במארקה חושבים קדימה: האם לראמוס יש סיכוי לעקוף את ראול?
ביום רביעי ערך ראמוס את הופעתו ה-600 במדי ריאל מדריד. מחר הוא ירשום את משחקו ה-601 וישתווה להיירו וחנטו האגדיים במקום החמישי בטבלת ההופעות של ריאל מדריד. במארקה כתבו על ‘אתגר בר השגה’ בשאלה האם ראמוס יכול להתגבר על ראול גונזאלס, שיאן ההופעות של ריאל מדריד עם 741 משחקים? אפילו איקר קסיאס לא הצליח לעבור את ראול ונעצר במקום השני.
בגיל 32 סרחיו ראמוס, בעונתו ה-14 במועדון, חייי רגע טוב מאוד בקריירה שלו. הוא סבל רק מחצי פציעה השנה, עדיין לא הורחק ולו פעם אחת והוא שיאן הדקות של ריאל מדריד העונה. ראמוס החמיץ רק מחצית אחת העונה בליגה, כשהוחלף במשחק החוץ מול אספניול בגלל פציעה. כבלם מן הסתם הוא רץ הרבה פחות מיתר התפקידים על המגרש ואין לו את התחרות שיש לחלוצים. גורם מפתח נוסף, שהפעם לא תלוי רק בראמוס, הוא עניין החוזה. יש לו שתי עונות נוספות קרי עד סיום 2021. ממוצע ההופעות שלו בעונה עומד על 42 משחקים. השיא היה בעונת האליפות עם מוריניו ושוחזר בעונת הדסימה - 51 משחקים. העונה מספר המשחקים שלו הוא 36, מתוך 40 ששיחקה הקבוצה. ראמוס שבוודאות רוצה להמשיך בקבוצה ולקשור את עתידו, מקווה שזה לא החוזה האחרון שלו - יהיה זקוק ליותר זמן. ממוצע המשחקים של ראול בעונה הוא 46.3. ראול כמובן לא הורחק ולו פעם אחת בקריירה והוא שיחק בעמדה אחרת, פרץ בגיל מאוד מוקדם. בתקופתו של ראול, ריאל מדריד מצד אחד חוותה עונות ארוכות יותר בצ’מפיונס - שלב הבתים השני ולא 1/8 הגמר(כלומר 17 משחקים בעונה מלאה של ליגת האלופות, יחד עם הגמר, ולא 13 העונה), אבל ריאל של ראמוס הגיעה לגבהים אחרים.
בכתבה הזכירו שוב את המובן מאליו על היותו המנהיג הבלתי-מעורער בחדר ההלבשה אחרי עזיבת כריסטיאנו, בליווי בנזמה ומודריץ’, שהוא משחק יותר מתמיד, היום כתבו ב-AS שסולארי משתף אותו בכל ההחלטות ונעזר בו לפתרון בדינמיקה הקבוצתית כשיש אירועים פחות נעימים כמו עם איסקו או מרסלו. הוא הפסיד העונה שני משחקים בצ’מפיונס - קיבל מנוחה מלופטגי מול צסק"א מוסקבה, ולא שיחק נגדה גם ‘בגומלין’ במשחק שנעל את שלב הבתים, ופעמים בגביע המלך. לצד ההתלהבות אחרי היכולת הנפלאה שלו בשבוע החשוב, השטות שלו בסיום המשחק כשדיבר בכנות מוגזמת במקרופונים של אופ"א - עלולים לגרום לו להשעייה לא רק מהגומלין אלא גם משלב רבע הגמר.
מה שבטוח הוא שראמוס אגדה במועדון, מהיכל התהילה. הקפטן שהניף שלוש פעמים ברציפות את גביע אירופה, ועל מה שמביא לקבוצה לא רק על המגרש אלא מחוצה לו. אם חידוש החוזה בקיץ 2015 לווה בקשיים אינסופיים, הפעם יש אינטרס משותף ברור, הרבה שקט וכבוד בין הצדדים, שנמצאים באותו מקום: הברנבאו.
בגרף של המארקה השוו בין ראמוס וראול, על מספר ההופעות של כל אחד ואחד בעונות בקבוצה, למשל, עונת הבכורה של ראול 1994/95, הושוותה עם עונת הבכורה של ראמוס ב-2005/06, אז ראמוס רשם 46 משחקים. בעונת קאפלו, 2006/07, לראול היו 43 הופעות, משחק אחד יותר מסרחיו ראמוס. עונה לאחר-מכן ראול שוב שיחק יותר מראמוס, 48 הופעות לעומת 45. ניתן לראות ששניהם כמובן הפכו לשחקנים מובילים למן הרגע הראשון. ראמוס הוא ‘העכשיו’, אפשר לומר, אבל הגרף הזה שוב מעלה מהזיכרון את מה שאני תמיד יודע: עד כמה ראול היה גדול . איך הוא היה שחקן שתמיד זמין, מעולם לא נח ולא נפצע, להוציא את הטרגדיה בקלאסיקו ב-2005/06. ראול כבר בעונה השלישית שלו בבוגרים שיחק אשכרה בכל משחקי הליגה - 42 משחקים בעונת 1996/97. מ-1997/98 ועד 2003/04, רק ב-2003 הוא רשם מספר נמוך יחסית, 31 הופעות, בגלל ניתוח התוספתן.
ועכשיו אולי תבינו למה זה נכתב בת’רד של ראול. התואר שמבחינתי היה הכי הולם עבור ראול הוא ‘מלך השערים של ריאל מדריד בכל הזמנים’, אבל ראול היה שחקן גדול בעוד כריסטיאנו רונאלדו הוא מעולם אחר. לפתע הבנתי עם השנתים שגם תואר שיאן ההופעות של המועדון הטוב בתבל - זה מדהים. לא שוער, אלא חלוץ. ברור שהיו עונות גרועות בהן היה פרה קדושה, אבל שוב: ראול תמיד היה בריא וזמין - שיחק יותר משחקים בקריירה מכל הרונאלדו\ואן-ניסטלרוי וכן-הלאה, וגם יציב ונלחם ואף פעם לא שבע. תודה אלוהים שאני אוהד מס’ 1 של ראול ולא של שחקן אחר.
![[IMG]](https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/56764455_1859192667515072_2187253168260251648_o.jpg?_nc_cat=100&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=6540f0094bcda67de4ac67630ace9a02&oe=5D2933BD)
![[IMG]](https://scontent.fsdv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/64464906_1957649757669362_2852050449970757632_n.jpg?_nc_cat=105&_nc_ht=scontent.fsdv1-2.fna&oh=a4d07285166ddb821514010e1a93cc03&oe=5D8D865D)
