ג’וד בלינגהאם הציג מעט מאוד דקות של כדורגל טוב ב-2025-26 למעט המונדיאל לדוגמא גם כן, אבל היה לו מונדיאל אדיר אז לא היה לי ספק שהוא ייכלל ברשימה. לא התעדכנתי בכל המועמדים אלא הסתכלתי רק מי בריאל מדריד.
הטייטל “כובש שער הניצחון בגמר המונדיאל” הוא לחלוטין סקסי ומושך וברור [אני גם חושב שהיו לפראן עליות ומורדות, היו תקופות ארוכות שכלטם לא נכנס והיו רצפים טובים אחרים אבל אני לוקח בחשבון שנוח להיות חלוץ ברצלונה שמייצרת המון מצבים]. אני מעניק יותר משקל למה שהיה בעונה עצמה במדי הקבוצה ומבחינתי לפחות לאמין ימאל>>דני אולמו ויש מקום לכולם מה שנקרא.
מה שכן צר לי להגיד אבל כמה שאני אמור לחבב את קיליאן אמבפה כשחקן מהקבוצה שלי ובאמת שקצת עצוב “הנאחס” שלו לגבי ליגת האלופות וכדומה והוא היה ממש “באיזור” של הפרס היוקרתי האישי - ממש לא מגיע לו לזכות בכדור הזהב. לדעתי מבין כולם הארי קיין הזוכה הכי ראוי. רודרי צריך להסתפק בתואר שחקן המונדיאל.
אתה יודע מה זה להצליח להתבלט בקבוצה עם 792 שחקנים בסגל (מתוכם 513 מגנים), עד לרמה שאתה מזומן לנבחרת + נרכש בסכום מופקע ע”י קבוצה אחרת??
שווה יותר מ-40 שערים בעונה בעיניי.
משעשע אותי שהפרס המומצא הזה עדיין גורם לכל כך הרבה זעם והתנגחויות ברשתות. אחרי הפינג פונג בין מסי לרונאלדו ששלטו בענף, כדור הזהב איבד המון מהיוקרה שלו וכמו בכל דבר בחיים, אין כמו לעורר באזז וטראפיק ושיח ברשתות כדי להמשיך להשאיר את המותג בכותרות הראשיות.
שום גוף רשמי לא בוחר את הרשימה הזאת והיא לא מותנית בשום השוואה סטטסיטית או על פי תארים קבוצתיים, אלא נטו מסתמכת על הייפ על שחקנים ושמות ‘חמים’. עזבו את זה, אפילו בהצבעה עצמה מצביעים לפי חברים לנבחרת/לקבוצה או כדי להרוס למי שלא רוצים שיזכה, כמעט אף אחד לא אובייקטי, אז למה אנשים מצפים בדיוק?
פרס דבילי לחלוטין שלצערי גם השחקנים עצמם מגזימים ביחס אליו, בהשפעת התקשורת כמובן.
ראפינייה בעונה שעברה עם פציעה משמעותית באוקטובר-נובמבר ופציעה באפריל, כולל עוד פעמיים שהרגיש אי-נוחות בבין לבין. הוא תרם לאליפות בעונה שעברה אבל לא מהבולטים, הזיכרון קצת מטעה.
