אם החיסול לא הצליח (מה שעדיין לא ברור כרגע), נראה לי שזה די קדיש על החטופים.
חמאס לא יאמינו יותר למילה של ארה"ב ולשום ערבות שהיא תיתן.
אז יכולת להגיד קדיש גם לפני.
אין להם עוד מנוף עלייך ללוחמה פסיכולוגית. מה שבגדול באמת מונע מאיתנו לשטח את עזה מעבר ללחץ הבין לאומי זה העובדה שיש לנו שם חטופים.
לא מדויק.
אם הם התכנסו כדי לדון בהצעה של ארה"ב (שחרור מיידי של כל החטופים תמורת מו"מ לסיום המלחמה וערבות שאין לחימה כל עוד מתקיים מו"מ) משמע שהיה להם אמון מסוים בארה"ב.
נשמע כמו אחלה סיפור.
‘‘בדיוק באנו להסכים להצעה של טראמפ, עכשיו בחיים לא נסכים לכלום.’’
עושים לי פלאשבקים לריבים של כיתה ג’.
אם אתה נהנה בכל דיון להגיב בזלזול ובביטול לדעה שמנגד, לא אפריע לך גם כאן.
האם היה סיכוי גבוה לעסקה לפני התקפה? לא.
האם היה סיכוי כלשהוא לעסקה לפני התקיפה? לדעתי כן, אם מנתחים את התגובות של חמאס.
האם אחרי התקיפה (בטח אם נכשלה) הסיכוי ירד ל0? לדעתי כן.
אם משהו מהדברים מזכיר לך כיתה ג׳, תהנה עם הנוסטלגיה.
זה לא אישי נגדך, מקווה שאתה לא נפגע ומתנצל אם כן.
אני מבטל כל רעיון של דיפלומטיה עם אסלאמיסטים.
במיוחד כאלה שערפו ראשים של, ואנסו, יהודים.
מבחינתי כל צעד כמו היום, מתבצע באיחור. בטוח שזאת פעולה בלתי נמנעת שכל עוד לא מבצעים אותה, רק מייצרים עוד מקרים של טרור עד שהכפפה תורם.
לא נפגעתי, רק הצרתי על הסגנון וכמו שכתבתי זה לא משהו שנתקלתי רק בהודעה הזאת.
לא רוצה לעשות לך ‘ניתוח’ אופי מול כולם. אני מאוד מעריך אותך כמשתמש וחושב שיש לך הרבה הבנה וידע ומציג טיעונים טובים מגובים בעובדות אבל הסגנון (לי אישית) מפריע כי הוא מתנגח ומרגיש ‘בז’ לצד השני.
אבל זו רק דעתי, אני לא אלמד אותך לכתוב ותעשה מה שאתה מבין.
אני מסכים עם כל מילה אבל אני שם את הדעה האישית שלי בצד מול המציאות.
למרות שאני אישית נגד עסקאות, בטח בפעימות ובטח ובטח עסקאות חלקיות,
כרגע היתה על השולחן עסקה שנראתה הכי טובה שאפשר לקבל, אם רוצים לקבל, אם מי שבחיים, בחיים.
הסיכוי הקלוש שהיה לה, שנשען מאוד על ערבויות אמריקאיות, התפוצץ עם בכירי חמאס.
האם עדיף שלא תהיה עסקה?! זה דיון נוסף. לא קשור להשערה שהעליתי שהסיכוי לעסקה נקבר.
דעתי הלא מלומדת בנושא:
א. קודם כל ולפני הכול - סגירת חשבון ארוכה-ארוכה עם כמה מהאויבים היותר גדולים שהיו לנו ב-100 שנים האחרונות, שקמו כל בוקר במחשבה איך לפגוע ולרצוח עוד יהודים ועוד ישראלים. יום שבו מחוסלים כמה מרבי המרצחים הגדולים ביותר שהיו - הוא יום טוב לעולם כולו, ובפרט לישראל.
ב. סגירת חשבון חשובה לא פחות גם עם המארחת, קטאר. דרך נפלאה לנקום ולפגוע במממנת הטרור ומפיצת האנטישמיות, ולכרסם קצת במעמד של מי שנהנתה מההפקר וזכתה במעמד של מתווכת ראשית ומרכזית - בחוצפה שאין כדוגמתה דווקא בזכות הקשרים המצויינים והעמוקים שיש לה עם גופי הטרור.
