ואולי כל הטענות על אנצ’לוטי לא היו במקום וכולנו דיברנו שטויות?
אישית, אני מרגיש ששפטתי אותו בחומרה מדיי ועל הדרך יצאתי קצת טיפש.
4 לייקים
אני חושב שצריך להפריד בין יכולת על המגרש וניהול משחק (וסגל) לבין השגים.
לא בונים מדינה על קאמבאקים בדקה ה90 או על טעויות קשות של שוערים / איבוד עשתונות של בלמים.
נראה לי שרוב אוהדי ריאל בפורום מסכימים שברוב משחקי הנוקאאוט הצלחתם בזכות הרוח והתעלות של שחקן אחד (טוב, אולי 2 אם סופרים גם את רודריגו) ולא בזכות יכולת יוצאת דופן. ככה לפחות משתמע מההודעות אחרי כל משחק.
מצד שני, גם בדסימה זה היה אנצלוטי על הקווים אז אולי הוא מביא איתו את זה.
כך או כך, קשה להאמין שאנצלוטי לא ימשיך אחרי אליפות וצמפיונס
6 לייקים
אפשר להגיד מאמן מיושן ומקובע אבל את ההנאה מהמשחק הוא החזיר. פשוט מרגש לראות את ריאל העונה.
יש פה הסכמה מאוד גורפת שקרלו לא מאמן מספיק טוב, אבל אולי ההנחה הזאת מוטעית? בסופו של דבר אנחנו מאוד יציבים, אנחנו סובלים ממעט מאוד פציעות למרות חוסר הרוטציות, וביישורת האחרונה של העונה השחקנים נמצאים בכושר טוב. הוא כן הגיב נכון במשחקים הקריטיים כמו שהגיב למשל היום.
אז אולי ההסבר שלנו לניצחונות לא נכון.
עונה מושלמת אם נתעלם מהסטבק שהיה לנו בקלאסיקו.
2 לייקים
דיי נו, הבנאדם לוקח אליפות ומגיע לגמר עם קבוצה שבנויה על חצי שעה טובה ב180 דקות. מגיע לו חוזה ל5 עונות. הוא פשוט מאמן טוב שלא נוצץ כמו אחרים, אבל בשורה התחתונה הוא יודע בדיוק מה לעשות עם הקבוצה שלו, והוא מתעסק בתוצאות. שם הוא קבלן תוצאות.
בואו רגע ננסה לזכור, אנצ’לוטי לקח גביעים ואליפויות לפני שהגיע לריאל מדריד. הוא יודע כדורגל.
6 לייקים
תשמע, ההנחה הזו לא מתבססת (רק) על העונה אלא בכלל על הקריירה שלו, אפילו פרק א’ בלבן בלי אליפות ספרד על אף סגל מפלצתי, הוא זכה במעט מאוד אליפויות ביחס למספר השנים בהן הוא בטופ ובמשך רוב הזמן אימן קבוצות גדולות. הזכייה באליפות הליגה השנה לא ממש מרשימה, זה היה המינימום הנדרש (מצד שני, לאור הרמה של הליגה, גם אם הוא היה לוקח אליפות עם מאה נקודות ומפסיד רק פעם אחת למשל זה גם כן לא היה מתקבל כ-‘וואו’). ההעפלה לגמר הצ’מפיונס לא רק מרגשת אותי אלא לדעתי יותר משכנעת כי אנחנו לא אחת הקבוצות הטובות בעולם.
גם מה לעשות, במשחק הגביע נגד בילבאו ראינו את קרלו ‘הישן’ עם ויניסיוס שפותח בהרכב אחרי 42 שעות בלבד ממשחקה של נבחרת ברזיל ותוסיף לזה טיסות, התעלמות מהצעירים. במשחק הראשון נגד פ.ס.ז’ זו הייתה אותה שלישייה זקנה באמצע+אסנסיו. אבל השתנו דברים, הוא עשה קצת ‘מודרניזציה’ לדעתי. מאז המשחק הראשון נגד צ’לסי (בגומלין נגד פ.ס.ז’ פדה לעולם לא היה פותח אם קאסמירו לא מושעה) אין לי שום תלונות. גם לא קטלתי אותו יותר מדי כשנגד סיטי בחוץ הוא עלה אובר-התקפי ולא ממש עזר לנו. הוא עדיין מאוד-מאוד-מאוד מתקשה לוותר על הפרות הקדושות, נניח קרוס. מעניין אם היינו משתדרגים משמעותית נגד סיטי אם קמאבינגה היה פותח אבל אני מסכים שזה ניתוח די עקר ולא צריך ככה לנהל את הדיון.
אני גם חושב שהדעה הרווחת היא שהוא בסדר ל"עונת המעבר" הזו שגם בה רצינו לזכות בתואר, אבל לגבי העתיד זו שאלה טובה. אני די מחבב אותו.
