אי.אס.פי.אן ברזיל מדווחים ובעקבותם כל הרשתות הגדולות בדרום אמריקה וכנראה חלק גם מאירופה שקרלו אנצ’לוטי הסכים בחוזה ראשוני להיות מאמן נבחרת ברזיל החל מסוף יוני הקרוב ועד אחרי מונדיאל 2026
אם זה אכן נכון זאת שבירת היסטוריה מטורפת, מעולם לא היה מאמן לא ברזילאי על הקווים של נבחרת ברזיל
אז…אלונסו או ראול?
אני לא חושב שאוכל לעמוד בזה אם ראול יהיה מאמן אבל ייתגלה כבלוף ויצטרכו לפטר אותו.
בוא נגיד ככה: אם ראול יהיה זידאן מבחינת ההצלחה, ההילה, והיחס כלפיו - ראול עד סוף החיים. אם ראול יהיה כמו פירלו/אינזאגי/גאטוסו/לאמפרד/ג’רארד/… אז אולי לא.
עריכה: מצד שני חלק ניקר מהשיח סביב ריאל מדריד של העידן הנוכחי זה על רונאלדו. מציק לי שיש אנשים שלא יודעים מי זה ראול. אז אולי כן כדאי להזכיר לכל ‘‘אוהדי’’ ריאל מדריד מי זה אלוהים 
אני אשמח אם ינסו את פוט’צינו, הוא עשה תקופה לא רעה בטוטנהאם. התקופה בפסז לא מעניינת ממש, בסופו של דבר ההצלחה היחידה שיכולה להיות שם זה רק וזכייה באלופות. איבוד של כל תואר ישר הופך אותך ללוזר או לכישלון בצורה כזאת או אחרת.
אם לא הוא, מובן שהייתי שהיו ממנים את אלונוסו. הוא בינתיים נראה לא רע בלברקוזן.
גם ראול יהיה אדיר, הוא מספק תוצאות אדירות עם הקסטיליה[מובן שזה לא מעיד על כלום ושום דבר].
העיקר לא את טוכל, הוא פשוט לא מתאים לריאל.
בינתיים הוא מכחיש כמובן ומסביר שיש לו חוזה בריאל עד 2024.
מעניין…
האמת שאנצ’לוטי לברזיל יכול להיות הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכל הצדדים.
לריאל יגיע מאמן שיבנה מחדש, אנצ’לוטי יזכה לסוף קריירה מכובד מאד עם אופציה לתהילת עולם עם הנבחרת הכי גדולה שיש וברזיל תזכה למאמן שעם החופש והכיף שהוא נותן לשחקנים הוא הרבה יותר ברזילאי מברזיל של היום.
עם ויני, רודריגו, מיליטאו והאחרים שיגיעו בגיל של שיא הקריירה במונדיאל בארצות הברית, קנדה ומקסיקו שירגישו שם בבית ועם התחת של קרלו לא הייתי הולך נגדם.
היחיד שזכה באליפות בכל חמש הליגות הבכירות באירופה, היחיד שזכה ב4 גביעי צ’מפיונס.
ועדיין - קרלו אנצ’לוטי הוא האנדרייטד הכי גדול של הכדורגל האירופי. מדוע?
כתבת וידיאו על מאמן ריאל מדריד לקראת גמר גביע המלך (שבת, ספורט1, 23:00).
או כפי שהיטיב לתאר ידידי אסף כהן:
“יושבים במסעדה פפ, קלופ, מוריניו ואנצ’לוטי.
פפ מקבל את המנה, מתחיל לנתח כל מרכיב, מאיפה הוא, מה עושים איתו ולמה.
קלופ ישר מחבק את כל המלצרים, אוהב אותם ונהנה עם כולם.
מוריניו מתחיל לריב עם המלצרים, הופך את השפים נגד המארחים, המולה ענקית.
אנצ’לוטי מקבל את המנה, שם מפית על הברכיים ופשוט נהנה מהאוכל”
דוידוביץ’ בכתבת צבע על דון קרלו
מהכתבה. מסכימים?
האנדרייטד הגדול בהיסטוריה? אולי האוברייטד הגדול בהיסטוריה.
