הוא ורודרי שהולך ומשתפר.
טוב נראה שהבחירה בפורו הצדיקה את עצמה.
וזה עדיין לא מה שהיה לפני הפציעה. נראה לי לא הבאנו במה צפינו לפני שנתיים. שחקן היסטורי.
כל המונדיאל הוא עושה עבודה טובה.
פדרי הפעם נכנס טוב למשחק מעניין אם זה יקנה לו מקום בהרכב בגמר.
מספרים מהניצחון:
-נבחרת ספרד משווה את השיא האירופי שהיה שייך לנבחרת איטליה ומגיעה ל-37 משחקים ללא הפסד [נגד פורטוגל בגמר ליגת האומות הנבחרת הפסידה בפנדלים].
-זו ההעפלה השנייה של ספרד לגמר המונדיאל, ב-2010 היא ניצחה את גרמניה 0:1 עם שער של קרלס פויול והמשיכה לזכייה אחרי 0:1 על הולנד.
-מעבר לכך ספרד היא היחידה ששומרת על שער נקי במונדיאל בשישה משחקים שונים, גם הנבחרת של 2010 לא עשתה זאת. אונאי סימון ספג רק ברבע הגמר ב-1:2 על בלגיה.
-מיקל אויארסבאל כבש בפנדל והגיע לחמישה שערים במונדיאל כמו דויד ויאה במונדיאל 2010 ואמיליו בוטראגיניו ב-1986, שלושתם יחד מחזיקים בשיא.
-מאז תחילת 2025 אויארסבאל היה מעורב ב-24 שערים בנבחרת ב-19 משחקים - כבש 17 ובישל שבעה, כשהשני הוא מיקל מרינו עם עשרה
-המגן פדרו פורו הפך לשחקן ההגנה הראשון של ספרד שכובש שני שערים בטורניר מאז פרננדו היירו ב-1998 וב-2002.
-בכל 12 המשחקים בהם לאמין ימאל פתח בהרכב ספרד - הנבחרת ניצחה בטורניר גדול (יורו או מונדיאל). לאמין גם השחקן השלישי הכי צעיר שסוחט פנדל בנוקאאוט, בגיל 19 ויום. מקדים אותו למשל מייקל אואן ב-1998 (היה בן 18 ו-198 ימים) נגד ארגנטינה.
-המאזן של לאמין ימאל נגד קיליאן אמבפה הוא מטורף: תשעה ניצחונות ושני הפסדים ב-11 משחקים.
-ספרד בחצאי הגמר בטורניר גדול: העפילה שש פעמים לגמר והודחה פעם אחת - נגד איטליה בחצי הגמר ביורו 2021 בפנדלים.
המאמן לואיס דה לה פואנטה הכריז: “אחת הנבחרות הטובות בעולם הפסידה לנבחרת הכי טובה בעולם”. הוא אמר נרגש: “קשה לתאר מה אדם מרגיש, אבל זה משהו כמו אושר ובגאווה בהובלת שחקנים כאלה עם צוות כזה. יש לנו עוד צעד אחד לעשות, צעד גדול, וננסה להשיג אותו. יש הרבה מתח מצטבר, זו אחריות עצומה. להיות בגמר גביע העולם זה מותרות ששמור רק למעטים הנבחרים, ואתה צריך לקלוט את זה. אין סוף לשיפור ולאמביציה של הבחורים האלה, מדובר בתהליך, זה להגיע לרגע המכריע בכושר הטוב ביותר. כשהתחלנו לפני כמעט ארבע שנים עם רעיון, דבקנו בו וזה הביא אותנו לכאן. אחרי המשחק כל מי שלא שיחק המשיך להתאמן וזה אומר לכם ממה עשויה הנבחרת הזו”.
על הגעתו לנבחרת: “אני יודע שהדברים האלה לא מקריים, הכל כתוב. אני לא אומר שיש לי זכות יותר מאחרים אבל תמיד השתדלתי להוות דוגמא. אתה ממשיך לעבוד – אתה נופל וקם בחזרה. אנחנו ממש שם בפתח..הצוות הזה אף פעם לא מפסיק להדהים אותי. חיבקנו את אלופת אירופה עד גיל 19 משנת 2015. מי היה מאמין את זה?” אמרנו אחד לשני. “חדר ההלבשה הזה מורכב מאנשים עם קשרים שקשה מאוד לשבור”.
“שיחקנו מול אחת הנבחרות הטובות בעולם ללא ספק, אבל מולם הייתה הנבחרת הטובה בעולם. השחקן הספרדי הוא זה שמתנהל הכי טוב בעולם ברמה התחרותית”. הוא נשאל על דבריו של דידייה דשאן: “כשאתה מפסיד אתה מחפש תירוצים, ככה זה. היו לנו כמה רגעים רעים עם השיפוט, נזכרנו במשחק נגד אורגוואי, גם אנחנו חשנו שנעשה לנו עוול”.
“היריבה בגמר? זה ממש לא משנה לנו. הייתי מעדיף לפגוש את ארגנטינה בשל החברות שלי עם ליאונל סקאלוני, אבל הרמה של אנגליה גבוהה מאוד”. הוא נשאל האם הוא באופוריה וענה: "לואיס ארגוניס, ויסנטה דל בוסקה ואנאקי סאנס הם המודלים שלי. אני לא מאמין ברעיון שגמרים הם בשביל לנצח. הם בשביל להנות. זה מה שאני עושה, להעריך את מה שאנחנו משיגים. אנחנו שמחים. מה שיבוא אחר כך יכול להיות הדובדבן שבקצפת
“דני אולמו מאוד ורסטילי, הצמיחה שלו קשורה לצמיחה של הנבחרת עצמה ולא להיפך, הוא גאון בתפקיד שלו. רודרי? להטיל בו ספק זה עלבון לאינטליגנציה. הנבחרת הזו בנויה במיוחד עבור השחקנים והתלכיד”.
