הסכסוך הישראלי פלסטיני

אני רואה את זה חוזר שוב ושוב, אז חשוב לי שנייה להסביר משהו בהקשר הזה.

קודם כל - ישראל כבר היום מפתחת ומייצרת נשק בעצמה, ולא מעט. החל ממערכות הגנה אווירית, המוכרות יותר, דרך רובי סער ונשקים אישיים, ועד כטב"מים, חימוש קרקעי ואווירי, ועוד. לא יודע למה נתפס/נאמר אחרת בציבור.

עם זאת, זה נכון שיש הסתמכות גדולה מאוד על נשק ותחמושת אמריקאית, אבל יש לכך סיבות טובות מאוד.

עוד לפני ההתייחסות לסיוע הישיר של ארה"ב לתקציב הבטחון, ייצור של נשק בישראל הוא הרבה הרבה יותר יקר מאשר בארה"ב, והרבה פעמים גם פחות איכותי (לא תמיד, אבל הרבה פעמים, ואתייחס לזה בהמשך).
ארה"ב מייצרת נשק בכמויות אדירות (גם עבור עצמה, וגם עבור אינספור הצרכניות שלה ברחבי העולם), ולכן באופן טבעי עלות הייצור השולית שלה זולה בהרבה (א"ב של כלכלה). לשם השוואה, טיל ה-ROCK הישראלי מפיתוח רפאל, עולה בערך כפול מאשר מקבילו ה-JDAM האמריקאי הוותיק והאמין.
נוסיף לזה גם את הנקודה החשובה לא פחות, של גמישות קצב הייצור - לא בכל יום יש מלחמה, בפרט לא בסדר גודל (עצימות+משך) של זו שיש לנו בשנה ורבע האחרונות. ולכן, קצב הייצור שהתעשייה הבטחונית נדרש אליו, משתנה מאוד בין שגרה ללחימה. לתעשייה הבטחונית האמריקאית האדירה, הרבה יותר קל ופשוט לספק את המענה בכל אחד מהמקרים, כי השינויים הללו בקצב מוכלים במידה רבה בקצבים שהתעשייה הזו עובדת בהם בכל מקרה, ובמלאי הקיים אצלם במחסנים. לתעשייה הישראלית הקטנה והרזה, לעומת זאת, אין שום דרך לעמוד בקצבים האדירים שנדרשים ממנה בלחימה, מבלי להחזיק קווי ייצור יקרים במיוחד ולא כלכליים בעליל במשך התקופות הארוכות שבהן אין לחימה פעילה. רק להסתכל על הדוגמאות הבודדות במלחמה הזאת של משקים שבהם צה"ל מתבסס בלעדית על חימושים ישראלים, והפערים העצומים שנוצרו בהם תוך בקושי חודש של לחימה - יכול להדגים לנו איך תיראה התבססות ישראלית מוחלטת על תחמושת ישראלית.

בנוסף, בגלל גדלי שני השווקים - בשוק האמריקאי קיימת תחרות אמיתית בין התעשיות הבטחוניות, מה שמשפר באופן טבעי גם את האיכות וגם את המחיר, לעומת מיעוט השחקנים והחוסר בתחרות בשוק הישראלי המקומי (גם אם יש מספר חברות בטחוניות, לרוב כל אחת תתמחה בתחומים אחרים, באופן כמעט מכוון מלמעלה אפילו).

ומעבר לעלות הייצור הסופית - יש גם את תהליך הפיתוח שקודם לו. כאשר אנחנו קונים מארה"ב - באופן טבעי האמריקאים סופגים על עצמם את עלות הפיתוח (אלא אם מדובר בפיתוח ייעודי עבורנו, מה שלרוב הוא לא המצב), לעומת פיתוח ישראלי, בו אנחנו אלה שצריכים לשאת בכל עלות הפיתוח היקר (וה-א-ר-ו-ך - יש חשיבות גדולה מאוד ולא מבוטלת לאורך תהליך הפיתוח - חימוש עלול להיות לא רלוונטי עד שמגיע סוף-סוף לזירה המבצעית, ואז כל עלות הפיתוח יורדת לטמיון). בנוסף, בתהליך הפיתוח האמריקאי מתבצעים הרבה יותר ניסויים מאשר בזה הישראלי (בגלל פערי תקצוב משמעותיים), מה שמבטיח לרוב תהליך פיתוח איכותי יותר ומוצר סופי אמין הרבה יותר.

