לא מאשים אף אחד מהם.
זה עד כדי כך פשוט - בלי סנטימנטים, יש רגעים של קבוצה שפשוט צריך לנקות, להשמיד לחרב את כל מה שהיה לפני.
לפעמים גם בלי רגש ובלי מחשבה.
קאסמירו וקרוס לא היו ממצטייני העונה זה ברור, להם זוכרים חסד נעורים ומעמדם ככוכבי על נתן להם עוד אוויר לנשימה,
אני דיברתי על הקונספציה, כל אסופת השחקנים הספרדית הזאת, ה’פרוייקט הספרדי’ בניצוחו של לופטגי לא הוכיח את עצמו, זה לא ריאל מדריד. תאהב את זה או תשנא את זה, ריאל מדריד צריכה שמות, כוכבים, גם על הספסל,
זה הוכיח את עצמו בעידן ה’פאבונס’ ועכשיו בעידן ה’סבאיוס יורנטה ושות’ נוכחנו לדעת שזה לא זה.
השחקנים האלה ברי החלפה, שחקני על, מצויניים בתפקידם (סבאיוס מוכיח את זה שוב הקיץ) אבל לא מתאימים לריאל מדריד,
הם יהיו הראשונים לקבל את הריקושטים מהעונה הזוועתית האחרונה, אחריהם יגיע תורם של הוותיקים, שהם האשמים האמייתיים.
אגב,
מרוב שזה מובן לי מאליו לא ציינתי, אך אציין כעת -
ספציפית לגבי מרכוס יורנטה, אותו הייתי משאיר, ועוד איך.
הכישרון שלו, ובעיקר הרצון ותחושת השייכות שלו היו חביבים עליי מאוד,
אבל, וזה אבל חשוב, אחרי עונה (או שתיים) כמו שחווינו יש תחושה חזקה מאוד של בינוניות, של צורך לניקיון, להברקה מחדש, והפעולות הללו לעיתים יוצרות גם נפגעים שלא בהכרח שייכים, אלא ‘הלכו עם הזרם’, במקרה הזה יורנטה נכנס חזק לקבוצה הזאת, אותו כן הייתי משאיר, אבל, וזה אבל חשוב עוד יותר, העובדה שהוא הראשון להימכר רשמית בoperacion salida הממשמש ובא - מעידה על כמה כישרוני ואיכותי הוא, ועוד לאיזה קבוצה, ואיזה מאמן.
מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם, ובטוח שהוא יתאבד גם עבור ריאל מדריד בקאמפ נואו.
אתה טוען שכל הצלחה בכדורגל היא תוצאה של תכנון לטווח ארוך?
כן. ההצלחה היחידה שלא לטווח ארוך היא הצלחה רגעית. מנגד, אפשר לבנות פרוייקטים לא הכי מוכשרים אבל מאוד מוצלחים בעזרת תכנון לטווח ארוך ההסתמכות על צעירים פוטנציאליים. אתלטיקו, דורטמונד של תחילת-אמצע העשור וליברפול הם דוגמאות לכך. גם יובה אם תרצה. נאפולי.
לטווח ארוך אגב, אני קורא שתי עונות והלאה. לא צריך לרוץ עשור ביחד כדי לשחק כדורגל טוב, אבל עם זאת גם אי אפשר להחליף חצי קבוצה ולצפות שהם ישחקו כדורגל טוב ביחד מיד.
כל הקבוצות שציינת הן הרבה פחות מצליחות מריאל מדריד, בכמה סדרי גודל, בכל טווח זמן שתרצה למעט העונה האחרונה.
הצלחות ישנן כשמחזיקים בשחקנים הטובים ביותר בעולם. להחזיק בכריסטיאנו רונאלדו, למשל. לא לתכנן איך יום אחד אולי תהפוך את ויניסיוס לכוכב ואת מרכוס יורנטה באמצע הקריירה לצ’אבי אלונסו. בפועל עושים שילוב של שתי הגישות כי אי אפשר לקנות את כולם וקבוצה היא לא רק 11 שחקנים.
