אגב, שווה לציין, למרות היותו מושמץ בגלל הרבה סיבות טובות - גם ניימאר ברשימה הזו.
לייק 1
אולי אלו הסטיגמות שמדברות מאצבעותיי, אבל אני לפחות תופס פחות מיכולת המסירה של ניימאר, שלא לדבר על שליטה בקצב המשחק וניהולו. בטח בהשוואה לשמות האחרים שצצו פה.
עריכה:
שמתי לב, באיחור, שהתכוונת לרשימה של רונאלדו השמנמן ותיירי הנרי, ולא זו של זידאן וגוטי. מחילה.
עדיין חושב שניימאר לא שם, אבל לא מהסיבות שציינתי. אבל מבין מאיפה אתה מגיע, ולמה ברשימה הנכונה להשוואה, הסטיגמות וההשמצות משפיעות על ההכנסה שלו לרשימות הטופ.
לגבי שליטה בקצב המשחק אני מסכים, אם כי אני לא בטוח כמה יש את התכונה הזו לשאר השחקנים ברשימה.
לגבי יכולת המסירה, לא אתווכח אבל כן אזמין אותך לחפש מסירות שלו ביוטיוב, ולבדוק סטטיסטיקות בישולים, מסירות מפתח ויצירת מצבים שלו.
זה קצת אוף טופיק, אבל אחרי מסי, ניימאר הוא השחקן המוכשר ביותר שראיתי*, והם השניים היחידים שמחזיקים בשילוש התכונות הקדוש של פליימייקר - דריבליסט - סקורר. אני לא יודע למה בדיוק דור כיוון כשהוא הזכיר את הנרי ורונאלדו, אבל כשאני קורא “החבילה השלמה”, שני השמות שעולים לי לראש הם מסי וניימאר.
*לא ראיתי את רונאלדיניו.
3 לייקים
צודק, והספקתי לתקן לפני שפרסמת את התגובה שלך. אז ניצחתי!
בכנות - פחות מתרגש מסרטוני יוטיוב, בהם גם ממפיס הוא חלוץ על בקנה מידה היסטורי, ויותר מסתמך על מה שאני זוכר מברצלונה, וקצת ממה שראיתי ממנו בפסז’ ובנבחרת. הוא לא מוסר גרוע, שלא יובן לא נכון, אני פשוט חושב שהוא משמעותית פחות טוב מהמוסרים הגדולים באמת.
אז מצטער בשבילך (שלא ראית), ושמח בשבילך (שיש לך הזדמנות לראות בפעם הראשונה). רונאלדיניו זה משהו אחר לחלוטין מניימאר, למרות שהיה נראה באיזשהו שלב שאולי האחרון יגיע לשיאים (לא בהכרח הסטטיסטיים, אלא יותר הרגשיים) של הגאושו. במשך כמה שנים, רונאלדיניו היה לא רק החבילה השלמה, אלא גם המורחבת, כאשר מעבר לכישרון והיכולת הוא הוסיף גם שמחת חיים והבאת צופים למסך הטלוויזיה, שבלעדיו בינם לבין כדורגל אין שום קשר.
אם רק היה רוצה, הוא היה בראש רשימת הטופ. כן, מעל כמה אחרים שתיחשב כפירה לדרג אותם מתחתיו.
2 לייקים
הכוונה שלא ראית בלייב? או שלא ראית בכלל (אם זה ייתכן בכלל דבר כזה ואם כן על איזה כוכב אתה גר? 
)
מבחינת כשרון נטו? הוא כבר עכשיו שם בראש הרשימה.
אי אפשר. זה ת’רד חד סיטרי… לאוהדי ברסה מותר להתלונן, כשאוהדי ריאל מתלוננים אז הם טרולים.
לייק 1
בלייב, כמובן. השלמתי כל מיני קטעי יוטיוב שלו (ושל מראדונה ושל קרויף ושל פלה), אבל זה לא משהו שמאפשר לי להרגיש בנוח להשוות אותו לשחקנים שראיתי משחקים מלאים שלהם באופן קבוע, מבחינת יכולת.
