משהו קורה עם אנסו פאטי. אולי בזמן שהרבה לא מבינים למה צ’אבי בקושי משתף אותו העונה, למרות שכביכול הוא כשיר לגמרי, גם לוצ’ו לא ממש סופר אותו.
אולי זו הכשירות, אולי זה הביטחון, אולי זו המהירות שכבר לא תהיה מה שהיא הייתה אמורה להיות. אולי הכל ביחד.
משהו קורה עם אנסו פאטי. אולי בזמן שהרבה לא מבינים למה צ’אבי בקושי משתף אותו העונה, למרות שכביכול הוא כשיר לגמרי, גם לוצ’ו לא ממש סופר אותו.
אולי זו הכשירות, אולי זה הביטחון, אולי זו המהירות שכבר לא תהיה מה שהיא הייתה אמורה להיות. אולי הכל ביחד.
רועדים הרגליים בנקודה הלבנה: ספרד הודחה בפעם הרביעית בפנדלים במונדיאל - יותר מכל נבחרת אחרת - מתוך חמישה נסיונות. הניצחון היחיד שלה הושג בשמינית הגמר ב-2002 נגד אירלנד אבל שלב אחד לאחר מכן היא עפה בפנדלים נגד דרום קוריאה. אם נביט על היורו והמונדיאל גם יחד הרי שהתוצאה היא 6:6.
“לואיס אנריקה איכזב אפילו את מאמיניו” ו"פיאסקו ענק של ספרד בינונית להחריד" אלו הכותרות במארקה יחד עם “אפילו בפנדלים לא הצלחנו להבקיע”. זו גם הדחה שנייה ברציפות של הנבחרת בשלב שמינית הגמר. “היינו עדיפים על היריבה ב-120 דקות אך מה שאני אומר זה חסר ערך כי לא הבקענו. יש הפתעות לאורך המונדיאל ולא הצלחנו להתגבר על זה, לא ציפינו להיות מודחים אבל זו המציאות ונלך הביתה”, אמר אונאי סימון. “פנדלים זה תמיד אכזרי, ניסינו למצוא את המרווחים ולהתיש אותם, היה חסר לנו קצת מזל כדי לעבור. הדבר החשוב הוא הנבחרת ולא האם אני אמשיך, זה לילה קשה ונצטרך לקום מזה באמצעות הניסיון שלנו בכדורגל”, סיכם סרחיו בוסקטס. לואיס אנריקה הודה שהוא היה זה שבחר את שלושת הבועטים הראשונים והשאר כבר היה תלוי בשחקנים עצמם, “אבל אפילו לא הגענו לזה”.
מונדיאל 1986: אחרי 1:5 ענק דנמרק בחסות אמיליו בוטראגיניו - מגיעה הדחה נגד בלגיה ברבע הגמר בפנדלים.
סניור, בוטראגיניו, צ’נדו ו-ויקטור כבשו, אלוי הבועט השני - החמיץ
מונדיאל 2002: אחרי 0:0 “מכור” נגד דרום קוריאה ב-120 דקות הגיע דו קרב הפנדלים ברבע הגמר. איקר קסיאס לא הדף הפעם.
היירו, בראחה וצ’אבי הבקיעו, חואקין הרביעי החמיץ ובכה, היריבה כבשה את כל החמש בעיטות.
מונדיאל 2018: 1:1 קשה לצפייה נגד רוסיה המארחת בשמינית הגמר, ספרד נהנתה משער עצמי, פנדל מטופש הביא לשוויון.
אינייסטה, פיקה וראמוס כבשו, קוקה הבועט השלישי ואספס הבועט האחרון - החמיצו, בעוד רוסיה כבשה את כל הארבעה מול דויד דה חאה.
מונדיאל 2022: תיקו משמים לחלוטין נגד מרוקו עם בעיטה אחת בלבד.
כל שלושת הבועטים הראשונים כשלו בזה אחר זה: פאבלו סראביה לקורה, קרלוס סולר חלש וגם סרחיו בוסקטס. היריבה החמיצה פעם אחת אבל זה לא משנה.