אני גם חושב שהוא עשה איזה שינוי מאז צ’לסי.
נגד סיטי הוא אפילו הוציא את קרוס.
אתה לא טועה. אבל חשוב לזכור שריאל גם עברה 3 קבוצות עם סגלים חזקים יותר ומאמנים שנחשבים לטובים בעולם.
חוץ מזה, לא ככה קובעים מאמנים גדולים?
זידאן נחשב מאמן ענק.
ב 2016 בפועל הוא עבר את רומא וולפסבורג וסיטי (של לפני פפ) ובגמר ניצח בפנדלים את אתלטיקו (גם מזל וגם הגרלות קלות). רצף הניצחונות בליגה הגיע כשהכל אבוד אז קל יותר ואין לחץ (מאוד דומה לתקופה הטובה של ברסה העונה). את זה הוא גם עשה עם סגל שכנראה הטוב בעולם.
ב2017 גם היה לנו המון מזל מול באיירן עם החמצת פנדל של וידאל וגול מנבדל.
ב2018 היה גם קאמבק בשמינית מול פריז, הפנדל של ואסקז בדקה ה95 מול יובה, וגם קיבלנו מתנה מהשוער בחצי מול באיירן (שהיו טובים יותר). גם בגמר נהנינו מטעויות שוער הזויות.
אבל זה ככה גם בהדחות שלנו:
2011 אדום לא מוצדק שסגר את הסיפור.
2012 מודחים בפנדלים
2015 הודחנו למרות שהיינו טובים יותר.
גם באליפויות כמו מקרה סביליה שנה שעברה והפנדלים הרבים של לפני שנתיים. הזיכרון שלי פחות טוב למשחקי ליגה אבל אני בטוח שבתקופת האליפויות הצמודות יותר היו הרבה מקרי 50-50 שאם היו הולכים לכיוון אחר התוצאה הייתה שונה לגמרי. החמצה קטנה או טעות שיפוט (לפני הואר) ופתאום אליפות הופכת להיות מקום 2.
גם ליברפול המטורפת ההיא של 2019 רק במזל לא חטפה תבוסה גדולה יותר מול ברסה במשחק הראשון שממנה לא היו חוזרים.
בקיצור, בכל זכיה יש כוכביות כשמחפשים אותן.
אפילו ברסה הגדולה יכולה להגיד הרבה מה היה קורה אם על מקרים לטובתכם ולרעתכם, ופה מדובר בקבוצה הכי חזקה שראיתי בימי כאוהד כדורגל.
בסוף מאמן נמדד על 2 דברים:
- יכולת ביחס לרמת הסגל ולציפיות
- תארים
אנצ׳לוטי העונה מראה יכולת גבוהה מכל העונות שעברו על אף סגל כמעט זהה, ומצליח יותר מבחינת תארים ושלבים באירופה. כל זה כשהוא גובר על קבוצות חזקות מאיתנו על הנייר.
מבחינתי גם חשוב מכל הוא החזיר לנו את האמון בקבוצה וההנאה מהמשחקים, 2 פרמטרים שמאוד נעלמו ב3 שנים שקדמו לו.
אז כן, חד משמעית זוהי הצלחה שלו, ואחת ענקית.
אני גם כותב זאת עליו כל השנה. אנשים פה רק חיכו שייכשל וחיפשו אותו בצורה שמעולם לא חיפשו מאמן אחר. אם זידאן היה נותן עונה כזו היו בונים פה פסלים
3 לייקים
עבור לא מעט אוהדים, שלא מסתנוורים רק מהשורה התחתונה - התואר, שהיא בהחלט חשובה ואולי בריאל מדריד הכי חשובה - זידאן הוכיח את ‘יכולת העל’ שלו כמאמן דווקא בפרק ב’. נניח בעונת האליפות עם רצף הניצחונות בקורונה ובעיקר בעונה לאחר מכן עם המון-המון-המון פציעות. גם בואו, הרבה דברים השתבשו לזידאן בדרך. מישהו האמין שהזאר יהיה שחקן כזה מת? יוביץ’, גם אצל קרלו מיעט לשחק, אז כנראה שהבעיה אצלו. מעבר לכך זידאן אחראי על הפאטנט של לוקאס כמגן ימני סופר-סאב וגם על הפריצה של פדה. אם אנצ’לוטי היה מאמן אותנו ב-19/20 פדה לא היה עובר את אותו תהליך והוא בדרך לוולרד קלאס לכל דבר.
איזה מחמאות חסרות לך? אני חושב שלחלק אגב גם היה ספק לגבי האם זידאן יכול ‘לבנות את ריאל מדריד מחדש’. אני שוב אומר, אם נביא השנה צ’מפיונס זו כנראה הזכייה הגדולה ביותר. אבל גם אין להמעיט בזה שזידאן הביא שלושה ברצף! הרי סגל טוב הוא בטח לא ערובה להצלחה. ובעונת הבכורה שלו הוא גם היה נקודה מאליפות…
מאיפה הבאת את זה?
