הטריגר שלי לפתוח את הדיון הוא האזנה לשיחה מעניינת של מגנוס עם בחור בשם Lex Fridman במסגרת הפודקאסט של האחרון, שמעולם לא שמעתי עליו לפני, אבל אם אני מבין נכון זו גרסה אמריקאית של גיקונומי. מגנוס מדבר יחסית בפתיחות, לא רק תשובות סטריליות.
זהו, אני מניח שהדיון הזה הולך להיות חסר חיים לחלוטין, אבל אם מישהו בעניין אפשר לדבר פה על המשחקים שאתם משחקים, על המשחקים שאתם רואים, על גמביט המלכה, על ההחלטה של מגנוס, ועל משמעות החיים.
אני שיחקתי בחוג כילד, ומאז לא נגעתי בתחום שנים רבות. בשנה האחרונה חזרתי קצת לפתור פאזלים באתר chess.com, ולראות משחקים של מגנוס בעמוד היוטיוב של chess24 כש-David Howell מפרשן.
למדתי שחמט כילד אבל שכחתי מזה לגמרי עד לפני כ3-4 שנים. כיום מאוד אוהב לראות את זה ועוקב אחרי טורנירים. לשחק אני פחות אוהב, כי אני חסר סבלנות ואני באמת מתעצבן כשאני עושה טעויות, אבל מאוד נהנה לעקוב. וחוץ מזה שלמי יש זמן ללמוד עכשיו אופנינגס וכל זה…
ממליץ על gothamchess, שבאמת מנגיש את המשחק לכולם בצורה קלילה והומוריסטית. אני רואה את הלייבים של היקארו בדרך כלל ברקע, אני גם ככה לא מצליח להבין כלום ממה שהוא עושה, אבל אוהב את הוייב והספידראנים שלו תמיד מרתקים.
וכן, מגנוס אוהד ריאל ידוע, אפילו פעם בעט בעיטת פתיחה באיזשהו משחק ליגה בברנבאו. זכורים לי גם כמה טוויטים שלו בהקשר.
לדעתי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לשחמט, כי הוא שבר את המיתוס הזה ששחמטאים סיגלו לעצמם כמיסתוריים שחצנים וחמורי סבר. הוא בחור שמתנהג בקלילות, אני זוכר אותו משחק כשהוא שתוי לגמרי ולא תופס תחת. ויתר לאחרונה על המקום שלו באליפות העולם פשוט כי כבר שעמם לו לשחק מול שחקנים מהדור הישן. אחלה בחור.
מגנוס הוא בן אדם אדיר גם אם היה סתם מלצר. הוא חריף, מצחיק, סרקסטי, בן זונה ומתנשא במינון הנכון.
לצערי אני לא מבין גדול בשחמט, מכיר את החוקים ומשחק לפעמים אבל לא ברמה כדי לראות משחק שלו ולהבין את גדולת המהלכים, במיוחד בלייב ובמהירות בה משחקים.
אבל נסיתי את האקדמיה ב CHESSMASTER XI ואני חייב להגיד שזה כלי באמת נפלא ללמוד ממנו, במיוחד לחסרי מושג כמוני.
גם שתוי, גם משתלט על משחק מעמדת הפסד, גם מנצח, גם משיג את המספר של הבלונדה אבל בעיקר הוא עושה את הכל בו זמנית. אגדה.
ספורט די בהגדרה צריך לכלול פעילות גופנית כלשהי, זה לא המצב עם שחמט. בדיוק כמו שתחרות בתי ספר במתמטיקה זה לא ספורט, אין סיבה להכליל את שחמט בספורט.
לא יודע איך עורך העמוד בויקיפדיה סותר את עצמו באותה הפסקה ככה, בשחמט אין שום “מאמץ פיזי נמוך” כיוון שאין מאמץ פיזי בכלל. זה לגמרי לא המצב עם גולף לצורך העניין ואפילו לא עם סנוקר.
האמת שאני לא חושב שזה ויכוח מאוד עקרוני, ואין לי דעה חזקה לגביו. רואה בשאלה הזו (“האם שחמט הוא ספורט?”) בעיקר דרך לעקוץ שחמט, ופחות דיון אקדמי אמיתי בעל ערך.
