אין בעיה זה כבר יותר מפוכח. אבל “אגדה” זה מורכב מכמה פרמטרים ומקצועית - יכולת והישגית - תארים - אין מחלוקת, אין דיון. בנבחרת יש לו טורניר אחד גדול לצערי וזה לא הרבה. ההצלחות בקבוצת על מפצות על זה. לואיס סוארס אגדה ברסאית או לא?
קרבחאל אגדת ריאל מדריד מוחלטת. יכול להיות שמבחינתך להגדיר אותו כאגדה בכדורגל הספרדי זה לא נכון כי א-ב-ג ורוב הטראש והלא ספורטיביות שלו קרה נגדכם. לרוב אנחנו מפסידים לכם.
בוא נשחק בנדמה לי ובאם. אני או אוהד ריאל מדריד אחר היה כותב בת’רד היריבות משהו דומה על שחקן ברצלונה שזה סופר-ברור שהוא אגדה - אף אחד לא היה מגיב?
את ה"לא יודעים להפסיד בכבוד" וזה לא נגעתי כי זה לא יתרום דבר
שחקן יכול להיות אגדה או לא אגדה, ושחקן יכול להיות עם קלאס או בלי קלאס. במשפט הראשון אני טוען שאין לו קלאס, במשפט השני אני טוען שהוא לא אגדה. לכן הדוגמאות של קנטונה וסוארז אינן רלוונטיות.
לכו תקראו את הדיון בפורום הלבן (ממליץ בלי קשר, בכל זאת ניצחתם קלאסיקו, ממליץ גם לקרוא את הדיון אצלנו להנאה כפולה ומכופלת). הטענה של הכותבים שם איננה שהוא אגדה של ריאל מדריד, אלא טענה חזקה הרבה יותר - שהוא אגדה של המשחק.
לא ענית לי על השאלה אבל. מה הטיעונים שלך שהוא לא אגדה בריאל מדריד. נראה לי שאין כאלה. אין לו קלאסה והוא לא ספורטאי ומודל לחיקוי בהתנהגות (פייטר - כן, ולא בגלל זה כמובן) - נכון וזה לא קשור. אבל: הוא לא היה באמת מגן אדיר בשיאו? לא זכה בתארים כשהוא שחקן הרכב עם משקל בקבוצה? לא שיחק במועדון-על? ואני אוסיף את זה שחזר מפציעות שוב ושוב.
אגדה זה מושג יותר רחב והדוגמאות הן לא רק דמויות מופתיות כמו ראול ופויול וקסיאס ואינייסטה
גם לואיס סוארס טיפוס דוחה. הוא אגדה של ברצלונה או לא? ועשה דברים יותר גרועים. מרגש אבל גם לפעמים צריך להתבייש.
אם תגיד לי או תגידו לי אנחנו רוצים לכתוב פה בת’רד דברים כאלה ואל תפריע לנו - עשה טובה - אז אחלה.
אגב קראתי חלק מהפוסטים אצלכם, גם אני הצגתי את הזווית שלי. בצורה נעימה ולא לעצבן. הרגשתי שהתעכבו על מילה אחת שלי ו/או חיפשו טעות שלי
אני כתבתי את זה, ואני חושב שחוץ מאוהדי ברצלונה אין אוהד כדורגל שיחלוק על האמירה הזו. דני לכל הפחות בטופ 5 של המגנים הימניים בדור הזה (לדעתי שני רק לדני אלבס ופיליפ להאם ממי שיצא לי לראות).
וואלה אני ממש מבין את אוהדי ברצלונה למה הם לא רואים בו אגדה. מבחינת יכולת הוא היה סולידי ולתקופות אף המגן הימני הטוב בעולם אבל הוא לא שינה את המשחק כמו קאפו אלבס או מרסלו למשל. היו שנים שהוא היה חור מהלך והרבה להפצע. בשבילנו כאוהדי ריאל הוא שחקן נשמה וכוכו, אבל בשביל אחרים הוא עוד שחקן שהיה תקוע בריאל כל הקריירה.
משה אתה מבין שיקרה בדיוק ההיפך כמו במקרה סבאיוס גאבי, כן? קרראס גם ככה לא מזומן ונשאר שם רק האוסן שאמר כבר ששחקני ברצלונה מציקים לו שם. נבחרת ספרד שלכם ותשאר שלכם.
להשוות את בוסקטס לקראבחל מבחינת ‘אגדיות’ זו בדיחה עצובה. בוסקטס זה לא גאון של פעם בדור זה גאון של פעם בכמה דורות אחד שכנראה המציא מחדש והגדיר מחדש את עמדת הקשר האחורי. חלק נכבד בהצלחה של צ’אבי ואינייסטה זה הוא. קראבחל מעולם לא היה מגן ספקטקולרי, היה טוב לתקופות, בסדר לתקופות ופצוע לתקופות. אגדה של המשחק זה ראמוס, קסיאס, בנזמה, איך לעזאזל נכנס קרבאחל בכלל למשוואה הזו אני לא מבין.