פדרו פורו שהחל את הטורניר כשחקן ספסל והפך לגיבור: “אני מאמין בעצמי. אני לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אני יודע על מה עבדתי בענווה מאז שהייתי קטן מאוד. ברור שמעולם לא דמיינתי, אפילו בחלומותיי הפרועים ביותר, שאשחק ככה ואהיה חלק מנבחרת שתגיע כל-כך רחוק במונדיאל הזה, אבל זה גם בזכות חבריי לקבוצה, תודה למאמן על הביטחון שהוא נתן לי מההתחלה. לא רק בגביע העולם הזה, אלא גם מאז שעשיתי את הופעת הבכורה שלי איתו בנבחרת עד גיל 21. ואני באמת מאוד שמח על זה”.
“בני לא יכול היה לבוא היום כי הוא חולה עם חום. זה היה רגע מאוד מרגש, כי הוא לא יכול היה להיות כאן. ואז אביו כבש שער, ושמחתי מאוד שיכולתי להקדיש לו את השער, ואני בטוח שהוא יהיה קצת יותר טוב מחר. רציתי להסתכל על היציע, אבל רק אשתי, חמי והפיזיותרפיסט שלי היו שם. לא ההורים שלי ולא הילדים היו שם. וזה היה באמת ערבוב של רגשות, כי אני יודע שכל ספרד, כל אקסטרמדורה, המשפחה שלי שנמצאת שם, במיוחד סבא שלי, תומכים בי בטלוויזיה, ואני רוצה להודות להם כי זה לא היה אפשרי בלעדיהם”.
הקפטן רודרי: “צעד אחר צעד, צעד אחד קדימה, הקבוצה באופוריה, זו הפעם השנייה שאנחנו בגמר ואנחנו צריכים להישאר רגועים ולנוח. בהתחשב במאפיינים של כל קבוצה, ידעת שאחת יותר נפיצה והשנייה מתמקדת בהחזקת כדור. התמיכה מהמגנים, מכל הקבוצה, הייתה סנסציונית”.
פאו קובארסי שמציג טורניר נפלא - סגר חשבון עם כל מיני עיתונאים ופרשנים: “אולי היו כמה מלמולים שההגנה והשוערים לא היו טובים, אבל אני חושב שהשתקנו הרבה מבקרים. ספגנו רק שער אחד ואנחנו בגמר. אנחנו עושים עבודה מדהימה, וזו מאמץ קבוצתי, גם אלה שמשחקים וגם אלה שעל הספסל, כי בסופו של דבר, באימונים, עם הרמה שלהם, הם עוזרים לך להפוך לכדורגלן הכי טוב שאתה יכול להיות. אני די רגוע. אני מאוד שמח בפנים. היום אחר הצהריים, המשפחה שלי והקבוצה בחדר ההלבשה חגגו כמו שמעולם לא חגגנו קודם. עכשיו מגיעים ימים מיוחדים מאוד; אנחנו נוסעים לניו יורק. החלום עדיין חי, ואנחנו ממש מצפים למשחק”.
מיקל אויארסבאל לקח את כל האפשרויות בחשבון, התכונן הרבה זמן לאפשרות שיהיה פנדל ואמר: “ניסיתי להשתמש בדימיון, לחשוב שהרגע הזה יגיע וכשנפסקה הבעיטה ממש לבדל את עצמי מהשאר ולחשוב שאני בעולם משלי, לבד, ואני כל-כך שמח שזה הצליח”.
שער נהדר של ה-AS: “ענקיים” - השער הפעם לרוחב: ספרד לא הותירה סיכוי לצרפת, השאירה אותה עם אפס איומים ותיסע לגמר בניו-יורק| מיקל אויארסבאל עם החמישי שלו בטורניר העלה את ספרד ליתרון בפנדל| פדרו פורו ה-MVP: “הדוקו על הזכייה של הנבחרת ב-2010 הביא לי מוטיבציה נוספת”| לואיס דה לה פואנטה נזכר איך הכל התחיל לפני 13 שנה
ציוני המשחק במארקה:
שלושה מארבעת שחקני ההגנה קיבלו את הציון שלושה כוכבים, רודרי קיבל ארבעה. שלושה לדני אולמו. לאמין ימאל עם שני כוכבים. רק המחליפים קיבלו את הציון כוכב אחד, ושלושה כוכבים גם למאמן לואיס דה לה פואנטה. אצל היריבה צרפת, עוסמאן דמבלה ומיקל אוליסה עם הציון אפס, גם לוקה דין. אף שחקן לא קיבל שני כוכבים, אחד גם לקיליאן אמבפה
לייק 1
פדרי “עמד במילה שלו” מה שנקרא. ב-AS מצאו שאחרי ההפסד לפורטוגל בפנדלים בגמר ליגת האומות, קשר ברצלונה ונבחרת ספרד העלה פוסט באינסטגרם וכתב את תאריך גמר המונדיאל: 19/07/26. והוא שם עם הנבחרת, כעבור 13 חודשים.
לאחר המשחק דני אולמו ואריק גארסיה ראו את קרלס פויול מדבר ומיהרו להצטלם איתו ולהידחף ‘לשידור החי’ - ככה זה כשרואים אגדה. קשה היה לפספס את אגדות העבר וזוכי מונדיאל 2010 ביציע אמש וזו הייתה יוזמה של ההתאחדות. גם איקר קסיאס, סרחיו ראמוס וצ’אבי היו בין היתר.
הנה קצת ממה שאומרים אגדות העבר, כיום פרשנים, על המשחק של נבחרת ספרד. תיירי הנרי שם את הזרקור על מארק קוקורייה בין היתר, איברהימוביץ’ ציין שרודרי חזר לשיאו ולנבחרת אין כוכב אלא הקבוצה עצמה, מקמנמן אמר: “הם גרמו לכולנו להיראות כמו טיפשים” (עצם זה שכולם חשבו שצרפת תנצח).