2 לייקים
האמת שבלייב התכוונתי לא בטלויזיה חחחח
אם יש שחקן ששווה לחזור ולראות משחקים שלמים שלו (זה זידאן 
) אבל גם רונאלדיניו תופס.
אה, אז בכלל חחח
האמת שאני שונא גם לראות קטעי יוטיוב והיילייטס של שחקנים בדרך כלל. גם כי זה לא מייצג כמו שאייל כתב, וגם כי חלק גדול מההנאה שלי בכדורגל זה שאני רואה משחק בלי לדעת את התוצאה. רונאלדיניו באמת חריג ברמות בגאונות שלו. אבל זה שאני יודע שהיא נמשכה לזמן קצר כל כך גם קצת מוריד לי מהמוטיבציה.
דרך אגב, אם כבר הזכרתי יציבות, אז עוד מילה על ניימאר - בשקט בשקט הבנאדם בטופ העולמי כבר עשור פלוס (פרץ בסנטוס, תחליטו כמה זמן שם לספור, ואז התקופות בברצלונה ובפריז). אמנם יצאה לו, במידה מסוימת של צדק, תדמית של ברזילאי מטומטם ולא מקצוען, אבל האמת היא שמחוץ לסטנדרטים החריגים של מסי וכריסטיאנו, מדובר בקריירה פנטסטית, בכל הנוגע למשך הזמן שלה.
3 לייקים
מסכים חלקית לגבי סירטוני יוטיוב וכו, דבר אחד שכן אפשר לראות בהם בקלות הוא נגיעה ראשונה וטיפול בכדור שלי אישית לפחות אומרים המון על שחקן (כמובן שצריך לקחת בע"מ מאחר ומציגים רק רגעים חיוביים של השחקן)
לגבי ניימאר אני מסכים בגדול וחושב שהקריירה שלו קצת דומה לזו של בייל. אם לא הציפיות הענקיות שלנו מהם הקריירה שלהם הייתה נחשבת ענקית.
With that been said- לא יודע כמה הייתי מחשיב את השנים האחרונות של ניימאר בפריז כטופ. 
אם הדיון כבר עלה באפיזודה כזו או אחרת מחילה, אני רוצה קצת לשנות כיוון: עניין דו-קרב הפנדלים כמובן וסדר הבועטים. רודריגו ביקש לבעוט ראשון וניימאר הפנדליסט הטוב בנבחרת - רצה לבעוט חמישי. הפעם זה לא עבד. מהי עמדתכם בעניין? שחקן שמרגיש חם ובזון ומבקש לקחת אחריות מתי שחלק סביר להניח רועדים - צריך לבעוט ראשון? או שעדיף ‘להתחיל טוב’ עם שחקן מנוסה יותר?
דוגמאות בעד הגישה הראשונה: גמר ליגת האלופות 2016 - לוקאס ואסקס שכשחקן בוגרים לא בעט פנדל לדעתי - הוא הפנדליסט הראשון של ריאל מדריד ועשה את זה נהדר, כריסטיאנו רונאלדו בעט חמישי| עוד דוגמא, קצת שונה: חצי גמר ליגת האלופות ב-2012 - כריסטיאנו רונאלדו בועט ראשון בדו-קרב של ריאל מדריד נגד באיירן מינכן ומחמיץ וגם קאקה.
דוגמא בעד הגישה השנייה: חצי גמר יורו 2012, כריסטיאנו רונאלדו נבחר כבועט החמישי של פורטוגל אבל כלל לא הגיעו אליו נגד ספרד כי חבריו כשלו במשימה.
מבחינה מתמטית התשובה ברורה:
- 5 הבועטים הראשונים צריכים להיות 5 הבועטים הטובים ביותר של הנבחרת - אין משמעות לסדר ביניהם.
- החל מהבועט השישי - לבחור את הבועטים בסדר איכות יורד.
כמובן, כאשר מוסיפים אלמנטים של “בני אדם הם לא רובוטים, הסיכוי של שחקן לכבוש תלוי גם במצב הטבלה, לא רק באיכות שלו כבועט” - אז זה נהיה יותר מורכב. אינטואיטיבית, הייתי חושב שנכון שהבועטים הטובים יהיו ראשונים, וזה שמסי בועט את הפנדל הראשון זה לזכותו - הוא בועט את הפנדל המלחיץ ביותר.