היוצא דופן: שמינית הגמר במונדיאל 2002 נגד אירלנד - רובי קין השווה בפנדל ממש בדקה ה-90 אחרי יתרון של פרננדו מוריינטס (1:1)
היירו, בראחה ומנדייטה כבשו לזכות ספרד, חואנפראן ו-ואלרון הבועטים השלישי והרביעי החמיצו, איקר קסיאס הדף שני פנדלים של אירלנד שסה"כ כבשה שניים מחמישה.
סקר האוהדים במארקה הבוקר, כמעט 87 אלף מצביעים - 79% רוצים לראות את לואיס אנריקה הולך הביתה בעקבות הכישלון במונדיאל. “שמונה שנים של בכי”, נכתב באותה כתבה. את ברזיל 2014 הזכירו כ"קללת האלופה" שהולכת בשלב הבתים, על מונדיאל 2018 ברוסיה נכתב: “מונדיאל בלי מאמן” והטורניר הזה הסתכם בצמד המילים: “מיותר עבור כולם”. “אחד הרצפים הגרועים בתולדותינו”, נכתב על המונדיאלים האחרונים. מיגל קינטנה משוכנע שלספרד חסרים שחקנים מהטובים בעולם. מנואל לאמה כתב: “מאמן שלא מנצח שתי נבחרות בינוניות לא ראוי להמשיך”. המועמדים להחליף את לואיס אנריקה הוא מרסליניו גארסיה טוראל שאימן את ולנסיה, אתלטיק בילבאו ועוד, רוברטו מרטינס שסיים את דרכו בנבחרת בלגיה, רפא בניטס אפילו וגם לואיס דה לה פואנטה מאמן הנבחרת הצעירה.
ספרד במונדיאלים: זכייה אחת - 2010, מקום רביעי - 1950, רבע גמר - ארבע הדחות, שמינית גמר - ארבע הדחות, שלב בתים שני - הדחה אחת, שלב בתים - חמש הדחות.
מיד לאחר ההדחה אמש הקפטן לשעבר סרחיו ראמוס במסר לרומם את מצב הרוח השפוף של כל הספרדים, כמו לידר אמיתי: "היום יותר מתמיד, (להיות) גאים בדגל שלנו , גאים במדינה שלנו וגאים בשחקנים שלנו.
ספרד לא מפסידה, ספרד לומדת.
ספרד נופלת, מועדת, אבל קמה וממשיכה להוביל.
נחזור ואף נחזור חזקים יותר. קדימה, ספרד
אני רוצה לראות את מרסליניו לוקח פיקוד. אוהב את הכדורגל שלו, הוא לא מקובע במחשבה, זה יכול להיות רעיון טוב, תמיד החזקתי ממנו. רפא בניטס זה פאסה. לגבי השחקנים, אין לי כוח להצביע בסקרים השונים אבל אפשר לצטיין לטובה את אלבארו מוראטה, את גאבי, את ג’ורדי אלבה ואולי קצת דני אולמו ולאפורט (גם באלדה ששיחק פחות). פדרי בסדר, ניקו וויליאמס לדעתי מאוד פרוע ולא מחובר, אונאי סימון מעצבן עם התקפי הלב האלה שגרם לנו.
אחת “הבעיות” שלי עם הנבחרת היא שפרט לזכייה הנהדרת ב-2010 ונניח מונדיאלים 2006 שעפנו נגד צרפת ו-2002 שזה עניין שיפוט - הנבחרת מפשלת ועושה במכנסיים ואין לנו עוד טורניר נורמלי. 2014 היה פיאסקו אבל סלחנו לנבחרת כי “אחרי כל מה שנתתם אי אפשר לכעוס עליכם” כמו שכתבו יפה בכותרות העיתונים. 2018 היה טורניר מביך, וגם הטורניר הזה. אפס כדורגל, אפס רעיונות ועפים נגד יריבה נחותה.