השיח סביב קרלו אנצ’לוטי מציג את כל מה שרע בשטחיות: התמקדות ברגשות ואישיות, והתעלמות מנירמול כשמבצעים ניתוח סטטיסטי. כן, קרלו אנצ’לוטי זכה יחסית בהרבה תארים, אבל כשמנרמלים לכמות הזמן שהוא מאמן בקבוצות טופ, הוא זכה במעט מאוד מאוד מאוד. הרבה מתחת לכל השמות האחרים שלכאורה מתחרים איתו בטופ העולמי.
במשל הזה, אנצ’לוטי הולך למשרדי ההנהלה של המסעדה, מתחנף אל הבעלים, ומבטיח לו שהוא יאכל את האוכל לא משנה כמה תפל וחסר טעם הוא יהיה.
יש לו יתרונות וחסרונות כמו לכולם. בעונה שעברה הוא עלה על הרעיון של להרדים את היריבה ולנצח בדקות האחרונות של המשחק, עד שעלו על זה היריבות וזה הפסיק לעבוד. היו כמה חודשים שסורסנו עד שהוא התחיל לשחק כדורגל, רק שאז ברצלונה כבר ברחה לנו.
אין לי בעיה עם סגנון המשחק עכשיו, למרות שהייתי רוצה לראות חילופים מוקדמים יותר. מה שבכל זאת עדיין מפריע לי דהוא אומר בפה מלא שאין לו עניין לקדם צעירים אלא לנצח כאן ועכשיו. הייתי שמח אם היה לנו מאמן שמעניק יותר דקות לשחקנים הצעירים במקום השחקנים הגמורים שיש לנו בעמדות השונות.
אין לי דעה חד משמעית על קרלו. נראה שכן יש לו נגיעה מעניינת כי קשה להתווכח עם מה שהוא כן השיג, אבל זאת כתבת הצבע עם הכי מעט תוכן שראיתי איי פעם. נשאל ככה, מישהו למד ממנה משהו שהוא לא ידע על קרלו? איזו פרספקטיבה מעניינת? ניסו לתת לו פרסונה על מעט מאוד מידע תומך או סיפורים עליו.
בכל מקרה, אם בכל זאת אציג פרספקטיבה כלשהי על אנצ’לוטי, היום הכדורגל הוא שונה. יש מערכת שמתפקדת והמאמן הוא לא המרכז. יש מנהל מקצועי שבוחר שחקנים ומאמן, יש צוותים רפואיים ומי שמתעסק באספקט של הפרפורמנס אומר מי כשיר או מי במצב פיזי טוב. יש מאמני שוערים, מאמני כדורים נייחים, אנאליסטים וכ’ו. המאמן צריך למצוא מה עובד הכי טוב עבור השחקנים שיש לו, ולהחליט על המגרש מה עושים ואיך. אני לא יודע בהכרח מה כמות האחראיות של אנצ’לוטי מאחורי הקלעים של ריאל, אבל דווקא במועדון עם מעטפת טובה כמו זו של ריאל, האם המאמן חייב להיות המרכז? האם הוא חייב להיות דומיננטי בצורה מופרזת כמו צ’ולו, פפ, מוריניו, אנצ’לוטי או קלופ? לא בהכרח לדעתי.
אני זוכר שהעלו את הדיון כבר בפורום לגבי הערך מאחורי תפקיד המאמן. התשובה יכולה לנוע בין 0 ל- 100 אחוז, אבל האמת נמצאת כרגיל איפשהו באמצע, או אולי בעצם ההגדרה של תפקיד המאמן. המשבצת של תפקיד המאמן בהצגה של ריאל מדריד עושה רושם כמאוד ספציפית, יכול להיות שפשוט לא צריך בהכרח שהיא תהיה מעבר?
אז בעקבות כמה הודעות בנושא בת’רדים השונים, ובעקבות התלונות הקבועות שלנו על האיש והגבה - עניין אותי לבדוק מספרית את כל נושא האליפויות של אנצ’לוטי.
אז אספתי את הנתונים הבאים:
התוצאות לפניכם:
*לא לקחתי את העונות באברטון כי רציתי להיצמד לקבוצות שרצו לאליפות, והדינמיקה בקבוצת אמצע טבלה נראית לי שונה מידיי ולא מספיק רלוונטית. בכל מקרה הצצתי על מה קורה שם והמצב די דומה.
