“עשיתי את זה כדי למחוק את השיא של פדרר מהטורניר שהוא הכי מזוהה איתו.”
זה הדרייב הכי חזק בעולם של ספורטאי אמיתי
“עשיתי את זה כדי למחוק את השיא של פדרר מהטורניר שהוא הכי מזוהה איתו.”
זה הדרייב הכי חזק בעולם של ספורטאי אמיתי
לפי מה שכתוב על פציעת אלכס דה מינור (היריב של נובאק שפרש ברבע) - He went to slide into the ball – it was match point, after all, and he was giving it his all – and the cartilage tore between his abs and his adductor. - ניתן לנתח על סמך זה מה בדיוק קרה לו?
סליחה שלקח לי זמן להגיב לזה. יש נקודת חיבור גם למקרבי הירך (adductors השרירים בחלק האמצעי של הירך או המפשעה) ולשרירי הבטן השטחיים rectus abdominis ( השרירים של הקוביות בבטן) באיזור אחת עצמות האגן בחלק הקדמי שנקראת pubis. מעבר לנקודת חיבור עם האגן יש להם רקמת חיבור שנקראת aponeurosis שככל הנראה שם הטניסאי קרה
הוא כנראה החליק עם הרגל במנגנון של שפגט, יחד עם רוטציה בפלג גוף העליון וזה יצא אצלו קרע באותה רקמת חיבור בגלל המתיחה לשני הכיוונים. אלו פציעות שיכולות לקרות בטניס בגלל כמות הטוציות שנעשות בכל חבטה. מי שאני זוכר שססבל מדלקות חוזרות ב rectus abdominis הוא רפא נדאל.
אני מתאמן בחדר כושר שנים, נניח שמאז שעשיתי את הקורס בווינגייט ב-2014 והפכתי למאמן כושר אז נהייתי יותר רציני זה כבר לא כמו ללכת עם אבא כתחביב. בכל מקרה השריר האהוב עליי זה הבייספס, זה שגדל ראשון בניגוד לרגליים למשל, זה שהצלחתי להרים משקלים כבדים וכדומה, אני מפעיל עליו הרבה עומס.
לאחרונה כבר שבועיים בערך יש לי בעיה במרפק, כואב לי מאוד, אני נאלץ לשים משחה וזה הגביל אותי אפילו באימונים של חזה למשל - לא יכול לעשות את התנועה הראשונית בלחיצת חזה במשקולות, זה פוגע במתח.
עכשיו אני לא יכול לבוא ולהתאמן ב-50% יכולת לדוגמא וחיפשתי מה לעשות איך לשנות קצת את האימון. הורדתי משקלים. לא עשיתי מוט ישר למשל, ויתרתי על בודדות יד-יד, אבל זה מרגיש שהפעם זה לא משהו שיעבור כל כך מהר.
האנסי פליק, מאמנה הגרמני החדש של בארסה, הגיע לקבוצה עם הרבה מטען והררים של ציפיות. הוא שמע על היכולת הפושרת, השחקנים הלא כשירים, ואחד הנושאים עליהם נאלץ לתת תשובה מפורטת הוא זמן ההיעדרות של פרנקי דה יונג. בעוד היה מצופה מפליק לבוא עם תשובה קונקרטית למצבו של פרנקי, ענה הגרמני: ש"אין כרגע תאריך חזרה משוער".
ההולנדי, שהחמיץ פחות מחמישים ימים בעונה מאז הגיע לבארסה, חווה קשיים להתאושש בעונה החולפת כתוצאה משלוש פציעות קרסול שונות בקרסול ימין:
הנקע הגבוה מול סלטה
הנקע מערב את עצם הטיביה, הפיבולה, ממברנה סיבית חזקה ביניהם, ומבנה רצועות קדמית ואחורית (Anterior+Posterior inferior tibiafibular ligament). תפקיד הרצועות הוא להצמיד את המפגש בין 2 העצמות המוזכרות ובכך הן שומרות על יציבות מפרק הקרסול. בנקע זה כף הרגל פונה החוצה ונוצר מתח על הרצועות. נדרשו לפרנקי 61 ימים לחזור מהפציעה.
נקע סטנדרטי מול בילבאו
נקע המפעיל מתח על הליגמנטיםATFL, CFL ו-PTFL. שלושתם נמצאים בחלק החיצוני והנמוך של הקרסול. לפי חלק מהמחקרים, נקעים מסוג זה מהווים כ 20-40 אחוז מסך כל פציעות הספורט. הנקע הזה מתרחש כשכף הרגל מתגלגלת פנימה. דה יונג חזר לאחר 35 יום.
