לגבי המתקנים - כנראה שהוא צודק ואכן יש הזנחה רצינית שחייבים לפתור לפני עשור.
כל השאר - ילד בכיין בן 37 שזקנותו מביישת את נעוריו.
2 לייקים
איפה אפשר לראות את הראיון המלא?
בכל מקרה, חוסר מקצוענות ברמה הגבוהה ביותר מאדם שהיה מרבית הקריירה שלו סמל למקצוענות על מכל כך הרבה בחינות. עצוב ומביך. לא פלא שאף מועדון באירופה לא רוצה לגעת בו עם מקל.
3 לייקים
הוא עוד לא פורסם במלואו, רק חלקים ממנו שעליהם יש את הרעש הגדול כרגע.
רונאלדו היה סמל למקצוענות אישית, הוא לא פירגן לחבריו על המגרש, זכורים לי כמה וכמה קטעים ששחקן אחר מבקיע והוא עושה פרצוף, הוא היה בכיין לא קטן - אני עצוב… מישהו זוכר?
כשהוא היה בריאל נתנו לו הנחה, “הוא ספורטאי כל כך גדול שהוא תמיד רוצה לנצח”, האמת היא שהוא ממש רצה שידברו עליו כגדול מכולם, גם אם זה אומר להבקיע 50 שערים בעונה אבל שהקבוצה לא תיקח תואר.
רק רשמתי על רונאלדו בדיון של המונדיאל ועכשיו זה🤦🏻♂️ תקשיבו, לא זכורים לי הרבה מקרים כאלה. הבן אדם סוג של איבד את זה מבחינה מנטלית/פסיכולוגית. מזכיר כוכבי רוק שפשוט מתחילים להשתגע.
מה יהיה? זה ממש מדאיג
כל הדברים שאתה מתאר היו שם תמיד, ואני מסכים עם מה שאתה מתאר לגמרי. אבל באופן גורף - זה הופנה כלפי ההנהלות/תקשורת/אוהדים. לא תמצא חבר אחד לקבוצה מהקדנציה הראשונה ביונייטד ומכל התקופה בריאל שלא משתפך עליו. לא תמצא אמירה שלילית שלו על מאמן, או של מאמן עליו.
לייק 1
you either die a hero or live long enough to see yourself become the villain
11 לייקים
יש לי ויכוחים על הנושא הזה גם עם חברים שלי. לא מעט מהם טוענים שרונאלדו תמיד היה כזה, וכשהיו הצלחות מקצועיות אז פשוט טיאטאו את זה קצת הצידה. אני טוען שאמנם הניצנים להתנהגות ולהתנהלות הזאת נראו כבר אז, אבל מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה ממנו לא דומה בשום צורה לרונאלדו הקצת בכיין ועושה פרצופים של אז.
זה נכון שפה בפורום אנחנו קצת מחולקים לפי פוזיציה (אוהדי בארסה אולי יטענו שהוא תמיד היה כזה והתעלמנו, אוהדי ריאל יגידו שזה חדש), אבל אני חושב שאם בכל זאת ננסה להסתכל בעיניים מפוכחות, אז נראה ש:
א. ריאיון כמו זה, הוא בחיים לא נתן ולא היה נותן אז. אפשר להגיד שאז גם לא קיבל את היחס שמקבל היום, ולכן לא הייתה לו “סיבה” לתת ריאיון כזה, אבל אני חושב שבכל זאת היו לו מספיק “הזדמנויות” אז לתת ריאיון כזה (כששרקו לו בוז בברנבאו למשל), והוא לא עשה את זה.
ב. השיא (בעיניי), היה שהוא לא פירגן לבנזמה על כדור הזהב. רונאלדו היה אמנם תמיד קצת אנוכי, ורצה להיות הכוכב של כל הופעה (דוגמה מייצגת - החגיגה המוגזמת אחרי הפנדל בגמר הצ’מפיונס מול אתלטיקו, כשהתוצאה כבר ברורה לגמרי). אבל בזמנו, אחרי שהוא היה “משקיט” קצת את הרעב הזה, הוא גם ידע לפרגן יפה מאוד לחברים שלו.