כאן ניתחו במארקה את הניצחון - “אמבטיה בלי להיות תלויים בכדור” - ספרד לא הייתה זקוקה לשליטה הקלאסית שלה במשחק
לייק 1
שער נפלא - אופטימי וציורי של המארקה: “האיש החמישי (הנבחר)” -
על רקע תמונה של כל חמשת הקפטנים שהניפו תארים בנבחרת - החל מאוליבייה ב-1964, איקר קסיאס עם הבק טו בק יורו-מונדיאל-יורו 2008-2012, ג’ורדי אלבה שהניף את גביע האומות ב-2023 התואר הראשון של לואיס דה לה פואנטה, ואלבארו מוראטה שהיה הקפטן של הנבחרת ביורו| הפעם תורו של רודרי?| פדרו פורו ולאמין ימאל הסתפקו באימון בחדר כושר אך אין סכנה לגבי הגמר| ליאו מסי כמובן יכול להיות הקפטן היחיד שמניף פעמיים ברציפות את גביע העולם.
ואלה הם כל הקפטנים שהניפו את גביע העולם: לפני מסי היה זה שוער נבחרת צרפת הוגו לוריס, ב-2002 קאפו המגן הימני של ברזיל, דידייה דשאן ב-1998 קשר צרפת| לותר מתיאוס במונדיאל באיטליה ב-1990 עם גרמניה וב-1986 דייגו ארמנדו מראדונה עם נבחרת ארגנטינה| ולא שכחנו את דינו זוף ופרנץ בקנבאואר.
-כתבה מפרגנת במארקה לצמד הבלמים: “פאו קובארסי ואימריק לאפורט - זוג דה פקטו” - הם צמד הבלמים הטוב ביותר במונדיאל עד עתה. נגד צרפת הם סיפקו עוד מאסטר קלאס. כמובן שהיה מדובר במשחק הגנה קבוצתי אבל הם ניצחו בכל המאבקים את קיליאן אמבפה, עוסמאן דמבלה ומיקל אוליסה.
-מארק קוקורייה כבר “יודע את הדרך”, נכתב במארקה לקראת גמר המונדיאל עם אנקדוטה משעשעת. הוא כבר שיחק באצטדיון מטלייף וזכה עם צ’לסי בגביע העולם למועדונים ב-2025. למפגש הקודם הזה יש יותר הקבלות ממה שנדמה. התפאורה זהה… והפרוטוקול שלאחר מכן כמעט ולא משתנה.
אפילו האדם שאחראי על הענקת הגביע יהיה, אלא אם כן יהיו הפתעות - נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו דונלד טראמפ. זוהי תמונה שקוקורלה כבר חווה ממקור ראשון, ויתרה מכך, הובילה לאנקדוטה מצחיקה שהכדורגלן עצמו סיפר. “נאמר לנו שבדרך כלל, דונלד טראמפ יבוא להעניק לנו את הגביע ושלא ניתן יהיה להרים אותו עד שיעזוב (יזוז מהבמה)”, הסביר. התוכנית הוגדרה בצורה מושלמת על ידי המארגנים, אך היא מעולם לא יצאה לפועל.
כשהטקס הסתיים, טראמפ נשאר על הדוכן בעוד ג’אני אינפנטינו ניסה לשכנע אותו לעזוב את הבמה לפני שצ’לסי תניף את הגביע. זה לא קרה. נשיא ארה"ב החליט להישאר עם השחקנים במהלך החגיגה ובסופו של דבר הופיע באחת התמונות האיקוניות ביותר של אותו מונדיאל למועדונים. “וכמובן, כולנו היינו שם וחיכינו שהוא יעזוב, אבל הבחור לא רצה ללכת, וחוץ מזה, הסתכלנו עליו והוא אמר, ‘תרימו את זה, אני נשאר כאן וכל זה’”.
התגובה של קוקורייה הייתה ספונטנית וכנה כאחד. “ומי יגיד לו משהו (יעיר לו), אתה יודע…? הייתי מבועת”, התבדח המגן הספרדי, כשנזכר ברגע ההוא. לפני החגיגה ההיא, היה משחק שצ’לסי שלטה בו מתחילתו ועד סופו. אמנם פריז סן ז’רמן הגיעה כאלופת אירופה והפייבוריטית לתואר לאחר שניצחה את ריאל מדריד 0:4, אך הקבוצה האנגלית סיפקה אחת מהופעותיה הטובות ביותר העונה. וניצחה 0:3.
שער ה-AS עם הקפטן רודרי יממה לפני הגמר: “זה המשחק של החיים שלנו”
“אמרתי לחבר’ה שאנחנו צריכים לרצות לנצח יותר מאשר לפחד להפסיד. ברור שבשלב זה יש לנו יריב קשה מאוד, כזה שיודע מה זה להיות אלופי עולם. אנחנו ניגשים לזה בהתלהבות רבה ובקור רוח, בידיעה שזה המשחק של חיינו”.
על כך שנכנס לחדר ההלבשה ושמעו אותו אומר אחרי חצי הגמר ‘אלוהים אדירים’, ‘אלוהים אדירים’ - “זה הגמר השני שלנו, וחשבתי על מה זה אומר, מה זה אומר לעשות את הדברים טוב, לראות שהנבחרת התעצמה, שהיא ניצחה נבחרות כמו צרפת, פורטוגל ובלגיה. בידיעה שיש עוד צעד אחד לעשות, אבל שמחה ומתרגשת להיות בגמר”.
"לגבי הפציעה שלי - היינו צריכים להיות חכמים ולקחת הפסקה כדי לחזק את הגוף שלי. החל מינואר התחלתי לצמוח הרבה, כמעט עד סוף העונה, כשהייתי בחוץ במשך שבועיים. הבנתי שזו שנה להתכונן היטב, להופיע טוב, אבל גם לשים את הכוונת שלי למונדיאל. לפני המונדיאל אמרתי שאני מרגיש טוב מאוד, שאני צריך קצת כושר למשחק, ועכשיו אני בכושר הכי טוב של העונה.
