טניס: יו אס אופן 2025

בסוף טורניר שנחאי המנצח היה האלמוני וצ’ורט ממונאקו שהפתיע את כולם (כולל ג’וקו בחצי, ובן הדוד הצרפתי בגמר) ונכנס למאיה הראשונה.

השבוע הטניסאי הדני הולגר רונה נפצע באכילס ויעדר קרוב לשנה. עד לפני כשנתיים חשבתי שהוא יהיה בצמרת הגבוהה, אחרי שזכה גם במאסטרס של פריס בסוף 2022 (מול ג’וקו בגמר). הוא בן גילו של אלקראס, אבל מאוד לא יציב, וכנראה שלא יצליח לעשות את הצעד הגדול הנוסף ולזכות בסלאם. למעשה הישג השיא הוא רבע גמר בלבד (אמנם 3 פעמים אבל ציפיתי ליותר). זו פציעה מאוד לא שכיחה בגילו, וכבר הטניסאים מאשימים את העונה הקשה ואת זה שהסבב נהיה מתיש יותר משנה לשנה. יש בזה משהו, במיוחד שמהשנה האריכו בסיבוב או שניים את 9 טורנירי המאסטרס. אבל מצחיק קצת שפריץ יתלונן על העונה המתישה והמגרשים האיטיים, כשהוא הלך לשחק בטורניר ראווה בסעודיה תמורת כסף, במקום לבחור לנוח (טוב, היה שם הרבה כסף- 1.5 מיליון דולר רק על השתתפות). ויותר אירוני- עד היום הוא במאזן של בערך 10 הפסדים ללא נצחון על נובאק, ובטורניר הראווה הוא סופסוף ניצח אותו אבל זה לא נחשב לנצחון רשמי.

תמצא מישהו שיסתכל עליך כמו שמסי מסתכל על קרליטוס:

הילד נהנה אצל הגוט במיאמי ואפילו נתן לו את הגביע:

מסי חייב להחזיר לו בג"ס.

שני חצאים to remember באוסטרליה. רביע נהנה אני מניח

לייק 1

רביע עם דמעות. היום לא הלכתי לעבודה, שתבין.

מה אני יכול להגיד על נולה? סט ראשון לא קיים.

סט שני מעלה הילוך ומזכיר נשכחות.

סט שלישי נשבר בגיים האחרון אחרי סט כמעט מושלם.

סט רביעי שובר מייד ואז שומר בשיניים על ההגשה שלו עד הסוף.

סט חמישי שחייבים ללמוד אותו: סינר מגיש באחוזים חולניים, מעל 92%, ושומר בקלות על ההגשה. מצד שני הוא עולה בקלות ל40-15 או 40-0 על ההגשה של נולה עם אולי 50 נקודות שבירה, ונולה לא נשבר. ואז נולה שובר בנקודת השבירה היחידה שהשיג. גוט!!

יש לי דמעות בעיניים. נולה הקשיש אוטוטו בן 39 מנצח את סינר בחצי גמר סלאם אחרי 5 הפסדים רצופים.

את הביג 3 ניצח רק הזמן. היום הוכח מעל לכל ספק.

2 לייקים

שונא את האיש, ממש מתעב אותו אפילו, אבל מה שהוא עשה היום פשוט מדהים, בגיל הזה להגן על 16!!! נקודות שבירה, פשוט פסיכי.

זה בסדר. הוא סולח לך. יום יבוא ותתאהב.

בנתיים תהנה מאחד הגוטים הגדולים בכל סוג ספורט שהוא.

סתם שאלה מה הוא עשה לך?

רביע אני מאוד מכבד אותו, אבל אני פשוט לא יכול להודות שהוא ה goat, זה קשה.

משה אני אוהד נדאל, והוא פשוט אימלל את נדאל בשנים האחרונות, ואני לא מתחבר או אוהב את האישיות שלו, בשנים האחרונות הוא כן השתנה, אבל בתחילת דרכו הוא היה ילד מושתן כזה.
אבל לי אין לי ספק שהוא פשוט מדהים, בגל הזה לעשות את מה שהוא עושה, להוריד את הכובע.