מה בהתנהלות העונה של אנצ’לוטי גורם לך לחשוב ששחקנים צעירים לא יפרצו תחתיו?
הפריצה של ויניסיוס?
הפריצה של רודריגו? (כבר עכשיו הוא כמעט הכפיל את המספרים שלו משנה שעברה)
ההתקדמות של קאמבינגה?
אני ממש לא אשים את ההצלחה של פדה לרעתו של זידאן חלילה, כל הכבוד לו. אבל לדבר על כמה זידאן גרם לפדה לפרוץ ולהגיד שאנצ’לוטי לא היה מצליח, ולשכוח שבפחות מחצי מהזמן אצל קרלו פרצו הרבה יותר צעירים ובצורה קיצונית יותר?!?
זה בדיוק הנקודה שאני מדבר עליה ששופטים את אנצ’לוטי וזידאן בצורה אחרת…
זידאן בשנתיים מקדם שחקן אחד להיות כמעט שחקן הרכב (כשהוא מלכתחילה הראה יכולת גבוהה גם לפניו) והוא אליל הקידום צעירים.
אנצ’לוטי הופך את השחקן שטענו שזה עלבון לרוביניו להשוות בין השניים לאחד הטובים בעולם ולשחקן של 20-20 בשערים-בישולים - וזה מקרי לגמרי.
ככה נראית אג’נדה מהבית.
קודם כל, אני ממש לא מסכים. סלח לי אבל להצליח להביא את ריאל מדריד ל3 גביעי אלופות רצופים זה הרבה יותר מרשים מאליפות הקורונה.
שנית, זידאן לא עשה שום דבר טוב יותר מקרלו בקדנציה השניה. אפשר לפרגן לזידאן, אבל כל פרגון שמגיע בהשוואה לאנצ’לוטי פשוט מאבד את כל הערך שלו בעיני.
החמאתי לזידאן המון על ההברקה הזו.
אין שום קשר בין הדעה שלי על אנצ’לוטי לדעה שלי על זידאן. אני אוהב את זידאן, אני פשוט חושב שלסיטואציה בה היינו הוא לא היה האיש הנכון, גם לא חשבתי שקרלו יהיה (אם כי כן תמכתי בו על חשבון שאר האופציות שהוצעו) אבל מהר מאוד ידעתי לעמוד על טעותי, מרגיש לי שרוב הפורום פה עדיין מנסה לאנוס את המציאות למציאות בה הדעה המוקדמת שלו תהיה נכונה.
מחמאות בהן אומרים לאנצ’לוטי כל הכבוד בלי להוסיף שזידאן היה עושה את זה יותר טוב. כי הוא ניסה ונכשל, במשך שנתיים, עם סיטואציה כמעט דומה.
בשום שלב לא דיברתי על הקדנציה הראשונה של זידאן.
אבל אותה קדנציה בהשוואה לשניה שלו גרמו לי להבין מיהו זידאן כמאמן. זידאן כמאמן מושלם לקבוצה בנויה שצריכה את האדם הנכון שיחבר הכל. שימו את זידאן בפריז העונה והיא כנראה שהייתה ההימור שלי לזכיה. שימו את זידאן בסיטי והם בוודאות היו עוברים אותנו בדרך לזכיה קלה (כנראה שמפסידים את האליפות אבל).
מצד שניה, שימו את זידאן בקבוצה שצריכה בניה מחדש, ותקבלו 2 שינויים בהרכב - מנדי וקורטואה, וזאת למרות מאות מיליונים שהושקעו.
שחקן יכול להיות חלוץ נהדר ובלם גרוע, גם מאמן יכול להיות טוב במשהו מסוים ופחות באחר.
תנו לזידאן ואנצ’לוטי לימון. זידאן יוציא מהלימון הזה הרבה יותר מיץ, אבל אנצ’לוטי יצמיח עץ. (קלופ לצורך העניין יגדל מזה פרדס, ופפ ימציא זן חדש, לימון שרי או משהו).
לריאל הישנה היה כבר פרדס, בשיאו, כל מה שהיה חסר זה שמישהו יצליח לייצר מזה מיץ.
לריאל של 2019 היה פרדס יבש. זידאן עדיין הצליח להוציא את כל המיץ שהיה אפשר מאותם פרות יבשים, אבל בסיטואציה הזו אני מעדיף אדם שישתול עץ.
