פודקאסטים שאני אוהב:
כדורגל:
לא כדורגל:
אי אפשר דיון על פודקאסט בלי לדבר על this american life שזה האמא והאבא של כל הפודקאסטים בעולם. פה ושם יש פרקים פחות טובים אבל באופן כללי מדובר במכרה אדיר של זהב טהור.
אני ממש מתקשה למצוא פודקאסטים טובים. מידי פעם יש איזו תכנית מעניינת של ג’ו רוגן אבל באופן כללי רוב הפודקאסטים עלובים. בעברית בכלל אין מה לשמוע חוץ מפודקאסטים על בארסה. ממש אשמח להמלצות!!!
במה הפודקאסט עוסק?
גם אני אוהב היסטוריה, ו “עושים היסטוריה” בהחלט לא רע.
אבל הטוב ביותר שיצא לי לשמוע זה hardcore history של Dan Carlin
אם אתה מסוגל לשמוע באנגלית, זה פשוט מעולה, במיוחד הסיפורים הארוכים יותר.
יש לו למשל חפירה של איזה 5 שעות על האימפריה המונגולית, וזה היה כל כך טוב שהצטערתי שהפקק לא נמשך עוד קצת. שם בפרופורציה את כל הצרות של האנושות במאה ה 21.
זה בתשלום סימלי, אבל יש גם מאיפה להוריד בחינם. תפנה אליי בפרטי אם אתה מעוניין.
כל פרק יש לו איזה נושא מעורפל… לרוב מחולק למספר מערכות. בעיקר סיפורים של אנשים אבל עשוי טוב. נותן כבוד לפורמט (בניגוד לרוב הפודקאסטים שהם רק ראיון) ויש עריכת סאונד ופסקול והכל.
לפעמים יש פרקים על אקטואליה (לא מזמן היה פרק על המלחמה באוקראינה למשל) לפעמים על ילדים, תאכלס זה עוסק בהכל. אבל תמיד מהזוית האישית. אמנות הסיפור. הקטע המגניב זה שיש להם איזה 700 פרקים של שעה. פשוט לדפדף לבחור ולצלול.
ללא ספק - זהו ההישג הנדרש האולטימטיבי של פודקאסט.
רשימה טובה. הייתי מוסיף לה את המשחק הגדול - פודקאסט טוב על גיאופוליטיקה, על אף שהוא קצת נוזל מחשיבות עצמית.
למי שרוצה תוכן ימני יש פודקאסט של תמיר דורטל. למי שרוצה סמול יש פודקאסט בשם פרות קדושות או את הסדרה הזו (אי אפשר להקשיב לכל פרק של הפודים האלה, צריך מצב רוח ספציפי)
למי שחובב את הז׳אנר הסיפורי והמופק בסגנון This American Life יש גם את heavyweight הבלעדי לספוטיפיי, את serial המיתולוגי שזה true crime מעולה וסוג של הסבא של כל הפודים (לפחות בעונה הראשונה, הבאות פחות טובות), ואת ״סיפור ישראלי״ ה… ובכן… ישראלי, שבבירור לוקח המון השראה מ-This American Life ונותן לו טוויסט (…ישראלי…) עשוי היטב.
חוץ מזה - לחובבי המוזיקה אני ממליץ בחום אדיר על Dissect (גם כן ספוטיפיי אקסקלוסיב) - ניתוח של אלבומים שיר-אחרי-שיר, מופק נהדר עם ״פירוק לגורמים״ גם של הטקסטים והתמות וגם של הלחנים עצמם. לא צריך לדעת תיאוריה מוזיקלית כדי להנות (אני לא מנגן על כלום). יש גם את songs that explain the 90’s שהוא קליל יותר ואדיר לא פחות, בעיקר למי שזוכר את התקופה ו/או אוהב את השירים.