הסיוע הבטחוני השנתי של ארה"ב עומד כיום על כ-3-4 מיליארד דולר, כלומר - כ-15 מיליארד שקל. בשקלול של כל מה שאמרתי קודם על עלויות הפיתוח + הייצור - זה שקול לתוספת שנתית של קרוב ל-50 מיליארד שקל (!!) לתקציב הביטחון - וזה עוד לפני הרצונות והצרכים (המובנים וכנראה גם מוצדקים) להגדיל את תקציב הביטחון בכל מקרה אחרי ה-7.10, כדי להקים עוד מסגרות לוחמות ולצייד אותן כנדרש, כך שיאבטחו טוב יותר את הגבולות שלנו. וכל התוספת הזאת היא עבור חימושים שככל הנראה יהיו באיכות פחותה לעומת מה שהורגלנו בה עד עתה, כאמור.

בנוסף לכל האמור לעיל, כלומר - מעבר לסיוע הישיר - לתלות הזאת בארה"ב, שאעז ואומר שהיא אפילו הדדית במידה מסויימת (ישראל כשדה הניסויים המבצעיים הגדול של ארה"ב - מה שגם מעלה את קרנה של התעשייה הבטחונית האמריקאית, לאור ההצלחות הישראליות בעת השימוש בנשק אמריקאי; בת ברית אמיתית לשמירת האינטרסים האמריקאיים במזרח התיכון; מודיעין (כן כן), ועוד) - לתלות הזאת יש עוד משמעויות רבות, ולא פחות מאסטרטגיות:

  • סיוע בטחוני עקיף (מודיעין שגם אם היינו רוצים לא היינו מסוגלים להביא, לדוגמה).
  • וטו וסיוע בהצבעות באו"ם.
  • השפעה והגנה על מעמדנו בעולם, כולל אצל “ידידות” באירופה שאולי היו מפעילות עלינו סנקציות של ממש אילולא ההשפעה האמריקאית (אגב, בהקשר הזה - מי שחושב שאפשר לייצר נשק ותחמושת באופן עצמאי ואוטרקי לחלוטין - חולם. בסוף תמיד יהיה את הרכיב או את החומר שתזדקק לו ממדינה אחרת, ושלא קיים אצלך (בטח במדינה קטנה כמו שלנו) - ואם יטילו עליך אמברגו מוחלט, לא תוכל להשיג אותו).
  • עצוב לחשוב על זה, אבל כן - אפילו מצבי מלחמה כמו אלו של השנה האחרונה, מסתיימים בסופו של דבר בתיווך ובלחצים בינלאומיים ולא בכוח הזרוע בלבד, ובהם כדאי מאוד שתהיה לך בת ברית חזקה בצד שלך שתפעיל לחץ על הצד השני, ולא הפוך (וגם אם זה נראה שהמצב הוא הפוך כבר היום, זה יכול להיות הרבה הרבה יותר גרוע).

מעבר למשה שאמר במפורש שהוא מוכן לרדת באיכות חיים כדי לוותר על התלות שלנו בארה"ב, אני לא בטוח בכלל שכל מי שקורא לעשות זאת באמת מבין עד הסוף את ההשלכות של מהלך כזה (כולל משה עצמו, על-אף הצהרתו), גם אם זה נשמע פופולארי יותר לקרוא לעצמאות בטחונית ישראלית מוחלטת.

7 לייקים

חד משמעית.

  • אפשר פשוט לעשות עליך אמברגו משאבים במקום נשק.
  • להקים מפעלים ותעשייה זה המון כסף ולא בטוח משתלם כלכלית, במיוחד אם הם עומדים ריקים כמו במקרה הנ"ל.

