מסכים עם מה שכתבת, אני לא זוכר שקרה כדבר הזה בגראנד סלאם כלשהו.
עם זאת התנאים (הגרלה) יחסית שיחקו לטובתו עד כה, והוא לא התעייף מידי עד שלב זה.
מול זברב הסיכוי די שקול, אבל סינר משוכה לא עבירה לג’וקו בתקופה זו.
כפי שנאמר קודם, אלקראז נראה עדיף בקרב מול סינר, אבל מאחר וג’וקו לא יעפיל בדירוג ללפחות מקום 2, קרב בין שניהם יכול להיות רק הגמר, ולכן חלון ההזדמנות לזכות בג"ס 25 יסגר הרמטית לצערי בוימבלדון הקרוב.
כך, מה ששימר את מעמד 3/4 הגדולים לאורך קרוב ל 15 שנים (שיטת הדירוג ש"אילצה" אחרים לנצח לפחות 2 או 3 מהם כדי לזכות בטורניר בודד) עכשיו מקטינה דראסטית את סיכויי הזכיה של נולה.
לא יודע אם הבעיה שלו זה חוסר יציבות מנטלית, זה ביטוי קצת חריף מדי כשמדובר בילד בגילו.
הוא גאון. הוא צעיר מאוד והוא ספרדי. הוא לא גרמני קר רוח כמו סינר אז אולי קשה לו לשמור על פיק כל כל גבוה בכל טורניר.
הוא ילמד וישתפר. סינר התייצב רק בשנה האחרונה, קרליטוס צעיר ממנו ורק הולך ומשתפר.
זו נראית כמו משימה בלתי אפשרית לנצח גם את סינר וגם את קרליטוס בג"ס. 5 מערכות זה אופרה אחרת לגמרי לעומת נגיד טורניר סוף השנה בו פירק נולה את שניהם.
נולה בן ה33-34 מנצח את שניהם בקלות, שזה כבר הישג בלתי נתפס.
אני מאמין שיש לו סיכוי. קטן מאוד, אבל קיים, לזכות אחרי שהוא מנצח את שניהם.
לייק 1
מסכים חלקית. אכן ילד צעיר שעלה לגדולה (זכיות בג"ס, מספר 1 בעולם) “מוקדם” מכולם, ועדיין מתקשה לשמר יכולת באופן עקבי. אבל לא נדרש ממנו פיק כזה גבוה כל טורניר- רק להיות מרוכז יותר ולא שאנן. כולם באים למשחקים איתו כשהם למדו הרבה מהמנהגים שלו, בעיקר הדרופשוט המדהים מכל פינה והוא פשוט צריך להגיע יותר מוכן לקרבות ואולי גם לעשות יותר “שיעורי בית” על היריבים. עוד דבר שמחויב מהסגנון המרהיב והתוסס של קרלוס זה המאמץ הפיזי האינסופי שלו במשחקים וכנראה גם באימונים- אם עושים “ע"ע נדאל” ניתן די בסבירות גבוהה להסיק שזה יקצר לו את הקריירה ו/או יחייב תקופות התאוששות ארוכות משל אחרים או לחילופין ירידה מהסגנון הזה שתביא לירידה בהישגיות- מקווה שאתבדה, ובכ"מ לא בעיה של השנים הקרובות.
סינר אכן קר רוח יותר, ועשה ב 2024 קפיצת מדרגה לא נורמלית (גוקו של 2011? פדרר של 2003?) ועדין יציב כמו סלע. עדיין יש עוד הרבה זמן לשיא 237 שבועות ברצף, אבל נראה שהוא בדרך להיות קרוב.
השאלה היא האם יצוץ בקרוב יריב חדש ומודל משופר שלפחות יתן פייט?