אם כבר פודקאסטים, יש לי רעיון לפודקאסט מקומי:
הקראה של ההודעות שנכתבות פה בפורום של הצד השני (כלומר - הודעות של פורום בארסה לאוהדי ריאל (בייחוד אחרי קלאסיקואים), הודעות של פורום ריאל לאוהדי בארסה (בייחוד אחרי צ’מפיונס), הודעות של ליאור לרביע, והודעות של טיטי לכל השאר).
ככה, תוך כדי נסיעה, בלי אפשרות להגיב.
אחרי חצי שעה של עצבים בשמיים, אתה מכבה בטריקה את הפודקאסט, מקבל פרספקטיבה על העולם, ואומר לעצמך: “אה, הפקק הזה זה לא הדבר הכי נורא בעולם”.
מה יש לך
אתמול הקשבתי לפוד של בארסה והיה מדהים. בקטע של “איפה ריקי??? למה הוא לא נותן דקות לריקי פוץ’ ההולנדי הזה אין לו מושג אין לוווו” ממש דמעתי מצחוק
אנסה אותו. הפרק על המלחמה באוקראינה הוא נקודת כניסה טובה ומייצגת?
אגב מעניין אותי מה הדעות פה על ציון 3.
לדעתי הסדרה שלו על סין ממש מעניינת. אבל זה פרק לא רע
אני רואה ומבין שפודקאסטים נהיו חלק טריוויאלי מהעידן של היום , כנראה שאני ממש בפיגור. יש אפשרות לשמוע באפל מיוזיק?
*מעדיף משהו חינמי בכללי.
תודה!
מקנא בכם בטירוף שיש לכם זמן לפודקאסט…
מקנא בך בטירוף שאתה לא צריך לנסוע באופן יומיומי בכבישי ישראל
אין זמן ביום שבו אתה עושה פעולה מונוטונית? אתה לא רץ/נוסע/שוטף כלים?
אההה הלימודים שלי - לימודי האדריכלות - במכללה ליד הבית, ואני גם סטודנט בפתוחה אז אני לומד מהבית בגדול.
אני רווק וגר עם ההורים כך שעול ניהול הבית גם לא עלי. אני עושה כושר בבוקר אבל לא מרוכז כדי להקשיב לפודקאסט, שומע שירים שממריצים את הדם בגדול שאני מתבייש לשמוע אותם מחוץ לכותלי החדר כושר. (בכלל, שלושה חודשים לא ביקרתי בידר כושר כך ש…)
מתי נשאר לי זמן? היד כואבת לי מעבודה על תוכנות או מפתירת תרגילים ידנית. המוח חדל לתפקד מזמן… 
אם כבר אמרת פוד של בארסה…
אמנם בלי נדב ובלעדי, אבל אם יש כאן מישהו שמאזין לפוד של בארסה מאניה, תגידו בעצמכם מה יותר מעניין.
אני ממליץ על kermode and mayo -
בכל שבוע יש ביקורות על 4-5 סרטים, מדי פעם על טלוויזיה, ולרוב ראיון עם שחקן/במאי. מה עושים בשאר הזמן? הם מקשקשים על תרבות פופ בכללי ועל שטויות. אני חושב שזה החסם העיקרי, צריך לאהוב מאוד הומור ותרבות בריטית, וצריך להקשיב במשך כמה שבועות כדי לקלוט גם כמה בדיחות מתמשכות.
הביקורות עצמן מצויינות בעיני, כמו כל מבקר סרטים הוא אוהב את הדברים האומנותיים יותר אבל יודע טוב מאוד לזהות אם סרט הוא סתם יומרני ומשעמם, ויודע להגיד אם בלוקבאסטר הוא טוב גם אם הוא לא מתחבר אליו 100%. אחלה דרך לקבל המלצות לסרטים שלא תמיד שומעים עליהם.
לחובבי האסטרונומיה אני רוצה להמליץ על פוד שנקרא ״אל האינסוף״.
מעניין מאוד ומוסבר לרוב בצורה מובנת, מעביר לי שעות של נסיעה בלי להרגיש אותה.