כריסטיאנו רונאלדו :: בן סורר ומורה

אחרי 9 שנים מוצלחות בצורה חסרת תקדים בריאל מדריד, ועוד 3 שנים מבוזבזות בטורינו, כריסטיאנו חוזר הביתה.

מבחינה רגשית, אין מתוק מזה. הבן האובד שב לכור מחצבתו, לאצטדיון בו מעולם לא שמע שריקות בוז, לא אחרי מונדיאל 2006 ולא כשהגיע כשחקן יריב והעיף אותנו מליגת האלופות. אחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים שמקדיש את חזרתו למאמן הגדול ביותר בכל הזמנים. סיפור מהאגדות.

אך האם לסיפור יהיה גם סוף מהאגדות (ולא אלו של האחים גרים)? מבחינה מקצועית, ישנם ספקות על הצורך של יונייטד ברונאלדו, ועל התאמתו של רונאלדו הנוכחי ליונייטד מודל 2021/22.
הוא לא לוחץ, לא מניע, לא מוסר ולא מפרגן. גולים, גולים גולים. יבעט פנדלים גם כשברונו טוב ממנו, יבעט חופשיות מ-30 מטר היישר לחומה או לציפורי בריטניה התמימות, ולמעשה יבעט כל כדור שיגיע אליו, הכל כדי להעלות את הסיכוי לעוד שער ולעוד שיא.
ויונייטד כבר רצה טוב יחסית מבחינה התקפית. בעונה שעברה ההגנה הייתה הבעיה של יונייטד ולא ההתקפה. אף על פי כן, יונייטד התחזקה בג’יידון סאנצ’ו, ואם תרצו - במייסון אני-כבר-ילד-גדול-בן-19 גרינווד. אדינסון קבאני, ה-7 הראוי היחיד מאז כריסטיאנו, ממשיך אחרי עונה מצויינת. להגנה הגיע רפאל וראן שאמור לפתור את הבעיות הרציניות. הצורך היחיד שלא מולא, והוא נראה קריטי, הוא קשר אחורי, שעל פי השמועות לא הגיע כי בזבזנו יותר מדי (90 מיליון נטו). אם כן, הצורך ברונאלדו עבור קבוצה שמחזיקה בגרינווד, ראשפורד, קבאני, מרסיאל וסאנצ’ו אבל אין לה קשר אחורי אחד בסגל, לא בדיוק ברור.

על תהיות אלו ואחרות היה מגיב אחד בשם סר אלכס פרגוסון ב-‘Bollocks’. כששחקן כמו רונאלדו פנוי, קודם מביאים אותו ואחר כך חושבים מה יהיה. אין קשר אחורי? אין בעיה, ניתן גולים. יכבשו נגדנו 3 שערים כל משחק? אנחנו נכבוש 5. המחשבה הזו הנחתה את פרגי להנחית את הוד רוממותו רובין ואן פרסי ב-2012, לקבוצה עם הגנה מחוררת אך עם מלך שערי הליגה וויין רוני. הרמנו גבה על הצורך, ורובין הרים את הרשת עם וולה לחיבורים מ-20 מטר כדי להביא לנו אליפות.
המחשבה הזו גם הנחתה את פרגי להתקשר לכריסטיאנו בליל חמישי שעבר (על פי פרסומים אמינים), ולנהל איתו את השיחה הבאה (על פי פרסומים פחות אמינים):
‘כריסטיאנו’
-‘כן בוס’
‘שמעתי שאתה הולך לסיטי?’
-‘לא התכוונתי, זה הסוכן ש…’
‘סתום את הפה זה לא מעניין אותי אם תלך לסיטי אגיע בעצמי לאתיחאד ואשבור לך את הרגליים’
-‘כן בוס’
‘אתה בא ליונייטד’
-‘כן בוס’
‘אתה לוקח אליפות עם יונייטד’
-‘כן בוס’
‘מסור ד"ש למנדס’
-‘כן בוס’

אתמול רונאלדו ופורטוגל שיחקו נגד אירלנד. ברונו זכה בפנדל, רונאלדו בעט והחטיא. הנה זה קורה, חשבתי, רונאלדו מתעקש לעשות דברים שהוא פחות טוב בהם וזה בא על חשבון הקבוצה. כשניסה לעבור שחקנים היה נראה יותר מגוחך ממסוכן. דאבל פסים פשוטים הלכו לאיבוד. אירלנד עלתה ליתרון וכבר התחלתי לתכנן את עונת 2023/24 כשהחוזה ייגמר.
אבל אז באה הדקה ה-89, רונאלדו משווה ורץ מיד לחצי כדי לנסות לנצח. חמש דקות לאחר מכן הוא כמובן כובש שוב ומנצח לפורטוגל את המשחק. רונאלדו טיים.