ולסיום: נולה יכול לפרוש עם 25+? ברור שהסיכוי לא 0. ברור גם שהסיכוי יורד במהירות מטורניר לטורניר. אני אקח טורניר מסוים של גיבור “זקן” אחר ואתעודד: וימבלדון 2019 של פדרר. זכרתי טורניר מופלא של טניסאי בן 37.5 בערך, מגיע לגמר מול נולה אחרי דרך קלילה יחסית, ברוב המקרים המשחק אפילו לא הלך לסט רביעי, בשמינית למשל ניצח בקלילות את מי שיגיע לגמר במהדורה הבאה (ברטיני) תוך 74 דקות(!), ברבע נישיקורי קצת הפריע ולקח מערכה, בחצי נדאל המתין אבל היה ברור שפדרר יגיע לגמר מול נולה. בגמרי וימבלדון עד אז הם שיחקו פעמיים ראש בראש, אמנם משחקים קשים כל פעם (5 ו-4 מערכות) וכולל 4 מערכות שהלכו לשו"ש , אבל נולה ניצח את שתי הקרבות, ולי היה ברור שכל היתרון שלו, אבל פדרר תקתק באותו יום ברמה גבוהה מאוד, בדרך למערכה חמישית ושם השיג שתי נקודות משחק על הסרב שלו, הקהל המשתולל לטובתו כמובן, ועדיין נובאק יצא מהקבר וניצח כאשר אף מערכה לא לקח על בסיס שבירות אלא רק בשו"ש (ולצערי זה היה כנראה החץ הכואב ביותר שפדרר חטף ולא התאושש מזה באמת). זה מלמד שהסיכוי תמיד קיים, אבל אזכיר שפדרר דורג שני בטורניר, שזה דבר שכנראה לא פיזיבילי ליתרת הקריירה של נולה, ולכן אשאר סקפטי לצערי.
לייק 1
הגרלה קשוחה ויריב הרבה יותר פיזי. נכון שהוא לא נתקל בקושי רב בארבעת הסיבובים הראשונים, אבל זה בעיקר בגלל שהוא עדיין טופ 5 בעולם בשקט (בטח במשחקי הטוב מ-5). ועדיין: מומחה חימר מספר 1 כיום עוד ממתין בהמשך.
מצד אחד חלפו להם ימי השלישיה האגדית אבל כפי שזה מסתמן, אנחנו בתחילתה של תקופה לא פחות דומיננטית של שני טניסאי על. לא ברור בכלל אם יגיע מישהו שלישי (או יותר מזה) למשוואה של שניהם. אמנם יש את הביטוי “אין ואקום” כלומר יכול לצוץ משום מקום יריב הולם לשניהם, וזה כנראה יקרה מתישהו בהמשך, אבל יתכן גם שלא. העניין הוא ששלושת הגדולים “לימדו” את שניהם רעב אמיתי מהו, ולכן לדעתי שיא ה- 24 של ג’וקו בסכנה יותר גדולה ממה שחושבים, לא בהכרח מצד קרליטו/יאניק אלא בגלל שהוא ממקד את כל הצעירים והחלומות שלהם.
אבל בינתיים- יאללה קרליטו לחמישי!
ראיתי אתמול בלילה תקציר מורחב של דג’וקוביץ מול סינר, ואני מבין שזה שאני לא צופה בטניס היום זה לא רק כי אין לי את הזמן של פעם, אלא כי הטניס הרבה פחות מלהיב.
ראיתי את נולה מנסה את כל הרפרטואר שלו ממרום גילו מול נפיל שרק מחזיר כדורים, לא יודע לחבוט בקאנד, לא יודע לעלות לרשת, לא יודע לחבוט ווינרים בוולי, פשוט שחקן משעמם תחת שרק מחזיר כדורים. עמיד, קשוח, נייד מאוד על הבייס-ליין אבל 0 הובלה והתקפה, רק מחכה לנולה שיטעה ויתעייף.
מזכיר מישהו? ברור! את נולה בעצמו בצעירותו. אני רואה את רביע מתמוגג מה goat בגלל סיבות שאינם ספורט (נושא הדגל נגד כפיית חיסוני הקורונה, והוא צדק ביג טיים), אני מבין את החיבור של אוהד אתלטיקו לשחקן אפור כמו נולה שפיזית בנוי לתלפיות ופייטר רציני בכל הנוגע לשיקום מפציעות, אבל אני מחפש בספורטאי לא עמידות אלא שילהיב אותי. פדרר ונדאל היו כאלו, הם באו להלהיב, להוביל, לכפות סגנון משחק התקפי, לגוון, לחבוט ווינרים מבקאנד, לעלות לרשת, לתקוף גם במחיר של לחטוף. שחקני האולאראונד האלו חסרים היום בנוף, כולם למדו מנולה שמה שצריך להיות זה קשוח ועמיד, תחזיר כל כדור ותן לשני לטעות. ולא, זה לא פשוט בכלל, גם אינטר והבונקר שלה מולה בארסה 2010 זה לא פשוט בכלל, אבל זה מחורבן וזה אנטי כיף.
באמת שהתקווה שלי שאלקארס ימשיך להתעלות כי הוא התקווה האחרונה שהרומנטיקה לא תמות.