לגבי תחילת הדיון, ז’ואאו פליקס לא משחק בתפקיד של הזאר. הוא חלוץ שני ב4-4-2, עמדה שלא הייתה לנו עד היום.
מנגד הן לא פחות מצליחות מריאל מדריד של תחילת הפרוייקט, זו שהיה לה את רונאלדו קאקה אלונסו ועוד שלל כוכבים ועדיין עפה בשמינית הגמר מול ליון וחטפה בראש מבארסה כאילו היתה ויאדוליד.
ריאל מדריד הצליחה בעזרת הרבה מאוד שחקנים שלא הגיעו ככוכבים ועדיין היו חלק מהשלד הבסיסי של הקבוצה.
כמובן שכוכבים שמשחקים ביחד הרבה זמן יגיעו ליותר הצלחות. הדיון הוא האם אפשר ליצור קבוצת כדורגל שתשחק כדורגל טוב כבר מהעונה הראשונה שלה.
בודאי שהן פחות מצליחות. ריאל מדריד עשתה 96 נקודות בעונת 09/10 והייתה אחת מ5 הקבוצות הטובות ביבשת. מול כל קבוצה שהיא לא בארסה של פפ זאת הייתה עונה מפוארת.
לגבי תחילת הדיון, ז’ואאו פליקס לא עושה את התפקיד של הזאר. הוא חלוץ שני ב4-4-2, עמדה שאין לנו כרגע ובאופן כללי בעייתית בכדורגל המודרני (אני מעריך שהוא יהפוך לחלוץ סטייל קון בעתיד). השאלה היא כזאת: האם לקנות את הזאר או לתת לויניסיוס להיות השחקן המוביל בהתקפה לצד בנזמה והאסנסיואים?
דורטמונד הגיעה להצלחה גדולה גם בליגה וגם באירופה. יובה חברה בדרך קבע בחצי גמר ליגת האלופות, ואם לא חצי אז לפחות רבע, ולפעמים אפילו גמר. ליברפול אתה יודע מה היא עשתה.
נאפולי מצליחה יותר מריאל של העונה וחצי הראשונות ביחס להשקעה שהשקיעו בה.
בכל אופן זה לא הדיון וגלשנו כאן לנושא אחר. הדיון הוא האם אפשר להדביק שחקני כדורגל ביחד ולצפות מהם לשחקמאת הכדורגל הכי טוב שהם יכולים. דעתי היא שלא ואי אפשר לקצר תהליכים בנושא הזה.
ויניסיוס צריך עוד שנה-שנתיים של שפשוף והדרגתיות, בדיוק התקופה לשמה אדן הזאר הגיע להוביל את ההתקפה.
בעונה הקרובה לבדו,
בעונה הבאה יחד עם אמבפה ויוביץ’ כטריו,
ויניסיוס יהיה חייב להיבנות לאט, קצת כמו מסי של 2005.
מה גם שזיזו יוכל לעשות עימנו חסד ולהפוך את אסנסיו והזאר לקשרים התקפיים במרכז המגרש, או לכל הפחות לשחקנים חופשיים בצד ההתקפי.
ככה שיהיה מקום גם לויניסיוס, יוביץ’, אמבפה, והזארד יחד.
האינפלציה ההתקפית תקשה עלינו מאוד, צרות טובות.
אבל עדיין צרות.
זה שורש העניין אני חושב - היחס הזה מדומיין ולא מדיד. בני יהודה לא משקיעה כלום ולקחה גביע, אז היא דוגמה למצויינות ספורטיבית? כל הקבוצות שציינת, למעט יובה שמשחקת בליגה ללא תחרות, הן קבוצות שהבריקו לתקופה קצרה ותו לא. אתה לוקח סטאראפ וטוען שההתנהלות שלו טובה יותר משל אמאזון כי הוא הצליח להוציא מוצר עובד באופן חצי מקרי.