אז אולי יהיה קשה לנהל איתו משחק מסירות. אולי הוא לא ילחץ כמו שקבאני לוחץ. אולי כמה שחפים באולד טראפורד יחפשו בית חדש אחרי הבעיטות החופשיות שלו. אבל את הגולים שלו הוא ייתן. ואז הוא יקח את הכדור מהרשת, ירוץ לאמצע וייתן עוד.

האם זה מספיק לאליפות? לא בטוח. אבל זה מרגש בצורה קיצונית. ואם נזכרים בעונות ואן חאל ומוריניו, ריגוש הוא מה שהיה חסר לנו יותר מכל.

ויוה רונאלדו.

14 לייקים

פוסט מעולה , נהנתי לקרוא .
רונאלדו מביא ריגוש לאוהדים ומביא את הניסיון שלו וכמובן שהוא וקבאני ימשיכו ללמד את גרינווד את כל הדברים הקטנים שיהפכו אותו למפלצת בעתיד.
סולשיאר כמובן שיצטרך לסגל את הקבוצה לשחק איתו ואולי נראה פחות משחק לחץ אבל מצד שני קבוצות קטנות לא ימהרו ללחוץ אותנו כשיש 2 שחקנים כמו ראשפורד ורונאלדו שמחכים מקדימה להעניש.

לייק 1

עד שמצאנו מספר 7 ראוי (אחרי מייקל אוואן, ולנסיה, די מאריה, ממפיס ואלכסיס), הקבוצה מקבלת אישור מיוחד מהפרמייר ליג וקבאני מוותר על המספר לטובת כריסטיאנו.

אני תוהה מה באמת עובר לשחקנים שלנו בראש בנוגע לויתורים שייאלצו לעשות בשביל רונאלדו. אני מניח שהמספר לא כזה חשוב לקבאני, שהרי בנבחרת הוא 21. אבל הוא יאלץ לוותר על מקום בהרכב, וברונו על הפנדלים אותם הוא ממיר ב-95% הצלחה, ובייחוד על להיות הכוכב הגדול של הקבוצה. סביר שהשחקנים מתרגשים, בכל זאת רונאלדו, אבל אם הייתי במקומם הייתה לי צביטה קטנה בלב. נקווה שזה יסתדר.

לייק 1

אני רוצה להאמין שרונאלדו מביא איתו מנהיגות משהו שכל כך חסר לנו והפלנו על כתפיו של ברונו. רונאלדו יכול להרים את כל שאר השחקנים, אבל באותה מידה הוא יכול להרוס הכל אם יחשוב רק על נתונים אישיים. התחושה שלי, אליפות היא הדבר הגדול ביותר שהוא יכול להשיג השנה, יותר מכל תואר אישי. דמיינו מ2013 לא היינו בכלל רלוונטיים לתואר זכייה באליפות תהיה ללא ספק האליפות שלו.

קצת מספרים:

כריסטיאנו בעונת 07/8, הטובה ביותר שלו במדי יונייטד, בה זכינו בדאבל והוא בכדור הזהב: 42 שערים בכל המסגרות במועדון, 4 שערים במדי נבחרת פורטוגל, סה"כ 46 שערים.
עונת 08/9, בה זכינו באליפות והגענו לגמר האלופות: 26 שערים במדי יונייטד בכל המסגרות, 0 בפורטוגל. סה"כ 26 שערים.
עונת 20/21: 36 שערים ביובנטוס בכל המסגרות, 10 בפורטוגל. סה"כ 46 שערים.
29 שערי ליגה ב-20/21. הארי קיין, מלך שערי הפרמייר ליג, עם 23 שערים.
החלוץ האחרון שהביא לנו אליפות, רובין ואן פרסי, כבש 30 שערים בכל המסגרות, ו-26 שערי ליגה בעונת 2012/13. בעונה הכי גרועה שלו ביובנטוס (17/18), ולמעשה הגרועה ביותר שלו מ-2006, רונאלדו כבש 28 שערים בכל המסגרות.

יש למה לצפות.