"אנחנו צריכים להבין איך לפגוע בהם בעזרת החוזקות שלנו, להבין שיש להם הרבה שחקנים איכותיים שיכולים לעשות את ההבדל, ולשחק משחק שלם מאוד גם בהתקפה וגם בהגנה אם אנחנו רוצים לנצח.
איך מתגוננים מפני ליאו מסי? - “הוא השחקן הגדול איי-פעם, זה ברור. ראשית, להרחיק אותו מהרחבה. ושנית, כשאנחנו צריכים להגן באופן בלתי נמנע, אז להישאר קרובים יותר, להיות יותר אגרסיביים. אולי לא לרדת אחורה כל כך עמוק. אנחנו קבוצה שלוחצת גבוה במגרש כדי לאלץ את היריבות שלנו לשחק אחורה, ואני חושב שזה המפתח למשחק ביום ראשון. אבל עם שחקן כמו ליאו, שלעתים קרובות בלתי צפוי, נצטרך להיות מאוד זהירים”.
על לאמין ימאל: “הוא המשיך לצמוח בצורה אדירה בשנתיים האלה ועכשיו הוא במונדיאל הראשון שלו בגיל 19. בהתחשב בנבחרת ובעובדה שזו החוויה הראשונה שלו, הוא ברמה גבוהה מאוד. יש לו מקום לשיפור, אבל אני הכי מתרשם מהתרומות שלו מחוץ לכדור, מההקרבה שלו למען הנבחרת ומההבנה שלו שצריך לעזור במצבים מסוימים. נגד צרפת, זה היה המשחק הכי טוב שלו. הוא פשוט רחוק מהמעט הזה של גאונות, הרגע הזה של קסם ששובר את גב הגמל. ומעל הכל, אני מקווה שהוא יקבל את מה שהוא רוצה, את השער הזה, אבל אני הכי מתרשם מכל השאר”.
מסר לאנשים בספרד: “אנחנו צריכים את התמיכה שלהם, בדיוק כמו שהם עשו לאורך כל גביע העולם. אנחנו צריכים שהם יצאו לרחובות ויתאחדו למען מטרה משותפת. המדינה שלנו הייתה מפולגת במשך זמן רב מדי מסיבות שונות, וכדורגל הוא משהו שמאחד את כולנו. אנחנו לא שם, אבל אנחנו מרגישים את המצב שם, את האווירה של המדינה. הם משתגעים, תומכים בנו, מעודדים אותנו. אנחנו מרגישים את התמיכה הזו, ואנחנו מקווים שביום הזה הם יהיו מול המסך, יתמכו ויעודדו אותנו”.
הופעת על השער של AS לפני גמר היורו ב-2024 ולפני גמר ליגת האלופות נגד מנצ’סטר סיטי…ב-2023… - “ובכן - אני מקווה שכן, אבל מה שהכי חשוב לי זה להביא את הגביע הביתה, שיהיה היסטורי עבור דור שבא מפיגור, מאלמוניות. ושכמדינה, אנחנו ראויים לו”.
לייק 1
קצת משהו אחר, אני מאוד מתרגש לקראת הגמר מחר ומשוכנע שנפסיד. לא מהמר נגד ליאו מסי לעולם. מונדיאל זה לא כמו יורו עם כל הכבוד, זו פסגת כדורגל הנבחרות.
התראיינתי השבוע גם לעיתון מעריב וגם ברדיו [מקווה שזה אכן יהיה בעיתון המודפס], פיצוי על זה שלפני המשחק בין ספרד לפורטוגל דיברו איתי מכאן11 וכבר סגרו איתי להגיע אליי הביתה לצלם כתבה על אוהד ספרד ובסוף ביטלו לי ברגע האחרון כשהבית של ההורים כבר היה מוכן. אני מספר את זה כי אני לא ממש יודע “לעשות כאן את החלוקה” של מי אוהד ספרד נניח מאוהדי ברצלונה ומי אוהד ארגנטינה בגלל ליאו מסי או מכל סיבה אחרת (שמתי לב שאהוד אוהד שנים רבות, ולגבי שביט האמת שהוא סיפר לי וטעיתי, אשכרה מהנבחרות הצעירות ב-2001 שזה מרגש ממש ויצא לו ולכולם טוב שמסי ארגנטינאי גם).
יש תחושה שבכלי התקשורת בארץ מחפשים בנרות אוהדי ספרד ולא ממש מוצאים, אף אחד לא רוצה להיות מזוהה איתם, ולי אין בעיה. שאלו אותי גם על מפגש צפייה או משהו כזה ואמרתי שאין במתוכנן, אני לא חלק מאיזו קהילה של אוהדי הנבחרת. למה אין הרבה אוהדי ספרד ‘גלויים’? כנראה כי הקוסם של הנבחרת הוא לאמין ימאל ומה שעשה עם דגל פלסטין “פגע” בהרבה ישראלים. או בגלל התנהלות המדינה מהשבעה באוקטובר, אני יודע שראש הממשלה אנטישמי ואידיוט ולא סובל אותו ועוד.