אז תדביק שחקני כדורגל עכשיו והם ישחקו את הכדורגל הכי טוב שהם יכולים שנה אחר כך. זה הרבה יותר טוב מלהדביק שחקנים פחות טובים, או להמר על שחקנים חסרי ניסיון, ואחרי שנה לנסות להדביק שחקנים אחרים…
הזאר פה ל4-5 שנים דומיננטיות, ו-ויניסיוס רחוק קילומטרים וכמה שנים טובות מהליגה הזאת. אם הוא יצליח לתפוס מקום קבוע בהרכב העונה ולספק דאבל פיגרס זה יהיה הישג אדיר. כרגע נראה שהוא הולך לחלוק דקות עם שניים-שלושה שחקנים נוספים ולהיות עוד נער רוטציה.
מצוין.
אני בעד.
הזאר חד משמעית בא לתת 4 עונות של שחקן טופ וורלד קלאס,
אבל,
בהינתן וויניסיוס פתאום יתחיל להפגיז עוד בתקופת הזאר את אמבפה את יוביץ’, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לוותר על אחד מהכשרונות הנ"ל.
מה שאולי יהפוך את הזאר לסוג של מספר 10 משוטט מאחורי השלושה.
ועוד לא דיברתי על רודריגו.
אני לא טוען אחרת. כמובן שאם תקח כוכבים ותבנה מהם פרוייקט אתה תצליח יותר מאשר אם תקח שחקנים בינוניים ותבנה איתם פרוייקט.
הדיון התחיל מהמשפט הבא:
השאלה היא האם אפשר להתחיל לשחק כדורגל שיתחרה על כל התארים מיד, כפי שמצופה מריאל מדריד, או לא. מנצ’סטר סיטי ופסז’ למשל הוכיחו לי שלא, וצריך זמן לתת להם להתחבר. אתה טוען שהם ישחקו את הכדורגל שלהם שנה אחר כך? לא יודע אם שנה תספיק, אבל עדיין אנחנו מסכימים. ההצלחה לא תקרה במיידית.
פליקס יותר דומה ביכולות שלו לאיסקו וחאמס מאשר להזאר.
כרגע אין לנו שחקן כמו הזאר. כלומר, שחקן עם עם דריבל ומהירות. יש לנו או את בייל (מהיר, אך בלי דריבל) או איסקו (דריבל טוב, אך איטי מאוד). הזאר הוא שחקן שהעוצמה שלו היא השילוב של השניים. בדיוק בגבולות הללו שבין שטחים צפופים לשטחים פתוחים שבו מתקיים רוב המשחק.
לויניסיוס ורודריגו יש גם פוטנציאל כזה, אבל כרגע זה עדיין ברמת הפוטנציאל בלבד.
לא קשה לזהות שזה פחות הסגנון של פליקס. הכוח המתפרץ שלו זה פחות הצד החזק שלו.
מה שגיא מנסה להגיד לכם זה שבשורה התחתונה השיטה המסורתית של ריאל מדריד (קנה כל מה שזז) עובדת הרבה יותר טוב מאשר סיסמאות על “בנייה לטווח ארוך”, ואלו אשר בוחרים באופציה השנייה עושים זאת מהכרח המציאות, לא מפריווילגיה.
בנייה לטווח ארוך חשובה כי אי אפשר לבנות על לרכוש תמיד את השחקנים הכי טובים, לא כי היא אופציה עדיפה. זה אמנם נשמע טוב ורומנטי, אבל עובדתית אף אחת מהבונות לטווח ארוך לא מציגות תוצאות לאורך זמן כמו ריאל מדריד. יש לזה סיבה.
זה גם מעבר לרומנטי. זה ניסיון להעניק לאינטילגנציה והשקעה חשיבות רבה יותר ממה שיש להן באמת. בסופו של דבר, יכולות טבעיות של שחקנים חזקות יותר מהכל.
