לקראת גמר ליגת האלופות| אין לנו פתיח דרמטי יותר מזה: חיכינו וחיכינו והנה זה בא, תחזיקו אצבעות: ריאל מדריד שעשתה עונה מטורפת בצ’מפיונס, רחוקה מכשול אחד, אבל הקשה מכולם - ליברפול האימתנית שתחכה לה מחר (שבת, 22:00) בפריז ועומדת בדרכה לגביע ה-14 הקדוש. ואלוורדה ימשיך בכנף ימין.
כמה חיכינו לרגע הזה| בדיוק אתמול לפני ארבע שנים אחד בשם גארת’ בייל ריחף באוויר, העולם עצר מלכת וריאל מדריד זכתה בליגת האלופות בפעם השלישית ברציפות, הרביעית בחמש שנים וה-13 בתולדותיה אחרי 1:3 עצום על ליברפול בגמר בקייב. הרבה קרה מאז. והנה, עוד יומיים, ריאל מדריד חולמת על הגביע ה-14 שלה נגד היריבה האחרונה שניצחה אותה בגמר - בפריז, ב-1981. כמה זמן אתם כבר לא ישנים, לא אוכלים, לא מרוכזים, הפרפרים בבטן, הצמרמורת. וואו!. ואולי, עבור רובינו, זה הגמר הראשון בו ריאל מדריד לא פייבוריטית מאז שאנחנו רואים כדורגל או לכל הפחות מאז 1998 כשפגשנו את יובנטוס וכוכביה שעשתה גמר שלישי ברציפות.
מאז חודש מרץ העונה הזו קיבלה טוויסט מרגש בעלילה. רבים, גם חלק פה - לא נתנו לנו סיכוי. לא נגד פריז סן ז’רמן, ובמשחק בצרפת זה היה נראה רע מאוד וגם ב-60 הדקות הראשונות בסנטיאגו ברנבאו נגד אותו קיליאן אמבפה, ואז הגיעה הטעות של דונארומה ושלישייה ברבע שעה; גם לא נגד צ’לסי, אלופת אירופה המכהנת, אבל ריאל הציגה משחק ענק באנגליה בדרך ל-1:3 ו"יצאה מהקבר" בגומלין עם הוולה של רודריגו; וחצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי היה שוב מאניה דיפרסיה של ממש. קבוצה שיוצאת ממצבים בלתי אפשריים. מזל, תחת, קורטואה. מסורת, DNA, אמונה. וגם רודריגו עם שני שערים תוך דקה אחת - שני רק למה שחווינו בדסימה עם ראמוס. ריאל עומדת בפני המכשול האחרון שיהיה גם הקשה ביותר כמובן, מול הקבוצה אולי הטובה באירופה. והפעם אין לה את הסנטיאגו ברנבאו. גמר חמישי שלנו בתשע שנים, קחו רגע כדי לעכל את כל זה. קחו אוויר לקראת המשחק המטורף מחר…[גם הטור האישי של דור רומנו עבדכם הנאמן מחכה לכם - עוד קצת].
סטטוס ריאל מדריד:
ריאל מדריד אפשר לומר נחה כבר שלושה שבועות בערך ולא ממש משחקת כדורגל מאז אותו 1:3 מופלא נגד מנצ’סטר סיטי בסנטיאגו ברנבאו. ארבעה ימים קודם לכן נערך משחק ההכתרה נגד אספניול ושאר משחקי הליגה הנותרים היו לפרוטוקול. בגלל זה, אבל לא רק, ריאל שמרה על הרגלים וניצחה רק באחד מארבעת מחזורי הסיום- 0:6 חביב על לבאנטה המפורקת והיורדת הטרייה לסגונדה. לעתיםהם הרגישו כמו משחק אימון בפרה-טמפורדה ולעתים ריאל העבירה הילוך וקרלו אנצ’לוטי ניסה לצד הרצון לשמור על בריאות השחקנים ולהעניק מנוחות - גם לשמור על קצב משחק ודינמיקה. גם נגד בטיס, במחזור הסיום של העונה, עלה הרכב חזק יחסית. אבל אין מה לנתח משחקים זניחים. ברור לכם שהקבוצה בטירוף להביא את הגביע ה-14, ממש ‘הדובדבן שבקצפת’ מה שנקרא. גם הוותיקים שחולמים על זכייה חמישית כמו קארים בנזמה וגם אלה עבורם יהיה זה הגמר הראשון. קצת מתח, קצת עצבים, קצת ריכוז והרבה חיוכים. ריאל מדריד יודעת מה לעשות במשחקים האלה. איך אמר אנצ’לוטי? “יש כאן את אותה התשוקה והרצון לזכות בתואר כמו שהיה בדסימה אבל פחות לחץ”. “האם אני שמח?, לא, אני עצוב עכשיו”, אמר אנצ’לוטי והפגין חוש הומור, כמו שסיפר על כך שהוא בטוח שכל אוהדי אברטון מחזיקים אצבעות.
השחקנים מעריכים את ליברפול אבל מציגים קור רוח וביטחון. בטח אם אתה טיבו קורטואה, השוער הטוב ביותר בעולם והאיש שסיפק שמונה הצלות נגד מנצ’סטר סיטי. אבל לשוער עדיין חסר הגביע עם האזניים הגדולות והוא חולם על פיצוי על גמר 2014. “לפני שמונה שנים שיחקתי בליגת האלופות בפעם הראשונה. הגעתי לגמר ולא הצלחתי לזכות בגביע. אני מקווה לעשות את זה מחר. עבור כולם זו אותה אשליה: לנצח ולהגדיל את ההיסטוריה של ריאל מדריד, זה לא משנה אם זו תהיה הזכייה הראשונה של אחד השחקנים או החמישית”. השוער נשאל על ההבדלים הגדולים מבחינתו בין הגמר בליסבון לבין הגמר הזה ואז הגיעה שורת הלחץ: “כשריאל מדריד משחקת בגמר היא זוכה בו. עכשיו אני חלק מהצד הטוב של ההיסטוריה” (בניגוד ל-2014). על אותו משקל כמו של קאסמירו. ריאל מדריד לא משחקת בגמרים אלא מנצחת בגמרים. ויש לה כבר 7 מ-7 כמובן.
