הקרינג’ האמיתי זה לשמוע את השדר בן ה60 שלא מבין מה הוא רואה, מדבר על זה.
רואים שהוא לא יודע מה להגיד אבל מדבר כי היא חייב.
הרגשתי רע בשבילו ובשבילי.
איך אפשר לשדר שטויות כאלה בכלל?
אני רוצה כדורגל חופים באולימפיאדה הבאה.
אני רוצה ספורט חדש שהמציאו לא מזמן ברוסיה .
איגרוף בתא טלפון.
גם תחרות סטירות זה אחלה.
פאק יאאאא
זה מה שיגרום לי לצפות באוליפאידה.
במיוחד, אם יתנו לגברים ביולוגים להתחרות מול נשים
זה לא קרה כבר עכשיו עם האלג’יראית?
לראות את וומבי בוכה למרות שידע שאין לו סיכוי, ספורטאי ענק, כיף שהוא בספרס. יש עתיד
וומבי הוא הדבר הבא של הכדורסל העולמי אבל היום זה היה היום של העבר.
לברון עם אינטליגנצית משחק וסטף שהוא פשוט אגדה, רוצח.
היה יותר צמוד ממה שחשבתי מודה וצרפת יכלה לעשות יותר אבל בסוף אף אחד לא יכול על האמריקאים, שלהם ובצדק.
הפעם היחידה שארהב לא לקחה טורניר אולימפי מאז ששחקני NBA נכנסו לאולימפיאדה.
ארגנטינה של 2004 עדיין אגדה
נראה שדווקא באולמיפיאדה הביתית הזהב של ארה"ב בכדורסל יהיה הכי קשה להשגה. היום ראו איך הם מפוזרים בלי לברון וקרי. דוראנט גם לא יהיה שם. אדוארדס ושאר הצעירים יצטרכו לעבוד מאוד קשה כדי להיכנס לנעליים של החבר’ה האלה כשבשאר העולם יש אולי פחות שחקנים טובים מבחינה כמותית, אבל מבחינת איכות - הם כבר לא נופלים מהאמריקאים. לא צריך לצאת בהצהרות של ‘תם עידן’, אבל אם כבר בטורניר הזה ראינו עניין של ממש במשחקים האחרונים - באולימיפיאדה הבאה אני מצפה לתחרות של ממש מההתחלה.
מניח שבלאס אנג’לס האמריקאים יעבדו חזק על להשאיר את זה בבית אבל אין ספק שהעולם מתקדם אליהם בצעדי ענק.
כיום יש 4-3 נבחרות שמסוגלות להתמודד עם ארה"ב וזה עוד יצטמצם.
היה סהכ טורניר כיפי וברמה גבוהה, היה ממש כיף לעקוב.
לא הבנתי את הזהב בקפיצות לגובה לגברים.
בפעם הקודמת כשהיה תיקו בין שני קופצים, שניהם זכו בזהב.
הפעם הורידו גובה עד שנהיה שובר שוויון.
למה? מה הבעיה לתת לשניהם מדליה ?
אם נניח בקבוצה לרוחק או בריצה שני ספורטאים מגיעים לאותה תוצאה בדיוק, גם אז עושים פנדלים?
אני חושב שזה בא מהקופצים בפעם ההיא.
יכול להיות, אבל גם הפעם אחרי שפסלו ב 2.38 והיה שוויון, הם כבר לחצו ידיים ונראו מחויכים. אבל פתאום היו צריכים לבעוט פנדלים, סליחה, לקפוץ שוב עד ההכרעה.
ברור לי שהכריחו אותם, אני לא מבין מדוע.
יש!!! צרפת מפסידה עוד גמר! הפעם בנקודה לקבוצת הכדורסל נשים של ארה"ב.
מעבר לתוצאה מפתיעה בצמידותה לנבחרת עם רצף נצחונות בינ"ל כל כך ארוך (במיוחד באולימפיאדה) - למה זה כל כך משמח?
א. אני שונא את העם הצרפתי. אני אוהב שהם נכשלים, אני אוהב שקופץ להם כשהם מפסידים…
ב. כל הפסד בגמר של צרפת מזכיר נשכחות את שרשרת ההפסדים שלהם בגמרים שהתחיל מסי וארגנטינה. זה נהדר, הם יזכרו את היום הזה כיום שעיצב להם לוזריות מהי.
(אני כמובן מקנא בכמות הכשרון המטורפת שיש להם בכל ענפי הספורט, אבל זה לדיון אחר)
בכל זאת יבשת שלמה…
בטוקיו 2 המתמודדים, טאמברי האיטלקי ובארשים הקטארי ביקשו לחלוק את הזהב, זה בא מבקשה של שניהם, השופטים רצו שהם ימשיכו לקפוץ, הם שאלו אם אפשר לחלוק את הזהב וחגגו ביחד, זה אחד מהקטעים הכי מרגשים בספורט שאני זוכר שראיתי, הם קפצו אחד על השני.
בטקס חלוקת מדליות ענדו אחד לשני את המדליה היה שם הרבה כבוד.
במקרה הפעם בפאריס קר הני זילנדי שזכה לא רצה לחלוק את הזהב ואחרי שהוא ומיקוון נכשלו ב-2.36 והיו בעלי אותו מספר פסילות, שאלו אותם על חלוקה, קר לא רצה, העלו ל-2.40 שניהם נכשלו ואז כדי לייצר הכרעה הורידו ל-2.34 שם מיקוון נכשל וקר הצליח ולכן הייתה הכרעה.
בכל נושא קפיצות לגובה, קפיצה במוט, משולשת ורוחק עניין הפסילות משמעותי, אם עברת גובה/רוחק מסויים אבל רק בניסיון שני או שלישי והמתחרה שלך עבר אותו בפחות ממך הוא לפניך בטבלה.
הדבר מסתבך שמגיעים לחוסר הכרעה והמתחרים עם אותו מספר פסילות.
יש בזה הרבה היגיון.
אני מכיר את החוקים ואין לי בעיה עם זה.
לא הבנתי מה השתנה מהפעם הקודמת ולמה עכשיו לא זכו שניהם. אבל עכשיו הסברת.
לא מבין את ההיגיון של קר, היה גם יכול להפסיד בדו קרב הזה.
עריכה : קראתי עכשיו שדווקא האמריקאי לא הסכים לחלוק מדליה.