בנזמה, חבר טוב וקולגה מעולה, שיש שיטענו שאף הקריב קצת את הקריירה שלו בשביל הצלחת רונאלדו (והקבוצה), חווה עדנה בשלהי הקריירה וזוכה בפעם הראשונה ב’כדור הזהב’ - כשאין שום חשש שיעקוף חלילה את מספר הזכיות של כריסטיאנו - ורונאלדו לא יכול לזרוק מילה טובה אחת?
אני משוכנע שרונאלדו של לפני 7 שנים היה מתנהג אחרת, ושום דבר לא ישכנע אותי אחרת.
ג. כל הקרקס שלו בקיץ, של חיפוש קבוצה כשאף-אחת לא רוצה אותו - הוא לא היה עושה את זה אז. היה לו הרבה יותר כבוד מזה. זה נכון שאז הוא גם לא היה צריך לעשות את זה, אבל אפשר למצוא מספיק בחירות בקריירה שלו, שבהן יכל לזכות ליותר ‘כבוד’ אישי וסיכוי לשבור שיאים, ובכל זאת בחר בדרך המכובדת והראויה. אם זה הבחירה לחכות עוד שנה לפני שעזב לריאל, כי פרגוסון ביקש ממנו לעזור עוד קצת ליונייטד, אם זאת ההחלטה של לעזוב את ריאל דווקא ליובנטוס - שם היה יותר אתגר מקצועי ויכולת לתרום ממש (לעומת פסז’ לדוגמה, או מועמדות חזקות אחרות שפסל מתוך כבוד לעבר שלו בריאל וביונייטד), ואם זאת ההחלטה של לעזוב את ריאל בכלל - למרות שיכל להמשיך לנפץ שיאים במועדון שבנוי כל-כולו בשבילו (ועשה לנו טובה גדולה שעזב כשעזב).
שוב, זה ברור שעל כל דבר כזה אפשר להתווכח ולתת סיבות אחרות, שיתאימו להסבר החלופי. אבל בסיכומו של דבר - אני חושב שניתן יהיה להסכים שלרונאלדו של אז היה הרבה יותר קלאס, גם אם באופן אישי לא התחברת לסגנון שלו (ואני אישית לא התחברתי).
ד. בפרט, היחס שלו כלפי יונייטד בכל השנה הזאת - גם של חיפוש הקבוצה, וגם הריאיון עכשיו - ולשים את טובתו האישית כ"כ מעל הקבוצה - לא היה קורה אז. שוב, על-אף הרצון שלו להיות תמיד הכוכב הראשי - פעם הוא גם ידע להפנים מה באמת חשוב בסוף. ואפשר לראות את זה לדוגמה בטירוף ובחגיגות שלו על הקווים בגמר של פורטוגל, למרות שכבר נפצע ומישהו אחר רשום על שער הניצחון ההיסטורי. ההתנהלות שלו בשנה האחרונה היא לגמרי של “שכולם מבחינתי יילכו לעזאזל”.
ה. וההוכחה הכי גדולה מבחינתי - מה שהחברים הקרובים אליו אומרים. נטען פה שאף-פעם לא באמת פרגן לחברים, אבל מצד שני זה ידוע שלאף-אחד אף-פעם לא הייתה מילה רעה להגיד עליו. אם עכשיו אפילו חברו הקרוב וויין רוני מבקר אותו על ההתנהלות שלו, אז אני חושב שזאת העדות הטובה ביותר לזה שהוא אכן השתנה.
והמשפט של אנדר מסכם נהדר בעיניי את סוף הקריירה של רונאלדו.
נ.ב. אני חושב שאפשר לשנות את הכותרת של הת’רד -
מ: ‘הילד חזר הביתה’
ל: ‘ילד, לך הביתה!’
7 לייקים
אני מוצא את עצמי פשוט מגן עליו. יש משהו דפוק בראש לספורטאי קצה האלו.
לברון ג’יימס עוד רודף אחרי שיא פנומנלי של שבירת הנקודות אבל איכשהו תמיד כשהוא משחק טוב עם שורה סטטיסטית נהדרת כל שאר הקבוצה על הפנים ולא בכדי, רוג’ר פדרר שהתעקש לשחק חצי מת חצי פצוע במקום לפרוש בשיא (‘שיא’ כלומר גיל 37 ולא גיל 41), טום בריידי שמשחק ב NFL בתור QB בגיל 45 והתגרש לא מזמן מג’יזל (לא יודע אם זה קשור לזה שהוא לא משחרר), בסופו של יום מדובר באנשים שכל כך שקועים במרדף אחרי ההצלחה ובהשקעה בזה שהם עושים טעויות ואפילו לא רואים את זה. מה שהביא אותם להצלחות הכל כך גדולות הוא מה שמוריד אותם בסוף על הברכיים.