למרות שהשבוע הוא נתן שלושער מהסרטים, מה שהכי מספר את הסיפור של כריסטיאנו רונאלדו לטעמי הוא הקטע הזה:
https://youtu.be/I4h9HE_5w94

תוך פחות משניה הוא שם בצד את הנגיחה המשוגעת שהארי his head is fucking massive מגווייר דפק לו לפרצוף, ומתביית על הכדור. אחרי שהכדור הולך החוצה הוא מפנה זמן לבדוק שהכל בסדר עם השיניים. אם מגווייר היה נוגח בי ככה סביר להניח שהייתי מתעלף. אצל רונאלדו האינסטינקט החלוצי השתלט מיד על האנושי. בחור מוזר למדי.

5 לייקים

חייב לציין, יובנטוס לא ניצחו את אטאלנטה בשני משחקים (1:1 / 1:0) מאז אוגוסט (1:3) כשכריסטיאנו פתח בהרכב. כמו כן, ויאריאל בעטה את יובה אמש מהצ’מפיונס עם תצוגת תכלית, ללא ספק קבוצה טובה יותר.

מאי נפקא מינה? אני מנסה להגיד שמנצ’סטר יונייטד, שהחתימו את רונאלדו אחרי המחלוקות באיטליה, קיבלו את אותן הקבוצות שהזכרתי בשלב הבתים העונה. מיותר להזכיר את ההופעות של כריסטיאנו נגדן.

האם אפשר להצביע על נקודות מסוימות? לדעתי כן, כריסטיאנו הוא הסיבה הבלעדית לכך שמנצ’סטר יונייטד העפילו לשמינית גמר הצ’מפיונס ליג העונה. בד בבד, הוא גם הסיבה לכך שיובנטוס לא העפילו לרבע הגמר.

כהמשך ישיר למסקנות מלפני חודש, אפשר לציין שוב את העובדה שכריסטיאנו כמעט בעט את ויאריאל לבדו בשלב הבתים; היום הם אחרי יובה ובאיירן, במסגרת קמפיין מרשים לא פחות מריאל מדריד.

הלוואי ויהיה ניתן לנתח את המצוקה במנצ’סטר אף יותר לעומק. אני לא מנסה להלל את הפורטוגלי בכוח, אבל הוא היה פשוט אדיר בשלב הבתים ובדיעבד מסתבר שאפילו לבנדובסקי, שדאגו להציב אותו שורה אחת או שתיים מעל רונאלדו בשנים האחרונות הודות לכתישת הבונדסליגה המסורתית, לא הושיע נגד הצוללת של אמרי.

מותר לזכור שכריסטיאנו היה גם ההבדל בגמר האירופית אשתקד, נכון? טרם הגיע… לכן הגביע נסע לספרד. יותר מדי צירופי מקרים, אפשר לנסות לקרוא להם דפוס, או מוטיב.

אז רונאלדו מתראיין לפירס מורגן ומתפוצץ על יונייטד.

טוען שהוא מרגיש נבגד, שההחלטה להביא את רנגניק הייתה הזויה, שאין לו כבוד לטן האח, שהמועדון זהה בדיוק למה שהיה כשעזב ברמת המתקנים. אפס התקדמות טכנולוגית. ועוד משחיל עקיצות לכל מיני גורמים.

אני מאוד אופתע אם הוא ימשיך בקבוצה אחרי המונדיאל.

לגבי המתקנים - כנראה שהוא צודק ואכן יש הזנחה רצינית שחייבים לפתור לפני עשור.
כל השאר - ילד בכיין בן 37 שזקנותו מביישת את נעוריו.

2 לייקים

איפה אפשר לראות את הראיון המלא?

בכל מקרה, חוסר מקצוענות ברמה הגבוהה ביותר מאדם שהיה מרבית הקריירה שלו סמל למקצוענות על מכל כך הרבה בחינות. עצוב ומביך. לא פלא שאף מועדון באירופה לא רוצה לגעת בו עם מקל.

3 לייקים

הוא עוד לא פורסם במלואו, רק חלקים ממנו שעליהם יש את הרעש הגדול כרגע.

רונאלדו היה סמל למקצוענות אישית, הוא לא פירגן לחבריו על המגרש, זכורים לי כמה וכמה קטעים ששחקן אחר מבקיע והוא עושה פרצוף, הוא היה בכיין לא קטן - אני עצוב… מישהו זוכר?

כשהוא היה בריאל נתנו לו הנחה, “הוא ספורטאי כל כך גדול שהוא תמיד רוצה לנצח”, האמת היא שהוא ממש רצה שידברו עליו כגדול מכולם, גם אם זה אומר להבקיע 50 שערים בעונה אבל שהקבוצה לא תיקח תואר.