אני חלילה לא מזלזל בטיעונים ששמעתי - ואחרי שהנבחרת העפילה לגמר כתבתי פוסט שמח בפייסבוק האישי שלו והרבה ‘יצאו עליי’ - אני מכבד את מי שאנטי. ובאותה הנשימה אני מצפה שיבינו את “הטיעון” שלי. כדורגל חלק גדול בחיים שלי, אני אוהד ספרד כבר 26 שנה מאז ימי רבע הגמר הכושלים עם ראול. גם אם לא הייתי במשחק של ספרד (יש לי מרצ’נדייז לא רע של גופיות, דגל נבחרת, פוסטרים וגזרי עיתון, כמה בובות קטנות וכמובן חולצות של ראול וגם של הנבחרת בלי שם) - זה לא משהו שמשתנה בהחלטה. אני כן מנסה להפריד בין פוליטיקה לספורט. לא “הצטרפתי פתאום” בגלל לאמין, ונכון שהנבחרת מורכבת כמעט כולה מברצלונה, אבל גם נבחרת זה משהו שממשיך הלאה עם השנים לא בגלל שחקן כזה או אחר. ושחקן התקפי דומיננטי ספרדי שהוא משחק בריאל מדריד ובנבחרת כבר אין לנו הרבה זמן. וכן גם קצת מנחם אותי שזה לא לאמין ועוד עשרה, בגלל מה שהיה, אלא שספרד היא הנבחרת הכי שלמה כביכול והכי “נבחרת שהיא כמו קבוצה”.
לייק 1
פרננדו טורס בטור דעה במארקה לקראת גמר המונדיאל: “שאלה של מנהיגות”. המסר שלו לספרד, כמו שאמר לו המאמן ויסנטה דל בוסקה ב-2010: “הירגעו - אתם יותר טובים”.
“כששמעתי לראשונה “מים למספר שתים עשרה!!!” לא תפסתי את המשמעות העמוקה של ז’רגון הכדורגל הזה, כל כך לא מוכר לי. זה היה קולו של לואיס אראגונס שפנה לאיש צוות קרוב לקבוצה. דממה שררה בשעות הבוקר המוקדמות של אימון טרום העונה, והמאמן שבר את הקיפאון בצעקה מהדהדת. המסר היה קוד טהור של לואיס, כי “מספר שתים עשרה” לא היה אחד מאיתנו. הוא ביקש משקה, עשה זאת במרץ, ושלח לנו השחקנים אתגר מהמגרש, אתגר שהדגיש את אחדות השחקנים המרכיבים את חדר ההלבשה. בימיו כ"לואיסון” או “זאפאטונס”, כפי שאהב להיקרא, הוא ביסס את עצמו כמנהיג חדר ההלבשה, והוא לא התכוון לוותר על המנהיגות הזו. המסר היה ברור: יש אחד עשר מאיתנו על המגרש… והוא. ואיתו אחד עשר שמשחקים, בין אם מההתחלה או מהסוף, כאשר המאמן הוא שלוחה.
תודה לכולם - לשחקנים ולמאמן - הגענו לעוד לילה קסום לכדורגל שלנו. וחשוב מכל, השחקנים שלנו מעולם לא התלבטו למרות התיקו הפותח. חלקם אף פעם לא לומדים, עד כדי כך שהם תדלקו את הנבחרת הלאומית. זו הסיבה שאנחנו מאמינים. זו הסיבה שאנחנו סומכים. זו הסיבה שאנחנו נהנים מהמסע שעושה הדור הזה שכבר יודע מה זה אומר להיות אלופים. אני לא יודע אם לואיס דה לה פואנטה מדבר באותה שפה כמו אראגונס, אבל הוא בהחלט זקוק לתמיכה ולעידוד שכל שנים עשר השחקנים יודעים שהם צריכים. דה לה פואנטה תרם את גישתו הטקטית לכדורגל, אבל הוא גילה אמונה בלתי מעורערת בשחקנים הבינלאומיים האלה שטיפסו בסולם הדרגות של הנוער כדי להגיע לפסגה. המאמן הגן על הצעירים ועזר להם לשגשג, ובמקביל סיפק בסיס איתן לוותיקים לבניית מערכת אקולוגית שמבנהה נשען על מנהיגות המבוססת על שלווה, קור רוח ויכולת כדורגל טובה - מנהיגות שנשארת באופן ברור מחוץ לאור הזרקורים.
“ואני אדבוק במשפט שוויסנטה דל בוסקה הטמיע בנו דקות ספורות לפני תחילת ההארכה ביוהנסבורג. השחקנים התאספו סביב השער, אבל המאמן חתם את מנהיגותו בשלוש מילים תמציתיות והחלטיות: “תירגעו, אתם יותר טובים”. זה בדיוק מה שכל הספרדים שמתקשים על המגרש רוצים לומר לכם: אתם יותר טובים. עכשיו כל מה שנותר הוא להוכיח את זה על המגרש. שיתחיל המשחק…”
ג’רארד פיקה בריאיון ב-AS: “אני רוצה שנבחרת ספרד תנצח אבל אם ארגנטינה תזכה אז כל הכבוד לליאו מסי אני בהחלט אשמח עבורו”.
המפתחות: "לא משנה אם תשים שחקן אחד, שניים או שלושה על מסי כדי לעצור אותו, הוא ימצא דרך לעקוף את זה, ואם לא, תשומת הלב שתתמקד בו תיצור מצבים נוחים לשחקנים ארגנטינאים אחרים, כי ארגנטינה היא לא רק מסי. נכון שבאופן היסטורי, ספרד מתקשה יותר מול קבוצות דרום אמריקאיות, והמשחק מול אורוגוואי היה דוגמה מצוינת לכך . בספרד אנחנו מאוד מעודנים; אנחנו לא אוהבים הרבה מגע פיזי כי סגנון הכדורגל שלנו שונה. בדרום אפריקה (מונדיאל 2010) היה קשה מאוד לנצח את פרגוואי. אנחנו מצליחים יותר מול נבחרות אירופאיות. כדי לנצח, אנחנו צריכים להיות רדיקלים יותר מתמיד בסגנון המשחק שלנו.
