זה אותו רעיון כמו עכשיו, הכי חשוב שיהיה קו טכני ברור וידוע ולא משנה איפה שמים אותו, יכול להיות גם לפי האף של השחקן הכי אחורי.
מה שאתה מציע זה בעייתי מבחינת הקוונים, יותר קל לראות נבדל בשיטה הנוכחית מאשר מה שאתה מציע.
זה אותו רעיון כמו עכשיו, הכי חשוב שיהיה קו טכני ברור וידוע ולא משנה איפה שמים אותו, יכול להיות גם לפי האף של השחקן הכי אחורי.
מה שאתה מציע זה בעייתי מבחינת הקוונים, יותר קל לראות נבדל בשיטה הנוכחית מאשר מה שאתה מציע.
קוונים מעולם לא יכלו לראות נבדל גבולי ממילא. זה תמיד היה ניחוש מושכל. אין למערכת עיבוד המידע שלנו את היכולת לשפוט האם היה או לא היה נבדל בלי להשלים את החלק שלא ראינו.
אני לא מדבר על הנבדלים הגבוליים שגם ככה היום לא מרימים דגל ומחכים ל var, מדבר על נבדלים די ברורים שמיד מרימים דגל ולא מבזבזים זמן.
אני הייתי מבטל את הנבדל. בכלל. לא מבין למה היום צריך אותו, שישמרו אישית.
ביטול נבדל זה אסון, הקבוצה הראשונה שהכי הייתה נפגעת מביטול חוק הנבדל זאת הקבוצה של פפ שצימצמה את המגרש בעזרת קו הנבדל וחנקה יריבות.
בלי קו נבדל נקבל משחק של הגנה מול התקפה בכל צד בלי קישור ואפשרות ללחוץ.
דל״פ(?): אפילו אם מה שהארגנטינאים טוענים נכון ואפילו לא חד פעמי, זאת התקדמות עצומה לטעות/להתווכח על מילימטרים, לעומת המצב הקודם, שבו היו גולים מכריעים של ממש שאושרו/לא אושרו על מקרים לא גבוליים בשום צורה (רונאלדו מול באיירן לדוגמה). הרי לפני זה במקרים כמו של לאוטרו היה מדובר כמעט בהטלת מטבע מצד הקוון, גולים כאלה היו נפסלים כל הזמן וכנראה שאפילו בתדירות גבוהה יותר.
עריכה: הועבר מדיון אחר. בגדול חותם על מה שטיטי אומר בדיון הזה, גם בהקשרי מתיחת קו במיקום חדש.
טוב אז נראה שבאמת נהיה לנו וויכוח רונאלדו-מסי בהקשר של הנבדל. בשביל שלא נחזור על עצמינו אני אחדד למה החוק הנוכחי בעייתי ואם כבר לא הוגן. כאמור הנטייה הטבעית והפיזית של הגוף של השחקן התוקף היא ללכת לכיוון השער < ואילו של שחקן ההגנה ללכת רחוק מהשער > . צירפתי סקיצה של איך זה נראה. בירוק השחקן התוקף, באדום שחקן ההגנה, והקו הצהוב זה איפה שהנבדל מתחיל.
המפגש בינהם, בקודקודים, סוג של ממחיש את זה שלאף אחד אין ממש יתרון על האחר, סוג של ״הרמוניה״ אם תרצו. אבל עכשיו בגלל שעל כל פיפס קטן שורקים נבדל, לרוב שחקני ההתקפה לא תהיה ברירה אלא להיות בחיסרון מבחינת המיקום שלהם. משהו כמו:
אני אישית לא רואה איך זה הוגן. במצב הזה שחקן ההגנה בפירוש עם יתרון. זאת אומרת אפילו אין תחום אפור ולא כלום - שחור או לבן וזהו.
אני אומר צריך להפגש איפשהו באמצע, במיוחד כי עכשיו מעורבת טכנולוגיה. באפר מסויים שנקבע מראש שהוא בגדר הנורמאלי וכולם מרוצים. אני לא חושב שאפילו הבלמים עצמם מרגישים בעמדת נחיתות/״לא הוגן״ במצבים כמו בשער של מרטינז. אז מי אנחנו שנקבע להם?
שוב, ״נקבע להם״ נקבע בעבר כי באותה תקופה כנראה הם באמת היו בעמדת נחיתות ושחקני ההתקפה היי לפניהם בלא מפריע - כלומר קרוב יותר לשער.
זה לא ״מסי מול רונאלדו״ בשום צורה, אולי פרט לכך שאותם טיעונים נלעסים שוב ושוב. בשניה שאתה מנקה את כל הפילוסופיה, הויכוח הוא איפה להעביר את הקו. בהודעה שלך יש המון הנחות סמויות על מה זה ״יתרון״, במובן מסויים יש לחלוץ ״יתרון״ בעצם זה שהוא בתנועה לכיוון השער ועם הפנים אליו, אפילו אם הוא מאחורי החלוץ (שחקן ההגנה במקרה הזה צריך לעשות הרבה יותר עבודה כדי לזוז את אותו מרחק בכיוון המסירה). אז אולי נעביר את הקו בין החלק הכי קדמי של שחקן ההתקפה (אם יש) לבין החלק הכי אחורי של שחקן ההגנה?