והעיקר, מי שלא תקנה ממנו נשק - ככל הנראה לא יקנה ממך, וזה עוד דבר שהכלכלה שלנו לא בטוח תוכל לסבול

זו נקודה חשובה מאד
גם ארצות הברית מייבאת חלק מהנשק שלה to keep the money moving. זה לא עניין רק של עלות שולית, אלא גם של התמחות. גרמנים כנראה יודעים לכופף מתכות טוב יותר מאיתנו, לא מופרך לקנות מהם רכבים וטנקים (נגיד). כנראה שהיתרון היחסי שלנו הוא בנשק שמצריך תוכנה וחישובים, למשל הגנה אווירית. זה שם אותנו במקום לא רע.

שלא לדבר על צ׳יפים מתקדמים. האמריקאים רק עכשיו מתעוררים. להחליט שמחר יש אצלך יכולות יצור ברמה של tsmc זה משהו שלא יקרה גם אם אתה מאד רוצה.


מה שכן צריך לחשוב עליו ברצינות הוא נושא הכטב"מים. אנחנו רואים שיש פער עצום בין כלי מלחמה עם עלויות אסטרונומיות למה שכל אחד מאיתנו, עם קצת מאמץ, יכול לעשות במרתף של הבית שלו. מדינות כמו אוקראינה מנצלות את המלחמה כדי להשיג יתרון יחסי, וזה מקום שישראל צריכה להתבלט בו כמו שהיא מתבלטת בנושא ההגנה האווירית. גם כי כדאי כלכלית וגם כי לא רחוק היום בו האויבים שלנו יתחילו להשתמש בזה.

ידענו את זה מראש, עוד באותו יום ארור.
כשראינו את כמות החטופים ידענו שבסוף היום נשלם מחיר כואב על השחרור שלהם.
וברור שזה הקלף האחד שאתה לא יכול להוציא להם מהידיים בכוח, וברור שהם ישחקו עליו כמה שהם יכולים.

אני כשלעצמי, שלא כמו הרוב כאן, לא מפחד מהמחיר שאנחנו משלמים עבור החטופים. מבחינתי השאלה הגדולה היא איזה מחיר גבינו מהם בתמורה?

רצועת עזה הוחרבה - זה לא משתמע לשתי פנים.
הנהגת חמאס המובילה חוסלה.
הנהגת חיזבאללה חוסלה.
אירגון חיזבאללה נכנע לתכתיבים של ישראל בנוגע להמשך הלחימה ובפועל ירד מנכסיו.
איראן מושפלת ולא יכולה לסייע.

תשתיות חמאס ניזוקו בצורה קטסטרופלית - הם יצטרכו לעבוד שנים רבות לשיקום הכוח הצבאי בשביל להוציא עוד שביעי באוקטובר.

וגם אז… מי היום בחמאס חושב עוד פעם שהמנהרות יצילו אותם כמו שהם חשבו שהן יצילו אותם לפני השביעי באוקטובר? הם עשו את הניסוי וכבר הצליחו להוכיח לעצמם שזה לא עובד ושלצה״ל יש פתרונות גם לנשק הכי הכי הכי שהם יכלו לבוא איתו.

אז לא. לא תחזיר חטופים מבלי לשלם מחיר כבר, אבל בסיכום המשוואות שהלחימה הזו יצרה, אני מוכן לשלם את המחיר ואני לא רואה את חמאס כמי שיצא פה המנצח.


אגב, הרבה מעיזים לשאול למה את העיסקה שביבי לא הסכים לקבל במאי הוא מקבל היום.
איזה קישקוש…

אולי תנאי העיסקה הם זהים אחד לאחד, אבל המעטפת היא אחרת לגמרי.
בינתיים הוספנו עוד שבעה חודשים של הרס וחורבן ברצועה,
חיסלנו את דף, סינוואר, הנייה, כל צמרת חיזבאללה כולל נסראללה, התקפנו פעמיים באיראן (והם כל כך מפחדים מהפעם השלישית שהם לא מעיזים להגיב ומתחבאים מאחורי הסכם הפסקת האש עם לבנון) ומשטר אסד נפל.

