מבין את ההקצנה, אבל זהו שלא. בספורט האמריקאי דבר ראשון יש איגוד של השחקנים שהוא גוף חזק ביותר, בנוסף הליגה סגורה וזה מה שמאפשר את הדינמיות של העברת שחקנים מקבוצה לאחרת.
ברגע שזה העברת שחקן מליגה x לליגה y זה לא יעבור, אלא אם כן תייצר קליקה פנימית של הליגות הכי טובות, וגם זה בקושי יעבור.
מנגד, ב-NBA הקבוצות לא משלמות סכום רכישה.
הסיטואציה המפגרת הנוכחית היא שקבוצות קונות נכס בעשרות מיליונים והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
בטח שכן, רק באופן עקיף.
השחקן לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, יש חוזה דו צדדי שמחייב.
מה הבעיה ששחקן לא רוצה לעבור לאפגניסטן? זה דווקא מובן לי.
אם הקבוצה החתימה שלקן ל 5 שנים, היא יודעת שהיא מתחייבת לשלם לו שכר ל 5 שנים. אם היא רוצה למכור אותו אחרי שנתיים, הוא לא חייב להסכים.
החוזה עובד גם הפוך, כשהשחקן רוצה לעבור אבל נקבוצה דורשת עליו הרבה כסף.
בסיטואציה הנוכחית אתה משלם על נכס עשרות מיליונים, ואתה שייך לו במקום הוא לך. הוא רוצה לעבור? הוא ימצא דרך. אתה רוצה למכור אותו? זדיין. זה אבסורד, והNBA הרבה יותר הגיונית.
אז אל תחתים אותו ל 5 שנים.
מי שמחתים שחקן ל 5 שנים צריך לדעת שהוא יכול להתקע בקבוצה 5 שנים. זה תנאי ידוע מראש.
זה חוזה דו צדדי ועובד גם הפוך. אתה מסתכל רק מהצד של הקבוצות,
אני לא יודע מה הולך ב NBA, אבל זאת ליגה סגורה ורק ארה"ב וקנדה. הרבה יותר קל.
אז תחתים אותו ל-3 שנים ועוד שנתיים תגלה שהוא לא מוכן להאריך חוזה?
ברור שאני מסתכל רק מהצד של הקבוצות. הן אלה שמוציאות עשרות מיליונים על רכש, שבשנים האחרונות משנה את ההתנהגות שלו ודופק את אותם המועדונים.
פעם שחקן שמסיים חוזה והופך לשחקן חופשי היה תופעה מאוד מאוד נדירה. כיום זו נהייתה תופעה מאוד נפוצה, ובעיניי לא הוגנת.
קבוצות יכולות להתאים את עצמן לסיטואציה, כמו שריאל מדריד עושה. מחתימה ילדים בני 16 מברזיל ומבטיחה שהם ישארו אצלה לתקופה ארוכה, או מחכה שכוכבים יסיימו חוזה במקום לבזבז הון תועפות בסכומי העברה.
את הסכומים המטורפים עדיין מוציאות בעיקר הקבוצות האנגליות המטומטמות (יונייטד וצ’לסי), ואף אחד לא בורח להן בסיום חוזה, כי הן דואגות להרוס את השחקנים היקרים כל כך טוב עד שהן בעצמן שמחות להיפטר מהם (או במקרה של צ’לסי - כי החוזה לא נגמר אף פעם).
הבעיה שלי עם החוזים עם השחקנים זה שתי דברים עיקרים:
א. סעיף השיחרור בספרד, שרק מחליש את הקבוצות הספרדיות ובמיוחד קבוצות שם בדרג נמוך יותר מריאל וברצלונה.
ב. קבוצה מחויבת לחוזה מול השחקן ובצדק, אבל שחקן שרוצה לעזוב פתאום עושה שביתה איטלקית ולרוב זה עובד לו.
זה נראה לי עובד יותר רק לכיון של השחקן.
ג. לכפות על שחקן לעזוב לליגה או לקבוצה שהוא לא רוצה זה רעיון לא מוסרי בעיני, אבל צריך לאפשר איזה מנגנון של פיצוי הוגן שמאפשר לקבוצה לשחרר שחקן שהיא לא רוצה יותר אבל אותו שחקן מתעקש להישאר.
כן, מה הבעיה בדיוק?
אתה רוצה שהקבוצות יהיו בשליטה מלאה, יוכלו לעשות בשחקנים מה שבא להן כל עוד התנאים הכספיים נשמרים?
אני בעבודה שלי לא הייתי מסכים לתנאים כאלה גם אם השכר שלי נשמר.
אולי אתה מסונוור מהמצב של בארסה, שתקועה עם כמה שחקנים שאף אחד לא רוצה כי יש להם שכר גבוה. זה לא מצב נורמלי, אלא ניהול גרוע יוצא דופן במשך שנים. שאר העולם מצליח להסתדר, והשחקנים הלא רצוים בדרך כלל עוזבים בצורה כזאת או אחרת.