רק רשמתי על רונאלדו בדיון של המונדיאל ועכשיו זה🤦🏻‍♂️ תקשיבו, לא זכורים לי הרבה מקרים כאלה. הבן אדם סוג של איבד את זה מבחינה מנטלית/פסיכולוגית. מזכיר כוכבי רוק שפשוט מתחילים להשתגע.

מה יהיה? זה ממש מדאיג

כל הדברים שאתה מתאר היו שם תמיד, ואני מסכים עם מה שאתה מתאר לגמרי. אבל באופן גורף - זה הופנה כלפי ההנהלות/תקשורת/אוהדים. לא תמצא חבר אחד לקבוצה מהקדנציה הראשונה ביונייטד ומכל התקופה בריאל שלא משתפך עליו. לא תמצא אמירה שלילית שלו על מאמן, או של מאמן עליו.

לייק 1

you either die a hero or live long enough to see yourself become the villain

11 לייקים

יש לי ויכוחים על הנושא הזה גם עם חברים שלי. לא מעט מהם טוענים שרונאלדו תמיד היה כזה, וכשהיו הצלחות מקצועיות אז פשוט טיאטאו את זה קצת הצידה. אני טוען שאמנם הניצנים להתנהגות ולהתנהלות הזאת נראו כבר אז, אבל מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה ממנו לא דומה בשום צורה לרונאלדו הקצת בכיין ועושה פרצופים של אז.

זה נכון שפה בפורום אנחנו קצת מחולקים לפי פוזיציה (אוהדי בארסה אולי יטענו שהוא תמיד היה כזה והתעלמנו, אוהדי ריאל יגידו שזה חדש), אבל אני חושב שאם בכל זאת ננסה להסתכל בעיניים מפוכחות, אז נראה ש:

א. ריאיון כמו זה, הוא בחיים לא נתן ולא היה נותן אז. אפשר להגיד שאז גם לא קיבל את היחס שמקבל היום, ולכן לא הייתה לו “סיבה” לתת ריאיון כזה, אבל אני חושב שבכל זאת היו לו מספיק “הזדמנויות” אז לתת ריאיון כזה (כששרקו לו בוז בברנבאו למשל), והוא לא עשה את זה.

ב. השיא (בעיניי), היה שהוא לא פירגן לבנזמה על כדור הזהב. רונאלדו היה אמנם תמיד קצת אנוכי, ורצה להיות הכוכב של כל הופעה (דוגמה מייצגת - החגיגה המוגזמת אחרי הפנדל בגמר הצ’מפיונס מול אתלטיקו, כשהתוצאה כבר ברורה לגמרי). אבל בזמנו, אחרי שהוא היה “משקיט” קצת את הרעב הזה, הוא גם ידע לפרגן יפה מאוד לחברים שלו.
בנזמה, חבר טוב וקולגה מעולה, שיש שיטענו שאף הקריב קצת את הקריירה שלו בשביל הצלחת רונאלדו (והקבוצה), חווה עדנה בשלהי הקריירה וזוכה בפעם הראשונה ב’כדור הזהב’ - כשאין שום חשש שיעקוף חלילה את מספר הזכיות של כריסטיאנו - ורונאלדו לא יכול לזרוק מילה טובה אחת?
אני משוכנע שרונאלדו של לפני 7 שנים היה מתנהג אחרת, ושום דבר לא ישכנע אותי אחרת.

ג. כל הקרקס שלו בקיץ, של חיפוש קבוצה כשאף-אחת לא רוצה אותו - הוא לא היה עושה את זה אז. היה לו הרבה יותר כבוד מזה. זה נכון שאז הוא גם לא היה צריך לעשות את זה, אבל אפשר למצוא מספיק בחירות בקריירה שלו, שבהן יכל לזכות ליותר ‘כבוד’ אישי וסיכוי לשבור שיאים, ובכל זאת בחר בדרך המכובדת והראויה. אם זה הבחירה לחכות עוד שנה לפני שעזב לריאל, כי פרגוסון ביקש ממנו לעזור עוד קצת ליונייטד, אם זאת ההחלטה של לעזוב את ריאל דווקא ליובנטוס - שם היה יותר אתגר מקצועי ויכולת לתרום ממש (לעומת פסז’ לדוגמה, או מועמדות חזקות אחרות שפסל מתוך כבוד לעבר שלו בריאל וביונייטד), ואם זאת ההחלטה של לעזוב את ריאל בכלל - למרות שיכל להמשיך לנפץ שיאים במועדון שבנוי כל-כולו בשבילו (ועשה לנו טובה גדולה שעזב כשעזב).
שוב, זה ברור שעל כל דבר כזה אפשר להתווכח ולתת סיבות אחרות, שיתאימו להסבר החלופי. אבל בסיכומו של דבר - אני חושב שניתן יהיה להסכים שלרונאלדו של אז היה הרבה יותר קלאס, גם אם באופן אישי לא התחברת לסגנון שלו (ואני אישית לא התחברתי).