2 לייקים
תשמע קודם כל אני יכול לקחת אחריות או להתייחס רק לדברים שאני כתבתי או אמרתי. יכול להיות שזידאן יותר אהוד ומוערך פה בפורום. אנסה לענות לך בנקודות:
-
העונה לא היו לנו מתחרות אמיתיות במאבק בליגה. מסי במשך שנים העלים המון בעיות מברצלונה. אתלטיקו מדריד פתחו חרבנא, אני הייתי בדעה שאנחנו דיי פייבוריטים. זו הסיבה שאני שמח מהאליפות אבל לא יוצא מגדרי. מה עם לשפוט אגב את זידאן וקרלו כשלכל אחד היה סגל גלאקטי. על זה שלא זכינו באליפות ב-2013-2015? אם תגיד לי שזה כבר ויכוח ישן ומיותר אז אני אבין.
-
זידאן היה משלב צעירים הרבה יותר. הוא סיפסל את קרוס נגד סיטי כבר בשמינית הגמר ב-2020 כשטוני בסה"כ בן 28 וכמה חודשים אחרי שחוזהו חודש וקיבל הבעת אמון. אפילו מיגל גוטיירס כמשל. לכן אני נותן לזידאן המון קרדיט על ואלוורדה. בעונה שעברה בקלאסיקו לוקה בכלל התחיל על הספסל. ואלוורדה ב-19/20 היה ילד בן 21 אחרי כמה חודשים ששיחק בעונת הסולארי וקצת אצל זידאן והייתה לו גם עונה בלה קורוניה. זה סופר-מרשים שזידאן נתן לו לשחק ולעתים על חשבון הבלון ד’אור.
-
את פ.ס.ז’ עברנו למרות אנצ’לוטי ולא בזכותו. כי הוא עלה עם ההרכב ה"זקן" ו"העייף" ו"הלא פיזי" הרגיל. וגם עכשיו כשקרוס בכושר קטסטרופלי הוא משאיר את קמאבינגה על הספסל אבל שיהיה.
-
לגבי סגנון הכדורגל אני חושב שיש קונצנזוס שקרלו מאמן התקפי יותר והסגנון יותר חשוב לו. אני יכול לזקוף לזכותו גם את השיפור העצום של ויניסיוס. אבל זה לא 100% קרלו נקי. אני מאמין שוויני היה עושה צעד קדימה מתוך העניין הפשוט הזה שיש לו כבר מאה משחקים במועדון וכן הלאה והוא צבר עוד ניסיון. ברוב הזמן עם זידאן הוא כן היה שחקן הרכב.
-
בעונה שעברה היו הרבה דברים שהפריעו לי אצל זידאן. העצבים המיותרים מול כלי התקשורת, הכדורגל שלא היה יכול להיות משובח אבל גם לא היה צריך להיות כל כך כדור שינה. הוא היה מריר מאוד ופישל בהדחה נגד צ’לסי. לא אמרתי שהוא מאמן מושלם. אבל כמה הוא היה רחוק מאליפות כבר? כאבתי את עזיבתו בכל זאת. לא אמרתי מעולם אגב שאליפות הקורונה מרשימה יותר כהישג משלוש זכיות בליגת האלופות, אבל הסגל המזדקן והרענון שלא הצליח הוציאו ממנו דברים אחרים…מעלות אחרות. לפחות כלפי חוץ כבר לא הסתכלו עליו כסחבק של הכוכבים וזהו. אגב, פדה כקשר ימני ב-4:3:3 מול יריבה עדיפה? ד"ש מזידאן, ה-2:2 נגד פריז סן ז’רמן בעונת 19/20 בברנבאו. משחק בו גם ראינו כדורגל קצת מהזאר עד שבן ארצו בגד בו.
אני לא שמח רק מהאליפות אלא מקצב צבירת הנקודות שלנו. קצב שהיה מבטיח לנו גם אליפות נגד ברסה ואתלטיקו חזקות יותר (כל ברסה ואתלטיקו מאז 2019 ואילך).
גם הדרך הייתה מהנה יותר, על כך יעידו 15 שערים יותר בליגה (לפי הקצב, כרגע רק 6 יותר), ו-9 יותר באלופות (שוחקו מספר משחקים זהה), תסלח לי שלא בדקתי עבור הגביע והסופרקופה.
זה רק דיון ישן אלא דיון שבכוונה לא נכנסתי אליו.
הטענה שלי היא לא שאנצ’לוטי טוב מזידאן. הטענה שלי היא שלסיטואציה הנוכחית בריאל אנצ’לוטי עדיף.
לא רק שלא טענתי שאנצ’לוטי עדיף לקבוצה עם סגל חזק אלא גם כתבתי שחור על גבי לבן שלסיטואציות כאלה, לפחות לפי מה שהראה במעט שנות האימון שלו, זידאן הוא לדעתי הטוב בעולם.
למה אני כן נכנס להשוואות האלה? כי באמת שמפריע לי כמה מחפשים לקחת לאנצ’לוטי כל טיפת קרדיט מההצלחות שלו.
