הנה פייסבוק הקפיץ לי עמוד אוהדי ריאל שמפרגן למסי. תלמד, דור 
סתם, סתם. בואו נחזור להתרפק על ההישגים ולהתלונן על האופי של רונאלדו 
לייק 1
בשבועות האחרונות הפיד שלי בפייסבוק הופצץ ברילס של ‘בדיוק לפני 21 שנה’ עם הופעת הבכורה של כריסטיאנו ביונייטד. נכנס כמחליף, עשה מההגנה של בולטון קרקס מוחלט, סחט פנדל ושמט את הלסתות של כל הממלכה שמעולם לא ראתה שחקן עושה דברים כאלו.
אני זוכר טוב מאוד את השחקן הזה, עוד מהסרטונים המפוקסלים של המשחק מול ספורטינג באותו קיץ. אי אפשר היה להוריד ממנו את העיניים. אין מצב שהכדור הגיע אליו והוא עשה משהו ‘רגיל’ כמו פשוט למסור בנגיעה או שתיים. תמיד חיפש לטוס קדימה עם מהירות בלתי נתפסת, ולשבור ברכיים של כמה שיותר מגנים חסונים מולו עם קרוס אוברים של אלן אייברסון.
אבל לצד ההנאה האובייקטיבית מהמופע שרונאלדו העמיד על הקווים של יונייטד בשנתיים הראשונות, כאוהד לא רק חשבת אלא פשוט ידעת שהקרקס הזה לא יחזיק מעמד. אחרי שנתיים רונאלדו נראה כמו שחקן של היילייטס שלעולם לא ילמד להיות תכליתי. מעין ריקארדו קווארסמה, אולי מעט משודרג. הניגוד מול חיית הטרף רוד ואן ניסטלרוי היה בולט מדי.
למרבה המזל, היו שני אנשים שידעו טוב יותר. סר אלכס פרגוסון החליט לבעוט את ואן ניסטלרוי למדריד ולשים את כל הז’יטונים על רונאלדו ורוני. החלטה שבדיעבד נראית מובנת מאליה, אבל אם חוזרים 20 שנה אחורה - הוא העיף את החלוץ הכי טוב באירופה (יחד עם הנרי) בשביל פעלולן בן 20.
האדם השני שידע שרונאלדו יכול, חייב, להגיע להרבה יותר מסתם סרטוני לקט ביוטיוב המתפתח הוא כריסטיאנו רונאלדו. כשקיבל את המפתחות לעתיד המועדון הגדול באנגליה, הוא אמר לעצמו - די עם הטריקים, הגיע הזמן לשחק כדורגל. טוב, אולי נשאיר קצת טריקים. אחרת מי יזכור את אשלי קול?
הטרנספורמציה שכריסטיאנו רונאלדו עבר החל מעונת 2006/7 בלתי נתפסת. מ-eye candy למכונת שערים מושלמת - מרחוק, מקרוב, בריבאונד, בדריבל, בדחיקה, עם הראש, עם ימין, עם שמאל. בלי בידור לשם בידור, רק בידור לשם גולים. מה שיותר בלתי נתפס הוא שהשינוי של רונאלדו לא נעצר שם, והוא שיכלל את עצמו בכל עונה במשך כמעט עשור, דבר שאפשר לומר רק על שחקן אחר אחד.
קשה לי להאמין שמישהו האמין שהילד עם האקנה והשיער המחומצן ברישול, שמתעקש לעבור שוב שחקנים שכבר עבר פעמיים, יגיע ל-900 שערים בקריירה, אחרי שקיבע את מעמדו כשחקן הגדול בהיסטוריה של שניים משלושת המועדונים הגדולים בעולם. סעודיה או איטליה, גולים מול ליכטנשטיין או מול קרואטיה, זה לא משנה. להישגים של רונאלדו אין כוכביות, ולהתפתחות שלו כשחקן כדורגל אין תקדים.
למה היית חייב לעזוב ככה יא חרא קטן
17 לייקים