אבל במשחק גמר הכל יכול לקרות. קלישאת הקלישאות של הכדורגל. ומי יודע את זה טוב יותר מאנצ’לוטי המנוסה. הוא שקט, בטוח, ונזכר בערגה איך בדיוק היום לפני שנה המנכ"ל חוסה אנחל סאנצ’ס ופלורנטינו פרס הרימו לו טלפון. “זו הצלחה גדולה לכולנו, אנחנו מכירים את ההיסטוריה של המועדון הזה”, אמר. קרלו חווה את הרגע הכי קשה שלו כמאמן במשחק נגד אותה ליברפול (והאמת שגם כשחקן, במדי רומא, נפצע ולא שיחק בגמר ב-1984 בו קבוצתו הפסידה), אי שם ב-2005 כשהיה מאמן מילאן וקבוצתו איבדה יתרון של 0:3. כעת הרגע הכי שמח שלו יכול להיות נגד אותה היריבה, סגירת מעגל אחרי 17 שנה. אם קרלו ייזכה בגביע הוא יהפוך לראשון איי פעם שזוכה בארבעה גביעי צ’מפיונס כשכרגע הוא בשוויון עם זינדין זידאן ובוב פייזלי להם גם כן שלוש זכיות. “כל דבר יכול לקרות בגמר ולכן עלינו להעריך הכל וליהנות מהרגע. גמר 2005 נחשב אולי לגדול ביותר והייתי שם וחוויתי זאת מהצד העצוב ביותר. שיחקנו מעולה אבל הפסדנו. כמובן שאני לא אגיד לשחקנים לשחק רע. אני חושב שהזיכרונות שלי מגוונים. הגענו לנקודה הזו במצב טוב מאוד. אני בטוח שניתן את הכי טוב שיש, את המקסימום”.
לא שהיה לכם ספק, אבל לקרלו כבר יש את התמונה בראש. “כן, כבר החלטתי על ההרכב שיפתח אבל לא גיליתי לשחקנים אז אני עדיין לא יכול לשתף אתכם העיתונאים. עלינו להציג משחק בו נראה את האיכות שלנו. הוכחנו שיש לנו מחויבות גדולה, שמי שנכנס לשחק מראה את פניו ועושה את השינוי. אני חושב שליברפול תציג משחק אינטנסיבי, עם איכות אישית והרבה איכות קולקטיבית גם כן”, אמר קרלו. פדה ואלוורדה יפתח בכנף ימין במה שעבד מצוין במשחק נגד צ’לסי למשל ורודריגו שבזון מטורף מאז אפריל ומאוד אוהב את ליגת האלופות - ימתין על הספסל. גם אדוארדו קמאבינגה והפיזיות שלו כשהשכל והניסיון של טוני קרוס בעדיפות. בחזרה לפדה. הוא פתח בהרכב בכל חמשת המשחקים האחרונים שלנו בנוקאאוט, מאז הרמונטדה נגד פ.ס.ז’. הוא מוסיף לב, ריאות וראש. הוא חולם להיות זה שכובש את השער בגמר וזה יכול להיות תזמון מושלם שכן הוא מעולם לא מצא את הרשת במפעל היוקרתי. העונה יש לו שער בודד - בסופרקופה נגד ברצלונה ועבר זמן רב. “מה הייתי נותן כדי לזכות בליגת האלופות עכשיו? הרבה דברים. אני חושב שאת הכל. חוץ מהבן שלי. אולי גם את אשתי הייתי נותן”, אמר וצחק. פדה יהיה חשוב מאוד בעזרה לקרבחאל מול רוברטסון ואגף שמאל הקטלני של ליברפול. דויד אלאבה יפתח גם כן, ריאל חיכתה לו מאז ההפסד 4:3 באיתיחאד בסוף אפריל במשחק בו הוחלף. הוא התאמן כרגיל כבר שלושה ימים וישחק, וכך גם אדר מיליטאו על אף סיום העונה המדאיג שלו. נאצ’ו שחולם לפתוח בגמר ראשון בליגת האלופות כנראה יסופסל. במועדון סומכים על אלאבה שמנוסה במעמדים האלה, אבל חודש ללא כדורגל זה בהחלט מדאיג.
“האווירה מעולה, כולם רוצים לשחק, גם אם דקה או חמש דקות. הקבוצה יודעת להתמודד עם סוג המשחק הזה. הוותיקים עוזרים לצעירים לעשות את הסביבה רגועה יותר, בהתלהבות רבה ועם הרבה ביטחון”, אמר קרלו, שלא פעם הדגיש את החשיבות של שחקני הספסל. הרי רודריגו הביא את המפנה כשעלה מהספסל נגד צ’לסי, וכמובן נגד מנצ’סטר סיטי ואולי כן נוח לו כסופר-סאב, כנ"ל קמאבינגה. צריך לזכור, אמנם הפעם אין את אפקט הברנבאו אבל ריאל מדריד הייתה ‘בעמדת העפלה’ במצטבר רק 184 דקות מתוך 600, כלומר כ-30%. כל שחקני הסגל בריאים ושלמים. גם לוקאס ואסקס יכול לתגבר את ההגנה במידת הצורך, אולי נאצ’ו. אולי אדן הזאר או גארת’ בייל שיזכה לפרידה. נכון שהכדורגל של ריאל לא היה הכי טוב והיה לה מזל, אבל היא בגמר בזכות. “הגיע לנו להגיע לגמר בשל כל מה שנאמר קודם: האיכות, הכישרון… הקבוצה הייתה מחויבת. ההיסטוריה של המועדון הזה דחפה אותנו בזמנים של קושי יחד עם הקהל. הגיע לנו להגיע לגמר. האם מגיע לנו לזכות בו? נצטרך להוכיח את זה מחר”, אמר המאמן. ריאל תצטרך להציג הגנה טובה יותר מבדרך כלל. כי היריבה תעניש על כל טעות ולא תילחם. זה צריך להיות המשחק הכי טוב של ריאל מדריד העונה גם בפן המקצועי, מעבר ללב, לנשמה, לכושר גופני (שיטת פינטוס!) ולאמונה.