הנקע הטראומטי מול וולאוורדה
נפצע רק כשבועיים מאז החזרה שלו מהנקע מול בילבאו. במבט ראשון נראה היה שמדובר על מנגנון כמו של נקע “סטנדרטי”, אך עלה חשש שמדובר במעורבות של של מבנים נוספים כמו הרצועות עליהן התייחסתי בנקע הגבוה. אינדיקציה לכך שככל הנראה מדובר בנקע בדרגה קשה יותר הוא העובדה שהוא נאלץ לרדת מהמגרש על אלונקה בגלל הקושי לשאת משקל על הקרסול. מצב כזה עשוי לרמז בין היתר על מעורבות של שברי תלישה. מאז אפריל ההולנדי לא הצליח לחזור לשחק ונאלץ גם לוותר על היורו, משחקי ההכנה ותחילת העונה עם ברצלונה.
ממה ניתן לחשוש?
הואיל ויש פגיעות חוזרות בכל אחת מהרצועות המייצבות של הקרסול ובמפרק עצמו, יש מספר אופציות שעשויות לבוא לידי ביטוי אצל פרנקי כרגע:
חוסר יציבות כרוני בקרסול. קיים אצל מספר כדורגלנים, לפי סקירות עומד על 20-50 אחוז מהמקרים. נובע בגלל הירידה במתח של הרצועות ובשל כך הן לא מהוות פקטור בייצוב הקרסול.
שינויים ניווניים במפרק הקרסול. מצב נפוץ לאחר נקעים חוזרים, וממשיך לקרות בגלל חוסר יציבות מפרקי מול עומסים גבוהים.
נזק שרירי סביב הקרסול.
נזק סחוסי בעצם הטאלוס. כתוצאה ממספר טראומות ופריקות על אותו קרסול, יחד עם רצועות ושרירים עם מתח נמוך, אחת מעצמות הקרסול- הטאלוס, עלולה לחוות פגיעה סחוסית סביבה. הבעיה העיקרית - עצם הטאלוס עצמה, ובפרט הסחוסים, עם אספקת דם נמוכה, ועל כן בעלות פוטנציאל נמוך לריפוי ספונטני. לפי חלק מהסקירות ההסתברות היא כי 6.5% מפציעות הקרסול יהיו עם פציעה מסוג זה, וזה תמיד יהיה מעורב עם מנגנון טראומתי כפי שקרה עם פדה וואלוורדה.
בעוד שלושת הסיבוכים הראשונים נפוצים ואף צפויים אצל ההולנדי, ואצל כדורגלנים ככלל, הסיבוך הרביעי הוא זה שעשוי להוות הבעיה בגללה ההחלמה של פרנקי מתעכבת. ההחלמה מורכבת יותר ככל שדרגת הפגיעה בסחוס גבוהה יותר.
מה האופציות של פרנקי?
אין המון מחקרים איכותיים שמתארים את האופציות עבור חזרה לספורט אחרי פציעה כזאת, אך מסתמן שהנטייה (מעל 40% מהמקרים) היא לטפל עם התערבות כלשהי בין אם מדובר על קיבוע, השתלות סחוס או השתלת מח עצם.
בכל הנוגע לחזרה לספורט ברמה כלשהי לפי מחקרים נצפה כי קיבוע פנימי הראה 97% הצלחה, השתלת סחוס 90% והשתלת מח עצם 88% הצלחה. מנגד, הטיפול שנמצא כטוב ביותר לחזרה לרמה הקודמת לפני הפציעה הוא השתלת מח עצם עם 79% הצלחה, וגם אז זה תועד רק במספר מועט של מקרים.
לא הכל ברור במצבו של דה יונג, וכרגע קשה לנבא מתי יחזור, ובעיקר איך יחזור מהפציעה הזאת. קשה להגיד מילים מנחמות על הסיטואציה הזאת, אבל מה שבטוח הוא נוסף למספר המקרים המורכבים אשר יאתגרו את הצוות הרפואי המשודרג של בארסה העונה. אפשר רק לקוות שאותם בעלי מקצוע יצליחו להתמודד עם מקרה מורכב כמו זה של פרנקי דה יונג. לפחות פליק ניסה לעודד ואמר שהוא לא מוכן לשמוע הצעות על פרנקי. איך אומרים במצבים כאלו? הנבואה ניתנה לשוטים.
יש סיבה שזה מזכיר לי את הפציעות שגמרו להזארד את הקריירה? האם יש קשר? זוכר שמדובר גם במקרה שלו בפציעות קרסול.
@Aimarito , אז למה בבארסה לא עושים לו ניתוח אחד מה 3 שהזכרת?
נראה שמחכים שהבעיה תפתור את עצמה, כבר 4 חודשים,.
לפי מה שקראתי, להאזרד בתחילת דרכו בריאל היה עם שבר ללא תזוזה בכף הרגל, ואחרי זה ערימות של פציעות שריר בעיקר. אין ממש דמיון בין הסיטואציות אלא אם תציג משהו שונה מההיסטוריה שלו שמצאתי בטרנספרמרקט.
מעבר לכך שעדיין יש העדפה (קלה) להצלחה בטיפול שמרני (וכמעט ללא עדויות להצלחה בחזרה לספורט ברמה גבוהה) היה גם יורו, ופרנקי ככל הנראה רצה לבחור באופציה בה הוא יחזור בזמן.
