-כל משחק של הפועל תל אביב משודר ב-5+ LIVE, לכו לעזאזל, והייתה אפשרות להזמין משחק נקודתי בעשרה שקלים לא מזמן והורידו אותה. הערוץ הזה לא נותן כלום, איכס. זה אמור להיות הפוך, יש יותר אוהדי הפועל ת"א מהפועל פ"ת, מגעילים ודוחים אתם.
-ב’ישראל היום’ עפים על הכדורגל כאן בארץ וזה בסדר ודוחפים חזק להפועל תל אביב סל, הם גם משדרים את המשחקים כנראה. אבל לא יכולתי להיות שבערב גורלי של ליגת האלופות אין שום אזכור בעיתון למעט הפנייה לקרוא באתר.
-אני גם עבדתי כעורך בעסק כמה שנים ולכן זה מתסכל הזריקת זין שיש. ספורט5 ממהרים לעלות כתבה עם נתון של ארלינג הולאנד המבריק. לא מחכים אפילו לסיום המשחק, בסדר. אבל כאחד שלא ראיתי את המשחק אני לא ראיתי בכתבה אזכור לכך שהיה משחק היום ונגד מי. מביך שאין את המינימום. כמו הציונים של איתי שכטר שכותב מספר ליד שחקן וזהו-זה.
ראיתי היום פרסומת למשחק בין אנגליה לבלגיה בעיר שלי וממש התלהבתי למרות שהיה נראה לי מוזר (למה שישחקו משחק כזה גדול באצטדיון המעפן שיש פה…?)
כמובן שנכנסתי לראות אם יש כרטיסים עדיין-
לא רק שהיו כרטיסים הם גם עלו רק 10 יורו, מה שהפתיע אותי יותר מההפתעה הקודמת אפילו.
בקיצור, בסוף שמתי לב שזה משחק של כדורגל נשים בכלל וצחקתי על עצמי כמה דקות לפני שהחלטתי ש"יאללה למה לא? אם יש לי זמן וזה כזה זול אולי נלך לראות משחק נשים."
אז בדקתי מתי המשחק- ב8.4 בשמונה וחצי.
מי אלה המטומטמים האלה ששמו את המשחק הזה על משחקי רבע גמר האלופות??? מי לעזעזל הם חושבים שיגיעו למשחק? או שהם בכח רוצים לשחק מול אצטדיון ריק (והנשים והילדים ממשפחות השחקנים אולי…)
אוהד צ’רלטון האנגלית אסף את תכניות המשחק שנמכרו באצטדיון הביתי לאורך העונה האחרונה וגילה שאם מסדרים אותן בצורה נכונה, הן יוצרות את הסמל של המועדון.
קלאס במינימום מאמץ.
שחקן פנמה ססיליו ווטרמן כבש הלילה שער ניצחון על ארה"ב בדקה ה-94 בחצי גמר ליגת האומות של הקונקאקף ורץ לחבק את תיירי הנרי שפירשן את המשחק תוך כדי שהוא צועק לו “אתה האליל שלי”.
ארה"ב הפסידה בחצי גמר גביע האומות האמריקאי לפנמה(!!) אחרי שבכל 3 המהדורות שהיו עד היום היא לקחה את המפעל. קנדה ומקסיקו יחלמו לפנות בוקר על הכרטיס לגמר, ועל האפשרות לזכות סוף סוף.
פוצ’טינו מאמן זוועה. בזמנו אנשים עוד סיפרו לי פה כמה הוא מאמן גדול ולא אשם בזה שפריז נראים כמו זבל, ומשחקים מבלי לנצל את מסי.
תומאס מולר יעזוב את באיירן מינכן בתום העונה לאחר שסיפר שלא קיבל הצעה להארכת חוזהו, וכתב מכתב לאוהדים. הוא חתם לחוזה עד יולי כדי שיוכל לשחק בגביע העולם למועדונים וזה יהיה הריקוד האחרון.
