לבנדובסקי וקבאני לא דומים ביכולות ובתפקוד, לבנדובסקי חלוץ רחבה קלאסי וקבאני הרבה יותר דינאמי, טוב עם הפנים לשער ושיחק מספר שנים באגף לצד חלוץ מרכזי ממנו (לא באהבה גדולה אבל עשה זאת היטב).
גב, אם להמשיך את קו המחשבה שלך אז למה לעצור באמבפה? הוא כבר בן 19, ויניסיוס ורודריגו נקנו בגיל 17 והם יוכלו לשחק אפילו יותר שנים ממנו! אני מתמחר את ההבדל ב76.2 מיליון יורו. יחסוך לנו כסף לטווח הארוך וכמובן שלנו האוהדים יותר קל להתחבר לשחקן שהרבה זמן מככב אצלינו.
זה בסדר גמור לקנות שחקנים בני 30. הם יוכלו לשחק פחות שנים במועדון ולכן הם גם עולים פחות.
הכל אפשר להקצין.
אבל הרעיון הוא שאני מדבר על שחקו מוכח.
אם הייתה איזושהי הבטחה שויניסיוס יהיה טוב כמו אמבפה אני הייתי שם עליו כל מה שצריך אם הוא לא היה אצלינו.
קבאני או לבנדובסקי יעלו סביבות ה50 מיליון+ ואולי אפילו יתקרבו ל100. על קיין שבן 25 (צעיר מהם ב6 שנים) דובר על סביבות ה200. כן זה הבדל של איזור ה100 מיליון ו6 שנים יותר (8 שנים לעומת שנתיים אם החלטנו שגיל 33 הוא גיל הפרישה).
לצורך העניין בפרק זמן שקיין שעולה 200 מיליון היה יכול לשחק אצלינו נצטרך לקנות 4 פעמים את קאבני ולבנדובסקי. בהנחה שהמשכורות דומות, האם הם יעלו פחות מפי 4 מקיין?
וזה בהנחה ששחקן בן 31-33 ישמור על היכולות שהיו לו בגיל 27 (מה שכבר נוכחנו שאפילו אצל גדול האתלטים לא נכון).
זה מה שאני בא להגיד.
על אמבפה המצב הוא שהוא גם יוכל להמכר בסכום מטורף בניגוד לרוב הכוכבים
לא עקבתי אחרי כל המספרים, אבל אסכם את הטענות שלך עבורך:
הרצוי - שחקן איכותי, מוכח וצעיר.
המצוי - פשרה באחד או יותר מהפרמטרים + אילוץ שאמנם לא קיים בעולם השמאות שלך, אבל קיים מאוד במציאות: לא כל שחקן בעולם זמין לרכישה עבור ריאל מדריד.
אנחנו עוסקים במצוי, ממליץ לך גם להשתדל למען דיון פורה. אמבפה לא אופציה. קיין לא אופציה. אין אף אחד בעולם שחושב שעדיף לקנות את קבאני לפני אמבפה, אף אחד אפילו לא התחבט בשאלה הזאת מעולם חוץ ממך. לכל הפחות תכתוב את הדברים תחת הנחה שהדבר אפשרי ואל תזרוק מספרים כאילו שחקני כדורגל הם כמו קילו תפוח אדמה.
אם יורשה לי להסיט לרגע את הדיון האקטוארי שהתפתח כאן: את מי מהם הייתם מעדיפים?
לדעתי לבנדובסקי בשיאו שחקן טוב יותר, אבל קבאני יותר מגוון ולכן יתכן שפחות יגביל את המשחק הקבוצתי.
מצד שני, לבנדובסקי טוב בתור מחליף על המשבצת של רונאלדו
לבנדובסקי ללא ספק. דבר ראשון צריך לבדוק האם קבאני לא תופס מקום של זר. חוץ מזה היכולת שלו לשחק באגף מפנה מקום לבנזמה, לא שחקן שאתה מקווה שיראה יותר מדי דשא. לבנדובסקי גם דורש לעזוב ועם הגיל שלו וההיסטוריה שלו בבאירן זה אולי יתרום למחיר נמוך משמעותית, בטח מול קבוצה שיש לה מדינה מאחוריה והסיבה היחידה לצורך בכסף היא הפייר פליי הפיננסי.
בנוגע להזאר. אין שום היגיון להביא אותו בסכומים שצ’לסי דורשים, עונה הבאה אם הם שוב לא יעפילו לליגת האלופות [ולפי החוסר חיזוק שלהם נראה שזה אכן הכיוון] בנוסף לשנה אחרונה בחוזה נוכל להביא אותו בפחות מחצי מהסכום הנוכחי שהם דורשים עליו.
אני הולך על קבאני פשוט כי אני חושב שמדובר בחלוץ טוב יותר, מה גם שלבאנדובסקי נראה כבר אחרי השיא.