זה כמו שאוהד ברצלונה יגיד שפיקה הוא אגדה של המשחק…. אני מבין את הסנטימנט לברסאי הממוצע לסגוד לפיקה, ופיקה באמת היה הבלם המתאים ביותר לבארסה אבל איפה הוא ואיפה ראמוס שבאמת לג’נד של המשחק למרות ערימות הפאשלות שלו וערימות האדומים.
סילוף יפה של הדברים. קרבחאל הוא אגדה של ריאל מדריד. טענתי שמקצועית אי אפשר להטיל בך ספק. סרחיו בוסקטס שחקן אגדי כמובן. כשדחפו על קרבחאל על האופי שלו אז כתבתי על בוסקטס וההתגלגלות היפהפיה ההיא.
חנן מדובר על אגדת ריאל מדריד ומה שאמרת לא קשור. הוא גם לא היה “תקוע” כלכך הרבה זמן כמו שאמרת. הפכת אותו לארבלואה אז אל. אני כאוהד ריאל לא יכול “להודות” ששחקן מסוים הוא אגדה של ברצלונה? בטח שכן.
תפסיקו לחשוב שכל שחקן שלקח 4-5 גביעי אירופה עם ריאל מדריד הוא אגדה של המשחק. אגדה של המשחק זה שחקן שהשפיע על המשחק, ששינה את התפקיד, שהגדיר ממש תקופה במועדון שלו. קבראחל לא שם. פיקה לא שם.
זידאן שם. מסי שם. איניסטה שם. סקולס שם. ג׳רארד שם.
קבראחל מגן מעולה, מדהים, לתקופה גם היה הכי טוב בעולם מבחינה הגנתית. אבל הוא לא אגדה של המשחק. הוא מגן טוב מאוד ששיחק בריאל מדריד המון שנים והיה שותף לתארים שהיא זכתה בהם.
דני קרבחאל זכה בשישה גביעים אל תוריד לנו ולו. וגם בישל באחד 2017 והבקיע ב-2024 שזה נחמד. גם פתח בכל הגמרים ולצערי שברירי ונפצע בשניים שזה תקדים. הוא לא אגדה של המשחק (לא אני טענתי) - פייר אינאף. הוא חד משמעית אגדה של ריאל מדריד. גם אם חנן הפך אותו למיצ’ל סאלגדו+תקופה קצרה בטופ שלטענתו חלק ניכר מהזמן היה נטל על המערכת בכלל. קרבחאל היה טוב בהגנה פי כמה ממרסלו ויציב מאוד. ותותח כבר בעונת הבכורה.
לגבי לוקאס ואסקס מקבל שזה דל"פ וזה שלי ואני במיעוט. הקהל הכין לו שלט מרגש נגד יובנטוס ואני שמח שזוכרים לו יותר מעונת הגיהנום האחרונה
So fucking what? גם מקסוואל זכה במלא מלא תארים. מה זה אומר? להיות חלק מקבוצות מצליחות לא אומר שאתה היית חלק גדול בהם או שאתה גדול יותר משחקן שזכה בחצי מהתארים האלה. תארים זה בסוף דבר קבוצתי. סרג׳י רוברטו זכה ביותר אליפויות מקבראחל, מה זה פאקינג אומר?
אני לא דן איתך האם הוא אגדה של המשחק או לא. לא אמרתי שהוא שחקן היסטורי. אני אומר מדוע הוא קונצנזוס כאגדת ריאל מדריד, וזה לא בושה להיות אגדה במועדון הגדול בעולם אבל בגלל הת’רד שאני כותב בו אני אעדן ל"אחד המועדונים הגדולים בעולם". אחת הבעיות שאתה או מיתמם או לא יודע מה. קרבחאל היה מגן מצוין והוא לא “מסתתר” רק מאחורי ארון תארים מפואר אלא יש לו קבלות ומשחקים גדולים שלו עצמו. לא אמרתי פה חסוס ואייחו אתה יודע.
היו שנים שהוא, ביחד עם מנדי בצד השני, היו נקודת התורפה שלנו. אני לא מבין למה אתה מתכחש לזה. אפילו הוא בעצמו הודה בכך ואמר שכשהפסיק לאכול פחמימות הוא חזר לכושר טוב.
אגדה של ריאל מדריד, בהחלט. שחקן בית שנתן הכל למועדון ולוחם אדיר. אין פה אף אחד שחולק על הטענה הזאת.
ואם לא עשיתי חילול הקודש מספיק אז הנה עוד אחד בשבילך (סתם כי אני ממש במוד של להטריל לאחרונה, ודש מנסראווי). את ראמוס, שהוא לחלוטין אגדה של המשחק, בניגוד לקרבחאל, מעולם לא סבלתי. שנאתי את הזחיחות והשחצנות שלו וגם אני לא חושב שהוא היה בלם טוב כמו שעושים ממנו. פפה היה שחקן טוב ממנו בכל אספקט של המשחק.