זה לא אותו מזרח תיכון שהיה פה במאי. סיום המלחמה במאי היה משאיר אותנו הרבה יותר פגיעים ולא קרובים בכלל למימוש מטרות הלחימה. היום התנאים שונים לגמרי ולכן אני כן בעד ללכת לעיסקה ולשלם את המחיר.

לא מדוייק.
זה תלוי בהחלטה (אמיצה, כואבת) שלנו ושל המנהיגים שלנו. החלטה שכמובן לא נלקחה.

כמובן שאני מפחד, וחושב כמעט רק על זה. כל היום חוגגים בכל הערוצים את שחרור החטופות, “זה הניצחון שלנו” ועוד שלל קלישאות ריקות, ואני רק חושב על הפיגוע הראשון שיבוצע ע"י משוחרר העסקה שייהרגו בו 4-5 ישראלים, מה שיבטל בבת-אחת את כל “הישגי” העסקה. למה דמן של החיילות החטופות סמוק יותר מזה של ההרוגים שיבואו (בוודאות)?

אבל זה בדיוק העניין - הם כבר לא צריכים להוציא שביעי באוקטובר נוסף. הציבור הישראלי מצוי בטראומה עמוקה כ"כ, שמספיק שהם ישגרו כמה רקטות שיכניסו חצי מדינה למקלטים ו-100% מהמדינה להתקפי PTSD - והם עשו את שלהם. הם טיררו (מלשון terrorized) את היריב שלהם. וכל עוד הם שומרים אצלם חטופים, וכל עוד הציבור הישראלי המכור לשקט זוכר על בשרו את גרירת הרגליים חסרת התוחלת בעזה בחודשים האחרונים - חמאס יודע שהוא מבוטח לחלוטין מפני חיסול.

אגב:

אם ככה נראה מימוש העסקה כשעוד יש לנו איזשהו מנוף לחץ על חמאס, אני לא רוצה לחשוב איך הוא ייראה כשכבר לא יהיה לנו אותו. ותודה רבה לירון אברהם ושאר מובילי דעת הקהל שלחצו כל-כך על מקבלי ההחלטות לביצוע עסקה מופקרת בדיוק כמו זו (וכמובן תודה גם למקבלי ההחלטות עצמם).

2 לייקים

אני אופטימיסט ידוע, אז קח אותי בעירבון מוגבל כמו שאומרים…

איזו החלטה אמיצה?
איך היית מחזיר את החטופים בכוח?
אגב, מהמעקב שלי אחר הדיון - יש הרבה ״הצעות״ שנראות לי כמשאלות לב לא רלוונטיות. אם אתה יכול להשאר בקווים הגיוניים אז עדיף.

  • למשל, בדיון על אמברגו נשק הצבעתם על כך שגם אם ישראל תנסה לייצר את כל הנשק שלה בעצמה, יהיה אפשר להטיל אמברגו על חומרי גלם רלוונטיים ועל צ׳יפים. זו חשיבה מפוכחת שלא רואה רק את משאלת הלב שנהפוך להיות מעצמת נשק אוטרקית כי בא לנו להיות עצמאיים, אלא גם את האופן שבו הקהילה הבינ״ל יכולה להגיב על זה וכן לאכוף את האמברגו.

לא התרשמתי.
זה באמת אכפת לי מה תהיה זהות המבצע של הפיגוע הבא? משנה אם הוא שוחרר בעיסקה או מגוייס טרי? כל עוד המציאות היא שיש פיגועים ושנהרגים בהם ישראלים אז זה חארטה.

דבר איתי על מניעה של פיגועים (ולהבנתי נעשה המון במישור הזה), ולא על ״הנה - שיחררנו אותו והוא חזר לעשות פיגועים״.

אגב, אם לא הייתי ברור - נשמע שאתה חושב שתהיה עליה בכמות הפיגועים בגלל משוחררי העיסקה - אני טוען שלא תהיה ושנמשיך לראות פיגועים באותו אופן שמוכר לנו עד כה.

בהקשר אחר, לא של פיגועים, אותי יותר מדאיג שיצא איזה מנהיג כריזמטי מהכלא ויוביל להתססה והבערה של השטח, כמו שהיה לנו עם סינוואר. זו אכן בעיה.

