יהיה או שלא יהיה ??
הג’ודו נהייה פשוט מעיק. כבר כמה אליפויות שאין מקום באמת לאומנות עצמה וכל הקרבות נהיו יותר טקטיים ומנסים לגרור את היריב לעונש שלישי. הג’ודו הזה ציני ומעייף ובגללו אחד הג’ודוקות היפנים הכי מעוטרים הודח.
כדורגל ספרדי הגיע גם לג’ודו.
בורדלאסים למיניהם
כל קרב מגיע לניקוד זהב, הזוי
פעם אמנם לא היינו מבינים את החוקים (כנראה כי קוקה ויוקו היו הדרך היפנית להגיד אשליה אופטית), אבל לפחות היה כיף לראות.
וואלה האולימפיאדה הזאת זה וויבים של לונדון 2012
אני מחכה שקייטי לדקי תצליח לקחת בפעם הרביעית ברציפות את 800 freestyle. זה יהיה ואוווו
נזכר איך היא בגיל 15 לקחה זהב מול האנגליה המקומית (שכחתי את שמה) ומול הספרדיה בלמונטה. זה היה ואווו ענק.
אגב נדב, (@Aimarito)
איך מתמודד עם האכזבות של הישראלים באולמפיאדה? כאילו הלכנו קדימה צעד בטוקיו ועכשיו שניים לאחור. לא ציפיתי שגורבנקו תגיע למדליה ב 400 מעורב (אין לה סיכוי אפילו לא בכאילו) אבל כן לעלות לגמר, בג’ודו כולם כמעט עפו מוקדם מדי ובכלל נראה חזרנו לאחור.
מעניינת אותי הזווית שלך - אחד המלווה ספורטאים מכל הסוגים ובטח שם עין על כל אולימפיאדה.
זאת הייתה הכוונה שלי בוייבים של לונדון 2012
יהיה 0 מדליות
העול המנטלי גדול מידי. זה מורגש בעיקר בג’ודו. חלק מהסיפור הוא אורן סמדג’ה שלפני פחות מחודש שכל את הבן שלו וכל הפיד שלו היה מלא תגובות של בני בליעל שאיחלו לבן שלו להגיע לגיהנום. יש אובר מוטיבציה סביב הייצוג הישראלי וזה עולה לא פעם בראיונות שלהם.
“רצינו לעשות נחת”
" אני מרגיש שליחות"
“דווקא עכשיו רציתי לעשות יותר”
זה לא נורמאלי לתפקד ככה. יש עליהם מספיק לחץ באולימפיאדה סביב ההמתנה הזאת אחת לארבע שנים כדי שמישהו יכיר בהם, אז עוד עם הייצוג של ישראל באווירה הנוכחית כלפינו באירופה. זה בהחלט מחלחל להם, מקצוענים ככל שיהיו.
בעיקר עצוב לי עליהם, הראיונות שלהם עושים לי רע. אני רק חושב יותר על השטויות שפלט אפס כמו יוכין ואני מרגיש שבסוף כל יום באולימפיאדה עצבני כאילו ראיתי חדשות.
אתמול לא הרגשתי טוב, נשארתי בבית במיטה. פתחתי את המחשב הנייד לידי וראיתי חדשות ורציתי להקיא מכל המשתתפים ומלבי האש. אז מיד עברתי לאולימפיאדה כדי להתאכזב אובר. הבנתי שכשאני הולך לעבודה זה אסקפיזם מהחיים המסריחים האלו… היום כבר הלכתי לעבודה, יותר חולה להיות בבית.
בינתיים בנות כדורעף חופים חזרו לתחתונים קטנים.
לפחות כך היה בברזיל - ליטה.
ורק עכשיו אתה מודיע לו? נובמת
סורי, לא רואה בלייב, זה היה היום בצהריים.
גם לא הראו הרבה, היה שידור משולב, אבל מספיק בשביל להתרשם מהליטאיות.
אחד השילובים היה משחק רוגבי נשים.
אמאלה איזה בחורילות. יש גרוזינים כאלה מוצקים בלי צוואר שעובדים בגביית חובות, ככה שחקניות רוגבי האלה נראות.
אני מקווה שהאישה לא קוראת בפורום פה. אחרי זה מגלים שהספה זה חרא מקום שינה בלילה
אחד הסיומים הביזאריים לקרב ג’ודו שיצא לי לראות.
-
28 שניות לסיום פלצ’יק קיבל עונש, אבל הזינו לו בטעות שניים.
-
5 שניות לסיום קיבל עוד עונש, ושלושה עונשים מפסיד לך קרב.
-
השופט סיים את הקרב, ובא להכריז על השוויצרי כמנצח.
-
ואז התחיל בלגן ואף אחד לא הבין איך הוא מפסיד עם 2 עונשים.
-
בסוף ביטלו את העונש ה"כפול" וחזרו ל-5 שניות אחרונות.
כמה לחץ השתחרר לתת את הזכיה הזו לאורן סמדג’ה ובכלל לישראל. שמעו זה היה יופי. ואח"כ לראות אותו חוגג עם דגל של גולני המחיש בדיוק את מה שאמר נדב - הראש שלהם לא במקום הנכון לצערנו, הלב אבל בענק.
אגב, גם אנסטסיה גורבנקו אמרה שקשה מאוד לשחות כך, מטען ריגשי מטורף.
וואו רז הרשקו.