למרות שאני סוגד לנולה בצורה כמעט דתית אני באמת חושב שהוא חלק מהגוטס. אומנם הכי חזק, אבל רק חלק מהם nonetheless. לכל אחד מהשלושה היה משהו מיוחד שלא היה לאחרים, ושלושתם הוציאו את המיטב אחד מהשני:

כל משחק, כל חבטה, כל נגיעה של פדרר הייתה שירה בתנועה ואלגנטיות שלטעמי רק ג’ורדן, זידאן ואלונסו בכלל התקרבו אליה.

לנדאל ברולאן גרוס יש קייס של האתלט הכי גדול אי פעם ובפער. שום דבר בחיים לא יתקרב לזה בשום ספורט. כל החלקה שלו על החימר הייתה מחזה מפעים כל פעם מחדש. כל טופ ספין עוצמתי, כל כדור מסובב. אין כמוהו.

ונולה זה נולה. גבר על. בן אדם עצום מחוץ למגרש, שניצח את שני האחרים כשהיו בשיאם, בטורנירים המועדפים עליהם למרות שכל העולם היה נגדו ורק זלזלו בו.

רק עכשיו אני מבין כמה ברי מזל היינו לקבל את שלושתם ביחד בשיאם.

4 לייקים

מה שקרה אתמול היה עדות לגדולה העל דורית של נולה.

אמנם ניצחון אחד, כשלא מעט פרמטרים בעדו: מנוחה ממשחק השמינית, מתנה ברבע כשהיריב ביתרון, אתה בקבר ואז אתה פתאום מנצח.

ועדיין כל כך הרבה קשיים, הגיל בבירור נותן את אותותיו, והוא מקמץ במאמץ ביחס לגוט של עד לפני שנתיים נניח. כל המשחקים האחרונים מול סינר (אחרי טורניר סוף עונה של 2023 שנולה ניצח בקלות את סינר בגמר), 5 במספר, בחלקם נולה אפילו לא מגיע לנקודות שבירה, וזה כולל שלושה חצאי גמר גראנד סלאם בטורנירים שונים, לרבות אוסטרליה (עד אז נולה בטורנירים שהגיע לחצי- יחס 0:20 שאומר 10 זכיות) וגם וימבלדון (שם הוא המשנה לגדול הדשאנים ושווה לאליל הילדות האקדוחן פיט), וגמר מאסטרס בטורניר שנולה לקח הכי הרבה בהיסטוריה.

עם כל הנטל הזה על הגב הוא פותח בהססנות ומפסיד מערכה ראשונה, ועכשיו הוא במרדף לא אפשרי, איכשהו לוקח את השניה, מפסיד גם את השלישית למרות שמנטלית הוא היה די חזק במערכה, מה שאמור לשבור אותו. ואז בתצוגת ווינריות אדירה הוא שובר את סינר, ומציל עשרות נקודות שבירה שבחלקן היו כפולות ומשולשות, כשסינר מעלה רמה בהגשה. ונולה עצמו בחלק גדול מההגשות של סינר רק מוותר כדי לשמור כוח להגשות שלו. לי עלה באותו זמן הדימוי של בולדוג- כבר תפסתי, ולכן לא אשחרר כלום מהמערכה הזו, אחזיק בה בשיניים עד שתסתיים.

כרגע הסיכויים בבירור עם קרליטו, שעושה טורניר פנומנלי מצידו- לראשונה בחצי, לראשונה בגמר, וזה אחרי שהמאמן הראשי הלך הביתה. שרד חצי מפחיד מול זברב הלוזרון, ונראה רענן מתמיד. נצחון בגמר ותואר 25 הוא כרגע רחוק, ואם יקרה- אני מניח שאיש כבר לא יפקפק בגדולתו למעט כמה אמנים שלא רואים מעבר לשירה בתנועה ולגאונות הפדררית עם הכדור. אבל אם נחשוב על זה, מצבו די דומה למצב יתר השדה מחוץ לשלושת הגדולים בשנים 2005 עד 2020 נניח, כי אז היו 2 או 3 בלתי מנוצחים, לכל אחד ובמיוחד לרפא יש מגרש ביתי אחד שבו האורחים כמעט לא רצויים, וכל חבר חדש חייב לנצח לפחות 2 מהם בטורניר אחד כדי להגיע לארץ המובטחת, ולכן זה קרה כל לכך מעט. בדומה, נולה כבר עבר משוכה בלתי אפשרית- האלוף של השנתיים האחרונות, ועכשיו יצטרך להוריד את ההייפ ולהתמודד עם המובחר מהשניים. אם יקח…

