דומה אבל, “המכה” שחטף פדרר באותו משחק הייתה חזקה הרבה יותר, מכמה סיבות: פדרר הריח את הניצחון מתוקף ההגשה שלו, שעד אותו רגע נשברה פעם אחת בלבד בכל המשחק למיטב זכרוני בעוד ששלוש נקודות המשחק היו על הסרב של אלקראס ולא של סינר, בנוסף ההתגברות על נקודות המשחק של פדרר הייתה במערכה החמישית והביאה לשיוויון מוחלט במערכה הקובעת בעוד שסינר עדיין הוביל במערכות (1:2) ועדיין היה עם יתרון שבירה ומגיש לקחת את המשחק במשחקון הבא.
אני מנחש שחלק מהעניין היה פיזי, כי בחמישית סינר נראה עם קשיים בתנועה לפרקים. כנראה שיש משהו בסטטיסטיקה המוזרה שבמשחקים שעברו את רף 4 השעות סינר טרם ניצח.
בכלל- קרליטו התחיל חלש, והיו לו המון טעויות לא מחויבות, כולל שגיאות כפולות, בעוד לסינר כלל לא היו שגיאות כפולות. הנצחון הוא בעיקר מהלב והאמונה.
זו הפעם הראשונה שאלקראז חוזר מפיגור של שתי מערכות לנצחון. בנוסף זו הפעם הראשונה בה מיושם שו"ש במערכה חמישית בגמר רולאן גארוס למיטב ידיעתי, כאשר התוצאה שלה כל כך לא שגרתית, אלקראז מנצח 2:10 שזה נוקאאוט מדהים במשחקון האחרון והקובע.
מה שהכי הרבה ידגים את השיוויוניות זה היחס בסך הנקודות: 183 לעומת 182 (ועוד לטובת סינר).
ומה זה אומר לזמן הקרוב לפחות? הזכירו קודם שנדאל ואלקראז באותו גיל על היום ברגע הזכיה בגראנד סלאם חמישי שלהם (נדאל בוימבלדון 2008). מאז אוסטרליה 2024 זהו הסלאם הששי, כשהסלאמים התחלקו 3:3 בין שני הפנומנים (סליחה מראש על השימוש בביטוי פדררי טיפוסי), ואני לא כל כך רואה איך זה משתנה יותר מידי בזמן הקרוב. בהקבלה למצב לפני ואחרי וימבלדון 2008: פדרר ונדאל לקחו 16 מתוך רצף של 17 (התחיל רולאן גארוס 2005 והסתיים וימבלדון 2009) כשהיחיד שהפריע ברצף היה לא מפתיע (נולה, אוסטרליה 2008) ומי שסיים את הרצף היה מפתיע ומרגש ביותר (דל פוטרו). גם סינר ואלקראז יכולים לחלוק בכל התארים במשך כמה שנים טובות?
לייק 1