ד. בפרט, היחס שלו כלפי יונייטד בכל השנה הזאת - גם של חיפוש הקבוצה, וגם הריאיון עכשיו - ולשים את טובתו האישית כ"כ מעל הקבוצה - לא היה קורה אז. שוב, על-אף הרצון שלו להיות תמיד הכוכב הראשי - פעם הוא גם ידע להפנים מה באמת חשוב בסוף. ואפשר לראות את זה לדוגמה בטירוף ובחגיגות שלו על הקווים בגמר של פורטוגל, למרות שכבר נפצע ומישהו אחר רשום על שער הניצחון ההיסטורי. ההתנהלות שלו בשנה האחרונה היא לגמרי של “שכולם מבחינתי יילכו לעזאזל”.

ה. וההוכחה הכי גדולה מבחינתי - מה שהחברים הקרובים אליו אומרים. נטען פה שאף-פעם לא באמת פרגן לחברים, אבל מצד שני זה ידוע שלאף-אחד אף-פעם לא הייתה מילה רעה להגיד עליו. אם עכשיו אפילו חברו הקרוב וויין רוני מבקר אותו על ההתנהלות שלו, אז אני חושב שזאת העדות הטובה ביותר לזה שהוא אכן השתנה.

והמשפט של אנדר מסכם נהדר בעיניי את סוף הקריירה של רונאלדו.

נ.ב. אני חושב שאפשר לשנות את הכותרת של הת’רד -
מ: ‘הילד חזר הביתה’
ל: ‘ילד, לך הביתה!’

7 לייקים

אני מוצא את עצמי פשוט מגן עליו. יש משהו דפוק בראש לספורטאי קצה האלו.

לברון ג’יימס עוד רודף אחרי שיא פנומנלי של שבירת הנקודות אבל איכשהו תמיד כשהוא משחק טוב עם שורה סטטיסטית נהדרת כל שאר הקבוצה על הפנים ולא בכדי, רוג’ר פדרר שהתעקש לשחק חצי מת חצי פצוע במקום לפרוש בשיא (‘שיא’ כלומר גיל 37 ולא גיל 41), טום בריידי שמשחק ב NFL בתור QB בגיל 45 והתגרש לא מזמן מג’יזל (לא יודע אם זה קשור לזה שהוא לא משחרר), בסופו של יום מדובר באנשים שכל כך שקועים במרדף אחרי ההצלחה ובהשקעה בזה שהם עושים טעויות ואפילו לא רואים את זה. מה שהביא אותם להצלחות הכל כך גדולות הוא מה שמוריד אותם בסוף על הברכיים.

בסיטואציות האלו אני מצטט תמיד אמרת חז"ל: “אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים”, בלי סביבה של יועצים טובים שיאירו להם את העיניים על הטעויות הם לא יצליחו לצאת מבית האסורים בו הם כלואים. לבד בכזו סיטואציה זו מתכונת לקריסה טוטאל.

2 לייקים

אל תשכחו מי דיווח על זה ראשון

5 לייקים

במסגרת האכלו לי שתו לי של כריסטיאנו

נכון, היו הרבה שינויים הקיץ ביונייטד, והמעמד של רונאלדו ירד משמעותית ביחס לעבר. ונכון, יונייטד לא באלופות, לא נאבקת על האליפות, ולפחות כרגע עדיין לא במקום שמוביל לצ’מפיונס.

אבל…מה הסיכוי שמה שהעיר את “המפלצת” (אוהדי רונאלדו - תנשמו. אני לא באמת קורא לו מפלצת), זה בכלל מה שקרה לו ולאשתו בקיץ? כלומר זו לא התנהגות רגילה של כריסטיאנו ביחס לעבר, כי זה לא אותו כריסטיאנו ביחס לעבר, בפן האישי ולאו דווקא המקצועי.

3 לייקים