כמה דברים:

  1. אתה מבין שיש הבדל בין אדם שנהרג בפיגוע לבין אדם שחי בשבי? או שאתה רואה את זה כאותו ערך?

אני לא רואה בהם שווים, ולדעתי פידיון שבויים, במיוחד שאנחנו יודעים באיזה תנאים הם מוחזקים, עולה בערכו על מניעת הרג. זו דעה אישית שלי שאני מחזיק בה כבר עשורים רבים - המוות הוא פחות משמעותי מהאופן בו חיינו עד שמתנו. זה תופס גם בהקשר הזה.

  1. בשיחה ידועה מ WWII בין צ׳רצ׳יל לשר האוצר שלו, שר האוצר ביקש לקצץ בתרבות כי צריך להפנות תקציבים למימון המלחמה. צ׳רצ׳יל לא הסכים וטבע את האימרה המפורסמת: אם אין לנו תרבות אז בשביל מה אנחנו נלחמים?

זו צריכה להיות תזכורת חשובה לכל אלו שחושבים שעיסקת חטופים היא הפסד שלנו ושעדיף להמשיך את המלחמה לנצח. שחרור החטופים אמנם ״מייצר מוטיבציה״ לחטיפות נוספות לכאורה, אבל אי שחרור החטופים הוא אובדן הערכים שלנו כעם.

לנו כעם יש ערך עליון של קדושת החיים. אוייבינו יודעים את זה ומנגנים על זה כמה שהם יכולים, זה נכון. למרות זאת, אם נתפרק מהערך הזה של קדושת החיים אז למעשה נוצחנו, עם או בלי עיסקה. רוח העם היהודי היושב בציון היא דבר חשוב בכלליותו יותר מאשר אובדן החיים אשר נופלים על שמירת אותה הרוח (כמובן, דעתי האישית בלבד).

לא אכפת לי.

זו המציאות שלנו בשכונה הבעייתית הזו, כל הסיסמאות על ״חיסול החמאס״ לא ישנו את המציאות הזו כהוא זה.

לפני השביעי / אחרי השביעי, לפני העיסקה / אחרי העיסקה, לפני ההתנתקות / אחרי ההתנתקות…
אנחנו אוכלים את אותו החרא מעזה כבר עשורים. מי שחושב שההתנתקות או העיסקאות הן מה שהביאו לזה פשוט מבלף את עצמו. הרג ומלחמות היו עם החלאות האלו מקום המדינה.


בחיי שאתם נתפסים אצלי כאנשים עם משאלות לב לא מציאותיות ולא מחוברות למציאות.
אפשר לחשוב שאם ״נחסל״ את חמאס לפי שיטתכם, אז ממחר בעזה ישליכו עלינו פרחים בכל פעם שנבוא לשוק לאכול שם חומוס לפני שאנחנו יורדים לים לעשן נרגילה. פחחחח…

שונאים אותנו פה וזה דבר שאפשר לפתור רק ע״י חינוך.
אפשרי לעשות את זה? כנראה שבסבירות נמוכה מאוד ועם המון המון מאמץ שלא בטוח יצליח. ממש כמו ״חיסול״ החמאס.

אלא שלשינוי הפרדיגמות החינוכיות של הפלסטינים יש אופק שיכול להביא ליציבות במזה״ת, ולחיסול החמאס אין אופק כזה. יקום אירגון אחר תחתיו ונשאר באותה הנקודה.

3 לייקים

זה לא שהטיעון הוא לא טוב. הוא נכון ברובו. רק שבראייה רחבה, החברה והמדינה שמות תג מחיר על חיי אדם. כשאתה לא מכניס תרופה לסל אתה גוזר מוות על אנשים. כשאתה מגביל את כוחו של צה"ל ל-x חיילים, ולא משנה כמה תגדיל ותגדיל, אתה כנראה גוזר מוות על אזרחים וחיילים אחרים. כשאתה מחליט לתמוך בעירייה מסויימת במקום עוד סוללה של כיפת ברזל או עוד מוצב בצפון - אתה מחליש את הביטחון לטובת משהו אחר. סתם עוד זווית להסתכל על זה.