כמובן שריאל זקוקה לשחקן העונה שלה, ולהגדיר כך את בנזמה (נבחר על ידי האוהדים) זה אנדרסטייטמנט. ההגדרה ‘השחקן הטוב בעולם’ נכונה ומדויקת יותר ויושבת עליו בול. בנזמה בעונת חייו, מחפש את ה-45 שלו , שער שייאפשר לו להתנתק מראול ולהפוך לכובש השני בהיסטוריה של ריאל עם 324 שערים, שני רק לכריסטיאנו. בינתיים הוא ישתווה לראול גם במספר ההופעות בליגת האלופות - 142. הוא לא שיחק כלל בהפסד לאתלטיקו מדרריד בדרבי וגם נגד קאדיס אבל כן פתח נגד בטיס. בנזמה עם 15 שערים במפעל, רחוק שניים מהשיא של כריסטיאנו בעונת הדסימה. הוא זקוק לעוד שער כדי להפוך לשחקן שכבש הכי הרבה שערים בנוקאאוט איי פעם בעונה אחת - כרגע יש לו עשרה: שלושערים נגד פ.ס.ז’ (גומלין) וצ’לסי (חוץ), צמד נגד סיטי בחוץ וגם שער בברנבאו בגומלין וכן בגומלין נגד צ’לסי בבית. העונה הוא עשה שער מחצי מצב, וזה המפתח. והאמת הוא אוהב לשחק נגד ליברפול. הוא כבש נגדה בגמר הקודם באדיבותו של קאריוס ויש לו גם צמד ב-2015 בניצחון שלנו באנפילד. אם הוא היה צריך תמריץ נוסף הרי שגם לו וגם ללבנדובסקי יש 86 שערים במפעל. בקיצור - קארים, אנא ממך, סיים את המלאכה ותבקיע. בנזמה, כיאה לשחקן הכי טוב שלנו, הכוכב הבלתי מעורער וזה שלא חוסה בצילו של אף אחד - הגמר הראשון אליו הוא מגיע במעמד של אל - היה צריך להגיע למסיבת העיתונאים עם אנצ’לוטי אלא שהוא חזר בו. לפי הדיווחים, בנזמה פחד מנאחס שכן במסיבת העיתונאים האחרונה בה התייצב בצ’מפיונס - ריאל נכנעה 1:0 לפ.ס.ז’. בנזמה זכה למחמאות הן ממרסלו והן מאנצ’לוטי כאשר המיסטר אמר כי ברמת הכדורגל שום דבר לא השתנה אך קארים לקח מנהיגות והפגין אישיות. “הוא אפילו לא צריך לדבר, עצם הנוכחות שלו שווה הכל הוא שחקן פנומנלי”, אמר מרסלו.
זכייה בגביע ה-14 תטלטל את הכדורגל האירופי שכן לריאל מדריד יהיה מספר זכיות כפול משל מילאן הבאה בתור אחריה. זה יכול להיות סיום עונה מדהים, כזה שיהפוך עונה טובה-טובה מאוד - גם למרגשת והיסטורית ואולי הזכייה הכי גדולה. ומי שהכי רוצה את הגביע הוא לא אחר מאשר הקפטן מרסלו שזכה לתשואות מהאוהדים בברנבאו נגד בטיס ולפי הלך הרוח זה יהיה משחקו האחרון במועדון. האם מרסלו יניף את הגביע ויזכה בתואר מספר 25? רק אלוהים יודע, במדריד מחזיקים אצבעות. במסיבת העיתונאים הוא היה תחילה קצת עצוב ואז השתחרר: “המעמד הזה לא חדש לנו, האשליה עצומה ואנחנו יודעים איך לשחק בגמרים וכמה חשוב לנצח. עונה נפלאה ומגיע לנו להיות כאן. מתי התחילו העצבים לקראת הגמר? מאז שהעפלנו, קצת אחרי השמחה והאופוריה. אנחנו יודעים איך לשחק בגמרים, ההיסטוריה של המועדון הזה מפוארת והיא רק הולכת וגדלה ומתעצמת”. כולם יודעים על אהבתי הרבה לריאל מדריד. היא נתנה לי הכל. זו הקבוצה של חיי. אני לא אגיד כלום עכשיו. עשיתי את ההיסטוריה שלי כאן, בכל מקרה, גם אם אעזוב וגם אם אשאר. נתתי הכל ואני אמשיך לתת. נראה מה יהיה אחרי הגמר". למרסלו מגיע סוף מהאגדות…
ריאל מדריד - הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל, דויד אלאבה, אדר מיליטאו, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| פדה ואלוורדה, ויניסיוס ג’וניור וקארים בנזמה
ליברפול עברה יום ראשון קשה ולא הוגן אפילו (“רכבת הרים אמיתית”, הגדיר זאת המגן אנדי רוברטסון - “היה קשה שלא לעמוד במטרה, זה מאכזב”) כשנלחמה עד לדקה האחרונה על אליפות הפרמיירליג בקרב סופר-קשה ומתיש נגד מנצ’סטר סיטי. לצערה הסיום היה אכזרי והיא סיימה כסגנית על אף עונה מדהימה עם 92 נקודות. הקבוצה של יורגן קלופ, שכן הניפה את הגביע האנגלי לאחר דו-קרב פנדלים מותח נגד צ’לסי (תואר שני העונה, כשגם את גביע הליגה היא הניפה על חשבון הבלוז), הגיעה למחזור הסיום כשהיא זקוקה לנס ולא תלויה בעצמה. האקסים סטיבן ג’רארד ופיליפה קוטיניו עשו הכל בצד של אסטון וילה שהוליכה 0:2 על מנצ’סטר סיטי, אך הפעם האלופה הייתה בתפקיד זו שמבצעת את הרמונטדה. ליברפול הייתה תקועה רק עם 1:1 ביתי נגד וולבס ובסופו של דבר הסיטיזנס ביצעו מהפך.
“אמרתי לבחורים זו עונה גדולה שלנו גם אם לא נזכה בליגת האלופות”, אמר וצדק קלופ, שמצד שני אמר ממש בסיום מסיבת העיתונאים: “בכדורגל בסופו של דבר הצלחה נמדדת בתארים וכמובן שאנחנו נהיה שמחים רק אם נזכה בתואר”. תהיו בטוחים שזה לא הוריד אותם למטה אלא להיפך - דירבן אותם עוד יותר והם יגיעו בטירוף (בטח אם תשאלו את מוחמד סלאח). אין ספק ש’מגיע’ לקבוצה האדירה הזו לסיים עם תואר גדול באמת. ליברפול, הקבוצה הטובה באירופה לדעת רבים, מחפשת את הגביע השביעי שלה, בדומה למילאן שמדורגת שנייה אחרינו. זה יהיה הגמר העשירי שלה - מכובד לכל הדעות, שלישית אחרי ריאל-מילאן-באיירן.