אלו קווי דמיון אתה רואה בין הקבוצה של לואיס דה לה פואנטה לבין הנבחרות של 2010? "הנבחרות מאוד דומות. רבים אומרים שלנבחרת ספרד של 2010 יש הרבה יותר הילה, הרבה יותר כריזמה מאשר לנבחרת הזו, אבל זה נאמר אחרי 16 שנים ועם יתרון של ראייה לאחור. אבל כשהגענו למונדיאל 2010, לא היינו פייבוריטים לזכייה. במיוחד אחרי ההפסד לשוויץ במשחק הפתיחה; אף אחד לא נתן לנו סיכוי. אני משוכנע שהנבחרת הנוכחית, עם פדרי, לאמין ימאל, פאו קובארסי וכן הלאה, תהיה טובה כמו או יותר טובה מנבחרת 2010, אבל הם צריכים עוד זמן.
“ומה אני יכול להגיד על ההגנה, שספגה רק שער אחד לאורך כל הטורניר, שהיה גם אחד המפתחות לזכייה שלנו במונדיאל 2010? ספרד משחקת כדורגל מדהים, וזה לא אומר שאתה חייב להבקיע ארבעה או חמישה שערים בכל משחק, במיוחד לא במונדיאל. תראו אותנו ב-2010, ניצחנו כמעט בכל משחק 1-0 ושיחקנו טוב מאוד”.
ב-BBC הציגו את בחירת ההרכב של ספרד מהנבחרת של 2010 שזכתה במונדיאל והנבחרת הנוכחית של 2026, כמובן שאין אף שריד מהדור שעשה היסטוריה אז. הנה מה שיצא:
חייב לסייג ולומר שהבחירות לא ממש היו מדויקות, כלומר הייתי מציב נניח בכנף השנייה את דויד סילבה או משהו כזה, ככה הוא שיחק במונדיאל, גם אנדרס אינייסטה לא ממש שיחק במרכז השדה כל פעם. מפרגן למארק קוקורייה על חשבון חואן קאפדוויליה וגם לפדרו פורו, סרחיו ראמוס היה מגן טוב אבל תמיד אהבתי אותו יותר כבלם. אין ולא היה כמו דויד ויאה שאני חושב שלא פירגנו לו מספיק באותו הזמן, הוא היה חשוב לא פחות מהלב של הנבחרת שהיה מרכז השדה.
אם אני חוזר אחורה לנבחרת ההיא אז תמיד התבאסתי שראינו גם את צ’אבי אלונסו וגם את סרחיו בוסקטס יחד זה הרגיש לי הגנתי מדי. פרננדו טורס למשל היה בכושר גרוע מאוד ביחס למצב בו הגיע ליורו 2008, זה גם כן השפיע, ופתיחת הטורניר שהכניסה הרבה חוסר ביטחון.
יש סטטיסטיקות שפשוט בלתי אפשרי לנצח
2 לייקים
סוף סוף התואר חוזר אליינו. אני תמיד אומר שלספרד עדיף הגרלות קשות וזו אולי גם הסיבה שזכינו. אם היינו פוגשים איזה בונקר רוסי או מרוקאי (או קאפ ורדאי) יכול להיות שהיו מצליחים למשוך אותנו עד הפנדלים. אבל הפעם פגשנו נבחרות על שפשוט לא היו מסוגלות לעשות הרבה מול הכדורגל הספרדי שלנו. אני משוכנע שהיינו מדיחים את ארגנטינה ב22 את צרפת ב18 אם היינו פוגשים אותן אבל לצערי לא הצלחנו להגיע לזה, אז השנה סגרנו עם שתייהן חשבון. חבל שאיטליה לא ניסתה לעמוד לנו בדרך גם (אחרי שגם היא הצליחה למשוך אותנו לפנדלים במשחק שהיינו טובים ממנה).
ספרד חוגגת את הזכייה במונדיאל:
שער המארקה: “סופר-כוכבים” - נבחרת ספרד העבירה שיעור בכדורגל לארגנטינה וזכתה בצדק במונדיאל בפעם השנייה בתולדותיה), באתר עצמו אפילו השתוללו ונכתב: “הטובים ביותר איי-פעם”| למטה אזכורים בצד שמאל לגול המרגש של המחליף פראן טורס ולשחקנים שזכו בפרסים במונדיאל - כפפות הזהב של אונאי סימון, רודרי שחקן הטורניר, פאו קובארסי השחקן הצעיר המצטיין.
בשער ה-AS הכותרת היא “העולם הוא שלנו”| גם כאן על כובש שער הניצחון שעלה מהספסל והצליח להכניע את דבו מרטינס ששמר את ארגנטינה בקושי במשחק| אדום מכוער לאנסו פרננדס| המאמן לואיס דה לה פואנטה גאה| ספרד אלופת העולם גם בכדורגל נשים אגב - שמחה כפולה.
פראן טורס: “אני חושב שבסופו של דבר השער שייך ל-47 מיליון הספרדים, לא רק לי. הגורל נכתב, הוא נועד כך - הגיע לנו לנצח. זו הקלה עצומה. ספגתי ביקורת קשה לאורך כל המונדיאל, אבל הגורל כתוב, ותודה לאל, שתמיד נותן לי את הכוח להמשיך. כמו שאני אומר… אלוהים נותן דברים למי שמגיע להם יותר מכל”.
השוער אונאי סימון: “אנחנו שוכחים לעתים קרובות, ונראה שזה לא נלקח בחשבון, אבל עם לואיס אנריקה יש לנו מדליית כסף באולימפיאדה, עוד סגנות בליגת האומות. אני חושב שזה הרבה גמרים ששיחקנו בהם. אני חושב שבכל טורניר, המטרה היא להגיע לגמר, ובגמר, לתת את הביצועים הטובים ביותר שלך. ברור שאני לא בטוח שיש משהו דומה בספורט לזכייה בגביע עולם. אי אפשר להשוות את זה לאליפות אירופה, שהיא היסטורית; אי אפשר להשוות את זה לליגת האומות, שהיא גם מרהיבה, אבל זכייה בגביע עולם היא ייחודית. היינו צריכים לחכות 16 שנים. אני מקווה שנצטרך לחכות רק עוד ארבע כדי לקבל עוד כוכב, אבל כרגע, אני חושב שאנחנו צריכים ליהנות מזה ולהיות מודעים למה שאנחנו עושים”.