הזכרת את הקדנציה הקודמת שלו בריאל בה הוא נכשל עם סגל טוב מאוד (אפשר להתווכח על המילה נכשל), על הקדנציה הזו הוא קיבל בראש מכולנו פה, ובצדק.
אבל כמו שמבקרים, צריך גם לדעת לפרגן.
איך כתבו פה לא פעם, לשלב צעירים != לפתח צעירים.
זו אולי תחושה אישית, אבל היחס של זידאן לצעירים הרגיש כמו לזרוק אותם למים כדי להוכיח לנו, האוהדים הביקורתיים, שהוא צודק בכך שהוא מספסל אותם.
חוץ מזה שהדקות שהוא נתן הוא נתן לצעירים מקסטייה נבעו ממפציעות ולא בגלל אמון. מיגל, אריבאס ובלאנקו לא ראו דקה אחת כשמנדי היה כשיר וכשהיו קשרים בסגל.
אני גם לא חושב שבמפתיע שחקנים פרצו דווקא תחת אנצ’לוטי.
כל הכבוד לזידאן על פדה, באמת!
זה אולי נשמע כאילו אני שונא את זידאן אבל אני מאוד מעריך אותו. גם בבניה מחדש הוא לא היה 100% רע, פשוט לא התקדמנו כמו שהייתי מצפה. בעונה אחת של אנצ’לוטי התקדמנו יותר מב2 עונות וחצי עם זידאן.
אגב, גם העונה פדה התקדם, ככה שגם קרלו מצליח איתו, פשוט אין מה לעשות, יותר קשה להרשים כשחקן הרכב כשהלחץ והציפיות עולים. והעונה פדה שחקן משמעותי בהרבה (5 משחקים לסוף העונה והוא כבר עכשיו עם 600 דקות יותר), וכל זה למרות שיש עוד קשר מוכשר מאוד שלוקח לו דקות (קאמבינגה).
ומאז הוא למד. זה לא מושלם אבל זה בגלל שהקבוצות שפגשנו פשוט טובות יותר, מול צ’לסי שנה שעברה לא הצלחנו לסכן כמעט את השער לשם השוואה, ומול סיטי לפני שנתיים אולי לא התבזינו אבל היינו רחוקים מלהפתיע. את פריז לא פגשנו בקדנציה השניה של זידאן.
לדעתי זה חלק מהתכנית שלו.
קאמבינגה שחקן מאוד מוכשר אך עדיין מעט מפוזר. להכניס אותו לשיא הלחץ של סיטי יגרום לו להעלם. בגלל זה הוא שיחק עם קרוס (ופדה שמעבה את הקישור), כדי להכיל את הלחץ ולהתמודד איתו ולהתיש אותם קצת, ואז הכניס את קאמבינגה בשביל ליצור כאוס ולהשתלט על המשחק. אם תשאל אותי זה עבד ולא רק שעבד אלא עבד 3 פעמים מול קבוצות חזקות יותר.
יש לי המון ביקורת על אנצ’לוטי שלא תטעה, אני גם כותב אותה פה. פשוט היא לא מגיעה בהשוואה לזידאן. גם זידאן היה מקובע וגם זידאן עשה חילופים מאוחרים.
הביקורת על אנצ’לוטי מגיעה כביקורת בלי השוואה לאף אחד.
למה לאנצ’לוטי לא מגיע קרדיט על ויניסיוס כשלזידאן מגיע על פדה?
בניגוד לפדה, על ויניסיוס יש לנו איזושהי קבוצת ביקורת שהיא שנתיים וחצי עם זידאן בהן לא עשה שום התקדמות, פתאום אנצ’לוטי מגיע והוא הופך משחקן של 3 שערים לשחקן של 20-20.
כמו שאמרתי, דקות != קידום.
אז יש ראיות שתומכות בקשר של אנצ’לוטי להצלחת ויניסיוס ואין שום ראיות שתומכות בקשר של זידאן להצלחת פדה, ועדיין המסקנה שלך פה היא שלזידאן יש יותר קשר להצלחה. זה החוסר אובייקטיביות בשיפוט ביניהם שאני מצביע עליו.
שוב, אני מאוד מעריך את זידאן. הגיע זמנו ללכת וטוב שזה נעשה בכבוד. אנחנו נהנה ממנו בעתיד. מקווה שיגיע לקצור פרדס בשל ולא לשתול אחד.
זידאן מאמן הרבה יותר טוב מאנצ’לוטי, אבל העונה חזרתי להינות מכדורגל כפי שלא נהניתי הרבה זמן(כאוהד ריאל כמובן), ריאל מדריד חזרה, אחרי שיממון של כמה עונות תחת זידאן, ובנוסף יש אליפות וגם גמר צ’מפיונס !