אז עד כמה ליברפול גדולה? אמנם הדרך שלה בליגת האלופות הייתה הרבה-פחות מרשימה, היא לא נדרשה למאמץ מיוחד בנוקאאוט גם עם ויאריאל מתחה אותה קצת בספרד (הדיחה את אינטר ובנפיקה קודם לכן ושלב הבתים התגלה כלא באמת מאתגר), אבל זה לא חשוב. הרדס שיחקו כבר 62 משחקים העונה (162 שערים!) ועמדו בעומס הבלתי רגיל בגבורה. הם הפסידו רק שלוש פעמים. במפגשים נגד מנצ’סטר סיטי? שתי תוצאות תיקו במשחקים צמודים ו-2:3 גדול בחצי גמר הגביע אחרי שהקבוצה כבר הוליכה 0:3. בניגוד למוחמד סלאח, קלופ מעדיף להוציא מהלקסיקון את המילה נקמה, על אף שהצהיר כי “אראה לשחקנים שלי וידאו מגמר 2018”. הוא וכל החבר’ה מבהירים שוב עד כמה גמר 2018 הוא כבר היסטוריה. ליברפול השתפרה משמעותית מאז. היא הפכה לקבוצה גדולה שגם מנצחת משחקים. זה הגמר השלישי שלה בחמש השנים האלה. עם קלופ, שחולם על זכייה שנייה במפעל, היא זכתה כבר בשישה תארים בארבע השנים האחרונות. מרכז השדה שלה השתפר בצורה ניכרת וגם יש עומק התקפי.
סלאח כמובן עדיין סוחב את האכזבה כשעונת הבכורה המדהימה שלו באנפילד הסתיימה עם דמעות ופציעה בגמר 2018. כזכור הוא ממש פילל לקבל את ריאל בגמר ולאחר מחזור הסיום באנגליה צייץ שוב ברייש גליי עם “שום דבר לא גמור”. המצרי עדיין שומר על מספרים פנומנליים עם 31 שערים ו-13 בישולים ב-50 הופעות ויש לו שמונה שערים במפעל, אם כי הוא חווה ירידה קלה מאז אליפות אפריקה. מה שהפוך לחלוטין בהשוואה לסאדיו מאנה שעבר מעין הסבה לחלוץ ומגיע בפורמה מעולה. לו יש 23 שערים למשל. הסכנה בליברפול יכולה להגיע מכל כיוון. לדיוגו ז’וטה הפחות נוצץ יש 21. הוא יפתח על הספסל שכן לואיס דיאס שהצטרף בינואר ועושה צרות-צרורות בכנף - השתלט על העמדה. הוא מציג מהירות, דריבל, תשוקה ולחץ גבוה - בדיוק כפי שקלופ דורש. “זה היה החלום שלי, גמר נגד ריאל”, אמר. קלופ התייחס לסלאח: “זה נורמלי מה שסלאח מרגיש. הוא בכושר טוב, הוא מוכן, הוא שחקן טוב יותר מאשר ב-2018. יש לו מוטיבציה רבה”. היה נראה כי הכשירות של מספר שחקני מפתח תפגע בהכנות של הקבוצה אולם לאחרונה התעוררה סאגה אחרת בדמות האפשרות שמאנה יעבור לבאיירן מינכן הקיץ. קלופ כמובן הדף את הדיווחים האלה - “הוא בכושר הטוב בחייו”, אמר.
לגבי וירג’יל ואן דייק שנפצע בגמר הגביע לא באמת היה חשש אמיתי על אף שהוא לא שיחק במחזור הסיום בו ליברפול נהנתה משער של המצרי שעלה מהספסל והפכה לניצחון 1:3. הבעיות היו סביב שניים - פאביניו וטיאגו אלקנטרה. הברזילאי שנחשב לגרזן, ויש לו גם עבר קטן בקסטיליה - לא שיחק בשבועיים האחרונים מאז נפצע נגד אסטון וילה. הוא רשם העונה 47 משחקים והוא אחד השחקנים החשובים בפאזל של קלופ. “התחושות טובות מאוד”, אמר קלופ לגביו ונראה שהוא יפתח בהרכב. מקומו של הקפטן ג’ורדן הנדרסון מובטח. טיאגו נפצע כאמור ביום ראשון, התאמן וכצפוי נכלל בסגל. ההנחה היא שימתין על הספסל ואת מקומו יתפוס נאבי קייטה. טיאגו, שקרוב לוודאי ישולב בהמשך, ספג ביקורות קשות אשתקד שכן השתלבותו הייתה איטית אך כעת הוא מוכיח את כל האיכויות שלו וגרם לאוהדים להתאהב. כמובן שעבורו זה משחק מיוחד נגד ריאל, כשחקן ברסאי לשעבר. לגבי ההגנה, שאלה טובה האם ג’ואל מאטיפ המנוסה יותר ישחק או איברהים קונאטה שהגיע בקיץ, תפס מנהיגות במרכז ההגנה והרקורד של הקבוצה יחד איתו על המגרש הוא פנומנלי. מעבר לקצב המשחק המהיר, הלחץ, האינטנסיביות - לאנגלים יכולת אדירה בכדורי הגובה. שני הבלמים, גם סלאח כמובן.
אף קבוצה באירופה לא משתמשת במגינים שלה בצורה מושלמת כמו ליברפול. הסכנה מגיעה הן מצד ימין עם טרנט והן מצד שמאל עם רוברטסון. שניהם, אגב, התלוו לקלופ במסיבת העיתונאים ורצו קודם כל להבהיר ש’אין שום טראומה’ מ-2018. “לא חשבנו כלל על המשחק בקייב, שנה לאחר מכן זכינו בגביע במדריד, זה היה הפרס. אנחנו להוטים לזכות בגביע”, אמר רוברטסון והבהיר שהקבוצה מוכנה פיזית. “אנחנו לפני המשחק הגדול ביותר בכדורגל”. הכתבים שאלו מה דעתו האם יכבוש גם, כמו אלן קנדי בגמר 1981 והבהיר כי הוא לא חושב על זה. “אני רוצה להציג את הגירסה הטובה ביותר שלי וכך גם חבריי”. הוא טוען שלריאל הייתה הכנה רגועה יותר למשחק כי הבטיחה את זכייתה באליפות מוקדם". רוברטסון עצמו בישל 15 פעמים העונה והוא חמישי במספר הדקות עם 3,913. טרנט אפילו מאפיל עליו - שלישי במספר הדקות ו-19 בישולים. בגיל 22 הוא יכול לזכות בתואר הגדול כבר פעם שנייה. “אין דבר טוב יותר מאשר להגיע בפריז לאצטדיון כזה ולשחק בגמר. זו הזדמנות ייחודית עבור כולם”. כשנשאל על היריבה אמר “שיחקנו נגד סיטי לא מעט, ריאל קבוצה חזקה מאוד, היא ברמה גבוהה, נצטרך לעבוד קשה כדי לנצח”. וכזו היא ליברפול - לא רק מרהיבה אלא גם עובדת קשה. וגם עם הקהל הטוב בעולם. שליח ה-AS תפס את אחד האוהדים שהגיע ללא כרטיס יחד עם עוד ארבעה חברים: “זה לא מטריד אותנו אם לא ניכנס למגרש. אנחנו האוהדים הטובים ביותר”. בתקשורת הבריטית מיהרו לדווח איך האוהדים כבשו את מגדל אייפל ושרו את השיר של ואן דייק. מייקל אואן אגב שופע ביטחון בקבוצת חייו: “לדעתי ליברפול טובה הרבה יותר והיא תנצח את ריאל בקלות. זה יכול להיות גם 0:3”. ג’רארד שהניף את הגביע ב-2005 כבר דאג לאחל בהצלחה.