מה שכן, בראייה שלי כשאני חושב על ספורט אני לא חושב קודם כל על היבט גופני, אלא קודם כל על “מנטליות של ספורטאי” שנדרשת מהעוסקים בו. זה התחרות המוחצנת, זה הציבוריות של האירוע, זה האימונים מגיל צעיר, זה לדעת שלפעמים אתה מפסיד ולפעמים אתה מנצח ואתה לא יכול להתרגש מדי אחרי אף אחד מהם אם אתה רוצה להצליח לאורך זמן - ועוד קלישאות מסוג זה. אפשר לטעון שרובן רלוונטיות גם לכוכב הבא, ובכלל לחיים הישגיים, ויש בזה מידה לא מבוטלת של צדק.
לגבי המאמץ הגופני, אני לא בטוח שהוא קריטריון מושלם.
לגבי גולף - מידת המאמץ בגולף היא זניחה אם אני מבין נכון (ואני לא מבין הרבה בגולף), ומדובר בעיקר בטכניקה. לכן גם רואים שחקני על בגיל מבוגר - אם אני מבין נכון טייגר רודס זכה בתואר משמעותי בגיל 44.
לגבי שחמט - ידוע שכושר גופני סביר נדרש משחקני שחמט כדי לעבור בהצלחה משחקים ארוכים במיוחד, ולהצליח לשמור על הריכוז שלהם לאורך שעות רצופות. אם אני לא טועה, זו הסיבה העיקרית שגם בשחמט שחקנים מגיעים לשיא שלהם בגיל צעיר יחסית (אני רוצה להגיד 30 אבל אל תתפוס אותי על המספר).
אבל גם פה, אפשר כמובן לטעון שבכל מקצוע, אדם ששומר על עצמו מבחינה גופנית יהנה מהפירות של גוף בריא ויכולת ריכוז גבוהה…
שחמט לדעתי קרוב הרבה יותר לעולם הגיימינג. צריך להפעיל את הראש ופחות את הגוף.
יש עולם שלם של esports, טורנירים במשחקי וידאו שונים. אני לא חושב ששחמט רחוק משם כל כך הרבה.
טוב אז כולנו ראינו את התמונה הזו.
מעבר לזה שאין ראויה ממנה לכותרת “משחק המלכים”, מילה של פיקנטריה על העמדה על הלוח.
זו לא עמדה אקראית. זו עמדה ממשחק של קרלסן נגד נקמורה ב-2017 שנגמר ב… תיקו.
(האם מגנוס, אוהד מסי ידוע, חיי בשלום עם זה שמי שמייצג אותו במשחק הוא רונאלדו? הפתרונות ללואי ויטון.)
אם ניקח את המדגם המאוד לא מייצג של חברי הפורום אוהדי ריאל פה, אני די משוכנע שרובם מסכימים שבלי צל של ספק מסי גדול מרונאלדו. לצורך העניין, אם מסי ורונאלדו היו מחליפים ביניהם קבוצות לאורך השנים, אני די משוכנע שגם יחס האליפויות לאורך השנים הללו היה מתהפך בהתאמה (לגבי מצב הצ’מפיונס - אני בשיא הכנות לא יודע מה התשובה).
אבל בסה"כ זה די מסתדר עם מה שכתבת מלכתחילה, מתוך הנחה שיש לך הרבה כבוד לרוב חברי הפורום שלנו
[ולמי שנמאס שנכנסים שוב להשוואות מסי-רונאלדו - שיאשים את פיפא ואת הקטארים…]
אני מוצא הרבה דימיון בין מגנוס והיקארו לבין רונאלדו ומסי. האחד הוא הגואט הבלתי מעורער כשהשני הוא שחקן השחמט הפופולארי והנערץ ביותר, לפחות כיום. האחד מחושב ודיפלומטי והשני אמוציונאלי ועם הכי הרבה פאשן למשחק.
סתם אם מישהו מתעניין במשחק המקורי שבו הגיעו מגנוס והיקארו לפוזישן שבתמונה:
אגב, מצחיק לראות איך שבכל פעם שמישהו שם לב לקיומו של המשחק הזה, כל עולם השחמט מתרגש כמו ילדות קטנות.
נער הייתי וגם זקנתי, אך מעולם לא דמיינתי שאראה אוף טופיק כדורגל בדיון השחמט של הפורום.
@Ender אני ממש מחבב את לקס בתור מראיין. הוא קצת משעמם כשהוא מדבר עם אנשים טכנולוגיים, כנראה בעיקר בגלל שהוא באמת מבין בזה ולכן השיחות נהיות יבשות וטכניות מאד, אבל בד״כ הוא מראיין ממש אחלה. הראיון עם קניה לאחרונה חוויה מיוחדת.