זה למשל מאתמול, עוד קשקוש מבית היוצר של הפייסבוק של בארסה מאניה:
אף עיתונאי או אוהד נבחרת ספרד לא שמח שהנבחרת עפה הביתה כל כך מוקדם אחרי טורניר מביש כזה, הם אמיתיים? ספרד הייתה צריכה ויכולה להגיע יותר רחוק משמינית הגמר ולעוף נגד מרוקו. אם אין סגל לזכייה בטורניר אז אין מה לנתח ואין מה לדון? איפה היושרה המקצועית שלהם עם כל הטעויות שלואיס אנריקה ביצע? הזחיחות שלו? בשעתו כשמונה כלל לא הייתה לי בעיה ואני חושב שהוא מאמן טוב. אבל שיפסיקו לגנוב דעת עם “חצי גמר יורו” וכן הלאה כשניצחנו משחק אחד ב-90 דקות.
טוב שלואיס אנריקה הלך, שני קמפיינים זה מספיק. הייתה מגיע לו עוד הזדמנות ובכלל הזדמנות אמיתית אחרי הטרגדייה עם ביתו ז"ל. בתקשורת כתבו משהו והזכירו את איניאקי סאנס שהוקפץ גם הוא מנבחרת צעירה וביורו 2004 הנבחרת הייתה גם כן חרבנא, עם ז’ולן לופטגי זה כנראה היה מצליח יותר. חיכיתי לראות את מרסליניו מקבל את הקרדיט אבל אני עומד מאחורי לואיס דה לה פואנטה שהיה המועמד המוביל מלכתחילה כפי שנכתב. ברגעים הקריטיים לואיס אנריקה לא היה כפי שהיה כשחקן או כפי שניסה לשדר - הוא לא היה אמיץ והנבחרת קפאה. הוא רצה בהצלחת הנבחרת אני משוכנע. מקווה שהמאמן הבא לא יהיה מקובע ושיגדל פה דור יותר טוב של שחקנים.
הבעיה לטעמי בנבחרת היא באופי הספרדי.
לא חושב שזה ישתנה מידי ממאמן כזה או אחר.
האופי הספרדי מקדש את הנעת הכדור ולשם הוא שואף. הכדורגל הספרדי הוא כדורגל יפה מאוד אך חסר תאכלס.
זה ככל הנראה מתחיל מגיל צעיר ושם מחדירים להם את השאיפה הזו.
אני לא מאמין שזה מקרי ששחקן ההתקפה המוצלח האחרון שספרד הביאה לעולם הוא דוד ויה. ובנתיים אי אפשר לספור את כמות הקשרים…
צוותי האימון כבר מהנוער צריכים לשים יותר דגש לאלמנטים פיזיים, לאגרסיביות וליכולת ההבקעה.
הקבוצות הבינו זאת כבר מזמן, הכדורגל הפך לפיזי הרבה יותר. שחקנים איטיים לא יכולים לשחק בהתקפה מול הבלמים שהפכו למפלצות, וקישור רך כבר לא יצליח להשתלט על המשחק כי הוא יפסיד בכל מאבק פיזי במרכז המגרש.
קבוצות כבר לא מתרגשות מהנעת כדור ופשוט ישחקו נסוג יותר.
זה עבד לספרד נהדר בעבר, אך היה מדובר בדור מאוד מיוחד לצד שפל של נבחרות רבות (אנגליה, צרפת, איטליה, ברזיל וארגנטינה)
יזכירו לי גם פה את ברצלונה, אך מסי הוא שובר השיוויון הכי גדול בהיסטוריה, אני בהחלט אקבל גישה כזו לקבוצה שמחזיקה במסי.
זו בעיה שהיא מעבר לכל מאמן. בסוף איזה מאמן שלא יהיה יצטרך לבחור לעצמו התקפה מבין המבחר הדל של ספרד.
מודל האימון הספרדי חייב לעבור שינוי והתאמה לתקופה הנוכחית. הוא תקוע בעבר.