מה שכן, אשמח לשכפול ההישג של סינר מווימבלדון האחרון- שם הוא כבר נפל לפיגור 2:0 במערכות ואז היריב נפצע ופרש, וסינר שייט לתואר כולל להביס את אלוף השנתיים האחרונות. אז פה נולה לא בדיוק “משייט”, נפגש עם האלוף של השנתיים האחרונות בחצי ולא בגמר. ועדיין חייב להיות סוף סיפור שמח!

לא יעזור כמות תארים

Goat אחד בעולם הטניס יש רק אחד והוא רוג’ר פדרר.

זה כמו שלביל ראסל יש 11 אליפויות NBA אבל לכולם ברור שמייקל הוא הgoat האמיתי

2 לייקים

זכותו של כל אחד לטעון טענות לגיטימיות.

ההבחנה שלך אינה מתאימה מסיבה פשוטה: כשהשחקנים הם מאותו דור- קל בהרבה להשוות ביניהם, לכן הטענה שפדרר עדיף על נולה ניתנת בקלות לסתירה בהרבה היבטים הישגיים סטאטיסטיים.

מה מלעשות שג’ורדן וראסל לא מאותו דור. אני גם כן רואה במייקל כעז על אף ההישגיות החולנית של ראסל. אבל יש מקום לתהות מה היה קורה לו שניהם שיחקו באותה תקופה (ונניח שגם צ’מברליין). ואני אוהד בוסטון הגדולה, ומתרפק על אותם שנות שלטון הראסל (מלפני שנולדתי). ברור לי שהיות השניים משחקים זה מול זה גם היה מעלה את הרמה של שניהם, וכנראה שהדומיננטיות המוחלטת של שניהם ביחס לתקופתם הייתה נפגעת.

ואולי טענתך על עליונות ג’ורדן דווקא פוגעת בטענות הגוט של פדרר: הרי הוא (כמו ראסל) לקח את מירב התארים בתקופות נטולות תחרות אמיתית (היריב של ראסל היה מי בדיוק- כנראה רק צ’מברליין בקבוצות חלשות). והנה ג’ורדן שיחק מול יריבים חזקים והביס את כולם, בדומה לנולה שעשה זאת מול שני הגדולים, ובשיאם יש לומר. הרי לאחר ירידת היכולת שלהם הוא המשיך לשלוט ביד רמה כמבוגר מול יתר התחרות (עד בוא השניים של היום).

לנולה יש את הזכיות של ראסל, המנטליות של קובי, אורך הקריירה של לברון והקילריות הרצחנית של ג’ורדן. צריך ליגת NBA שלמה כדי להרכיב נולה אחד.

אין אף אתלט שמתקרב אליו.

לייק 1

לאור השליטה הדי אבסולוטית של קרלוסינר בעת הזו, בדקתי מה הרצף הארוך ביותר של שני טניסאים שזוכים בכל הג”ס בזמן נתון.

לא מפתיע מידי: פדרר ורפא לקחו יחד 11 ברציפות (רולאנד גארוס 2005 עד ארה”ב 2007), אחרי זה רפא וג’וקו לקחו 9 ברצף, (פעמיים!), וגם קרלוסינר עם 9 כעת. מישהו מהמר שהרצף ישבר בקרוב? לא נראה כך, אבל גם לא נראה בזמנו על הרצף של פדרר ורפא.

ופרט קטן על אותו רצף 11- הרצף אמנם נעצר ע”י ג’וקו (אוסטרליה 2008) אבל מייד אח”כ הרצף “המשיך” בעוד 6 של פדרר ורפא, וכך נוצר רצף 18 לשלישיה, שמתוכו 11 לפדרר, 6 לרפא ורק אותו 1 לג’וקו.