זה מקרים מאוד מאוד נדירים. לא עולה לי לראש אף דוגמה של השנים האחרונות.
מן הסתם זה נושא של מו"מ מול השחקן על התרת חוזה. קורה כל הזמן. השאלה כמה בדיוק זה סכום הוגן.
זה סופר מאכזב לראות משתמשים פה שאני מעריך באופן אישי. שמתיימרים להציג את עצמם כקפטאליסטים מבטן ומלידה, מתהפכים פתאום. כשפתאום יש מקרה שפוגע להם בציפור הנפש הם מחליפים דעה. פתאום זכויות וחירויות הפרט לא קיימים כשמדובר במקרה הספציפי שלהם.
מי ששונא את הספורט (הבידור או ה"טראש") האמירקאי חייב להתגאות שבספורט שלנו זה לא קיים. כל ה"חוזים" בזבל האמריקאי זה חוזי עבדות דה פקטו.
תסתכלו על המצב של אפלונסו דייויס.
הבן אדם לא רוצה להאריך חוזה בבאיירן, סגר מראש ביעד חדש לסוף החוזה וכל מה שהקבוצה השקיעה עליו הולך מבחינתה לזבל.
לקרוא לאנשים שמרוויחים סכומים כאלה עבדים זה קצת מצחיק. הם יכולים לפרוש מספורט בתום החוזה, ועדיין הנינים של הנינים שלהם לא יצטרכו לעבוד לעולם
הקבוצה השקיעה בו שכר , והוא החזיר לה על המגרש.
אם באיירן רוצה להרוויח עליו עוד כסף, שתשים לו תג מחיר נמוך ותמכור. הם כנראה בוחרים להנות משירותיו עוד שנה ושיילך בחינם. כלומר מעדיפים תמורה ספורטיבית על תמורה כספית.
מדהים!!!
עם החזרה של מרסלו גז’ארדו ביום שני לאימון ריבר פלייט המועדון הוסיף עוד 5 אלף סוסיוס חדשים ב-3 ימים.
החברים החדשים העלו את רף הסוסיוס ל-350 אלף חברי מועדון. רק שני בעולם לריאל מדריד עם 360 אלף.
הכי גדולה בדרום אמריקה!! 
מזראווי ודה ליכט עוברים מבאיירן לינייטד.
מזראווי ב 20 מיליון ודה ליכט ב 50. פבריציו כבר היציא היר ווי גו על שניהם.
מרגיש לי זול מדי באופן כללי, ובמיוחד עבור יונייטד.
מה קרה לבאיירן?
דווקא לא כל כך זול. דה ליכט הוא שחקן עם שכר גבוה מאוד ופציעות. לכן יכול להיראות כאילו 50 מיליון זה זול עבורו. ומזראווי מגן מחליף, הגיוני בהחלט 20 מיליון עבורו. מה שמוזר עבור כולם שאין פרמיית יונייטד. בגלל זה זה מרגיש לנו זול. אבל אם מתעמקים זאת עסקה די שוויונית.
אף אחת לא תיגע בדה ליכט + ביונייטד יש בעלים חדשים שכבר לא מתהגים כמו נוחבות בשדה תימן בתחום ההעברות. יונייטד גם מעוניינת באוגרטה של פריז, שמתעקשת על 60 מיליון. בשנים עברו זה היה מסתכם ב-120 מיליון ב-31 באוגוסט ב-23:59, השנה עוברים למטרות אחרות או שפריז יתגמשו בסופו של דבר.
לא נראה לי שהוזכר כאן.
קבוצת הפאר הצרפתית בורדו הודיעה על פשיטת רגל לאחר הפסדים כבדים והחלפת 3 בעלים ב 6 שנים.
הבעלים האחרון ג’רארד לופז (אין קשר לשחקן בארסה לשעבר) כבר גרם לפשיטת רגל למוקרון הבלגית, וכמעט פשיטת רגל לליל הצרפתית ובואבישטה הפורטוגזית.
הבלוגר האהוב עליי swiss ramble הגדיר אותו יפה בתור reverse Midas touch בכל הנוגע לבעלות על קבוצות כדורגל. רק בהקשר הזה כמובן, האיש מיליארדר שעשה את עצמו.
כל קבוצה שמכבדת את עצמה צריכה לשלוח לו הודעת פיטורין ישר אחרי הראיון הזה.
בטח ובטח כשנזכרים מי הבעלים של אותו מועדון.
אני באמת שואל, מה האוהדים צריכים לצפות כשהם שומעים מה שהמאמן שלהם אומר פה?, מה השחקנים שאמורים להילחם עבור אותו מאמן אנורים להרגיש?
אני באמת אוהב את קונטה על כל מגרעותיו השונות. הוא עדיין מאמן טופ עבורי. אבל הוא הלך רחוק הפעם.
מעבר לזה שאני לא מבין למה דה לורנטיס לא פיטר אותו דקה אחרי. אני גם לא מבין את קונטה למה הוא נשאר שם אם ככה הוא חושב.
על כל פנים, זה מרגיש כמו מבוא לעוד עונה רעה של נאפולי.