משהו נתקע במעבר מהנבחרות הצעירות לבוגרת וזה טמון בבחירה לא נכונה של מאמנים שלא קשורים בכלל להתפתחות בנבחרות הצעירות. זה בדיוק כמו שאתלטיקו מדריד מייצרת שחקנים צעירים ורוכשת שחקנים מוכשרים, אבל בראש יש מאמן שתקוע ב-2012 עם רעיון שמאלץ את את הקבוצה להיבנות בצורה עקומה ואותם שחקנים כשרוניים לא מקבלים את ההזדמנויות שלהם כי הם לא מתאימים לו.
הנבחרות הצעירות התקדמו בשנים האחרונות, סגנון המשחק נראה אחר ורואים את זה גם בקבוצות בליגה.
בארסהמניה כתבו שאוהדי ריאל שמחים, לא אוהדי הנבחרת.
אני אוהד בארסה וחצי ממני שמח שהנבחרת עפה. החצי השני רצה ששחקני בארסה יניפו את הגביע.
אני לא חייב להיות אוהד נבחרת בשביל להיות אוהד בארסה, וכך גם אוהדי ריאל.
לואיס אנריקה במעין ריאיון פרידה מנבחרת ספרד, הנה הנקודות העיקריות:
-הוא טוען שקיבל הצעה להאריך את החוזה שלו כבר אחרי היורו אבל רצה לחכות לראות מה יהיה עם הנבחרת במונדיאל. ואחר כך לא היה משא ומתן. “חשבתי שאני זה שאקבל את ההחלטה אבל זה לא הכרחי”.
-הטורניר: “הדבר הרע הוא שהכל יכול ללכת לעזאזל. לא שיחקנו טוב נגד מרוקו אבל היה טורניר חיובי לדעתי. הגיע הזמן לעשות את הסיכומים אחרי ארבע שנים. אני רגוע עם מה שעשיתי ומה שניסיתי, יצרנו התלהבות. אני חושב שאיבדנו הזדמנות גדולה ברמת הכדורגל ואני מרגיש צער עבור השחקנים. בשלב הבתים שיחקנו מצוין למעט 12 דקות נגד יפן. חצאי הגמר? ברצינות – לא רואה נבחרת טובה מאיתנו”.
-הסגל: “יכולתי לבחור טוב יותר כמובן. ניסיתי לקחת את הטובים ביותר ואת אלה שיגלמו את הרעיון שלי. רוב ההחלטות והזימונים היו בהסכמה עם שאר הצוות. הייתי עושה שינוי אחד בסגל – יש שחקן אחד שלא הייתי לוקח – ומזמן מישהו במקומו זהו” (סביר להניח שמדובר באנסו פאטי).
-עתידו: “הנבחרת הייתה חלום (שהגשים). חשתי שמעריכים אותי. דלת נסגרה אבל נפתחת כזו אחרת. אני רואה את עצמי עם רצון גדול לחזור לאמן קבוצה ולהתפתח”.
-השיח עם הקהל: “הייתה לי הזדמנות באמצעות הטוויטר שאנשים יראו איך אני חושב. ממסיבות העיתונאים שלי הועברו מסרים מסוימים. כולם אוהבים להרגיש נאהבים. אני מעריך את החיבור עם האוהדים, זו הרגשה נחמדה מאוד”.