בסיטואציות האלו אני מצטט תמיד אמרת חז"ל: “אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים”, בלי סביבה של יועצים טובים שיאירו להם את העיניים על הטעויות הם לא יצליחו לצאת מבית האסורים בו הם כלואים. לבד בכזו סיטואציה זו מתכונת לקריסה טוטאל.
2 לייקים
נכון, היו הרבה שינויים הקיץ ביונייטד, והמעמד של רונאלדו ירד משמעותית ביחס לעבר. ונכון, יונייטד לא באלופות, לא נאבקת על האליפות, ולפחות כרגע עדיין לא במקום שמוביל לצ’מפיונס.
אבל…מה הסיכוי שמה שהעיר את “המפלצת” (אוהדי רונאלדו - תנשמו. אני לא באמת קורא לו מפלצת), זה בכלל מה שקרה לו ולאשתו בקיץ? כלומר זו לא התנהגות רגילה של כריסטיאנו ביחס לעבר, כי זה לא אותו כריסטיאנו ביחס לעבר, בפן האישי ולאו דווקא המקצועי.
3 לייקים
אנשים מתעלמים פה מכמה דברים שרונאלדו אמר, נעזוב לרגע את העקיצות האדירות שהוא אמר לגבי רוני וראגניק.
הוא אמר במפורש שמתקני האימונים שהיו במתחם לפני 10-15 שנה לא השתנו והם אותו דבר. זה מעיד על כך שהמועדון עצום כמו יונייטד אשר שופך מאות מיליונים של יורו כל שנה לא מטפל במתקנים שלו.
הוא גם מתלונן על רמת השפים במועדון. כולנו יודעים שרונאלדו הוא חתיכת פריק של תזונה, אז אם הוא מתלונן על השפים זה בעצם אומר המון על השפים ועל ההתנהלות של התזונה במועדון.
מה קרה להם בקיץ?
תרשה לי לגחך על עצם המחשבה שרונאלדו לא ידע כלום והופתע לחלוטין מהמצב במועדון. אנחנו לא בשנות ה-80, הוא מוקף בצוות שלם שתפקידו למפות את הדברים האלה מראש ולשקף את המצב, לטפל במה שחסר ולדרוש מהמועדון את מה שצריך לדרוש. אדרבא, אם הוא חתם על חוזה בלי לדעת את כל הדברים האלה - הבעיה היא שלו.
2 לייקים
טוב, לא בדיוק בקיץ, אבל עדיין -
לייק 1
תגובה רשמית וקצרה מאוד של המועדון על הריאיון של רונאלדו. המסר נכון, אין טעם להתעסק בתינוק הבכיין בזמן שהקבוצה נראית כל כך טוב בלעדיו.
ועדיין הייתי שמח אם היו מחליפים בהודעה את המילה “Ronaldo” ב-“fringe squad player”
כשאני קורא, לאו דווקא כאן, שמנצ’סטר יונייטד “בדרך הנכונה” אני צוחק למען האמת, מאוד מוקדם לומר את זה. בכל מקרה, גם אם כריסטיאנו רונאלדו צודק, ובחלק גדול מהדברים שלו הוא צודק - חוסר כבוד למועדון ולאוהדים ולחדר ההלבשה זה אנדרסטייטמנט, כי מנצ’סטר יונייטד היא יותר מטן האח, ואף אחד לא הכריח אותו לחזור. הוא היה חייב לשמור עוד קצת בבטן ולא לירות הכל כשהוא עוד חלק מהמועדון (ולא נראה לי שהוא חושש אם הוא יקבל מחר את הודעת השחרור - לא באמת מחר, אלא אחרי המונדיאל). עצוב לי מאוד כל מה שקורה איתו. אני מת לתרץ שזה קשור למצבו האישי ולילד שנפטר בלידה, אבל אני חושב שזה פשוט לעשות לו הנחות. זה הזכיר לי קצת את ה"אני עצוב" והפרידה המחורבנת מריאל מדריד שגם שם הוא הרגיש שתקעו לו סכינים בגב.
