מחזור שלב הבתים שנפתח עם 0:1 קטן על אינטר בסאן סירו ותודה לרודריגו המחליף - הסתיים עם ניצחון ביתי 0:2 נגד הנראזורי. אשתקד ריאל הבטחה את ההעפלה רק במחזור האחרון עם 0:2 קריטי על גלדבאך והפעם לא היו שום דפיקות לב אלא רק השלמת המשימה. גם ההפסד המטלטל לשריף הקטנה בסנטיאגו ברנבאו לא הוציא את ריאל מהאיזון. על הדרך קרלו בעט לעזאזל את שחטאר דונייצק שעשתה כאב ראש רציני לזינדין זידאן אשתקד.
ביום שני הקרוב ריאל מדריד תהיה עדיין תחת השפעת הדרבי הגדול של מדריד, בתקווה שקרלו אנצ’לוטי יחגוג את שבירת ‘הקללה’ הפרטית שלו. בכל מקרה, בשעה 13:00 הפוקוס יעבור שוב מהליגה לליגת האלופות כשריאל תגלה את יריבתה בשלב שמינית הגמר. זה לא סוד שהשער שספגה צ’לסי ברגע האחרון נגד זניט סנטפטרסבורג שהוריד אותה למקום השני בבית וכן העובדה שויאריאל היא הנציגה האחרונה שהעפילה, ולא אטאלנטה - הפכו את ההגרלה לקשה שבעתיים על אף שריאל סיימה בראשות הטבלה, בדיוק כפי שקרה בשנתיים של אנצ’לוטי בפרק א’. שער החוץ השנה בוטל אבל אין כמו לארח את הגומלין, המשחק שני, במקדש. כמובן שהחוקים ידועים - ריאל לא יכולה לקבל קבוצה מספרד, לא את אינטר ששיחקה איתה באותו הבית וכמובן רק קבוצות שסיימו במקום השני.
הנה האחוזים המדויקים:
הסבירות הגבוהה ביותר היא לפגוש את צ’לסי אלופת אירופה שהדיחה אותנו בחצי הגמר אשתקד, וזה לא היה כוחות - 32.315%. האופציה השנייה הכי סבירה היא פריז סן ז’רמן יריבתנו ב-2017/18, כבר אז היה לה את קיליאן אמבפה אך בצד שלנו היו כריסטיאנו רונאלדו ואחרים - 19.389%. מה דעתכם על תסריט בו פלורנטינו עולה ל-0:1 מול נאסר אל חלאיפי ושולח אותו ואת סרחיו ראמוס הביתה? אתם מבינים היטב. למעלה מ-50% סיכוי להגרלת על, בומבה של משחק שבקלות יכל להיות הגמר. אפשרות נוספת היא לפגוש את רד בול זלצבורג - 16.252%. הסיכוי לפגוש את הפורטוגליות החביבות (דווקא פפה הודח) עומד על 16.022%, הן ספורטינג ליסבון והן בנפיקה ליסבון.
המשחק הראשון ייערך ב-15 או ה-16 בפברואר או שבוע לאחר מכן (22.2 ו-23.2) והגומלין בתחילת מרץ – בשמונה או התשעה במרץ או ה-15.3-16.3. וכמובן לסיום: Hala Madrid. #AporLa14!
ואלה שמות:
צ’לסי
מאמן שמגיע לקבוצה חדשה בחודש ינואר ומסיים כאלוף אירופה. טוב, נו, זה נשמע לכם מוכר. טוכל אמנם השיג את הכרטיס לליגת האלופות רק במחזור האחרון אך הפך את צ’לסי למפלצת. דילגה על אתלטיקו, דילגה עלינו, דילגה על פפ גווארדיולה. העונה, לצד התקווה לקבל יותר ממספר שחקני התקפה שישנם ולא ממש תרמו כמו קאי האברץ (על אף השער ששווה זהב נגד מנצ’סטר סיטי) וטימו ורנר (די מסורבל) - הגיע ‘9’ ענק כמו רומלו לוקאקו שלאחרונה שב מפציעה ובינתיים יש לו חמישה שערים העונה. צ’לסי כבר הפגינה את כוחה עם 0:4 עצום על יובנטוס בשלב הבתים בלי מאמץ בכלל אלא שעשתה שטויות במחזור הסיום ברוסיה, ספגה שלישייה בצורה מאוד לא אופיינית. בליגה היא נכנעה לווסטהאם 3:2 ואיבדה את המקום הראשון (מדורגת שלישית) כך שיש סדקים גם במערך שלושת הבלמים. תוכלו להתרשם מאננטוניו רודיגר שמקושר אלינו ואת טיאגו סילבה נהדר גם בגילו המופלג. בגדול זו קבוצה רב גונית מאוד, פורחת בשיטת שלושת הבלמים ובאמת יודעת לשחק במערך הזה בניגוד להרבה קבוצות, וכמובן פיזית ומהירה שעשתה לנו את המוות והייתה שתי דרגות מעלינו בעונה שעברה - אנגולו קאנטה, מייסון מאונט וכן הלאה. ריס גיימס בעונה גדולה כבש חמישה שערים אף הוא. המועמד לבלון ד’אור, ז’ורז’יניו, נמצא בכושר הטוב בחייו ואלוף אירופה גם עם איטליה.