אני חושב שהוא אגדה ענקית (כן מהגדולים איי פעם בבאיירן ובמאה ה-21 מזוהה עם הקבוצה לא פחות מאוליבר קאן ומנואל נוייר ויותר מרוברט לבנדובסקי בגלל הפז"ם). זו בחירה נכונה, התזמון, אולי רק ככה הקבוצה יכולה להתחיל באמת מחדש. לא אשכח איך הוא השתלב בעונת 2009/10, כשבאיירן מינכן הגיעה לכאן לשחק נגד מכבי חיפה, בעת משבר, ולצד הכוכבים כמו אריאן רובן שהגיע ופרנק ריברי - הוא לקח את הקבוצה קדימה, ילד פלא. על פניו לא הכי מהיר, לא הכי דריבליסט, לא הכי חזק, אבל שחקן חכם, ווינר, יודע איפה לעמוד. נדמה לי שניקו קובאץ’ כבר מירר לו את החיים וההרפתקה היפה בבאיירן הייתה יכולה להסתיים הרבה קודם לכן, מזל שהמשיך. שחקן שחקן שלעולם לא הייתי מהמר נגדו. הוא הזכיר לי את ראול קצת וזה אומר הכל.
תומאס מולר הוא תופעת כדורגל מיוחדת ואישיות עוד יותר מיוחדת.
כלומר, הבנאדם כנראה לא יודע להקפיץ כדור בים, לא יודע לעבור קונוס, הוא לא אתלט כזה גדול וגם לא מהיר בצורה יוצאת דופן. אין לו מסירות גאוניות ובכללי פשוט שחקן ממוצע. אבל, החוכמת משחק שלו והסיומת המעולה שלו הפכו אותו לשחקן התקפה שפשוט אסור להמר נגדו. הוא ידע מתי להיות ואיפה להיות בשביל הכדור, והוא ישים אותו ברשת בקור רוח הגרמני שיש לו בדם. הוא מדהים. הוא הוכחה לכמה שכדורגל זה משחק שיש לו מקום לכולם.
אם תסתכלו על רשימת התארים האישיים שלו, אין שם משהו מיוחד. לא נעל זהב, לא כדור זהב, לא מלך הבישולים, לא משהו מיוחד בליגת האלופות, לא משהו מיוחד בטורנירים בינלאומיים. כלום. אבל יש לו תארים קבוצתיים-שתי גביעי אירופה, 12 אליפויות גרמניה, וגביע עולם אחד.
ועוד יותר מיוחד בו זה הפן האישיותי. מולר הוא ליצן ודבק חברתי שצריך בכל קבוצה. זה תמיד נראה שמולר נהנה בחיים ולוקח הכל בפרופורציה, בייחוד בכדורגל. אני זוכר שהוא עשה וידאו ללבה ואמר לו ״הנה אנחנו באים״ וצחק, וגם אחרי שהפסיד לנו העונה הוא צחק ולקח את שריקות הבוז שלו בהומור ובהבנה-הוא מבין שככה זה בכדורגל. אני לעד אזכור אותו כשחקן שעשה לי תמות גם עם ברצלונה (הדחיפה לאלבה בגול שלהם שהיה לא חוקי , וואי כמה קיללתי) וההשתתפות שלו בנבחרת גרמניה ב2014.
הפעם היחידה שראיתי אותו כועס היה עם פפה…שגם שם דיי ברור מי החלאה ומי לא. פפה קיבל את האדום בצדק, הוא לא הבין שהוא לא בספרד, הוא לא יכול לנגוח באנשים ופאפא פלורנטינו יציל אותו.
יש קטע שרץ לפני כמה זמן, שמראה כמה הוא חכם, במהלך התקפה מתפרצת הוא קולט את הסיטואציה ופשוט צורח על לירוי סאנה לרוץ לשטח.