וזה מתחבר לדבר השני:

קשה שלא לשים לב לדינמיקה שהולכת וחוזרת על עצמה, ואם יורשה לי הייתה צפויה. תמיד איכשהו יש איזה משהו שאם היינו עושים אז אז היינו גומרים עם הסיפור הזה. אז גם הפעם, אחרי מעל שנה של כתישה. ובאופן אירוני, הטענה היא שלא נקטנו באמצעי הנכון לפתרון בעיה שאותם אנשים מסכימים תמיד שאין לה פתרון.

העסקה הזו היא כבר לא בדיוק על הטוב המוחלט אלא על הטוב האפשרי. נגיד שאני מסכים שאם כובשים את הרצועה או מטילים מצור כלשהו - אז זה עדיף על העסקה. תעזור לי - איזה יסוד יש לי להאמין שביבי יעשה דבר כזה? על סמך מה, ניסיון עבר?


לא דיברתי איתם, אבל:

  1. אני לא חושב שישראל השמידה משהו שהוא קרוב לכל מנהרות חמאס
  2. זה לא הציל אותם לגמרי, אבל היה לזה בנפיט עצום: חודשים רבים עד שחיסלנו את המנהיגים שלהם כי הם התחבאו מתחת לקרקע, יכולת תנועה למקום אחר בזמן שישראל תוקפת, מחסנים תת קרקעיים ועוד ועוד
2 לייקים

הם חיו באשליה שנרדוף אחריהם לתוך המנהרות בפזיזות, כמו שעשינו במלחמת לבנון השנייה, חיילי צה״ל ימותו בהמוניהם במלכודת המנהרות ואנחנו נתחנן להפסקת אש.

אז לא השמדנו את כל המנהרות, אבל כנראה חיסלנו איזה עשרים אלף לוחמי חמאס ועוד איזה 25 אלף ״לא מעורבים״.
בקיצור, את האפקט שהם חיפשו הם לא הצליחו להשיג.

ויש לזה משמעות?
נניח שהייתה להם תוכנית על פשיטה אש מרוכזת על מדינת ישראל מכל הצדדים שתביא לסופה. מי שהעריך שהסבירות לכך שיצליח לעשות פעולה כזו עולה על הסבירות שישראל תנצח… בוא נגיד שקשה להעריך שאותו גוף לא יעשה דבר כזה שוב. אין פה 100 אחוז של רציונליות. רחוק מזה. מה גם שהם נחלו תבוסות דומות בסיבובים קודמים ונראה שלא מאד אכפת להם.

תגדיר ״דומות״.
היקף ההרס עצום ולא מזכיר כלל סבבים קודמים.

אני מאמין שהפעם ייפול להם האסימון, אבל לא רוצה לבנות על זה.

הגיע הזמן לפעול בעזה בצורה כרונית. לא סבבים.

ההסכמה של ישראל שעזאתיים יחזרו לצפון הרצועה, לפני סיום שלב א’ של העסקה, היא הזייה מטורפת לה אחראיים (בעיניי) בעיקר הממשלה האימפוטנטית הזו והתקשורת הישראלית שהפכה את הדרישה לשחרור חטופים “עכשיו” בתור העמדה הלגיטימית היחידה במדינה.

רק שתבינו, החמאס היום עולה יחד עם המוני העזתיים לצפון הרצועה, בנשקים גלויים, מתוך ידיעה מוחלטת (וצודקת לחלוטין) שישראל לא תעז להגיב על ההפרה הזו כדי לא להפסיד את הפעימות הבאות.

במובן מסוים, לאפשר את החזרה של העזתיים רק עכשיו ולא עוד בתחילת העסקה לפני שחרור החטוף הראשון היה אינטרס חמאס מובהק. קודם יפטמו אותנו בכמה חטופים כד שכל המדינה תתרגש, ואז ישימו עלינו זין גדול מתוך ידיעה שאצלינו ההתמכרות לרגש חשובה יותר מכל דבר אחר.