ספרד - נורבגיה
בשישה בדצמבר נבחרת ספרד הודחה מהמונדיאל בבושת פנים בשלב שמינית הגמר לאחר הפסד למרוקו. כעת, עם מאמן חדש על הקווים - לואיס דה לה פואנטה במקום לואיס אנריקה, היא יוצאת לעידן חדש (גם אם זה לא תהליך ‘הצערה’) ורוצה לפתוח את קמפיין מוקדמות היורו ברגל ימין כשתפגוש את נבחרת נורבגיה עם אדם סורולות’ אך בלי ארלינג הולאנד הפצוע - אבן ירדה מליבנו. “אני כלל לא לחוץ”, הבהיר דה לה פואנטה שהצהיר שיש לו גם תוכנית א’ וגם תוכנית ב’. אלבארו מוראטה יהיה ה-‘9’, הוא הקפטן החדש, לאחר שבטורניר הקודם התנדנד בין הרכב לספסל. מיקל מרינו מקבל הזדמנות ב-11 כנראה בזמן שפדרי פצוע, וגם דני סבאיוס ויאגו אספס בפנים, מעין 4:2:3:1. עוד שמות ששווים אזכור הם קפה שבתקופה טובה בצ’לסי, דני קרבחאל שמונה לקפטן השני ונאצ’ו פרננדס שחזר לנבחרת אחרי שנים רבות. הסגל נטול ‘אלוף עולם’, לאחר הפרישה של סרחיו בוסקטס. עוד סכנה מצד נורבגיה - מרטין אודגור כמובן, בעונת שיא בארסנל והאיש שרוצה להוליך אותה עד לאליפות היסטורית. כמובן שזו היריבה הכי חזקה של ספרד במוקדמות. הנבחרות נפגשו לראשו-1978 ובסה"כ נערכו שמונה משחקים. ספרד ניצחה חמש פעמיםוהפסידה פעם אחת - דווקא ביורו 2000! המפגש האחרון היה באוקטובר 2019 והסתיים ב-1:1. סאול כבש לספרד ונורבגיה השוותה בפנדל בדקה האחרונה. רוברט מורנו היה על הקווים. הרכבים משוערים:
טוב אולי שווה לנסות להעיר את הדיון, רציתי להגיב על המשחק אתמול וראיתי כל מיני דברים אחרים כמו התעסקות בשטויות.
ספרד הייתה שונה מאוד מההפסד החלש לקולומביה, אין דבר שהניצחון פוספס. מחצית ראשונה טובה מאוד, לאמין ימאל פשוט מטורף, טוב שיש את ימי הנבחרות שאני יכול ליהנות ממנו. לספרד לא היה שחקן כזה 20 שנה ויותר שאתה זורק לו כדור ויודע שהוא רץ מהחצי שלך לחצי השני. וביחס לזה שהוא בן 16 גם קבלת ההחלטות שלו מצוינת. איך הוא מבטל שחקנים בתנועה וגם פיזי ולא פראייר - וואו. האחרון שהיה שחקן כזה, ולהאמין לא ממש שחקן קו קלאסי - חואקין סאנצ’ס. מבין שני הסילונים בקו לאמין היה מסוכן יותר מניקו וויליאמס. מ-ה-י-ר-ו-ת. שחקן מהיר חשוב לפעמים מ-30 מסירות.
דני אולמו נותן לך תחושה בכל משחק שהשער שלו בבעיטה מרחוק יכול להגיע, מבצע יפה גם באדיבות רשלנות ברזילאית הייתי אומר.
דני קרבחאל בסדר גמור, צריך לחשוב טוב מה עושים עם שאר ההגנה ואם יש עוד אופציות חוץ מקובארסי שצריך להיזהר איתו. לא התלהבתי מעולם מלאפורט.
כביכול לספרד יש עכשיו כמה כלים - גם להניע כדור כמו שהיא אוהבת ואני לא משוכנע שזה היה ההרכב הכי חזק שלנו - על פדרי השברירי אפשר לסמוך בכלל? וגם לפתות את היריבה ללחוץ ולטוס קדימה.
לגבי השוער זו אותה טעות כמעט אחד לאחד בהשוואה ליורו, אני משוכנע שאם נעשה יוטיוב אז יש לשוער של אתלטיק בילבאו עוד טעויות כאלה וזו בעיה. אסור להתחכם אונאי סימון. אבל האמת שגם עם דויד דה חאה בשיאו כשאף פעם לא הביא את היכולת הזו לנבחרת - לא הייתי שקט. איקר קסיאס היה טוב במשחק האגדות רק אומר.
ברזיל בכאוס, די מבולבלת, לא חושב גם שנגד האנגלים היא הרשימה. אנדריק מעלה את הרף ואני עדיין מעדיף לחכות. ויניסיוס אולי בגלל כל ההמולה - במשחק מאוד-מאוד שקט, לא ביקש את הכדור, לא רץ, מעט מדי ניסיונות וחבל על הסיום. רודריגו בהחלט היה טוב וזו נקודת אור כאוהד ריאל מדריד. לוקאס פאקטה לא ממש יודע לחטוף כדור בלי פאול.