לייק 1
בתור אחד הנמנה מאוהדיו של רונאלדו, מאוד עצוב לי לראות אותו העונה.
כמו שאמרו, אולי זה קשור להמון אירועים שהיו ואולי לא הכל אשמתו ויש נסיבות מקלות, אבל בפועל הבן אדם עשה העונה כל טעות אפשרית, והוא האשם במצב אליו הוא הגיע.
מעולם לא היה לו אופי קל, הוא תמיד רצה להיות הכוכב, אבל לא רואה עם זה שום בעיה. לא היו איתו בעיות בחדר ההלבשה והשחקנים מאוד אהבו והעריכו אותו.
גם אירועים כמו ה״אני עצוב״ הם לא איזשהו משהו הזוי. רצה חוזה משודרג והחליט להלחם על זה. לא שונה מהעיניים שראמוס עשה ליונייטד, או ללייק של מסי לצ׳לסי. לא חושב שצריך לחפש אירועים כאלה כאילו הם רמזים מטרימים.
אגיד אפילו יותר מזה, הוא ידע יפה מאוד להתאים את עצמו למצב החדש בו הוא כבר לא שחקן האגף המהיר ששורף מגנים ולמד להפוך לסקורר. היה אפשר להאמין שהוא גם ידע להתאים את עצמו למצב הזה. מבאס שלא.
רונאלדו לדעתי פשוט מתוסכל. הוא היה הגדול בעולם ופתאום הוא לא. בראש שלו הוא עדיין בשיא והוא לא מבין למה הוא לא מצליח בשום דבר.
הוא נקלע למין כדור שלג כזה של חוסר הצלחה מקצועית שגורר תסכול, שגורר ריבים ובעיות בחדר ההלבשה, שגורר חוסר הצלחה מקצועית גדול יותר… לכל זה אירועים אישיים שקרו לו בחייו רק העצימו את הבור אליו הוא נפל והוא פשוט לא מצליח לקום ממנו.
אין פה בכדי לתרץ. כפי שאמרתי רונאלדו יכול וצריך לבוא בטענות רק לעצמו.
הוא עדיין מבין הכדורגלנים שהכי הערצתי, הלוואי שהוא ידע לקום מזה. בשביל זה הוא יצטרך ללמוד לקחת אחריות.
אני מצטער, אני באמת לא מבין מה אתם מופתעים. הוא היה בצד שלכם והתנהג כמו ילד בכיין, פשוט הוא היה ילד בכיין בלבן ו"היה אמיתי" ו"לא מזויף ". הוא היה ילד קטן שחגג בגול הרביעי מול את’, הוא היה ילד קטן שבכה שמכסחים אותו בליגה, הוא היה ילד קטן שהוא בכה שהנשיא חיקה אותו ולהחליט להחרים את טקס כדור הזהב ורק אחרי זה “דחו” את הטקס בשביל שהתינוק המגודל יזכה בכדור הזהב. הוא היה בכיין תמיד שהפסיד וכל הזמן דרש כבוד וכבוד וכבוד. הפעם הוא לא הפסיד במשחק, הפעם הוא הפסיד בתוך הקבוצה, וזה משהו שעוד לא היה לו. אז הוא זורק רפש על כולם מסביב, במקום להבין שכבר קבוצות לא מוכנות להוריד מכל השאר בשבילו, כי הפעם הוא לא יכול להצדיק את זה כבר. אז או שתשתלב ותתרום בדברים אחרים, ואין ספק שיש לו הרבה מה לתרום גם היום כי הוא פאקינג רונלדו, או שילך לקבוצה שמוכנה לבנות הכל עליו.
רונלדו יודע רק להיות ווינר שהוא מנצח. עושה אחלה פוזות ומשדר את הנרטיב שהוא בנה כשהוא מנצח. כשהוא “מפסיד”, הווינר לא מסוגל להישאר עד סוף המשחק, הוא חייב לצאת מהאיצטדיון כמו שחקן ליגה ישראלית שצריך סדרת חינוך.
נ.ב
הוא מניף גביע עולם ומשתין על כולם בקשת.
6 לייקים