האם אנצ’לוטי אחראי לזה ? זה קרה למרות אנצ’לוטי ? לא משנה איך תסובבו את זה הוא חזר וזה קרה כשהוא על הקווים, כפי שהיה נקטל אם לא היה מצליח כך צריך לקבל את מלוא הקרדיט כשהוא מצליח בענק, אם ינצח את ליברפול בגמר אנצ’לוטי חתום על העונה הכי גדולה אי פעם של מאמן ריאל שאני אישית ראיתי.
9 לייקים
הטענות כלפי אנצ’לוטי היו שהוא לא עושה רוטציות ולא משלב צעירים, שהכדורגל שלו מיושן ומקובע, ושהאליפות הצפויה באה בעונה שבה לא היו עוד מתמודדות.
בדיעבד התברר שלמרות חוסר הרוטציות כמעט לא סבלנו מפציעות, הצעירים ברובם התקדמו משמעותית וקיבלו דקות, ברגעים המכריעים הוא כן שינה מערך ושיחק כדורגל שאני לא זוכר ששיחקנו אותו מאז שלישיית קישור שכללה את אלונסו אוזיל וחדירה, כשאוזיל שיחק קשר התקפי.
ואולי לא היו לנו את היריבות הכי גדולות לאליפות, אבל באלופות עשינו את הדרך הכי קשה מכל הגמרים אליהם הגענו בעשור האחרון כשאנחנו בעונת מעבר בסך הכל.
הסגל היה נראה מאוד מצומצם בשליש האמצעי של העונה אבל הגענו ליישורת הקריטית עם סגל רחב, כששחקנים שלא היו רלוונטים מקבלים עכשיו קרדיט ותורמים דווקא בדיוק מתי שצריך אותם.
כשהיינו במצבים בהם היינו עם הגב אל הקיר הוא תמיד ידע לשנות את המערך והבריק לא אחת.
היו לנו כמה איבודי נקודות מול קאדיס או חטאפה ושאר הקבוצות בסדר הגודל הזה, אבל בסך הכללי היינו מאוד יציבים ואיבודי הנקודות הללו קרו בתקופות פחות רעות, והיו נקודתיות כשלא הצלחנו לפרוץ בונקר כזה או אחר.
לי אישית עדיין מפריע שאין לנו תוכנית משחק התקפה ברורה ושהכל יחסית מקרי, שהתלות בויני או בנזמה גדולה מדיי. עם זאת אנחנו רואים שכשצריך, גם אם בנזמה לא שם, אז ויני שם, משום מקום גם רודריגו שם או מודריץ’.
בתחילת העונה הייתי בעד אנצ’לוטי. באמצע העונה שיניתי את דעתי ו"הבנתי" שבעצם כל מה שאהבתי בו היה זה שהוא לא זידאן, ומשחק כדורגל פחות משעמם. אני מרגיש שבעונה הזאת למדתי המון ממנו. על מומנטום, מתי לשלב צעירים, מתי ללכת עם הותיקים והמנוסים, מתי ללחוץ על היריבה ומתי אפשר לשחרר. בעבר הייתי בלחץ מהדקה החמישים של המשחק, היום אני מבין שלהפעיל לחץ ב60 דקות הראשונות של המשחק לא בהכרח הדבר הנכון.
אני עדיין לא מרוצה ממנו עד הסוף אבל כשהוא הוכיח לי שהצעירים שכל כך דאגתי לכושרם והתקדמותם במצב טוב מאוד, שאין פציעות משמעותיות בעקבות חוסר הרוטציות, שאנחנו מגיעים להישגים גם כשהסגל לא בשיאו, אז ככל הנראה אני לא מרוצה כי אני לא מספיק מבין את העבודה שלו, ולא שהוא לא מבין מספיק מה הוא עושה.
היה את הקלאסיקו, שגם אם נסיים את העונה עם צ’מפיונס עדיין ישאיר כוכבית קטנה וכואבת ליד עונת 21/22, ושם הטעויות היו של אנצ’לוטי, אפילו הוא בעצמו אמר. אבל עם זאת אני חייב לומר שמאז אנחנו משחקים כדורגל יוזם ואקטיבי, וראיתי הרבה הבדל בגישה בין המשחקים בין פסז לאנגליות. המשחקים מול הפריזאים התאפיינו בפאסיביוצ שלנו, ואז הגיע הקלאסיקו, ולאחריו צ’לסי. מול האחרונים שיחקנו כדורגל הרבה יותר יוזם ואינטנסיבי והם יצאו בזול באותה מחצית ראשונה בלונדון שלא ספגו רביעייה.
אנצ’לוטי הסיק מסקנות. הוא לומד. גם בריאיון האחרון הוא דיבר על הצורך התמידי להתקדם ולהדביק את הקצב בשינויים שקורים בכדורגל, הוא לא חי בבועה.