כמובן שהמאמן מדבר אחרת. “אני באמת רוצה כבר לראות את האצטדיון ולהרגיש את האווירה”, אמר קלופ שלאחר מכן התלונן קצת על כר הדשא. שימו לב שזה גמר הצ’מפיונס הרביעי שלו - בדיוק כמו אלכס פרגוסון שאימן מאתיים שנה. ויותר מפפ גווארדיולה. “אני לא יודע איזו זכייה תהיה מתוקה יותר, זו או ב-2019, נצטרך לחכות, אני סבלני”, אמר והבהיר כי אין פייבוריטית: “זו שאלה קלה, אני לא יודע. הקאמבקים של ריאל היו מטורפים, יש להם ניסיון רב במפעל הזה. אבל אני רוצה שנהיה באותה הרמה שלהם מבחינה מנטאלית. אם נשחק ברמה הגבוהה ביותר - יהיה קשה מאוד נגדנו. הביטחון של ריאל גבוה וכך גם אנחנו צריכים להיות”. דוגמא חיה לאופי של ליברפול קיבלנו בספרד, כשוויאריאל כבר עלתה ל-0:2 ומחקה את היתרון של האנגלים. ליברפול שינסה מותניים ולא רק שהשוותה אלא ניצחה 2:3. הוא נשאל איך משחקים נגד ריאל ואמר: “הפסדתי הרבה גמרים בחיים שלי (נכנע בשני הגמרים הראשונים בצ’מפיונס), ניצחתי את האחרונים ולמדתי מהגמרים האלה”. לסיום הוא החמיא לריאל: אומרים שככל שאתה מנצח יותר – הסיכוי שתנצח עוד הוא קטן יותר. אבל זה לא המקרה עם ריאל מדריד. אבל גם ליברפול השתפרה בשנים האחרונות, אנחנו ברגע ענק, השחקנים האלה מושלמים עבור המועדון הגדול הזה". ליברפול מוכנה…
ליברפול - הרכב משוער: אליסון בקר| טרנט-אלכסנדר ארנולד, וירג’יל ואן דייק, איברהים קונאטה, אנדי רוברטסון| פאביניו, נאבי קייטנה, ג’ורדן הנדרסון| מוחמד סלאח, לואיס דיאס וסאדיו מאנה
היסטוריה ומפגשי עבר::
ריאל מדריד וליברפול נפגשו שמונה פעמים בעבר והמאזן - ארבעה ניצחונות לריאל, שלושה לליברפול ותיקו אחד, יחס שערים 8:10 לטובת ריאל. זה קרה פעמיים במסגרת הגמר. וכעת יהיה זה הגמר הראשון איי פעם שמשוחק בפעם השלישית. יותר נפוץ מריאל מדריד נגד אתלטיקו מדריד, יותר נפוץ ממנצ’סטר יונייטד נגד ברצלונה ועוד. נתחיל את הסקירה דווקא עם המשחקים ‘הקלים’ יותר. בעונת 2008-09, בשנות המשבר של שמינית הגמר, ריאל מדריד של חואנדה ראמוס שהייתה בתנופה בליגה, פגשה את ליברפול של רפא בניטס שהייתה טובה ממנה הרבה יותר. המשחק הראשון נערך בסנטיאגו ברנבאו. ליברפול ניצחה 0:1 דווקא משער של יוסי בניון בנגיחה כאשר סטיבן ג’רארד אפילו לא היה כשיר. בגומלין ריאל התפרקה עם תבוסה 4:0 צורמת מול הקפטן שהיה בשיאו וגם פרננדו טורס הבקיע.
כעבור חשש שנים הגיעה כאילו הנקמה. הפער בין הקבוצות היה גדול לא פחות מאז והפעם לטובת ריאל. היא הביסה את ליברפול באנפילד 0:3 עם שער מבריק של כריסטיאנו אחרי בישול של חאמס ועוד צמד של בנזמה. במשחק בברנבאו זה נגמר ב-0:1 עם שער של הצרפתי. גם לפני שנה פגשנו את ליברפול למשחק שהיה אמור להיות חגיגי ברבע הגמר אבל בלי קהל זה יותר קשה. בוולדבבאס, ריאל ניצחה 1:3 עם צמד של ויניסיוס ג’וניור, הראשון אחרי כדור ארוך נהדר של טוני קרוס כשוויני עצר נפלא על החזה והכניע את אליסון. מוחמד סלאח צימק, אבל מרקו אסנסיו עשה 1:3 בעזרת ההגנה. בגומלין באנפילד האנגלים הפעילו לחץ אבל טיבו קורטואה היה בשיאו וריאל שמרה על 0:0 שלקח אותה לחצי הגמר.
הגמר הראשון בין הקבוצות היה שייך לליברפול שניצחה 0:1 ב-1981 עם המאמן האגדי בוב פייזלי על הקווים אלן קנדי כבש בנגיחה (“שמתי את הראש הכי חזק שאפשר”) בדקה ה-82 וריאל מדריד עם ויסנטה דל בוסקה, חואניטו, חוסה אנטוניו קמאצ’ו וקרלוס סנטיאנה – לא הצליחה להגיב. הגמר האחרון והמרגש היה ב-2018, ה-26 במאי 2018, בדיוק ארבע שנים חלפו. מי זוכר בכלל שגארת’ בייל פתח על הספסל ומה קרה לפני שנכנס, כאשר בדקה ה-64, כשהוא שתי דקות על כר הדשא, הוולשי התעופף למספרת מדהימה אחרי הרמה של מרסלו וכבש שער עצום. זידאן תפס את הראש כלא מאמין, האוהדים בכו, העולם עצר מלכת. לוריס קאריוס בישל את השער הראשון של בנזמה בדקה ה-49 וגם חילק מתנה לבייל שהשלים צמד. ריאל אלופת אירופה בפעם ה-13 בתולדותיה, השלישית ברציפות והרביעית בתוך חמש שנים. ואז המסיבה התפזרה. כריסטיאנו, זידאן…דווקא בייל עוד נשאר.