זה לא מספיק, כמובן, ודרוש קעקוע עמוק ויסודי לאורך שנים של מדינת הטרור הזאת (מה שלא בטוח אפשרי), אבל בהחלט מדובר באיתות חשוב - גם כלפי הקטארים עצמם כמובן, אבל גם כלפי השחקנים באיזור שעוקבים באדיקות.
ג. בהקשר הזה - נגיד מה שנגיד על נתניהו, ואלוהים עדי שאני סבור בתוקף שהוא היה חייב לעוף על טיל כבר ב-8.10.23, אבל להצליח לגרום לנשיא ארה"ב “לאשר” לו לתקןף בשטח של בת-ברית קרובה ומרכזית של אמריקה - זה מהלך דיפלומטי ששמור לגדולים ביותר. גם אם קוראים לנשיא דונאלד טראמפ.
ד. השפעה על החטופים:
בכנות, אני לא חושב שאף-אחד יודע להגיד איך זה ישפיע, ומי שאומר אחרת - משקר.
מצד אחד, ייתכן שהנהגת החוץ של חמאס הייתה ‘סמן ימני’ ומעכב של חתימה על הסכם.
מצד שני, להבנתי המצב היה כנראה הפוך דווקא, אבל מצד שלישי נגם אם אכן כך היה המצב, והנהגת החוץ דווקא דחפה להתגמשויות - ניכר שלא הייתה לכך השפעה ממשית על התוצאה הסופית, אם כי לא היו מתומרצים מספיק, ואם כי לא הייתה להם השפעה מספקת על הנהגת השטח של חמאס שברצועה.
גם ניסיון העבר מלמד אותנו שכל הפרשנויות לכתחילה ובדיעבד מתנפצות בסוף במבחן המציאות (לשני הכיוונים), כשמצד אחד חיסול האחים סינוואר העקשנים לא הביא לפריצת דרך, ומצד שני חיסול בכירים - אם בטהרן ואם בחאן-יונס - לא הביא ל’הוצאה שיטתית להורג’ של חטופים, או משהו אחר בסגנון.
בסופו של יום, וכמה שירצו להתנקם - החטופים זאת תעודת הביטוח האחרונה והשברירית שיש להם, והם יודעים את זה טוב מכולנו.
ומכיוון שכך, ואף-אחד לא באמת יודע לחזות את ההתפתחויות - אז אחזור שוב לראשית ההודעה שלי ואומר: טוב שקרה.
אבו עלי אקספרס
מקורות מזוהי חמאס מפרסמים 5 שמות מבין המחוסלים בתקיפה בקטר:
- המאם אלחיה - בנו של ח’ליל אלחיה
- ג’האד לבד - ראש לשכתו של ח’ליל אלחיה.
- עבדאללה אלואחד - אחד ממלוויו של ח’ליל אלחיה.
- מו’אמן חסונה - אחד ממלוויו של ח’ליל אלחיה.
- אחמד עבד אלמאלכ - אחד ממלוויו של ח’ליל אלחיה.
בנוסף אשתו של ח’ליל אלחיה ואשת בנו נפצעו.
כל הנתונים הנ"ל - ממקורות מזוהי חמאס.גורם אחד מחבר בין כל האנשים שציינתי לעיל…
אם זו הרשימה, אז נראה שהם קיבלו התראה. כרגע בגדר עוד שמועה
“The president views Qatar as a strong ally and friend of the United States and feels very badly about the location of this attack.”
White House press sec. Karoline Leavitt read a statement after Israel’s strike on Hamas leadership in Doha. abcnews.link/VEb9IKc
השנקל שלי:
- ישראל לקחה הימור ע-נ-ק אתמול, אני אישית מאוד הופתעתי. אני מודה גם שאני לא בטוח בכלל שהיתרונות עולים על החסרונות, במיוחד ובמיוחד כשכרגע לפחות נדמה שהתקיפה נכשלה. לפעמים עדיף להיות חכם מצודק, ובמקרה הזה אף שאין לי ספק בכלל שאנחנו צודקים ושזו תקיפה לגיטימית מאוד, אני מאוד נוטה כרגע לחשוב שהיה עדיף אילולא הייתה מתבצעת.
- הסיכוי היחיד שהתקיפה הזו עוד איכשהו תשתלם, וגם זה בספק, זה אם אכן באווחה אחת חיסלנו את כלל הנהגת חמאס חוץ (מה שכרגע נדמה כסיכוי 0). במקרה שכזה, בדיעבד, לישראל יהיה קייס הרבה הרבה הרבה יותר מוצלח להציג לעולם על ההצדקה למתקפה הזו.