נוטים לבקר את אי ההצלחה של פסז כדוגמה לכך, אלא שזה רחוק מלהיות מדויק. כבר במשחקים הראשונים של ניימאר ואמבפה ביחד הם היו בלתי ניתנים לעצירה. לכישלון שלהם באלופות יש סיבות אחרות. האם זמן ומאמן טוב
יוציאו מהם יותר? בוודאי. אלא שזה דיי שולי לעומת נתוני הפתיחה שלהם.
המושג של “שובר שוויון” מתייחס אך ורק לשחקנים. אין מאמנים כאלה. ישנם כמובן מאמנים מבריקים, אך חומר הגלם תמיד משמעותי יותר. כוחם יפה בעיקר כשישנו שוויון יחסי בין שחקנים. כשיש מסי, צ’אבי ואינייסטה זה פחות עוזר.
קצת עדכונים מהיממה האחרונה:
בגזרת הדיווחים האמינים:
ראול רשמית מאמן קסטיליה.
מרטין אודגרד נחת בדילסדרוף עם אביו וסוכנו, כשהוא בדרך ללברקוזן.
יורנטה עבר בתמורה ל30 מיליון אירו ישירים + 10 מיליון בבונוסים, JLS, מנחה צירינגיטו טוען שהבונוסים “קלים להשגה”.
אחרי יורנטה, חאמס, RDT וקובאצ’יץ’ יהיו העוזבים הבאים, איסקו מוצא למכירה אבל לא קיבלנו עליו הצעות בינתיים.
בגזרה הפחות אמינה:
ריאל תתמקד בהחתמת קשר, פוגבה העדיפות הראשונה ואריקסן ירד מהשולחן כאופציה ב’. במארקה רושמים שהאלטרנטיבות הן אריקסן, ואן דה ביק ונדומבלה.
בשמועות הממש לא אמינות, שעדיין שווה להזכיר:
במדריד מחפשים להפטר מנאצ’ו, למרות שהוא קיבל חוזה חדש לאחרונה. לא סביר במיוחד אבל בהתחשב בזה שכנראה יש לו ביקוש וכבר דווח שאינטר מעוניינת אז אולי יש סיכוי. כנראה שיש לו שווי שוק, בכל זאת.
ריאל נכנסת למירוץ על דה ליכט. כן… לא נראה לי. אבל מעלה גיחוך, זה בטוח.
עלתה פה הצעה בעבר שריאל תפתח מועדון גולף בכדי שנרוויח לפחות משהו מבייל…נראה שגם זה לא יהיה,
בייל עדכן את המועדון על פציעה בגבו בעקבות משחקי הגולף במהלך הפגרה, לא יודע אם לצחוק או לבכות…
אם זה מה שהוא אומר אז אני לא מסכים. לקנות כל מה שזז לא רק שזה לא אפשרי בעידן הנפט, זה גם לא ממש עובד. תשאל את פסז’ וסיטי של עד לפני שנתיים.
בכל מקרה נסכים שלא להסכים. אם הקבוצה תצליח העונה ותפרק את הליגה מהמחזור הראשון אשמח לאכול את הכובע. אני אהיה הראשון לומר שטעיתי.
אין שום סיבה להנחית כאן בלם, אבל במקרה
של דה ליכט הייתי מביא אותו רק כי חסר לנו שחקנים שישימו כדור ברשת.
אתה מפספס את הטיעון. גם אם ריאל תהיה רחוקה מלפרק את הליגה זה לא משנה כלום בטיעון. פסז וסיטי הם דוגמאות לכך שהשיטה של ריאל עובדת, לא הפוך.
כי סיטי הפסיקה לקנות?
ופסז׳ לא מצליחה ממגוון סיבות, זה בטח לא מוכיח את הטענה שלך. כשאתה בילבאו או אפילו אתלטיקו מדריד אתה יכול לאפשר לעצמך דברים שבריאל מדריד אתה לא. רוצה להיות פורטו ולסטר? אני לא, ואם אתה חושב שאפשר אתה לא מכיר את המועדון שהמציא את המכביזם בעולם