איזור הצבע::
כל הזכיות של ריאל מדיד בליגת האלופות| מהפארק דה פראנס ב-1956 ועד לסטאד דה פראנס ב-2022? אמן. לכבוד גמר ליגת האלופות מחר נגד ליברפול - כתבנו עבורכם על כל 13 הזכיות הקודמות. מהגמר הראשון ריימס , הגביע השישי בלי הכוכבים, הגאולה עם פדג’ה, הוולה של זידאן, הדסימה וגם שלוש הזכיות ברציפות. הנה זה:
בספר שלנו “המלכים של אירופה: סיפורה של ריאל מדריד”, ספר יחיד מסוגו בישראל - ישנו פרק מיוחד על כל זכייה וזכייה בליגת האלופות וגם סיקור חגיגי למשחק הגמר. אז למה אתם מחכים? כבר רכשתם את הספר?
הרכב האגדות של ריאל מדריד בליגת האלופות| נגררתי לטרנד החדש והמרגש בתקשורת הספרדית וזה מרגש מאוד לבחור את 11 האזה מדהים ומרגש לראות איך הרשימה מתעדכנת כל הזמן. תחילה היו הגיבורים של לה נובנה לדוגמא בתחילת שנות ה-2000 יחד עם שלושה-ארבעה שחקנים מהקבוצה הגדולה של שנות ה-50 שגם היא ראויה לכל הריספקט שבעולם על אף כדורגל בשחור-לבן, לאחר מכן תור הזהב הנוכחי ואפילו בנזמה ש’איים’ על מקום בהרכב אבל בכוונה השארתי אותו בחוץ, וגם את קורטואה אפילו מחוץ לספסל – כדי שיעלו בטירוף לגמר נגד ליברפול כאילו הם שומעים אותי.
כמובן שבשער איקר קסיאס (152 הופעות), שבשתי הזכיות הראשונות היה ילד הפלא. עלה כמחליף ב-2002 וסיפק סדרת הצלות, הבכי חזר על עצמו גם בדסימה| בהגנה החלטתי לא לשקר ולשחק עם ארבעה מאחורה. זה פותח את הדלת לדני קרבחאל (67 הופעות) שהיה גדול מעונת הבכורה ויש לו ארבעה גביעים וגם בישול בגמר, הועדף על פני מיצ’ל סאלגדו. סרחיו ראמוס (129 הופעות) גיבור הדסימה מוסט ימינה. ארבעה גמרים, חמישה חצאי גמר, יכולת פנומנלית ומנהיגות ואפילו כבש גם בגמר 2016 גם. פרננדו היירו (77 הופעות) הועדף על פפה בפוטו-פיניש במרכז ההגנה (ורפאל ואראן בחוץ אפילו), יש לו גביע בהנפה, עוד גמר מושלם ב-1998 וגם דקות בגמר 2000. השינוי הגדול כאן הוא מרסלו (102 הופעות) ולא האגדה רוברטו קרלוס. מרסלו רשם נוקאאוט אדיר ב-2018. הוא תמיד התעלה משחקים הגדולים וגם בהגנה, נגד באיירן למשל.
במרכז השדה אני גם נשביתי בקסמו של זינדין זידאן (47 הופעות). הוא אפילו לא כבש עשרה שערים (תשעה) – אבל הוולה בגמר, מה שעשה בחצי הגמר (הוואסילינה), ברבע הגמר, ובעונה שלאחר מכן – לא הכל זה מספרים או פז"ם. לצידו לוקה מודריץ’ (98 הופעות) איך לא, המנוע בכל אחת מארבע הזכיות שלנו ואמן שגם בזכייה החמישית| אמרו על אלפרדו די סטפאנו (58 הופעות) שהוא ידע לעשות הכל והיה גם מספר 10 אמיתי. חמישה גביעים, שלושער בגמר 1960, 49 שערים בסה"כ והיה המלך עד שבא ראול.
כל ילד בן 8 שמתחיל להתעניין בכדורגל מגיע לשם פאקו חנטו (88 הופעות) בתשובה לשאלה המעניינת מיהו שיאן גביעי אירופה, שיא שאנחנו מאחלים שיישבר על ידי אחד מהשחקנים הנוכחיים שלנו. שישה גביעים, שמונה גמרים, היה שם גם ב-1966 כששאר הגיבורים אינם| ראול (132 משחקים) היה המלך של ליגת האלופות בעידן הנורמלי לפני ‘המפלצות’. הוא גם החזיק בתואר מלך השערים כמה וכמה שנים. שלושה גביעי אירופה היו לו בגיל 25, עונת שיא ב-2000 ושער גם בגמר 2002. כבש 66 שערים בלבן במפעל היוקרתי. רק קארים וכריסטיאנו עשו זאת יותר| ועם כריסטיאנו רונאלדו (101 משחקים) נסיים את הבחירה. נראה שמיותר להציג אותו. בעידן כריסטיאנו ריאל הגיעה שמונה פעמים לחצי הגמר וזכתה בארבעה גביעים. הכוכב בכל זכייה, הגולים במאני-טיים, הטירוף, התשוקה, הפיניש של 2017 עם צמד בגמר, שני שלושערים ועשרה שערים בנוקאאוט, עונת השיא בדסימה. היו לו גם עונות של 16 ו-15 שערים. 105 שערים בצ’מפינס בלבן, מכובד מאוד – אגדי – תודה.
ההרכב הכי טוב של ריאל מדריד בליגת האלופות: קסיאס| קרבחאל, ראמוס, היירו, מרסלו| מודריץ’, זידאן, די סטפאנו| חנטו, ראול, כריסטיאנו רונאלדו
הספסל: קיילור נאבאס (39 הופעות), פפה (71 הופעות), רוברטו קרלוס (109 הופעות), פרננדו רדונדו (37 הופעות), קאסמירו (72 הופעות), גארת’ בייל (57 הופעות), קארים בנזמה (122 הופעות
‘במצור אחרי חנטו’| במארקה נכתב כי עבור פאקו חנטו לא היה דבר טוב יותר מאשר העפלה לגמר גביע אירופה. קיצוני הסופה שנפטר השנה הוא השחקן היחיד איי פעם שזכה בשישה גביעים. בסגל הנוכחי של ריאל מדריד ישנם תשעה שחקנים שיכולים כביכול ‘לאיים’ עליו וקרובים לזכייה בגביע מספר חמש. למעשה הגמר הנוכחי יהיה הראשון של המועדון כשחנטו לא לכריסטיאנו (זכייה אחת במדי יונייטד), מאלדיני (כולן במילאן), זארגה ודי סטפאנו יש כבר חמישה גביעים.