אני חושב שמגיע לו הרבה יותר קרדיט ממה שהוא מקבל כרגע. לפחות עונה הבאה הוא צריך להמשיך לדעתי, בטח כשאין אף אחד אחר בשוק שיכול להיות שדרוג מובהק על פניו.
10 לייקים
קרלו אנצ’לוטי חוגג יום הולדת 63 וזה זמן טוב לכמה מילים: אפשר גם להכריז עליו כמאמן המנצח, חד וחלק, של עונת 2021/22 שזה עתה הסתיימה לה ואנחנו עדיין חוגגים עם הגביע. עד כמה הכדורגל משתנה בין רגע, עד כמה החיים הם הפכפכים. לפני שנה הוא סיים עונה די סתמית כמאמן אברטון ואולי עמוק בפנים חשב על פרישה. ואז הגיע הטלפון מדון פלורנטינו.
אם בפרק א’ בקיץ 2013 המטרה הייתה ברורה וקרלו הבין ואמר: “אני אביא לך את הדסימה” - הפעם אף אחד לא חשב בכיוון של ליגת האלופות. כולם היו מסתפקים בזכייה באליפות ספרד וכדורגל מהנה יותר. ובסוף ריאל מדריד של קרלו מסיימת את העונה עם זכייה מספר 14 בליגת האלופות, עם אליפות 35 ועם הסופרקופה - שלושה תארים בעונה, מוצלח יותר ממה שהשיג בעונת הדסימה למשל עם סגל טוב בהרבה. קרלו הפך למאמן היחיד שזוכה לא רק באליפות בחמש הליגות הבכירות - אלא גם בארבעה גביעי אירופה, מה נאמר ומה נגיד. תמיד הוא העריך כל יום במועדון ונתן את כל-כולו. היה רגוע ושליו גם בימים הקשים, גם לאחר ה-4:0 שספגנו בקלאסיקו בברנבאו, אולי באשמתו. בתחילת העונה הוא באמת ניסה להחזיר לעניינים את כולם, אפילו את בייל. הוא הצליח כמאמר הקלישאה - לתת לכולם להרגיש שהם חשובים.
והוא גם מאמן כדורגל מצוין. תחשבו על זה רגע, מאסימיליאנו אלגרי היה כמעט סגור במועדון. איזה מזל שזה לא קרה. אפשר לומר שאחרי ההפסד החלש שלנו בפריז, 1:0 שהרגיש קצת יותר - קרלו הבין את המסר. אמנם קאסמירו היה מושעה ועל כן פדה נכנס ל-11 בגומלין - אבל המאמן קיבל את ההארה - צריך לשחק אחרת. כמו שבעונת הדסימה הבריק עם שיבוצו של די מאריה כקשר שלישי במרכז שבעת ההתקפות בורח לא אחת שמאלה וכריסטיאנו כבר עובר לחוד - הפעם קיבלנו את פדה ואלוורדה כקשר ימני - מה שעבד היטב נגד צ’לסי, בגומלין נגד סיטי ובגמר. וכמובן השימוש הנבון ברודריגו כסופר-סאב, האמונה העיוורת בוויניסיוס לאורך כל הדרך, ובנזמה שקיבל דחיפה - “למה שלא יבקיע 50 שערים בעונה?”.
תוך שלוש עונות בלבד זכה קרלו בשבעה תארים במדי ריאל ובעצם השלים את כל המכסה – למשל גביע המלך שהיה חסר גם לזינדין זידאן וגם לוויסנטה דל בוסקה. הוא רשם 175 משחקים כמאמן ריאל בהם ניצחה הקבוצה ב-128, רשמה 22 תוצאות תיקו והפסידה 25 פעמים. כמובן שיש לו גם שני גביעי אירופה במילאן וסקודטו, אליפות בגרמניה, בצרפת ודאבל עם צ’לסי באנגליה. בגיל 63 הוא יכול להיות גאה במה שהשיג – ולחגוג קצת. בין אם זה לפזז ברחבה ליד השחקנים הצעירים שלו ובין אם לעשן סיגר טוב בסיבלס ולזייף שוב את המנון הדסימה. והוא יודע שבעונה הבאה הכל נשכח. כי בריאל מדריד חייבים להמשיך לנצח. תודה לך על העונה הזו, דון קרלו.