אבל בניגוד לחלק של המתמטיקה, בזה אני לא בטוח…
לא כל כך הבנתי, הנה קיבלנו דוגמא שיש משמעות גם לסדר בין חמשת הראשונים, גם אם זה לא קורה בכל דו-קרב. רודריגו כן צריך להיות בחמישייה לדעתי. הוא בועט טוב ממרקיניוס, וזה בשלוף. הוא גם הבקיע בסופרקופה ב-2019/20 אחרי שלושה חודשים בלבד בקבוצה הבכירה - פנדל של אומץ עם בעיטה לחיבור. במדי ריאל העונה הוא כבש איזה 3-4, כולל בקלאסיקו, גם כן מלחיץ אבל לא כמו מונדיאל כמובן. לא הייתי מהמר דווקא שיחמיץ.
-אני אוסיף: שחקן כדוגמאת לוקאס ואסקס, הוא מרגיש ‘אש’ כשעלה מהספסל ב-2016 ורוצה לבעוט ועל הנייר לוקה מודריץ’ (טוני קרוס הוחלף באותו גמר) על המגרש, תסרב לו?
סתם לידע כללי - מבחינה חוקית, האם ניתן לשנות את סדר הבועטים, לפחות בחמישייה הראשונה, תוך כדי תנועה?
נגיד אם שחקן ברזילאי בועט ראשון ומחטיא, אפשרי שניימאר, שתוכנן לבעוט חמישי, ייקח את הבעיטה השנייה?
בכל מקרה - 5 שחקנים שהשילוב של בועט טוב-ביצי פלדה עובד הכי טוב אצלם, צריכים לבעוט ראשונים. משם? זה כבר עניין של דוגמה אישית, מדד כוכבות, יכולת עמידה בלחצים, והתאמה אישית לכל קבוצה/נבחרת בנפרד. יש משהו בזה שהכוכב הכי גדול של קבוצה/נבחרת יבעט ראשון, כדי להוביל את השאר להצלחה. אבל מה קורה אם הוא מפשל? אולי זה יגרום לתוצאה ההפוכה ממה שתכננו כאשר הציבו אותו ראשון?
מבחינת מעמד, של מישהו שלפחות מתחרה על התואר המאוד חשוב ומאוד קל לקביעה של “הגדול בהיסטוריה”.
כן, אבל טרולים לבנים!
אל תגיד שאתה לא רוצה אחד כזה -
לייק 1
לא דור, אין משמעות מתמטית, אני מבטיח לך. גם אם ניימאר היה בועט וכובש, התוצאה לא הייתה משתנה.
אתה יכול לדמיין שהוא בעט וכבש במקום לא בעט. כל עוד אנחנו מניחים שאין השפעה מנטלית כמו שכתבתי, אז החשיבות בין חמשת הראשונים היא לא אפסית, אלא בדיוק אפס.
נניח אפילו שברזיל בועטת את כל ה-5, ורק אז קרואטיה ניגשת לבעוט.
ניימאר, קאסמירו ופדרו כבשו. רודריגו ומרקיניוז החטיאו.
עדיין קרואטיה מנצחת, וכבר תוך 4 בעיטות.
@Ender, אני מניח שגם אם אתה תעשה סקר היפותטי או תלך לריאיונות בעבר והיו שאלות - שחקן א’ יגיד לך משהו אחד - וואלה זה משפיע לראות את החבר שלך מפשל, ושחקן ב’ יגיד משהו אחר ואולי כריסטיאנו רונאלדו ועוד שחקנים עם אגו לא ירצו להגיד שהם היו לחוצים וכדומה. איך אפשר לדעת אם זה זה משפיע מנטאלית או לא? ברור שזה חלק מהעניין. הכוונה שלי בדיון הייתה לתת לכל אחד מכם את השרביט ולשאול ‘מה אתם הייתם עושים’? ולי האמת אין תשובה ברורה.