מה קרה אחרי היורו זו תעלומה. גם הרבה פעמים מתחילים לחשוב שזו הסיבה אחרי אלימינציה. משמע, בדרך כלל עם פציעות כאלו נוטים להתבחבש עד משוכנעים שזה הגורם לבעיות ברמה הקלינית.
נראה מה יחליטו עכשיו כשהעונה התחילה, והאם יהיו שינויים במצב החוזה של פרנקי בעקבות זה (ציני, אבל ככל הנראה גם פקטור בעיניין).
אחרי המשחק האחרון מול חטאפה, איגוואסיל אימאנול עלה לדבר במסיבת העיתונאים. אחת השאלות היו :" איך תסתדר עם כל הפציעות?" הבאסקי ענה: “אניל לא יודע כבר עם כמה שחקנים אוכל להתאמן, בטח כשפגרת הנבחרות עכשיו מתחילה. כרגיל, בלי תירוצים”. אומנם לרוב הוא כן מנסה לשמור על פאסון מסויים, אבל כבר בשלב זה של העונה אימאנול איבד ארבעה שחקנים לפציעות, ואחת מהן של אחד מעושי המשחק המרכזיים שלו- ברייס מנדס ששבר את עצם המסרק בכף הרגל.
“עצמות מסרק?”
לכולנו בכף הרגל יש עצמות בידיים ובכפות הרגליים. אלו שבכפות הרגליים נקראות ה- Metatarsals. ברייס מנדס חווה שבר בבסיס עצם המסרק החמישית. איזור זה הוא הנפוץ ביותר מבין השברים בכף הרגל ומהווה לפי סקירות 40-75 אחוז מסך כל השברים בכף הרגל בספורטאים.
“למה כל כך הרבה מקרים?”
איזור זה חשוב גם לשברי תלישה בגלל שיש מספר שרירים ורצועות שמחוברים אליו, וגם חשוף להמון עומס בזמן ריצה. אצנים וכדורלגנים הם בין הפרופילים הכי מועדים לפורענות עבור שברי מאמץ בבסיס עצם המסרק החמישית. ספציפית קשרים נמצאו כמחשופים ביותר לשבר מסוג זה לפי חלק מהסקירות והיוו 48% מכל הכדורגלנים שהגיעו עם אותה פציעה.
“מה קורה אחרי פציעה כזאת?”
ההעדפה היום היא לעשות ניתוח בו מחדירים בורג מחורר לכף הרגל שיצליח לשמור על העצם מאוחדת. טיפול שמרני נמצא לא יעיל ויש חשש חוזר של שברים חוזרים ואיחויים לא טובים של העצמות עד כדי 30% מהמקרים. לרוב חוזרים אחרי 6-9 שבועות לספורט.
“רגע, זה לא קרה לא בעבר?”
אימאנול בראיון ציין שזו חזרה של אותה פציעה שהייתה לספרדי בן ה 27 במרץ שנה שעברה. מתחילים לעלות לא מעט מחקרים הנוגעים לניהול עומסים אחרי ניתוח של שבר מאמץ בבסיס עצם המסרק, בשל המספר הגבוה של שבר חוזר באותו מקום. בין אם מדובר על גודל הברגים, או קושי מתמשך באיחוי בגלל אספקת הדם למקום נראה שעוד לא מצאו את הנוסחא המדוייקת לאיך לנהל את החזרה לספורט תחרותי עם הפציעה הזאת. שנה שעברה ברייס מנדס על פניו חזר למגרשים תוך חודש בפעם הקודמת (בחודש אפריל) והשלים 90 דקות רק במשחק האחרון באותה עונה.
אומנם אימאנול כבר אמר שאין תירוצים מבחינתו, ואכן פציעות הם חלק מהמשחק, אבל נראה שעם כל הפציעות שהגיעו לריאל סוסיאדד, ובעיקר זו של בראייס מנדז (וטראורה שקרע את הרצועה הצולבת הקדמית בברך) יהוו אתגר לא קטן בדרך של הצ’ורי אורדין לשחזר את הגעתם לאירופה.
מדהים שגם רכש לא רע שמכפה על עזיבות עשוי לא להספיק כששחקני הרכב נוספים נפצעים להרבה זמן.
משהו שם לא מסתדר לי בריאל סוסיאדד. באופן קבוע בחודש ינואר הקבוצה יורדת ביכולת ובכל שנה נפצע לפחות שחקן אחד משמעותי.
זאת צרה ידועה בקרב הקבוצות הספרדיות בדרג הזה שמנסה את מזלו באירופה כמו בילבאו, ויאריאל ובטיס. בגלל סגלים קצרים יחסית, וקושי בניהול עומסים הם מוצאים את עצמים באפיסת כוחות בינואר פברואר, ומסיימים את העונה בקול ענות חלושה לרוב. היחידה למעשה חוץ מהטופ 3 שלמדה להתנהל עם זה, אבל כיום מקריסה מסיבות אחרות זאת סביליה שהצליחה לעשות עונות סולידיות במספר מסגרות.