נתניהו - הביתה. ומהר. בושה וכישלון מוחלט.

7 לייקים

שאלה קטנה שעולה לי בראש, למה כל כך היה חשוב לממשלה לשחרר את ארבל יהוד ולא למשל את משפחת ביבס?
הדבר היחיד שעולה לי בראש הוא שהם חושבים שהם לא בחיים.

אני די בהלם שיש אנשים שחושבים שאולי הם עדיין בחיים.
אני מבין ש"הסברתית" זה אולי תורם במשהו להראות לעולם שחמאס מחזיקים אצלם תינוקות חטופים במשך למעלה משנה, אבל שום סיכוי שהם עדיין בחיים, לצערי.
הסיבה העיקרית שהעסקה הראשונה נפלה מלכתחילה הייתה שחמאס רצה להחזיר אותם, מתים, וישראל (בצדק) לא הסכימה להחשיב גופות כחלק מהעסקה (בטח לא בשלב ההוא).
גם עכשיו ע"פ הדיווחים חמאס רצה להחזיר אותם ראשונים, וישראל (שוב, בצדק) דחתה אותם לסוף, כי היא רוצה לשחרר את החיים קודם.

מה שכן - אני לא מצליח להבין למה הממשלה לא אומרת את זה בפירוש, במקום לשחק את המשחקים האלה עם כולם (המשפחה, הציבור). הקרובים של משפחת ביבס אומרים שהצבא אפילו אמר להם שהוא לא יודע להגיד אם הם בחיים או לא. אני לא מבין את ההתכחשות הזאת.

4 לייקים

יש הרבה שמועות על ארבל יהוד.
לא ברורה ההתעקשות (ולכן נולדות שמועות)

שתי אפשרויות שאני יכול לחשוב עליהן:

  1. פרצדורלית כדי שזה יחשב לאישור רשמי נזקק אימות כלשהו שהוא חסר (מידע מודיעיני כפי שקיים הוא לא מספיק, ואני מודע שיודעים את זה מעל ספק סביר). הרי רמזים עבים גם הציבור קיבל
  2. מפחדים מזעם ציבורי עקב הסמל שהמשפחה הזו מהווה, בגלל הרוע הבלתי נתפס לקחת תינוקות בשבי

אני מניח שזה בעיקר בעיקר האופציה הראשונה והרבה פחות השנייה (הם כנראה נהרגו ממש בהתחלה ככה שהזעם לא יופנה כלפי הממשלה, גם ככה זה יתגלה בשבועות הקרובים, וגם זה לא נראה שלממשלה כ"כ אכפת מזעם ציבורי…), אבל זה עדיין לא תשובה מספקת בעיניי. הרי בסוף מקבלים החלטות ע"פ הידע ה’לא רשמי’ ו’לא מספיק מבוסס’ הזה (דוחים את השבתם, כאמור), שזה הרבה יותר משמעותי מאשר “לומר את זה בקול רם”. שפשוט יגידו וזהו.


בנושא אחר לגמרי - אני יודע שזה ממש לא מייצג, בטח לא אף-אחד כאן בפורום, ושהדבר הנכון הוא לא לתת במה לאנשים כאלה, אבל בכל זאת הרגשתי צורך לשתף בשני מקרים שונים של רשעות מוחלטת ורוע צרוף דווקא מתוכנו, עם ישראל, ולא מתוך חמאס:

מקרה ראשון, ונוראי במיוחד - אם של אחת החטופות, אגם ברגר, התחזקה דתית במהלך השנה האחרונה, ולכן ביקשה שאם וכאשר אגם תשוחרר, בשבת - אז שלא יצלמו אותן, כדי שלא יתרמו לחילול שבת, מבחינתן (ונעזוב רגע את זה שהבקשה שלא יצלמו אותן לגיטימית לחלוטין גם בלי שום הצדקה של שבת, והפפראצי המטורף הזה דוחה בלי קשר). אז מסתבר שיש כמה אנשים שהבקשה הצנועה הזאת של האם האומללה לא באה להם טוב בעיניים, ולא רק ירדו עליה בגינה - אלא אפילו לעגו על זה שאגם ברגר לא שוחררה בסוף בשבת, ככה ש’נפתרה הבעיה’.