למה כן: יש לנו חשבון לסגור איתם, אלא מה, גם בשביל המיסטר זידאן. ריאל מדריד לא מפחדת מאף אחת (דמיינו את רונסרו בטירוף)
למה לא: על אף הדם הצעיר של קמאבינגה או פדה אם ישחק - ריאל עדיין נחותה במהירות ובפיזיות וזה מוקש אמיתי.
הסטטיסטיקה אומרת: ריאל מעולם לא ניצחה את הבלוז. ועד העונה שעברה הן לא נפגשו בליגת האלופות מעולם, אלא בגמר גביע המחזיקות ובסופר קאפ האירופי. שתי תוצאות תיקו ושלושה הפסדים.
פריס סן ז’רמן
מוליכה את הליגה הצרפתית במיליון נקודות הפרש. סתם, כלומר זה נכון (פער של 11) ופוצ’טינו לא יפספס את הכתר המקומי בניגוד לאשתקד אבל לא בשביל זה התכנסנו. המאמן ‘שרד’, כך נראה, את גל השמועות והביקורות ובצרפת חולמים על גביע אירופה ראשון אחרי שהתקרבנו בשנתיים האחרונות. שלישיית החוד האימתנית היא עדיין רק בגדר הבטחה וכבר ראינו עד כמה היה לפ.ס.ז’ קשה להוות יריב למנצ’סטר סיטי לדוגמא (ב-2:1 באיתיחאד) והיא סיימה רק במקום השני בשלב הבתים. כבר במחזור הפתיחה היא סיימה רק ב-1:1 חלש נגד ברוז’ איתה סגרה חשבון במחזור הסיום. ניימאר כבר פצוע והאמת שבדרך כלל הוא נוטה להיעלם בפברואר, מסי שקטף את הבלון ד’אור משתלב לאט-לאט והמוציא לפועל הוא אחד בשם קיליאן אמבפה, השחקן ששכח מהיורו הנוראי שלו ובברנבאו כבר סופרים את הדקות עד שיינחת - 11 שערים ו-14 בישולים בכל המסגרות העונה ולאחרונה הגיע ל-30 שערים בצ’מפיונס. קבוצה עם אינסוף כישרון וכמובן גם אנחל די מאריה, אבל מאוד לא מאוזנת. דונארומה ו-ווינאלדום שהגיעו בקול תרועה רמה - נדחקו הצידה והקפטן לשעבר סרחיו ראמוס שמעניין אם יהיה כשיר עד אז, רשם רק הופעה אחת. “תביאו את פ.ס.ז’”, צעק רונסרו. גם אתם רוצים?
למה כן: כמו הגלאקטיקוס של פעם, זו קבוצה לא מאוזנת; חתיכת משחק; חץ בעין של אל חלאיפי ופלורנטינו מחייך
למה לא: “ביום שזה יתחבר” - אז כן, קשה לעצור את המפלצות מקדימה. ולי יהיה קשה לפגוש את ראמוס.
הסטטיסטיקה אומרת: מפגש אחרון בנוקאאוט זכור לטובה – ב-2018 עם ניצחון כפול בשמינית הגמר. בסה"כ – ארבעה ניצחונות מול שלושה הפסדים בעשרה משחקים.
רד בול זלצבורג
האימפריה האוסטרית שזכתה באליפות בכל שמונה העונות האחרונות נמצאת בדרך הבטוחה לעוד אחת כזו כשהיא בודדה לבדה בפסגה בפער של 12 נקודות מהמקום השני (הפסד בודד ב-17 מחזורים בליגה המקומית) אלא שגולת הכותרת היא הכרטיס לשמינית הגמר כמובן באותו בית משוגע שכלל גם את ליל, סביליה ו-וולפסבורג. אף אחד לא ישכח את השער של הקשר/חלוץ אוקפור שהכניע את סביליה בדקה ה-50 מחזור הסיום ונתן את האות לחגיגות גדולות (0:1). למעשה האוסטרים, שהיו פעם נחנקים נגד הישראליות במוקדמת (תשאלו את מכבי חיפה והפועל תל אביב) הצליחו לעשות השנה מה שלא עבד אפילו לא עם ארלינג הולאנד הגדול. והיורש של הולאנד, וכנראה שהקבוצה לא תהנה ממנו לעוד הרבה זמן - הוא היהלום בן ה-19, קארים אדיימי שכבש העונה כבר 15 שערים ומועמד להצטרף לברצלונה, כך אומרים. אין ספק שהמאמן הצעיר מתיאס יאייסלה, בסה"כ בן 33, עושה פלאים בעונת הבכורה שלו על הקווים בקבוצה.