זה כאמור סובייקטיבי לגמרי. ברגע שתעביר את הקו, כל קו/מלבן/עיגול, יהיו דיונים על האם זה באמת ״יתרון״, יהיו מקרים גבוליים, יהיו טעויות או חשד לטעויות, וויכוחים על אותן טעויות או חשדות.
עם רוב הטיעונים אני מסכים, ואין פה באמת הבדל גדול כל כך בעיניי אם הייתרון הוא לכאן או לכאן בכל אחת מהצורות שהצעתם, אבל לטעמי המשחקים של יד / אף / טוסיק הם לא מעניינים ומפריעים למשחק.
אני חושב שקו הנבדל צריך להקבע לפי כף הרגל וזהו. למה? בעיקר כי זה מפגר להגביל תנועה של יד או מרפק של שחקן ההתקפה רק בשביל שלא יהיה נבדל בטעות. זה גם ממש ראנדומאלי איפה הייתה היד של שחקן ההתקפה במהלך הריצה שלו ולפי זה לקבוע נבדל. מה הקשר בכלל?
אם כפות הרגליים של השחקן התוקף לא עברו את כפות הרגליים של שחקן ההגנה אז שלא יחשב נבדל וזהו.
אגב, אני מהצד המקל של החוק. מבחינתי, כל עוד שחקן ההתקפה לא נמצא מאחורי שחקן ההגנה (כלומר לא עבר את שתי כפות הרגליים של שחקן ההגנה עם שתי כפות הרגליים של עצמו) אז שלא יהיה נבדל. אבל זה בקטנה בעיני ולא מפריע לי החוק כמו שהוא היום. מה שמפריע לי זה שיד או ברך או מרפק יכולים להרוס התקפה וזה כבר מטופש בעיני.
רק אציין שיד או מרפק לא נחשבים נבדל אלא רק איברים שאיתם חוקי להשתלט על כדור ולכבוש (ברך וכתף לצורך העניין יחשבו לנבדל).
אצל לאוטרו שרקו על הכתף שלטענת הVAR היתה בנבדל.
היום מתחיל המונדיאל האמיתי מבחינתי עם המשחק של נבחרת ספרד. כבר מ-2020 לא ממש היו לי ציפיות וכבר הסברתי למה. אז אני מנסה בעיקר ליהנות מהחוויה, אין לנו יותר מדי מה להפסיד. הייתי ‘מהחלוצים’ שכתבו על קללת המשחק הראשון (במונדיאל 1998 עדיין לא אהבתי כדורגל למשל אבל השנים האחרונות 2014 ו-2018 הספיקו היטב). חשוב לצלוח את המשוכה הזו כדי להימנע מלחץ מיותר ומשקולות על הרגליים. השחקנים שלנו טובים אבל חסרי ניסיון ונבחרת זה קצת שונה. ספרד צריכה לעשות משהו חוץ מלהניע את הכדור אינסוף, לנסות לגוון כמה שאפשר את המשחק שלה. מדברים על רודרי כבלם - שיהיה, זאת כדי לשמור על הטריו מברצלונה במרכז השדה.
הקסם של פדרי שיכול למסור נהדר והתנועה של אלברו מוראטה (הראשון שאני מרכיב) - לעומק לא יספיקו. אנסו פאטי בטח יישמר כקלף מהספסל. לדעתי מרקו אסנסיו צריך לפתוח והתירוץ של “לתת את המושכות לאלו שהביאו אותנו לכאן (במוקדמות)” הוא פסול. במונדיאל אין זמן, כל דקה יקרה וחשובה. לדעתי אסנסיו שחקן טוב יותר מפראן טורס. הוא בכושר מצוין, מסוגל לבעוט מרחוק (שזה הטיעון שיש גם לדני אולמו למשל) ומעולם לא שמעתי אותו כה אמביציוני בריאיונות. מניח שג’ורדי אלבה ימשיך להיות כוח התקפי חשוב בנבחרת הזו. לא לעשות שטויות מטופשות בהגנה וכמובן מי אנחנו שנזלזל, ראינו מה קרה אתמול. אני תמיד אהיה כאן באותה ההתלהבות, אלבש את החולצה של ראול לקראת המשחק, אדמיין את מנולו אסקובר שר את ההמנון שלנו וגם מוכן עם המשפט הידוע: “שיחקנו כמו שלא שיחקנו מעולם - והפסדנו כמו תמיד” (אלפרדו די סטפאנו. Que Viva Espana.
לספרד יש דבר אחד להציע לעולם: תיאום.