מקרה שני - מנכ"ל בצלם משבח את ה"הומניות" של חמאס, שנראה שדאג יפה לחטופות בשבי, עד כדי כך שהן נראו ממש אסירות תודה על ה"אירוח" שהם קיבלו מחמאס במשך כל התקופה, ותוהה בקול רם למה התקשורת הישראלית מתעלמת מהצד היפה והאנושי הזה של חמאס.
ולשם הבהרה - הוא קיבל מאות לייקים על הפוסט ההזוי הזה שלו, ככה שלצערנו הוא לא לבד.

שוב, כאמור - ברור לי שזה לא מייצג, וברור לי שכולם כאן יוקיעו את זה בכל פה. אבל היה חשוב לי בכל זאת להביא את זה לפה, מעבר לתחשות המועקה שזה גרם לי ורציתי לפרוק - כדי להדגיש שבניגוד למה שטוענים לפעמים (גם ע"י אנשים שאני מחשיב לאינטילגנטיים) - רעל של אנשים קיצוניים מטורפים ואלימים קיים בשני הצדדים.

4 לייקים

ראיתי את רוב התגובות הנ"ל ולפחות מה שאני ראיתי היו כשהשמועה הייתה שהיא ביקשה לא להיפגש עם הבת שלה בכלל עד צאת שבת.
זה עדיין נוראי, זה עדיין לא עניינם, אבל בחיי שזו לא פעם ראשונה שאני רואה שיש “מבצעים” כאלה מאורגנים של הפצת פייק ואז “לקצור” את התגובות. האם זה איראנים או הצדדים במלחמת האזרחים הקרה שלנו אני לא יודע.

אני מסכים וגם אגיד שסביר להניח שהזעם הציבורי על הגופות שנקבל כרגע הולך להיות גדול בהרבה מהזעם שהיה אם היו אומרים כבר לפני שנה שכל ההערכות הן שהם מתים, גם אם זה עדיין לא מידע וודאי. אני לא חושב שזה מכוון, זה פשוט טמטום. לא רצו להוציא הודעות כשלא יודעים בוודאות, אז משאירים את המצב הנוכחי של הלכאורה אי וודאות שהוא גרוע בהרבה.

בכלל, הסיפור של משפחת ביבס יכול ללמד אותנו המון על האופי האנושי. הרי לכל בנאדם סביר שיודע להפעיל ראש ולעשות 1+1 ברור שהם מתים כבר מזמן, ועדיין ניתן לראות לא מעט אנשים בציבור הרחב, ברשת החברתית, בתקשורת וכו’ - שמתעקשים להשאיר את הנקודה הזו פתוחה ו"לקוות שיחזירו אותם כבר בחיים". וזו לא אמירה בעלמא, הם באמת מאמינים בזה. הייתה לי גם שיחה עם קרובת משפחת לא מזמן שלגמרי סירבה לקבל כל עמדה שלי שהם בווודאות של 99% מתים, ופשוט התעקשה ש"הכל יכול להיות".

היכולת של המין האנושי לאחוז בתקווה, גם הקלושה והבלתי סבירה ביותר, ובעצם לחיות בהכחשה, היא מדהימה. זה גם משליך כמובן לא רק על סיפור ביבס אלא בכלל על התמיכה ההזויה בעסקה הזו, על ידי ציבור רחב מאוד ובחלקו גם חכם ומשכיל מאוד, שממשיך להתעקש איתי על זה ש"הפעם למדנו, ובכלל לא בטוח שהעסקה הזו תביא יותר הרוגים מאשר מה שהצלנו". כאילו, WTF.

2 לייקים

יש את זה ביותר מטומטם??? לפיד זו הרמה הכי נמוכה שאני זוכר מזה עידן ועידנים. כנראה שהוא לא סיים בגרויות כי הוא לא מסוגל…

“בתיהם”:

(נתעלם מכך שהאינפנטיל הזה דחף לעסקה בכל מחיר מהיום הראשון)

לייק 1