אנשים התרגלנו אחרי כל כך הרבה זמן לראות את טוני קרוס ולוקה מודריץ’ או שחקנים בסגנון שלהם שאחוז הדיוק במסירה הוא סביב ה-90%, שהם מנהלי משחק בחסד וכן הלאה. ובאותה הנשימה הם התלוננו על זה שהם כבדים ואיטיים (לוקה בגלל הגיל, קרוס תמיד היה כזה) וכן הלאה. קמאבינגה ופדה הם שחקנים בסגנון אחר לגמרי. קמאבינגה גם אחראי במידה מסוימת ל-3:2 בגומלין בברנבאו נגד צ’לסי עם חטיפת הכדור וההסתערות הזו. קשה מאוד להוציא לו כדור מהרגל ואני לא חושב שיש הרבה שחקנים עם שקט נפשי כזה בגיל 19, זו עונת בכורה שלו אשכרה.
אני גם ביקשתי עיתונים מכמה חבר’ה ומבת דודה שלי, די הכרחתי אותה ועשיתי הכל כדי שתביא לי - צילמתי לה איך זה נראה, אמרתי לה שבכל עיר בספרד מוכרים עיתונים מכל הערים והמארקה וה-AS בכל פינה וזה כולה ביורו. נראה אם היא תצליח להתחמק ממני.
יש רמונטדות ויש רמונטדות. להפוך 1:0 מול פ.ס.ז’ בדקה ה-64 כשיש עוד זמן לשחק זה לא אותו דבר כמו שני גולים על הפרצוף של סיטי בדקה ה-90 כשהיא קבוצת הגנה טובה בסה"כ (לא מדהימה כמו שכל האנגלים שאני מדבר איתם חפרו לי - לא ווקר, לא דיאש שהפכו אותו למאלדיני וכן הלאה).
אלה דיבורים חסרי טעם אבל לדעתי לא היינו פחות טובים מצ’לסי. לא בתאכלס במה שקרה, יכולנו לסגור את הסיפור שם בלונדון, ולא “מלכתחילה” יחסי הכוחות. אולי חשבתי שיהיה קשה בגלל שטוכל>אנצ’לוטי. נגד פ.ס.ז’ וסיטי זה סיפור אחר. באותה הנשימה אני לא מבין מה זה משנה אם אנצ’לוטי טעה או לא נגד סיטי כשעלה ב-4:3:3 ועוד בלי קאסמירו, זה פחות חשוב עכשיו. אני ספציפית עם פרסום ההרכב כתבתי שאני אוהב את גישת ה-‘אנחנו ריאל מדריד’ אבל שזה הימור קצת מסוכן.
שביט, אני בהלם, אולי עוד לא קראת את התגובה שלי. לא כתבת מילה על הספר, עד כמה אני חי בסרט ובעולם משלי וכן הלאה. אבל שרק תחייך כל החיים ותהיה מבסוט, דיינו. את השאר אני אשמור לעצמי