אני אכתוב פה משהו שאולי אנשים לא יאהבו, אבל זה מה יש ותתמודדו ובאסה לכם -
אני אוהב את דמבלה של העונה. יחסית, כן?
הרבה יותר תכל’ס, הרבה יותר מוסר, הרבה יותר (טוב, בכלל) מפעיל את המוח. יש לו עוד כמה מדרגות לעלות וכמה דברים להוכיח, אבל לחלוטין יש גרף שיפור.
מעבר אליו - ביירין הוא…ביירין. לא שציפיניו למשהו אחר, אבל אשפוט אותו כשלא יפתח לראשונה, עם ההרכב הכמעט שני.
שותפו להגנה, פיקה, נראה גמור. לא יודע אם זה היעדר כושר משחק, היעדר חשק משחק, או היעדר נעורים, אבל הוא נראה כבוי.
את ראפינייה אני כן שופט יותר ויותר, ולחיוב. הוא ברזילאי, אבל כזה שבא לשחק. עושה דברים בשביל שייצא מהם משהו, ולא כדי להשפיל שחקנים או כדי לתת שואו ולהעלות לסטורי. השילוב שלו ושל דמבלה ו/או פאטי זה משהו שיכול להרים אותנו גבוה מאוד. השילוב שלו עם פראן זה…אמממ…פחות מרים.
הגול והבישול של לבנדובסקי הם ה-הוכחה שצריך לתת לו מנוחה, כשאפשר. אם אנחנו רוצים דברים כאלו גם בחודשים העמוסים הבאים, ובטח אחרי המונדיאל ובמאני טיים - צריכים ללמוד להסתדר בלעדיו. עזבו להסתדר, לשרוד.
תאר לעצמך שהרופאים עיצבו את מצבו, הוא מתעורר, קאדיז חוטפת עוד שני גולים, והוא מקבל עוד התקף.
קאדיז צריכים לשלול כרטיסים מבעלי לב חלש ונשים בהריון.
גם לילדים מתחת לגיל 16 בגלל שפה בוטה ביציעים.
במאה ה 13 היה יותר טוב? או כל מאה אחרת.
לגבי הwoke, אני לא מבין למה יש חלקים שחורים בכדורגל שאנשים לבנים בועטים בו. הכדור צריך להיות כחול או כתום. או שכל השחקנים צריכים להיות שחורים, כמו בצרפת.
ללא חושב שהסטטיסטיקה ממש מפתיעה. ברצלונה הבקיעו ממצבים נוחים אותם היא יצרה (לפחות 0.5 בxg) חוץ מהכול של דמבלה של ראינו את קאדיס שבורה ולא מפוקסת.
הניצחונות הללו חשובים. זה ניצחון חוץ אותו גם המחליפים הצליחו להשיג, עד שצ’אבי החליט לתת להם נוקאאוט עם רוברט, פדרי ודמבלה. ברצלונה באופן יחסי עם הרבה אוויר בריאות לקראת משחק קשה מאוד שבא להצביע על המון יוקרה.
חטפנו מכות עם שופט שמתעלם מהכל, והמצורעים שלנו היו מספיק טובים בשביל שער יתרון. הסגל הזה עוד אולי יצליח לעשות משהו השנה.