-והנה יש שיא חדש בכדורגל העולמי: שיא חדש ששייך לנבחרת ספרד עם 38 משחקים ללא הפסד בעידן לואיס דה לה פואנטה! ההפסד האחרון היה ב-22 במרץ 2024 לקולומביה במשחק ידידות, ומאז הנבחרת עם 29 ניצחונות ותשע תוצאות תיקו (גמר ליגת האומות נגד פורטוגל בו הנבחרת הפסידה בפנדלים - לא נחשב).
-נבחרת ספרד היא הנבחרת היחידה איי-פעם שספגה שער אחד בלבד לאורך המונדיאל, שער אחד בשמונה משחקים. היא שמרה על שער נקי בכולם למעט ברבע הגמר נגד בלגיה.
-זו הזכייה השנייה של ספרד במונדיאל יחד עם 2010 - היא משתווה לנבחרת צרפת וכן לנבחרת אורוגוואי. לפניה כמובן ארגנטינה עם שלוש זכיות, איטליה וגרמניה עם ארבע זכיות וברזיל עם חמש זכיות. מה שכן, ספרד היא שיאנית הזכיות ביורו עם ארבע. וכמו ב-2010 גם הפעם היא זכתה כשהיא אלופת אירופה. גם ב-2010 אגב שער הניצחון היה בהארכה.
-פביאן רואיס שרשם את הופעתו ה-50 בנבחרת ספרד - מעולם לא הפסיד, 35 ניצחונות ו-15 תוצאות תיקו. הוא גם השחקן הספרדי הראשון שזוכה באותה השנה בליגת האלופות ובמונדיאל.
לא רק אגדות העבר היו ביציע כמו איקר קסיאס, סרחיו ראמוס, צ’אבי הרננדס, דויד ויאה וחסוס נאבאס. המלך והמלכה נרגשים עם ספרד באצטדיון מטלייף, ופליפה השישי הרים את הגביע לשמי ניו יורק.
ראיתי כמה וכמה סרטונים מהחגיגות במדריד בעת הנפת הגביע ועוד קודם לכן בגול של פראן טורס - מרגש ממש.
כתבה אחת שעלתה במארקה והייתה כתבה ראשית כמה שעות, מהבוקר - משום מה נעלמה מעיניי. בכל מקרה המסר שלה, השאלה או ההצהרה: האם ספרד היא מדינת הספורט הטובה ביותר במאה ה-21? שאר הענפים לא מעניינים אותי אז אני רוצה להתרכז בכדורגל, וגם אשים בצד את הטורנירים של הנבחרות הצעירות עמכם הסליחה.
ספרד יכולה לטעון לכתר כנבחרת הטובה ביותר במאה ה-21, היא מגדלת לה בשקט-בשקט עוד דור זהב. הרי מאז שנת 2000 ספרד זכתה בשני מונדיאלים ושלוש פעמים ביורו וזה מכובד מאוד.
אף נבחרת לא זכתה ביותר ממונדיאל אחד: ברזיל - 2002, איטליה - 2006 (חרפה אמיתית כן שהיא שוב ושוב לא במונדיאל), גרמניה - 2014, צרפת - 2018, ארגנטינה - 2022. מבחינת היורו הרי שאף נבחרת לא זכתה יותר מפעם אחת בפרק הזמן הזה. צרפת - 2000, יוון - 2004, פורטוגל - 2016, איטליה - 2020.
לארגנטינה למשל יש שתי זכיות בקופה אמריקה בשלב הזה, 2021 ו-2024 ועוד ארבעה הפסדים בגמר.
אין פה שאלה בכלל, מ2008 עד היום כמעט לאורך כל הדרך ספרד הייתה הכי טובה. ועכשיו גם הסטטיסטיקה מתיישרת עם זה, לנבחרת הכי חזקה יש במקרה הטוב 25 אחוז סיכוי לזכות וספרד זכתה ב5 מ15 הטורנירים הגדולים האחרונים שזה יותר.
ראיתי הרבה מאוד סרטונים יפים אחרי הזכייה - מהכבוד לו זכתה הנבחרת בארמון ובעירייה וכדומה וגם החגיגות של האוהדים עצמם במדריד (חבר מהמכון הוא בלגי, אשתו ספרדיה, הם אמנם טסו לאיטליה אבל המשפחה שלה שלחה לה סרטונים מהחגיגות וזו מזכרת נפלאה), חגיגות לאחר הזכייה, במשחק עצמו, ברגע הנפת הגביע, ואפילו לראות את אגדות העבר מריעות אחרי הגול של פראן טורס זה היה ממש נעים.
יש הרבה מאוד שחקנים שיוכלו לשרת את הנבחרת גם במונדיאל הבא, כן הייתי רוצה לראות חלוץ קצת יותר משכנע ממיקל אויארסבאל ושפראן טורס ימשיך כמחליף, וגם יותר טוב מאלבארו מוראטה שהיה. אבל בטח הנבחרת “תגדל” עוד קשרים מרכזיים פנטסטיים ולא חסר לנו.
אחרי שתי זכיות בטורנירים גדולים אצל ויסנטה דל בוסקה החלה נפילה גדולה ומזה בהחלט צריך להימנע למרות שיש עוד זמן.
אני חושב שאקנה חולצה של הנבחרת עם הכוכב השני, מגיע לה מה שנקרא. פחות אהבתי את החולצה למען האמת, לדעתי הכי יפה הייתה דווקא ממונדיאל 2006 הכושל.