**לא הבאתי את הנתונים בפסז’ לפני שאנצ’לוטי הגיע כי מדובר על העידן שטרום הקטארים, לכן זו קבוצה שונה בתכלית.
מה אפשר ללמוד מכל זה?
מה כל זה אומר לגבי העונה הנוכחית, שבה גם נראה שנזדקק ל-90 נקודות וצפונה לצורך זכייה באליפות, וגם מדובר בעונה שאחרי עונת שיא?
נחכה ונראה.
תשמע ב-2005-06 מילאן סיימה שלוש נקודות אחרי יובנטוס המטורפת של פאביו קאפלו והפסידה רק פעם אחת, בליגת האלופות הודחה בחצי הגמר על ידי ברצלונה ואמנם הפסידה בסאן סירו אבל היה את רונאלדיניו מנגד. רוצה לומר שזה עוד סביר. הביזיון האמיתי לדעתי הוא 2022-23 אז ריאל מדריד לא חזרה לשחק כדורגל אחרי המונדיאל ותראו כמה הפסדים היו לנו זה מביך. מאזן האליפויות מדבר בעד עצמו.
כמובן שגם בעונה שעברה הכדורגל היה לא טוב למעט איזה חודשיים-חודשיים וחצי, הסופרקופה נגד ברצלונה ורבע הגמר הראשון נגד מנצ’סטר סיטי אבל הרגיש לי לפחות שלא היינו כל כך רכים ובטח שעם יותר מוטיבציה. בדסימה וב-2014-15 שיחקנו כדורגל היסטורי אבל בזכות שחקנים היסטוריים וסיימנו בלי אליפות.
הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו השנה זה לזכות באליפות ולהגיע לחצי גמר ליגת האלופות. זה ישאיר את אנצ’לוטי לעוד עונה. אני מעדיף שנעוף בשמינית ושהוא ילך, מאשר שנגיע לחצי והוא ישאר.
הכי מייאש אצלו זה התיקונים הקטנים. שם את ג’וד קיצוני שמאלי, מחליף בין הבלמים, מזיז את טשומאני צעד תימני לאחור. כאילו דרוש כיוונון קטנטן וזהו, משילשול של רמת משחק לטוטאל פוטבול. כאילו הוא תלמיד של 95 שנותן פוש ל100.
קבוצה מפוצצת כישרון שכזו, עם מעט יסודות ואימון, אמורה להסתדר בכל תצורה.
אחד הדברים הכי משעשעים (או עצובים) זה לצפות בכל הפליקלקים האינטלקטואליים שכלל פרשני הספורט מבצעים בפרשנותיהם בשנים האחרונות שבעצם נועדו - שלא במודע - לשכנע אותנו שמה שאנחנו רואים זה בעצם לא מה שאנחנו רואים.
כמות המושגים, מונחים, ופסאדו-טקטיקות שהומצאו על מנת להסביר את ריאל מדריד של אנצ’לוטי היא כל-כך עצומה וכל-כך עקבית, שזה די הזוי.
פלואידיות, חופש פעולה, גיוון טקטי, יצירתיות, חוסר שיטה היא השיטה, הרדמת היריב, ניצול מצבים, ועוד ועוד ועוד. מה לא נאמר. באופן שבועי אני מקשיב לפודאקסט של One על ריאל מדריד (אחלה פודקאסט) משתמשים בכל המונחים האלו בלי סוף, קורא את הכתבות השונות בתקשורת, ופשוט מגחך. פשוט המציאו שפה שלמה ותורת פרשנות שלמה של עולם הכדורגל על מנת שלא לקרוא לילד בשמו: מאמן חלש.
אוף טופיק אבל לדעתי הוא גרוע (פשוט אין משהו אחר). אם הם היו פה קוראים בפורום, אולי זה היה עוזר.
אנצ’לוטי הוא סופר מוערך ולא רק בפודקאסט האמור, אלא כמעט בכל מקום בו נכתבת או נאמרת דיעה על ריאל. חבל ואולי מזל שאין מדד המספר על הפער בין היכולת המצרפית של הסגל לתוצאה המושגת על ידי הקבוצה