את הזאר לא הייתי מביא במחיר הזה פשוט כי הוא לא מה שאנחנו צריכים. כן, הוא שדרוג לעומת איסקו/אסנסיו (כרגע) ובייל (רק בגלל הפציעות), אבל בשורה התחתונה בעמדה הזו יש לנו כבר שחקנים טובים. מה שאנחנו צריכים זה חלוץ על. הזאר זה לא הפיתרון, זה סתם גלולה להשכחת הכאב של עזיבת רונאלדו.
אני חושב שקאבני מפאריס הרבה יותר ריאלי, בעוד לגבי לבאנדובסקי אני רואה את באיירן עושה שריר. האם מביאים אותו במאה מיליון יורו זו גם שאלה טובה. בעונה שעברה אמנם היו כמה משחקים כמו ההפסד לויאריאל לברנבאו או לאס-פלמאס(3:0 ועדיין) - עם 28 בעיטות לשער ומשחקים בהם באמת יצרנו מצבי הבקעה. אבל בהרבה משחקים היו לנו בעיות של יצירת מצבים. מזיזים את הכדור למגנים והם מרימים ומקווים לטוב, וזה לא מספיק טוב עבורינו. עכשיו עזבו נניח את הדרבי כי תמיד קשה. אני מדבר ה-0:0 בבילבאו, על ג’ירונה שכבר הובלנו נגדה ועוד ועוד ועוד. האזרד יכול לתרום בעניין ללא ספק. מעבר לכך, התקרה שלו גבוהה יותר, שוב, דיברנו על צ’לסי. ואם המדד הוא הצ’מפיונס אז גם לבאנדובסקי לא בדיוק מככב במשחקים הקשים חוץ מהרביעייה נגדינו. אפילו לבנזמה יש יותר שערים חשובים ממנו לדעתי בשלבים המאוחרים.
תשעה או עשרה, האמת שאני מודה וחשבתי שהמספר יהיה קצת פחות נורא. מצד שני, שוב, אני חושב שהאזרד יכול לשפר את יכולת יצירת המצבים שלנו ולהיות הטוב בקבוצה בפן הזה, אולי חוץ ממרסלו. אסנסיו לא ממש כזה, איסקו לא יציב, גארת’ בייל - זה נתון לויכוח והיו לנו בעיות רבות בעונה שעברה. אני חושב שהקיץ אין לנו ברירה וגם אם המחיר גבוה - צריכים לצרף אותו. לגבי לבאנדובסקי - מאלה שטוחנים את שלב הבתים בצ’מפיונס ואחר-כך קצת בעייה, בעיקר בשנתיים האחרונות. במצב הנוכחי בכל-מקרה אין ויכוח. אם כריסטיאנו היה נשאר - מבחינתי לפחות לא היה צורך.
כולנו מודעים לעובדה שלהזאר היו עונות פחות טובות ובעיות יציבות. השאלה היא האם בגיל 27 הבעיות הללו מאחוריו או שעדיין הוא נעלם. ימים יגידו בין אם הוא יצטרף אלינו ובין אם לאו.
בנוגע לסטטיסטיקות הכיבושים, צריך לזכור שהוא לא בהכרח סקורר אלא שחקן שגם יוצר מצבים. בנוסף, היו עונות שצ’לסי כלל לא השתתפה בליגת האלופות, ועונות אחרות שהם כלל לא צלחו את שלב הבתים. בנוסף לכך שהוא תמיד היה הבורג המרכזי בהתקפת צ’לסי, ולא תמיד היו לו שחקנים ברמה הכי גבוהה לשתף איתם פעולה.
למרות כל זאת אני לא חושב שצריך להביא אותו. אני מאמין שאנחנו הולכים לקראת תהליך הכרחי של חילופי דורות ואין מה לעשות עם זה. העזיבה של כריסטיאנו מסמלת את זה, וטוב שזה קורה באיטיות ועדיין יש לנו את מרסלו, מודריץ’ ואחרים שמאטים את התהליך הזה. אני חושב שאין לנו יותר מדיי ברירות חוץ מלהוריד את הראש, ולחכות שפרוייקט הצעירים יפרוץ.
אנחנו אמנם לא נקח את ליגת האלופות בעונה הבאה, ברצלונה תשאר אלופה וכנראה גם אתלטיקו תהיה טובה מאיתנו. אבל זהו טבעו של הליך חילוף דורות ונצטרך לבלוע את זה.
ברצלונה מצליחה לקחת אליפויות תוך כדי חילוף הדורות. שזה לא יהיה התירוץ שלנו.
ברצלונה בשנים האחרונות איבדה את הקישור שלה שנבנה על צ’אבי ואינייסטה, את הבלם המוביל והמגן הימני. זה חילוף דורות.
