קודם כל, ההצגה במצרים קרתה כי ביבי לא רצה ללכת דבר שני בסופו של דבר זה היה רק פוטו אופ.
זה דיון תיאורטי. וחשוב לזכור שזה לא טראמפ מול ביידן אלא טראמפ מול האריס. כי ביידן לא אופציה.
אני לא מדבר על סגנון. אני מדבר על תוכן. תבדוק את היועצים של ביידן והאריס הם במפורש מדברים על חרם על ישראל והאריס היא כמו עלה שנישב ברוח.
הממשל הדמוקרטי הקודם בפועל היה עוין לישראל. אם אנחנו מתעסקים ב”מה היה קורה” אם בהתחלת המלחמה טראמפ היה נשיא, לדעתי היה לנו סיכוי טוב יותר להכריע את חמאס כי טראמפ וזה עוד לפני שהוא נכנס לתפקיד אמר שהוא רוצה שישראל תנצח אבל מהר. הוא לא הסתיר את זה. הוא לא היה מונע מאיתנו מה שביידן מנע במשך חודשים , מהלכים כמו כניסה לרפיח הגבלה על הסיוע. ובעיקר לא מטיל עלינו חרם חימושים.
אין לך על זה ויכוח איתי, משה. הנקודה שלי היא שהנראטיב הימני נתקל בכשל לוגי. לפחות כרגע התגובה אליו היא התעלמות. כרגיל אציין שאם אמריקה הייתה עושה דבר כזה לשמאל היה שישו ושמחו
אולי אני נאיבי, אבל נראה לי שכל מה שקורה בתת קרקע הוא תעלומה רצינית. מאות ק״מ של תת קרקע… לא חושב שמישהו מאמין שיש לנו שליטה מלאה על התת קרקע ברמת המילימטר.
ועם זאת - מה שאתה מתאר זה 200 מחבלים שמתבצרים עם גופה. לא 200 מחבלים שמסתובבים חופשי חופשי. איך זה לא נקרא ״שליטה שלנו״?
לא מקנה במשפחות ולא הייתי רוצה להתחלף כמובן (ולא יודע מה הייתי חושב אילו הייתי במצבם חלילה) אבל לא הייתי משחרר מחבל חי או מסכן ציפורן של זרת של חייל בשביל גופה.
לגבי טראמפ מול ביידן, אני חושב שהטיעון המרכזי של המתנגדים לטראמפ (אלו עם קצת עומק, לא מחנה הרל”ב שהוא נגד מה שביבי ובעד מה שלא ביבי גם אם זה אומר היטלר) הוא שלא משנה כמה טראמפ כרגע לטובתינו, הוא עושה זאת לא בהכרח מהמניעים הנכונים וגרוע מכך - הוא עושה זאת ללא שורש ערכי עמוק מאחור. וזה אומר שברגע שלא ייראה לו, הוא בלי למצמץ ידפוק אותנו עד הסוף. וזה, משהו שביידן שפועל ממקום ערכי הרבה יותר, לא יעשה.
והאמת, אני חושב שהטיעון הזה נכון לגמרי. זה פשוט עניין של ניהול סיכונים ועד כמה אנחנו חושבים שהסיכוי שטראמפ יתהפך עלינו יקרה. אני חושב אגב שביבי עצמו מבין את זה היטב ורואים מעולה שהוא נזהר הרבה יותר שלא להמרות את פיו של טראמפ (ובפועל לגמרי איבדנו חלק מהריבונות שלנו בתחום הביטחוני) בצורה שבה ממש לא נזהר על ביידן, את פיו לא היסס להמרות לא פעם ולא פעמיים.
אני חושב שלטראמפ יש מניעים של סימפטיה לישראל. זה לגמרי קיים אצלו ובסביבתו. טיעון חזק נגדו הוא שהוא לא מעוניין בעבודה יסודית אלא בשלום אינסטנט. סוג של ילדים תפסיקו עכשיו אמרתי. מצד אחד, ככה באמת מפסיקים. מצד שני - לעזאזל הפרטים.