3 לייקים
דאסטין בראון היה הכי מהנה, שחקן שאם המוח שלו היה מסודר היה נותן פייט לכולם בשיאם. העניין שאפילו במשחק אחד היו לו עליות וירידות דרסטיות.
לייק 1
תראו את המשחק עד עכשיו, 3:2 אחרי שבירה של אלקארס. הילד הזה מגן כמו שצריך, תוקף עם דרופ-שוטס, רץ להוריד וולי-ווינרס, עולה למעלה, חובט ווינרים עם הבקאנד, איך אפשר לאהוב, את הנפיל האיטלקי הזה?? ראבראבק.
כמובן שאין לדעת מי ינצח, מי יתעייף ראשון ומי מנטלית יותר קשוח.
שבירה חזרה לסינר.
הטניס המבאס חזר… וויבים של מארי מול פדרר. אלקארס נשבר מנטלית. לא כיף, זה מה יש
אכן בצעירותו אבל נולה אז התבגר וגיוון את המשחק שלו וכל המשחקים שלו היו מדהימים.
נכון, לא כמו פדרר (על כל משטח), או נדאל על חימר, אבל הוא היה ממש קרוב אליהם.
אכן מה שנולה עשה בזמן הפסיכוזה העולמית גרם לי לאהוב את נולה יותר מכל אדם אחר שהוא לא משפחה, כי הוא הפך לדמות היסטורית הרבה יותר מעבר לספורט.
אבל אני לא יודע איך בשבילך טניס מדויק ועוצמתי זה משעמם או אפור. נולה שלט כמעט בכל פרמטר בטניס וריסק את הגדולים ביותר בקלות למרות שכל העולם היה נגדו. קשה לא להעריץ אדם כל כך חזק מנטלית.
אז כן, לא היה לו את היופי של פדרר,אבל ברצינות, מי היה יפה ומדהים כמו פדרר? רק דיניו ויוקיץ’ מתקרבים אליו.
ובקשר לאתלטי, אני בחיים לא אבין אנשים שלא יעירכו את היופי במשחק שלנו. אין כמו 1 0 עם הגנת ברזל.
מת עליו. אבל הוא לא לבד. הדור החדש של ילדי 2007 מבטיח מאוד.
לייק 1
זה!!! פשוט זה! הקלאס שאני הל כך אוהב… הקלות, דיניו אצלי מעל מסי בגלל זה, הוא גרם לי להתאהב בענף שמאז ומעולם הערכתי בילדותי של ערסים חסרי שכל.
אני לא אתווכח על נובאק, אבל הוא אף פעם לא היה הכל. כשהוא התחיל להתעייף מלהיות משבית השמחות כי הגוף כבר לא יכל את האינטנסיביות הזו, הוא התחיל לחשוב פדרר וגם רצה לקצר משחקים ולהשיג נקודות קצרות עם מינימום ראלי. אז הוא שיפר את הדרופ שוט, את העליה לרשת ועוד.
אגב, אני לא מתווכצ אתך על נולה בעיקרון, כי נולה אצלך הוא אל הרבה בזכות היציאת חוצץ בעד העקרונות שסבלת אתה על גופך. הוא גיבור בעיניך הרבה מעבר לספורט כך שאני לא מתווכח אתך כי אתה הכי נגוע בעולם (והפעם בקטע חיובי לגמרי).
לייק 1
תשמע דן, אין פה שום וויכוח. אם מדברים על יופי והתרגשות, באמת שאין שום דבר שבכלל מתקרב לפדרר. בגלל זה הייתי חייב להביא ספורטאים מספורט אחר.
היום מוסטי חמוד ופעם דמיטרוב וסטן דה מן. חבל לי על דלפו שהיה מרגש בצורה בלתי רגילה.
לייק 1
מבחינת רגש דלפו לקח את כולם…
3 לייקים
ביצים של שור יש לילד… 2-2 קאמבק אדיר שלו במערכה הרביעית.
לייק 1
המשחק לא מתעלה לרמה גבוהה. יותר מדי טעיות אבל מבחינת ריגוש? מדהים.
אני אוהב את קרליטוס.
עריכה: שני הדרופ שוטס האלה… היו יפים כמו הבקהאנד של פדרר.
ואהבתי את הספורטיביות של שני הילדים.
לייק 1
מבחינת מנטליות, הוא עשה מה שנולה עשה לפדרר… סינר היה 3 גיים-פוינט, אכל אותו
לייק 1
מדהים. קרליטוס הוציא הפדרר שבתוכו בסט האחרון. לגזר הצנום לא היה שום סיכוי מול קרליטוס מרוכז.
