זה שאנחנו רואים את הבעיות לא אומר שהכל תלוי בנו. כקבוצה ששואפת להיות הקבוצה הטובה בעולם, ולא רק אחת מבין הטובות, אין הרבה שחקנים שיכולים להגיע ולשדרג אותנו ואנחנו מוגבלים לפי מצב השוק.
ניסו להביא את אמבפה אבל הוא דפק ברז. הלאנד אמר אינספור פעמים שהוא העדיף להגיע לסיטי, למרות שאוהדי ריאל ממש מנסים להתעלם מזה. היה ניסיון עם יוביץ’ שהראה יכולת גבוהה בגרמניה אבל נכשל אצלינו, מעבר לכך אין באמת חלוץ זמין בשוק שיוכל לסגור לנו את העמדה לשנים קדימה.
גם בעמדת המגנים אנחנו מוגבלים, אין באמת שחקנים מספיק טובים שזמינים בשוק. מי שנחשבים המגנים הימניים הטובים בעולם היום לא מספיק טובים או פציעים, כך שאפילו שחקנים לא זמינים לרכישה אפילו לא קיימים. בעמדת המגן השמאלי מדווח שריאל רוצה את דייויס אבל באיירן לא תשחרר אותו, והשני שיכול להיות אופציה זה נונו מנדש אבל לך תתעסק שוב עם פסז.
אנחנו צריכים לזכור שאחרי הכל אנחנו צריכים לחיות עם השחקנים האלה. אם נקנה שחקנים בינוניים הם יתפסו לנו מקום בסגל, ואחר כך גם כשתפול האופציה להביא שחקן כזה העמדה אצלינו כבר תהיה סגורה. זו הסיבה שלא הביאו את ולאחוביץ’ במספר הזדמנויות, את פדרו פורו או אחרים שיכלו לשדרג אותנו, אבל לא לרמה המתבקשת בריאל מדריד.
בוא נראה, לסיטי זה לקח 15 שנה, לפסז זה לוקח משהו כמו 8 שנים ועדיין בבנייה, לליברפול זה לקח איזה עשור בערך, יונייטד כבר עשור לא רלוונטית ומנסה לאסוף את עצמה, יובה מאז הגמר מולנו מנסה לבנות פרויקט וזה נראה כמו הפרצוף שלי ביום רע, ושלא לדבר על המילאנזיות.
אז כן, לבנות פרויקט לוקח זמן. לא עונה, לא שתיים ואפילו לא חמש.
גם לפרויקט השני של פלורנטינו, לקח 5 שנים בין הרכישה של אלונסו רונאלדו בנזמה וקאקה עד שלקחנו צ’מפיונס.
מה האלטרנטיבה? לקנות את פראן טורס ואחרי שנה וחצי לחלום למכור אותו? להביא את אובמיאנג ואחרי חצי שנה למכור אותו כדי להביא חלוץ בן 35 שיתן שתי עונות גדולות ואז הלך הכסף? להביא את גונדוהן מסי ואיניגו מרטינז כדי שיתנו עוד אליפות אחת ואז לחזור בדיוק לאותו הבור? לאיפה הפרויקט הזה הביא אותם? לאיפה הלך כל הכסף שצ’לסי שרפה בינואר? מה יצא מזה?
אנחנו כיום במצב יותר טוב מכל קבוצה בעולם, למעט באיירן וכמובן סיטי, כשאנחנו כרגע נמצאים בתחתית הגלגל, בין תקופה מפוארת בהיסטוריה של המועדון למצב של חילופי דורות עם שחקנים צעירים מבריקים ללא כל ספק שגם היום מובילים את הקבוצה להישגים.
אנחנו רואים איך קמא, מיליטאו, ויני, פדה ואפילו רודריגו הופכים אט אט למנהיגים של הקבוצה הזאת, ולא קשה להבין לאיפה הפרויקט הזה הולך. עד שזה יקרה והפרויקט יושלם עם שחקנים נוספים אנחנו נצטרך סבלנות ולהפנים שזה לא קורה בן רגע. גם לא כמה רגעים.
ובכלל, תהליך הבניה הזה כל כך חלק שאנחנו עדיין נלחמים על כל התארים, בניגוד למועדוני העל האחרים שנעלמו כליל מהבמה המרכזית. בעונה שעברה לקחנו דאבל, העונה חטפנו מכה רצינית עם המונדיאל שלאחריו השחקנים שלנו חזרו כבויים (פדה וטשואמני הכי בולטים). נדפק לנו המירוץ לאליפות אחריו, וגם ההפסד לסיטי שנמצאת באמת בשיאה נתן נופך מאוד עצוב לעונה הזאת. למרות ה"צרות" באמת שאנחנו בסדר גמור בראיה כוללת, ואין לי ספק שאם נתמיד בדרך שלנו זה ימשיך לעבוד כמו שזה עבד עד היום.
את הפירות אנחנו נראה בעוד שנתיים או שלוש, כשהתלכיד יושלם, שחקנים שרצים ביחד כבר מספר שנים, שחקנים שלא התפשרו עליהם ופיתחו את השרירים המנטליים להתמודד על הלחץ הכבד שנקרא ריאל מדריד, וכמובן גם שהשחקנים האלה יגיעו לשיאם. בנזמה קרוס קרבחאל ומודריץ’ כבר לא יהיו פה, אבל יהיו שחקנים שאנחנו נוכל לסמוך עליהם בעיניים עצומות. צריך רק סבלנות ולנשוך את השפתיים.