החלטתי קצת באיחור לתת ציונים לשחקני הנבחרת על הופעתם בכל המונדיאל, מי שכן שיחק תפקיד חשוב ופחות אלה שהיו אחראיים על האוויר הטובה והחיוכים כמו בורחה איגלסיאס (אבל כמובן שאין לי שום דבר נגדו). צריך לזכור שהציון הוא גם נגזרת של ציפיות למשל אז ברור שציפיתי מלאמין ליותר, וכמובן כמה כל אחד שיחק. ניקו היה פנטסטי כשעלה כמחליף בגמר המונדיאל ולכן הייתי פחות ביקורתי כלפיו והוא גם בישל את השער.
אונאי סימון - 6.5
פדרו פורו - 8
איימריק לאפורט - 8
פאו קובארסי - 9
מארק קוקורייה - 8
רודרי - 9
פביאן רואיס - 7
דני אולמו - 7.5
אלכס באנה - 6
לאמין ימאל - 6.5
מיקל אויארסבאל - 7
פדרי - 6
מיקל מרינו - 7
ניקו וויליאמס - 6.5
פראן טורס - 7 [שער הזהב אין מה לעשות!]
מרקוס יורנטה - 5
גאבי - 5
בזכות הטורניר המוצלח עם שבעה ניצחונות ותיקו בשמונה משחקים, ספרד צימצמה פערים ב"טבלת כל הזמנים" מול אנגליה. כמובן שהדבר החשוב במת הוא מספר הזכיות וספרד עם שתיים לעומת אחת של אנגליה. גם ספרד, גם אנגליה וגם צרפת השתתפו 17 פעמים. בכל מקרה ספרד רחוקה אמנם שבעה משחקים מהאנגלים אך יש לה את אותו מספר ניצחונות - 38, וגם רק שני שערי זכות פחות.
5.צרפת - 17 מונדיאלים| 81 משחקים: מאזן 45-14-22, יחס שערים 156:95 - שתי זכיות
6.אנגליה - 17 מונדיאלים| 82 משחקים: מאזן 38-23-21, יחס שערים 124:80 - זכייה אחת
7.ספרד - 17 מונדיאלים| 82 משחקים: מאזן 38-18-19, יחס שערים 122:76 - שתי זכיות.
כעת המאזן שלנו במונדיאלים עומד על שתי זכיות, ארבע העפלות לרבע הגמר, ארבע הדחות בשמינית הגמר.
אגב מבין גיבורינו בטורניר הזה, אפשר לראות את רודרי, פדרי, דני אולמו, פראן טורס וגם אונאי סימון - משתוות לאגדות כמו דויד ויאה וג’רארד פיקה, פרננדו היירו וחוליו סלינס עם 12 משחקים במונדיאל. עם קצת מזל הם יוכלו אפילו לעבור את השיאנים: איקר קסיאס, סרחיו ראמוס וסרחיו בוסקטס עם 17 הופעות.
אונאי סימון צריך לקבל ציון גבוה יותר לדעתי. היו לו כמה יציאות מטורפות מהשער גם נגד צרפת וגם בגמר. מעבר לזה אין לו אחוזים ב(אף)גול שהוא ספג וגם היה טוב במשחק הרגל. אי אפשר לבקש יותר.
קצת מלואיס דה לה פואנטה מאמן נבחרת ספרד כארבעה ימים אחרי הזכייה ההיסטורית במונדיאל:
"אני מרגיש רגש, גאווה, ואני מרגיש את החיבה והאושר של מדינה מאוחדת למען מטרה משותפת. וזה גורם לאדם להרגיש מאוד, מאוד מסופק ומאוד מסופק. זו ההרגשה שלי. המשחק נגד ארגנטינה היה ה-אמא של המשחקים. אינפטינו אמר לי שספרד היא דוגמא בזכות השחקנים שלה.
"פגשנו את צרפת של קיליאן אמבפה, את פורטוגל של כריסטיאנו כריסטיאנו, את ארגנטינה של ליאו מסי… והיינו נבחרת של 26 ספרדים מאוחדים. איזו דרך…
"האם אני המאמן הכי טוב בעולם? מה שאני בעיקר רוצה להיות זה אדם טוב. לחלום על זכייה בגביע העולם? אף פעם לא חלמתי אפילו על אימון הנבחרת הלאומית. התקדמתי לאט-לאט בקבוצות הגיל השונות של ספרד והייתי תמיד מאושר.
"היו כמה סצנות ממש לא נעימות בגמר, ואני בטוח שגם מאמן ארגנטינה ליאונל סקאלוני לא אהב אותן. בשדה הקרב, אין חברים, אבל אז, ברוגע, כשהתחרות נגמרת, אתה חוזר לשגרה ומבין שאין דבר חשוב יותר מחברות טובה. אנחנו מעריכים מאוד אחד את השני
“מתי הרגשנו שאנחנו אלופים? במהלך הגמר ראינו שהמשחק היה בשליטה מוחלטת שלנו. היינו עדיפים בהרבה, אבל החמצנו שערים והיה גם את השער של ניקו וויליאמס, נפסל שלא בצדק - אז זה קרה רק בשריקת הסיום. ידענו את זה. ככה זה כדורגל. המתח נשאר עד הסוף. אבל הנה הגביע, עכשיו איתנו”.
הוא נשאל האם ספרד הגיעה לשיאה אחרי שזכה גם ביורו וגם במונדיאל? - “בכלל לא. אני מאוד תובעני, מאוד תחרותי. אני אחד מאותם אנשים שמאמינים שתמיד אפשר להשתפר. זה עיקרון מנחה עבורנו בכל יום עבודה, בכל אימון, בכל מפגש: תמיד לעשות טוב יותר ממה שעשינו אתמול. הקבוצה הזו משלבת שחקנים צעירים עם ותיקים. יש להם עוד דרך ארוכה לעבור, ואני חושב שעדיין לא ראינו את הגרסה הטובה ביותר של הקבוצה הזו. הטוב ביותר עוד לפנינו”.