למה כאן: כדאי להתרשם מקרוב מהיורש של הולאנד, אם הנורבגי לא יגיע לברנבאו.
למה לא: אולי כי זה משעמם, מרגיש קצת כמו ליגה אירופית וכדי למנוע שאננות מוגזמת?
הסטטיסטיקה מספרת: שאין מה לספר. הקבוצות מעולם לא נפגשו במסגרת רשמית אלא במשחק ידידות ב-2019.
ספורטינג ליסבון
אלופת פורטוגל הגאה שהחזירה את הכתר המקומי אשתקד אחרי כמעט 20 שנה (האליפות הקודמת שלה הייתה ב-2001/02, לפני שכריסטיאנו רונאלדו שיחק בקבוצה הבוגרת) פתחה את המפעל עם שני הפסדים ברציפות בשלב הבתים אך הגיבה עם שלושה ניצחונות בהם כבשה שלושה שערים כולל 1:3 ביתי נהדר על בורוסיה דורטמונד והשאירה אותה מאחור. היא חוזרת לשלב החגיגי לראשונה מאז עונת 2008/09 אז זה הסתיים בחוויה לא נעימה נגד באיירן מינכן. בליגה המקומית היא עדיין ללא הפסד ובשוויון נקודות עם פפה ופורטו שמוליכים את הטבלה. פדרו גונסלבש בן ה-23 ממשיך לתת את הטון ואחרי 23 שערים בכל המסגרות אשתקד - יש לו כבר 11 העונה על אף שנעדר במשך כחודש, ארבעה מהם בשלב הבתים. בקרוב ל-80 משחקים על הקווים, המאמן רובן אמורים נכנע רק שמונה פעמים.
למה כן: כי זה קשור לכריסטיאנו רונאלדו
למה לא: הגרלה קצת משעממת לא ככה?
הסטטיסטיקה אומרת: שישה משחקים בלבד לאורך ההיסטוריה, מאזן 4-1-1 לריאל. הדחנו את ספורטינג בגביע אופ"א ב-1994-95. בשלב הבתים ב-2017 ריאל ניצחה פעמיים 1:2
בנפיקה ליסבון
כשבתוספת הזמן בקאמפ נואו ספרוביץ’ החמיץ כמעט מול שער ריק נגד ברצלונה, מבטו המיוסר של ז’ורז’ה ז’זוש (קדנצייה שנייה שלו בקבוצה) חזר ובגדול. המאמן אמר: “מעולם לא ראיתי החמצה כזו בכדורגל” והפורטוגלים, שהביסו את בארסה 0:3 במשחק בפורטוגל - חששו לפשל במחזור הסיום. הם נזכרו בסיום הטראגי של 12/13 אז הקבוצה הפסידה בגמר הגביע, נכנעה לפורטו במשחק העונה וסיימה במקום השני בליגה ובגמר הליגה האירופית ספגה 2:1 מצ’לסי בתוספת הזמן. בכל מקרה, בנפיקה הכריעה די מהר את דינמו קייב במחזור הסיום עם שערים של ירמצ’וק וגילברטו, וכל זה ימים ספורים אחרי שפורטו הייתה גדולה עליהם במשחק הצמרת הביתי בליגה (הפסד 3:1). שיאנית האליפויות בפורטוגל חולמת על הכתר המקומי עדיין אך לא פחות על שלב רבע הגמר בו לא ביקרה מאז עונת 2015/16. בברנבאו זוכרים את בנפיקה כמובן כקבוצה הראשונה שהנחילה לריאל הפסד בגמר גביע אירופה (1961/62). דרווין נונייס (11 שערים העונה, אחד בכל מאה דקות) שהבקיע צמד ב-0:3 הקל על ברצלונה בתחילת שלב הבתים ורפא סילבה (תשעה) הם המוציאים העיקריים לפועל. גם את ספרוביץ’, ניקלאס אוטאמנדי וז’ואאו מריו ניתן למצוא בסגל.
למה כן: ריאל מדריד לא מפסידה בגמרים. זה לא הגיוני. נקמה אחרי 60 שנה. בשביל די סטפאנו ודון ברנבאו.
למה לא: חוק ההתיישנות
הסטטיסטיקה אומרת: שלושה מפגשים טראגיים בעבר. הפסד 5:3 בגמר ב-1962 והדחה ברבע הגמר כעבור שנתיים כשניצחון 1:2 בברנבאו לא הספיק.