ריאל מלבד מכירת רונאלדו לא מחליפה שום דור אולי אם נחשיב את מכירת אלונסו אבל גם אז זה מתגמד לעומת חילוף הדורות אותו ברצלונה עוברת וממשיכה לקחת אליפויות בסיטונאות.
אם אנחנו ככה מוותרים על תחרותיות בגלל מכירה אחת מה נעשה כשהדור של ראמוס, מרסלו, ומודריץ יעזבו? מה שבטח יקרה יחד עם בנזמה (שנכון שלא יהיה אבידה אך מדובר בעוד רכש שנצטרך לבצע).
מעניין אותי לדעת מה יהיה טוב יותר עונה הבאה? מה כל כך טוב בדחיה של הכוונות שלנו בעונה?
אף אחד לא החליט לוותר או לדחות משהו לשנה הבאה. המציאות מכתיבה את זה.
בארסה רצתה את וראטי וקנתה את פאוליניו. אלה החיים.
אין ספק שאפשר להתווכח על ההחלטות של ריאל מדריד להשאר עם שחקנים מסויימים, בנזמה למשל, אבל זאת בחירה מקצועית שנעשית כל שנה כבר עשר שנים. במועדון לא מרגישים שמתפשרים עליו ולא רוצים להחליף אותו.
עם הרכישות האחרונות זה נראה לי שהם יתגברו על זה. הם מביאים מחליפים ולא פוחדים לשלם הרבה.
כמעט הביאו את גריזמן גם.
ומסי משמעותי הרבה מרונאלדו בואו נגיד את האמת.
מצבים כאלה קורים בכדורגל, החוכמה היא להתגבר עליהם. רכישות של מלקום, דמבלה, קוטיניו וניסיון של גרייזמן (היו מוכנים והשחקן ביטל ברגע האחרון) זו הדרך להתגבר על זה.
הכתובת הייתה על הקיר, זה לא פתאומי וכל שנה אנחנו דוחים את רכישת החלוץ. כל שנה אנחנו אומרים שאי אפשר לדחות עוד ואז דוחים עוד
אתה סותר את עצמך. מצד אחד ״ברצלונה מצליחה לקחת אליפויות תוך כדי חילוף הדורות. שזה לא יהיה התירוץ שלנו״, מצד שני ״ומסי משמעותי הרבה מרונאלדו בואו נגיד את האמת״.
לכל מי שרואה אותם ברור שמסי הוא הסיבה העיקרית. ובוא לא נזלזל בסוארס, אלבה ובוסקטס, כן?
החכמה היא לא להיות חכם בדיעבד, כי לפני שנה בארסה איבדה את ניימאר, לא הצליחה להביא לו שום מחליף ולכולם היה ברור שהם צועדים לעבר כישלון גדול. הם לא התגברו על זה עם חכמה אלא עם מסי. היום הם תקועים עם דמבלה וטריליון היורו שהוא עלה, וזה בדיוק הרכש שריאל מדריד מנסה להימנע ממנו כעת. עדיפים הבינוניים שלנו על בינוניים יקרים מבחוץ.
זה נחמד שבארסה היו מוכנים לשלם על גריזמן, גם ריאל מדריד שמה 180 מיליון על השולחן עוד בעונה שעברה כדי להביא את אמבפה. שני המועדונים הבינו שבחיים יש רצוי ויש מצוי, אתה עדיין לא הבנת אבל אני אמשיך לכתוב לך את זה בכל הודעה. גריזמן הוא דוגמה נהדרת לטיעון שלי, לא לשלך.
אמבפה בחר שלא להגיע בגלל שכר. זה אומר במילים אחרות שלא היינו מוכנים לשלם מספיק.
יש רצוי ויש מצוי, להגיד בסוף הקיץ שאין מצוי זה כי פספסנו את הרצוי.
על חילופי דורות אפשר וצריך להתגבר בלי לצאת מהתחרות.
נניח שהיינו צריכים להבטיח לו עוד 10 מ׳ נטו בעונה. מה אתה מציע השנה?
אין שום קשר לחילופי דורות, יש קשר לשחקן שהוא ביי פאר הטוב ביותר שראינו חוץ מערן לוי ועוז צבאג - וראינו את זידאן, רונאלדו, רונאלדו ועוד. איך אפשר להתעלם מנוכחות של דבר כזה, שהוא חריג בכל קנה מידה?
גריזמן: תחשוב מנקודת מבטו שלו. הציעו לו משכורת מעולה בבארסה ואפשרות לשחק ליד אותו שחקן שהוא הטוב בעולם. הוא סרב. במקום זה אתה מציע לו ׳בגידה׳ בחברים שלו (שהיא כנראה אחת הסיבות לסירובו לעבור לבארסה) ומעבר ליריבה העירונית. למה אתה יותר אטרקטיבי? למה שמבאפה יעדיף את ריאל ולא את פריז?
בלי כותרות של חילופי דורות - בוא נדבר בשמות קונקרטיים