מרסלו עם 101 משחקים במדי ריאל בליגת האלופות. הגמר יהיה משחקו האחרון במדי ריאל אחרי 16 עונות. מרסלו יכול וצריך להתגאות במסע שלו. זה יהיה גמר חמישי, יש לו גם ארבע הדחות בחצי הגמר. משחקו הראשון בליגת האלופות היה ב-18 בספטמבר 2007 נגד ורדר ברמן. בגמר בליסבון הוא היה מחליף לקונטראו, אבל כניסתו למגרש יחד עם איסקו שינתה הכל והוא הבקיע את השער השלישי שהרג את אתלטיקו בסוף. בגמר בסאן סירו הוא דייק בדו-קרב הפנדלים. ב-2017 הוא בישל את השער האחרון של אסנסיו וב-2018 הוא כמובן הרים לרחבה ואז בייל דפק מספרת מהסרטים.
דני קרבחאל עם 67 משחקים במדי ריאל בליגת האלופות. כבר בעונת הבכורה שלו במועדון היה אלוף אירופה. הוא ערך את הפרמיירה שלו ב-1:6 על גלאטאסראיי בפתיחת שלב הבתים. המגן הספרדי פתח בגמר ארבע פעמים ובישל ב-2017 את הראשון של כריסטיאנו. מצד שני הוא גם ירד בדמעות פעמיים, הן ב-2016 נגד אתלטיקו והן ב-2018 נגד ליברפול כשנפצע שוב. “הגמרים הם לא רק שמחה עבורו אלא גם סימנים עמוקים של כאב”.
נאצ’ו רשם נגד מנצ’סטר סיטי בגומלין את משחקו ה-50 במדי ריאל מדריד. הוא לא מכיר חולצה אחרת חוץ מזו של ריאל מדריד. הבכורה שלו במפעל היוקרתי ב-1:4 על אייאקס בדצמבר 2012, משחק די חסר חשיבות עבור הקבוצה אבל לא עבורו. מאז הוא תמיד היה שם עבור כל מאמן. בגמר הרביעי אליו הגיע תור הזהב הזה, ב-2018, הוא אפילו שיחק כשעלה כמחליף לשעה במקום קרבחאל שנפצע. תפקידו חשוב מאוד, תמיד. העונה הוא שיחק בכל אחד ממשחקי הנוקאאוט למעט המשחק הראשון נגד פ.ס.ז’.
קאסמירו היה מפתח השלוש הזכיות הרצופות עם זינדין זידאן. יש לו 72 הופעות במדי ריאל ושמונה במדי פורטו. הוא לא היה שחקן הרכב בדסימה, רחוק מזה, אבל עלה מהספסל באותו גומלין רבע הגמר נגד דורטמונד בגרמניה והשאר היסטוריה. היו לו 144 דקות באותה העונה. הוא נותר מחוץ לסגל בגמר הדסימה על אף שאלונסו נהיה מושעה. בשלושת הגמרים מאז הוא לא החמיץ אף דקה וגם כבש את ה-1:2 נגד יובנטוס בבעיטה אדירה מחוץ לרחבה.
לוקה מודריץ’ מחזיק ברזומה שלו ארבעה משחקי גמר ועוד שלוש הדחות בחצי הגמר. הוא רשם 97 משחקים במדי ריאל בצ’מפיונס ועוד שמונה הופעות עם טוטנהאם. דמותו של הקרואטי הלכה וגדלה והפכה לרפרנס מוחלט. הוא זה שהרים את הקרן ההיסטורית כשראמוס כבש את השער המטורף בדסימה בגמר בליסבון בדקה ה-93. “זה הרגע האהוב עליי”, אמר כשנשאל על תקופתו בריאל. הוא בישל את השער השלישי בגמר נגד יובנטוס בקארדיף. כולם זוכרים עד כמה הוא היה חסר במשחקים נגד יובנטוס בעונת 2014-15 וריאל הודחה.
טוני קרוס כבר זכה בליגת האלופות עוד לפני שהגיע לריאל מדריד. יש לו 84 הופעות אצלנו בליגת האלופות וכמעט מחצית מהמשחקים בבאיירן (41). בעונה הראשונה הוא נפל בחצי הגמר ואז הגיע רצף הניצחונות. קרוס נעדר רק לשישה משחקים בליגת האלופות מאז שהגיע, שניים מהם בגלל פציעה. הוא הוחלף בגמר בקארדיף סמוך לסיום וזכה לתשואות רמות מהאוהדים.
איסקו רשם 62 הופעות במדי ריאל מדריד בליגת האלופות ועוד שמונה במאלגה ושניים עם ולנסיה. לצערו הוא לא יזכה למדליה גם אם ריאל תזכה כי הוא לא שיחק אף דקה. כמה זה שונה. בגמר הדסימה עלה מהספסל כמובן וכך היה גם בסאן סירו. בשני הגמרים האחרונים, ב-2017 וב-2018, הקדים את בייל ופתח בהרכב על חשבונו. הרגע הגדול שלו היה השער בחצי הגמר נגד אתלטיקו מדריד ב-2017.
גארת’ בייל היה גיבור בשני משחקי גמר. אף אחד לעולם לא ישכח את המספרת המדהימה נגד ליברפול בערב בקייב בו עלה מהספסל והשלים צמד. הוא גם כבש את השער השני בגמר הדסימה, בנגיחה. הוא נעצר על 57 משחקים במדי ריאל בצ’מפיונס ועוד תשעה עם טוטנהאם. הוא הולך להיפרד מריאל דרך הדלת האחורית, חבל. נסיף וויילס בחר בגלות. אם ריאל תנצח הוא יזכה בגביע החמישי שלו. אבל התועלת שלו הייתה אפסית.
בנזמה מציג את עונת חייו גם במפעל היוקרתי עם 15 שערים העונה. עשרה מהם בנוקאאוט, כמו כריסטיאנו בעונת הדאבל. יש לו 122 משחקים במדי ריאל במפעל בהם כבש 74 שערים ועוד 19 הופעות עם ליון. בנזמה ניצל את המתנה שחילק לו קאריוס בגמר הקודם נגד ליברפול. פרט לכך הוא לא כבש במשחק גמר נוסף אבל יצירת המופת שלו בוויסנטה קאלדרון הביאה לשער של איסקו בגומלין חצי הגמר. מה שבטוח הוא שבנזמה השחקן שעשה הכי הרבה כדי שריאל תגיע לפריז. אגב, כריסטיאנו רונאלדו נשאר עם חמישה גביעים. מאז שעזב את ריאל הוא לא עבר את רבע הגמר.
המצ’אפ שיכריע את המשחק? יש לא מעט כוכבים גדולים בגמר ליגת האלופות הזה: אבל אולי המצ’אפ שיכריע את המשחק נמצא בכנף שמאל שלנו ובצד ימין של הגנת ליברפול: ויניסיוס ג’וניור נגד טרנט אלכסנדר ארנולד.