הגיוון שלו מדהים. מדהים.
הוא מאוד יצירתי וכשהוא במוד הנכון הוא בלתי עציר.
והוא יצא מזה…
ולחשוב שרק נולה מנצח את המפלצת הזאת בגמרים וברבע הגמר באוסטרליה על רגל אחת.
עריכה: איך תסבירו את זה? אנחנו חיים במטריקס.
3 לייקים
דומה אבל, “המכה” שחטף פדרר באותו משחק הייתה חזקה הרבה יותר, מכמה סיבות: פדרר הריח את הניצחון מתוקף ההגשה שלו, שעד אותו רגע נשברה פעם אחת בלבד בכל המשחק למיטב זכרוני בעוד ששלוש נקודות המשחק היו על הסרב של אלקראס ולא של סינר, בנוסף ההתגברות על נקודות המשחק של פדרר הייתה במערכה החמישית והביאה לשיוויון מוחלט במערכה הקובעת בעוד שסינר עדיין הוביל במערכות (1:2) ועדיין היה עם יתרון שבירה ומגיש לקחת את המשחק במשחקון הבא.
אני מנחש שחלק מהעניין היה פיזי, כי בחמישית סינר נראה עם קשיים בתנועה לפרקים. כנראה שיש משהו בסטטיסטיקה המוזרה שבמשחקים שעברו את רף 4 השעות סינר טרם ניצח.
בכלל- קרליטו התחיל חלש, והיו לו המון טעויות לא מחויבות, כולל שגיאות כפולות, בעוד לסינר כלל לא היו שגיאות כפולות. הנצחון הוא בעיקר מהלב והאמונה.
זו הפעם הראשונה שאלקראז חוזר מפיגור של שתי מערכות לנצחון. בנוסף זו הפעם הראשונה בה מיושם שו"ש במערכה חמישית בגמר רולאן גארוס למיטב ידיעתי, כאשר התוצאה שלה כל כך לא שגרתית, אלקראז מנצח 2:10 שזה נוקאאוט מדהים במשחקון האחרון והקובע.
מה שהכי הרבה ידגים את השיוויוניות זה היחס בסך הנקודות: 183 לעומת 182 (ועוד לטובת סינר).
ומה זה אומר לזמן הקרוב לפחות? הזכירו קודם שנדאל ואלקראז באותו גיל על היום ברגע הזכיה בגראנד סלאם חמישי שלהם (נדאל בוימבלדון 2008). מאז אוסטרליה 2024 זהו הסלאם הששי, כשהסלאמים התחלקו 3:3 בין שני הפנומנים (סליחה מראש על השימוש בביטוי פדררי טיפוסי), ואני לא כל כך רואה איך זה משתנה יותר מידי בזמן הקרוב. בהקבלה למצב לפני ואחרי וימבלדון 2008: פדרר ונדאל לקחו 16 מתוך רצף של 17 (התחיל רולאן גארוס 2005 והסתיים וימבלדון 2009) כשהיחיד שהפריע ברצף היה לא מפתיע (נולה, אוסטרליה 2008) ומי שסיים את הרצף היה מפתיע ומרגש ביותר (דל פוטרו). גם סינר ואלקראז יכולים לחלוק בכל התארים במשך כמה שנים טובות?
לייק 1
אני בכלל לא מעוניין לדבר על אותו ווימבלדון מקולל, זה עד עכשיו שורף לי ועברו כמה וכמה שנים.
זה היה רצח, באותו יום נשברתי ספורטיבית.
מבחינה ספורטיבית זה בהחלט היה שובר לב, ופדרר לא התאושש באמת מאותו משחק, ולקח מאז רק טורניר בודד, כשלאחר מכן הגיע הקורונה, פציעה ורבע גמר אחרון בוימבלדון (הפסד לא נעים להורקצ’) ואחרי הרבה זמן גם הפרישה שלו. אבל נכון יהיה לשים זאת בפרספקטיבה כי פדרר היה בן מעל 37 באותו גמר.
אני לא יודע אם תואם פדרר צעיר לו היה פורץ השנה, האם היה מסוגל להגיע ל +20 ג"ס, כנראה שהיה לו קשה יותר מול הסגנון הנוכחי, שכנראה השתכלל כל כך כקונטרה לסגנון ההתקפי והזורם של פדרר.
לייק 1