עד כדי כך מטורפת. אתה צודק חלקית לגבי אואן (זאת השנה של הטרבל המצ׳וקמק של גביע + אופ״א + גביע ליגה), אבל ריבאלדו זה בגלל אליפות ספרד (קופה אמריקה בטח גם תרם), נדבד בגלל אליפות וגמר צ׳מפיונס, שבצ׳נקו בגלל אליפות…
השפעה של תארים בינלאומיים בכלל. רונאלדו 2002 למשל.
בקיצור, תארים קבוצתיים תמיד היו חשובים אבל המשקל של הצ׳מפיונס עלה מאד. 2000-2001 בחירות מוזרות של היפסטרים (פיגו פחות). רונאלדו 97 עונה חריגה מאד למרות שלא זכה באליפות.
2 לייקים
מאז קנבארו והמעבר לריאל משהו התחיל להשתנות. מחפשים תמיד את ההייפ, לא מורגש שהבחירה אובייקטיבית למרות שזה כביכול דמוקרטי.
מצד שני, אני עדיין חושב שמשהו בזכייה של רודרי מאוד לא כשר. זו השנה שריאל זכתה באלופות ובליגה וכולם היו בטוחים עד הרגע האחרון שזה של ויניסיוס, כי זה מה שהודלף. זו השנה שאני אישית הייתי נותן לקרבחאל, עונה מטורפת שלו.
לרודרי הגיע אם כבר, בשנה שהוא כבש שער בגמר האלופות.
לוקה מודריץ’ הגיע גם לגמר המונדיאל עם נבחרת קרואטיה - הישג השיא שלה וברור שהיו שם משחקים צמודים וגם המזל שיחק לטובתם. אבל זה היה טורניר נפלא שלו ואני משוכנע שיש לכך משקל בטח בשנה בה זה רלוונטי לבחירה. ליגת האלופות לא הייתה השיקול היחיד.
בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 מנצ’סטר יונייטד ובאיירן מינכן ב-1999 וב-2001 רשמו זכיות כפולות ומאז בעיקר ברצלונה הפכה זאת דרך קבע עם רונאלדיניו ומסי - כל זכייה בצ’מפיונס באה עם אליפות. עד שבא זידאן, בעונה המלאה הראשונה שלו - ריאל כמעט 60 שנה לא חיברה אליפות וצ’מפיונס.
לא שכדור הזהב זה דבר כזה חשוב, וברור שזה לא אובייקטיבי, אבל אני מרגיש שהשיחה פה קצת רוקנה את כמה הדברים שכן רלוונטיים. מבחינתי, ככל הנוגע לשחקני התקפה, זה שערים, אסיסטים, ותארים קבוצתיים.
לפי שערים פלוס אסיסטים, קיין ראשון (בהפרש) ואחריו אמבפה ואוליסה (שניהם עם 48) ואז האלנד ולאמין.
לאמבפה יש גם פחות שערים ובישולים מקיין, והוא גם לא זכה בכלום בעונה שעברה - לא רלוונטי.
קיין זכה בדאבל מקומי,הגיע לחצי באלופות ומקום שלישי בגביע העולמי. הוא ללא ספק המועמד הבכיר.
לאוליסה יש מספר שערים ובישולים זהה לאמבפה, הגיע רחוק יותר באלופות, לקח דאבל מקומי והגיע לאותו מקום במונדיאל - מבחינתי הוא מספר 2.
אפשר לטעון (אולי) שאמבפה מצדיק מקום 3, בתחרות עם לאמין שלדעתי מגיע לו (אולי) מקום רביעי בגלל זכיה בליגה ובמונדיאל בנוסף לנתון, אם כי הוא היה חלש במונדיאל ולא השפיע. וגם אז דמבלה נותן לשניהם פייט בגלל האלופות ונתון שערים ובישולים יחסית גבוה (גם אם נמוך משניהם).
גם אמבפה וגם לאמין לדעתי חצופים וצריכים להירגע מהר עם ה”מגיע לי" הזה.
לייק 1
אני גם חושב שמגיע להארי קיין לזכות והוא שחקן נהדר, גם בריאיון שלו למארקה אפשר היה לקבל עוד הוכחה על החוכמה והצניעות. רק נקודה אחת: אליפות הבונדסליגה כבר הפכה לשוות ערך כמעט כמו (עוד) אליפות של פ.ס.ז’ בצרפת ולאמבפה היו מיליון כאלה וגם דאבלים ומלכות שערים. זה מעולם לא היה מרכיב דומיננטי בטיעון.
כאוהד ריאל אמבפה איכזב אותי מאוד במאני טיים שאלה המשחקים נגד באיירן מינכן למשל ומאחרים נעדר בשל פציעה למעט הקלאסיקו הראשון.
-מעניין כמה פעמים קרה ששחקן היה גם מלך שערי הליגה, גם מלך שערי ליגת האלופות וגם מלך שערי המונדיאל. ולא זכה בכלום.
שערים ואסיסטים זה חשוב, אבל מה עם יכולת?
אין קשר בין שערים ואסיסטים ליכולת?