אז איזו ריאל מדריד הייתה הכי חזקה? זו של ה-B-B-C והדסימה? זו של 22 הניצחונות הרצופים והתוספת של חאמס, אם כי היא כשלה במאני-טיים? או זו של העונה עם נחיתות מקצועית ברורה אך כזו שאסור להספיד אותה לעולם ויודעת לצאת ממצבים בלתי אפשריים? אז בחרנו את “ההרכב המנצח” של קרלו על טהרת שחקני ריאל מדריד, ובדקנו גם את השיאנים - זה שרשם הכי הרבה הופעות והכובש המנצח, טוב, לגבי האחרון יש לכם תשובה; ועכשיו קצת מספרים:
ריאל מדריד בעונת 2013/2014: זכתה בליגת האלופות ובגביע המלך|
שיחקה 60 משחקים – מאזן 46-8-6| יחס שערים 49:160| מלך השערים: כריסטיאנו עם 51
ההרכב: דייגו לופס (קסיאס)| קרבחאל, ראמוס, פפה, מרסלו(קונטראו)| אלונסו, מודריץ’, די מאריה| בייל, כריסטיאנו ובנזמה
ריאל מדריד בעונת 2014/2015: זכתה בסופר קאפ האירופי ובאליפות העולם למועדונים|
שיחקה 59 משחקים – מאזן 43-6-10| יחס שערים 54:162| מלך השערים: כריסטיאנו עם 61
ההרכב: קסיאס| קרבחאל, ראמוס, פפה (ואראן), מרסלו| חאמס, מודריץ’, קרוס| בייל (איסקו) כריסטיאנו ובנזמה
ריאל מדריד בעונת 2021/2022: זכתה באליפות ספרד, בליגת האלופות ובסופרקופה הספרדי|
שיחקה 56 משחקים – מאזן 39-8-9| יחס שערים 50:119| מלך השערים: בנזמה עם 44
ההרכב: קורטואה| קרבחאל, אלאבה, מיליטאו, מנדי| קאסמירו, קרוס, מודריץ’| אסנסיו (ואלוורדה), ויניסיוס ובנזמה
לייק 1
על פי דיווחים זה היה קרלטו שיזם את השיחה עם חוסה אנחל סנצ׳ס
מנסה לעורר את הדיון:
העיתונאי סנטוס רלבו מפרסם פה ושם דברים ‘קשים’ אבל לא חושב שהוא אנטי או משהו כזה. משנתי, בקצרה: דמיינו כאן כמה משפטי אהבה כלפי קרלו אנצ’לוטי, באמת אוהב אותו והוא עשה המון דברים טובים. אבל הקשר בינו לבין הגביע המרגש איי פעם (ה-14) הוא לא כזה גדול. אני בעד עריפות ראשים, ניעור, ‘מהפכות’, השחקנים מרגישים בנוח מדי ובזה הוא אשם, אבל מבחינתי כלל לא מדובר על שיעזוב עכשיו גם במקרה של כישלון במרוקו הרי אליפות לא ניקח - אלא רק על העתיד. מודה לכך שהוא כנראה רצה רכש ומקריא דף מסרים במסיבות העיתונאים. אני גם חושב שכל מאמן סופג ביקורות על החלטה כזו או אחרת שלו בין אם בניהול משחק או רכש.
הטענות הגדולות שלי כלפיו: גם עם מה שיש - היה צריך לקחת אליפות או לפחות לא לאבד את הליגה כבר בפברואר, שמונה נקודות הפרש זה המון - קיבינימאט. שנית, הוא מתעלם משחקני קסטיליה. יש למישהו ספק שסרחיו אריבאס שווה מקום בסגל? אפילו בגביע נגד קסרניו הוא קיבל פירורים. למה אנחנו הולכים לאליפות העולם למועדונים עם שני שחקני התקפה? לפעמים להכניס שחקן, נניח אדן הזאר - זה לאו דווקא אמונה באדן, אלא “להעיר” את האחרים; דבר אחרון - הכדורגל שלנו העונה הגנתי מאוד, על גבול הקטסטרופה. עכשיו אתם
מצד אחד - קרלו לא אשם. מצב הסגל רע מאוד. אשכרה אין לנו חלוץ כרגע.
מצד שני - כוחו של האיטלקי הוא גם חולשתו. מנצלים את נינוחותו כדי לכפות עליו את עמדת ההנהלה. מאמן עם יותר נוכחות היה עומד על שלו.
כך או כך - פלורנטינו מאבד הרבה מהערכתי כלפיו. אני מתאר לעצמי שעוד רבים חשים כך.
ככל שיקדימו להחזיר את זידאן ככה יותר טוב, מבחינתי כבר היום, אין על התחת של זידאן.
בין המאמנים שהיו מועמדים להגיע אחרי זידאן קרלו היה הבחירה הכי טובה, זה עבד מושלם למשך עונה, עכשיו להחזיר את הקרחת, דשאן חתם מחדש בנבחרת, מאמין שזידאן ישמח לחזור.
3 לייקים
שניהם סובלים מחוסר ברכש כי הקופה ריקה. אם לזידאן היו מביאים את אמבפה הוא לא היה הולך לשום מקום. המצב הבעייתי בסגל גדול משניהם.