- בנוסף, אני סבור שאילו התקיפה הייתה מצליחה (במלואה, זה חשוב, מחוסל בכיר אחד או שתיים קצת פחות עוזר), מדובר היה במהלך שבסבירות גבוהה היה הופך בדיעבד לאקורד הסיום של המלחמה. אני נוטה להאמין שהסיכוי לעסקה כוללת בעקבות המהלך הזה היה עולה פלאים.
- הפסקה האחרונה רק גורמת לי להגדיל מאוד את רמות הבוז שיש לי למחנה הרלביסטים (והאמת שאף לגברת צנגאוקר) שלא מפסיקים מאז המתקפה לטעון שזו הוכחה לזה שלביבי לא אכפת מהחטופים. הסיכוי להוציא חטופים בחיים אחרי המתקפה הזו, אילו הייתה מצליחה במלואה, היה גבוה בהרבה מאשר הסיכוי לפני. ככל הנראה שהיינו מתקדמים מאוד לסיום המלחמה, וזה גם מעיד מאוד על הצביעות ההזויה של העולם כולו שפשוט הפך לאנטישמי באופן די מוחלט. זה עצוב מאוד.
- מנגד, אילו התקיפה נכשלה (כפי שנדמה), ישראל בעצם תתמודד עם כל הבאושים בלי אף פרי, ומעבר לכך עוד כנראה תאלץ להיכנס לעזה במהלך שדי ברור לי כרגע שהיה רצון מאוד גדול להימנע ממנו. ביבי לקח הימור ענק, ונדמה לי שהוא הפסיד את המכה הזו.
טוב, לא יודע אם ראיתם, אבל באמריקה ירו בצ׳ארלי קירק.
וואו.
טוב, מרוב הזעזוע כתבתי כאן ולא ידעתי שזה כבר נכתב בשרשור השני, עמכם הסליחה.
מטורף לגמרי. מה ההשלכות של המבצע הזה? מעבר לכך שבינתיים אין עם מי לעסות שום עסקה, תקפנו שוב פעם בלב עיר בירה, רק שהפעם היא של מדינה חשובה עם הרבה זרועות במערב. שלחנו עוד מסר שהם לא מוגנים בשום מקום וישראל תגיע לכל מקום כדי להוריד אותם.
השאלה מה הלאה. אני כמעט בטוח שזו תהיה נקודת מפנה ולא עוד חיסול. יהיו לכך הרבה השלכות, חלקן גם נגדנו להרגשתי.
אם נתעלם מטענות שמאל קלאסיות שביבי עשה את זה כי הוא רוצה להמשיך בשלטון ולא רוצה להחזיר את החטופים - בדרך כלל, רב הנסתר על הגלוי במקרים כאלה.
אני די בטוח שכלל השיקולים נלקחו בחשבון (מעורבים פה גם בכירי הצבא ושאר זרועות הביטחון ולא רק ביבי בהובלת בן גביר וסמוטריץ).
לא שולל שגם קאטר היתה מעורבת למרות שלל הגינויים והמשחקים כלפי חוץ.
אבל מסכים שההתפחויות דקה לפני החגים, די מעניינות.
זו השאלה לדעתי. יכולים להיות כל מיני תרחישים, למשל:
- גם הקטארים רצו להגיע לעסקה, חמאס הערימו קשיים ולכן היה אור ירוק קטארי
- האמריקאים זעמו בעצמם על הקטארים שלא מביאים את הסוגיה לפתרון ונתנו אור ירוק
וכו׳
טראמפ רמז שמשהו יכול לקרות בימים האחרונים, אני מניח שאף אחד לא הופתע מעצם זה שהייתה פעולה כלשהי.
אין לי מושג אם זה טוב או רע אבל אם עושים את זה חייבים לוודא שזה הצלחה
כזו פעולה לא עושים בשביל לתת לחארות להינצל..
אני מניח שארהב נתנה אור ירוק…
הקטארים זה כמו המתמודד הזה בהישרדות שנותן יתרון מספרי בהדחות לצד שיש להם יותר אנשים באותו רגע. אין להם צד חוץ מהצד שמתאים להם באותו רגע.
ההרגשה שלי היא כמו כולם שארהב ידעה על זה. אולי אפילו תרמה יותר מאור ירוק למהלך הזה.
לארצות הברית יש מכ"מים בכל האזור ויחסים קרובים עם קטאר. בנוסף טראמפ רמז על זה. אין סיכוי שהם לא ידעו