ויני כבר ‘חגג’ על האנגלי במעמד רבע הגמר אשתקד. הוא מהיר, הוא ‘מוציא את היריבה מאיזון’ כפי שנאמר לא פעם. כבש גולאסו נגד מנצ’סטר סיטי, בישל לקארים בשני המשחקים נגד צ’לסי וגם שער אחד נגד פריז. יש לו 21 שערים העונה ו-20 בישולים – מה עוד אפשר לבקש? למגן האנגלי אין במה להתבייש. 19 בישולים זה מספר מטורף לחלוטין עבור מגן. ההרמות מדויקות, הוא מהיר, הוא חכם, כמו קשר לכל דבר. בספרד נכתב קצת על המצ’אפ הזה.
טרנט עצמו אמר על המאבק נגד ויניסיוס: “כשאתה פוגש את ריאל מדריד אתה מצפה לפגוש שחקנים ברמה עולמית. יש לנו תוכנית משחק כקבוצה. ויניסיוס שחקן מדהים, פנטסטי, זה מותרות לראות אותו משחק. יש לנו עבודה מוכנה ואנחנו יודעים איך לנצח את המשחק. כדורגל זה משחק קבוצתי ובסופו של דבר קבוצה היא זו שמנצחת”.
בספרד מנתחים. מיגל קינטנה: “הפרודוקטיביות שלו שינתה את הכל העונה, הוא פשוט ‘התפוצץ’. הוא מעורב במשחק יותר בכל פעם, החייה את ההתקפה של ריאל מדריד ושיתוף הפעולה עם בנזמה מצוין. הוא הגיבור האמיתי. טרנט הוא המגן הימני ההתקפי הטוב בעולם. הוא יצטרך ‘לתקוף’ את ויניסיוס וכך להפריע לו”. אדריאן בלאנקו: “ויניסיוס הוא הסנאי המושלם לבנזמה לאורך כל העונה הזו. ויניסיוס יוכל לעשות הרבה נזק לטרנט עם הכדרור והתנועה שלו לעומק שהשתפרה. ויני השתפר המון העונה. קבלת ההחלטות שלו טובה יותר”. אלכס דה לאנו: “העונה ויני שחקן מכריע, כזה שפשוט מכריע משחקים. מצד שני אני חושב שטרנט יקשה עוד יותר על ההגנה של ריאל מדריד שבין-כה לא מספיק טובה, בקו האחורי יש לליברפול יתרון גדול”.
“החוב של ריאל מדריד לטיבו קורטואה”| השוער הבלגי מחפש זכייה בליגת האלופות, הגביע שחמק מידיו בגמר בליסבון כשוערה של אתלטיקו מדריד – ותודה לסרחיו ראמוס. כמובן שהמצ’אפ בין הקורות מול אליסון בקר, שוער ליברפול, גם הוא אחד מהטובים ביותר בעולם – יכול להכריע את הכף. לברזילאי כבר יש גביע אחד. בעוד טיבו רוצה להוציא את שמו מהרשימה המפוארת של שחקני על שלא זכו במפעל היוקרתי מעולם – רונאלדו-פנומנו, בופון, ואן ניסטלרוי, איברהימוביץ’, ברגקאמפ, בטיסטוטה, טוטי, באג’יו, לותר מתיאוס. קורטואה אמר בעצמו את המשפט הזה עם הגעתו למדריד – שריאל חייבת לו זכייה בליגת האלופות, והוא גם ספג קצת הסתלבטויות על הגמר ההוא. בשנתיים הראשונות במדריד קורטואה הודח בשמינית הגמר. אשתקד נעצר בחצי הגמר וכעת זה הגמר הראשון שלו.
העונה של קורטואה הייתה פשוט מפלצתית, הצלות קריטיות בכל משחק. כמובן זה החל עם הפנדל של ליאו מסי למשל או שני האחד על אחד שהדף מול קיליאן אמבפה. נגד צ’לסי הוא מנע את הרביעי והדף גם בעיטה אדירה של אספיליקווטה. ונגד מנצ’סטר סיטי? שמונה הצלות, מופע מרהיב – קאנסלו (בבעיטה מרחוק), גריליש וברנרדו סילבה.
לפניכם הגרף שלהם. קורטואה מוביל עם 14:50 בהצלות. טיבו הדף 77.7% מהכדורים לעברו בעוד אליסון רק קצת יותר ממחצית. טיבו גם הדף 68.2% מהבעיטות מתוך הרחבה. מבחינת הספיגות, טיבו ספג 14 העונה, נגד קבוצות על, בעוד אליסון ספג 13 (שלב הבתים של ליברפול היה מאתגר על הנייר אך הנוק-אאוט חלש יותר משלנו – אינטר-בנפיקה-ויאריאל). ואין ספק שמגיע לטיבו גביע אחרי עונה כזו…
איזה זיכרונות| מי שעדיין מרגיש לא בעניינים לקראת המשחק, חייב לצפות בווידאו הזה של כל השערים של ריאל מדריד מגמרי ליגת האלופות. בקליפ הזה מדובר בסדר הפוך דווקא. בכל מקרה, די סטפאנו היה הראשון שכבש בדקה ה-14 נגד ריימס בגמר 1956. פרננדו רודריגס סרנה כבש את שער הניצחון ב-1:2 על פרטיזן כעבור עשור, גביע אירופה השישי; כל זה וכמובן דרך השער ההיסטורי של פדג’ה בלה ספטימה; בעיטת היעף של מקמנמן וראול רץ כל הדרך מול קניזארס בגמר 2000; הוולה הבלתי נשכח של זידאן בלה נובנה נגד לברקוזן; ראמוס והשער הבלתי נשכח בדסימה ב-2014; ועד למספרת של בייל נגד אותה ליברפול ב-2018, השער היחיד בו קאריוס לא היה אשם.
עוד כתבות חגיגיות לקראת הגמר: ‘במצור אחרי חנטו’ - השחקנים בסגל שיכולים לזכות בליגת האלופות בפעם החמישית - ממרסלו ועד בייל| הריאיון המרגש של פדה ל-AS לקראת הגמר (“הייתי מוותר אפילו על אשתי כדי לזכות”)| המכתב שאדר כתב לעצמו - איך כמעט ויתר על הכדורגל ולפתע הוא משחק בגמר ליגת האלופות| רודריגו: “הסתכלתי על הסמל הזה והאמנתי שנוכל לעשות זאת שוב” - לחצו כאן| הריאיון של אסנסיו לקראת הגמר| ויניסיוס: “אם אבקיע בגמר - בטח אשתגע”| כל הריאיונות של אנצ’לוטי והשחקנים מהיום הפתוח לתקשורת - לחצו כאן|