התיאום הזה הוא בשתי רמות: תיאום בין שחקנים שמשחקים באותה קבוצה, ותיאום בין שחקנים שמשחקים באותה שיטה בקבוצות שלהם. על כן, הייתי שמח לראות את ההרכב הבא, על טהרת שתי הקבוצות האהובות עלי, שמשחקות בשיטה האהובה עלי, שהיא גם השיטה שמזוהה עם נבחרת ספרד הגדולה של 2010:
פראן פאטי
גאבי בוסי רודרי פדרי
באלדה אריק לאפורט אלבה
סימון
הסיכוי לזה? דומה לסיכוי שבמונדיאל הבא אני אוכל לעודד את נבחרת קטלוניה
ואני עדיין לא מבין למה תיאגו לא זומן.
התשובה בגוף ההודעה שלך - התיאום היחיד שיש לשחקן (המאד מוכשר) הזה עם מישהו זה עם פיזיותרפיסטים.
לגבי ספרד כבר כתבתי את דעתי על הסגל - אין לנו בחוץ איזה שם ענק שהיה הופך אותנו לאלופי העולם וכל הדור הזה יחסית בינוני. אבל עדיין, צריך להוציא את המקסימום. אני יכול להבין בחירה בשיטה מסוימת, העדפות לתיאום בכל הקשור להרכב וכן הלאה. אבל בסגל עם טיאגו, עם סרחיו קנאלס, עם יאגו אספס, עם בורחה איגלסיאס - הייתי יותר רגוע ושקט. אין לנו ‘9’ טבעי אחד אם מוראטה נפצע או חוטף דיכאון, כל השאר זה ניסוי.
רוצה לציין כן לטובה את לואיס אנריקה, וזה לא יקרה הרבה - על מה שאמר על חוסה גאיה אתמול. לא חושב שאתרי הספורט בארץ תירגמו משהו ממסיבת העיתונאים ובקושי דיברו על המשחק הזה . הוא אמר שהוא היה צריך ללכת עם הראש ולא עם הלב. “תארו לכם שג’ורדי אלבה פצוע, חוסה גאיה לא זמין - ואני נשאר בלי מגן שמאלי טבעי (הייתם סולחים לי?). לגבי כל שחקן אחר, שיש כמה בעמדה הזו - הייתי מחכה. הרופאים אמרו שהוא ייעדר עשרה עד 15 ימים (לא הייתה לי ברירה)”.
הנבחרות האירופאיות מאוד מאכזבות כרגע. דנמרק, פולין, קרואטיה, ויילס. אפילו הולנד שניצחה. רק צרפת ואנגליה באמת הציגו משחקים טובים.
אני רוצה לתת להן הנחה ולהגיד שהעובדה שהיה רק שבוע לעבוד על תיאום כנראה תרמה לזה שהן נראות בררה, אבל חלק מהיריבות שלהן היו נבחרות שהיו יכולות לחלום על השחקנים של האירופאיות המאכזבות.
לא מנסה להוריד (יותר מידי) מהגוליאדות של אנגליה וצרפת, אבל איראן זה לא מדד לכלום, ועם איך שאוסטרליה נראתה אתמול - גם היא לא.
המבחן של אנגליה וצרפת יהיה מעניין יותר במשחקים הבאים.
והמצטרפת האחרונה היא גרמניה, שמפסידה באופן מפתיע (ביחס לתוכניות, לא למה שקרה במשחק עצמו) ליפן 2:1.
מונדיאל עם לא מעט הפתעות בינתיים, וכזה שמוכיח שגם נבחרת קטנה (באופן יחסי או מוחלט) יכולה לצאת עם כל הנקודות אם היא משחקת נכון ועם סכין בין השיניים. אתמול זו הייתה ערב הסעודית, היום יפן. ומחר?
עריכה:
עזבו “מחר”, אולי כבר היום - ככה המוח של לוצ’ו עובד:
רודרי מועדף על 2 בלמים טבעיים - אריק גרסיה ופאו טורס.
הקישור כולו ברסאי, וההתקפה…טוב. שיהיו חזקים.
אם ספרד יגיעו רחוק בטורניר הזה אני חסר הבנה לחלוטין בכדורגל.
סגל והרכב שזועקים אינטרסים ונפוטיזם.
סתם בשביל הספורט:
דה חאה
נבאס לפורט פאו אנחלינו/גאיה
יורנטה, רודרי, פדרי
החלק ההתקפי שלהם הוא באמת קטסטרופה אז עליו אין לי יותר מדי תלונות, אפור בכל תצורה.
אולי אוריזבל, מורנו, טורס.
אוירסאבל פצוע כבר שנה, וג’רארד מורנו גם בחוץ כבר כמה שבועות טובים. הם לא רלוונטיים, ולוצ’ו לא יהיה אשם, אם וכאשר, באי זימונם/הרכבתם. חוץ מזה שכנראה מוראטה היה פותח אם היה כשיר לגמרי ולא מצונן, או מה שלא עובר עליו.
אם כבר הבעיה היא אי הזימון של אספאס, או זה שהחלק הקדמי ממש איטי, והיה אפשר לנסות להוסיף מהירות עם ניקו (המלך) וויליאמס.
בהגנה, גאיה פצוע, ונבאס? טוב, עם איך שסביליה נראית השנה…