אגב!! זמן טוב לסיפור! היה לנו טורניר כדורגל בביה"ס היסודי כשאנחנו בכיתה ו’, ‘הגדולים’ חייבים להביא את הגביע, ומולנו בגמר כיתות ה’, השנתון של מאור קנדיל וסאן מנחם וכדומה. אחרי 2:2 במשחק עצמו הגענו לפנדלים. זה כמעט התחיל לחזור על עצמו. כולם בעטו, גם השוערים, אני נשארתי אחרון. צעקו לי ‘רומנו! תבעט!’ אבל הייתי בתקופה לא טובה בחוג כדורגל החמצתי כמה. בסוף הבחור מכיתה ה’ שעשיתי איתו התערבות של 10 שקלים שאנחנו ננצח - בעט והחטיא ואז הבקעתי
כתבת שלא הבנת.
אני אמרתי שאין משמעות מבחינה מתמטית, כאשר מניחים שאין השפעות מנטליות.
אם לא הבנת את זה, אז ניסיתי להמחיש עם דוגמה שמשנים את סדר הבועטים לחלוטין והתוצאה נשארת זהה.
אם הבנת את זה, ואתה פשוט טוען שיש השפעות מנטליות - אז אוקיי, זה מה שכתבתי בפסקה הבאה
כשאתה כותב “סקר” או “ראיונות” - זה מחזק את התחושה שלי שלא הבחנת בהפרדה שעשיתי בין המודל התיאורטי נטול ההשפעות המנטליות, לבין המציאות…
פעם הייתה טענה שהבועטים הטובים ביותר צריכים להיות הראשון והאחרון.
כיום כבר ניתן לראות שהבועט הראשון הוא הבועט החשוב וזה שצריך לתת את המנהיגות השקט והמקגדמה, אחר כך הסדר כבר לא כזה משנה הם פשוט צריכים להיות בועטים טובים…ראו ערך מודריץ’ בעט אתמול שלישי ופארדס הבועט השני הכי טוב אחרי מסי בנבחרת היה אתמול בכלל שני.
מנגד ניימאר שהיה הבועט החמישי הפך מהר מאוד ללא רלוונטי.
בנוסף יש את עניין הלחץ ומה שחקנים מרגישים באותו רגע, מאמנים שואלים את השחקנים וקובעים איתם את סדר הבעיטות.
@Eyal למיטב ידיעתי אסור לשנות, השופטים מקבלים את הרשימה של 5 הבועטים וזה הסדר.
6 לייקים
תהיתי אם לכתוב בכלל, אבל יש לי אופי קצת דפוק שאני לא יודע להשאיר דברים באוויר.
אני אפילו לא יודע על איזה פנדל על גקפו מדובר. לא ראיתי שום התייחסות לפנדל שלא נשרק מהולנד, בעיקר כעס על בזבוזי הזמן של ארגנטינה (שבתגובה הביאו לתוספת של 11 דקות, קרי עוד דקה על העשר שנרשמו מראש). על הפנדל של אקונייה היה שידור חוזר וזה אפילו נמצא בסיכומי משחק. לדוגמא:
עבירה מטומטמת בכנות, אבל עבירה, אקונייה הצליח לסחוט את זה ממי ששמר עליו. בכל מקרה, הילוך חוזר גם היה בזמן המשחק.
מי זה החבר שלא קיבל? אני יכול לחשוב על כמה שחקנים מכל הצדדים, אבל לאהוז אוהב להוציא כרטיסים על מחאות ולא על עבירות. לא חדש, לא מפתיע ובעיקר מעצבן. אני חושב שכל אוהדי הכדרוגל הספרדי בפורום יכולים להסכים שזה מפתיע שהוא שופט משחקים בדרג הזה או בליגת האלופות. שופט על הפנים.
אני מניח זה הטיעון המרכזי. אם אני מבין נכון: כשמסי עושה משהו כולם שותקים וכשרונאלדו עושה כולם יוצאים עליו, אני מבין נכון? אני אחזור לזה בהמשך.
לא צריך להיות מקורב, אבל יש חלק בתקשורת שדווקא הגיב להתנהגות של ההולנדים שיכול להסביר למה התנהגו כמו שהתנהגו. לדוגמא:
אתמול בין כל פנדל, נראה ששחקנים הולנדים התגרו בשחקנים הארגנטינאים. התגובה הייתה:
לא, לא תגובה קלאסית, אוטמנדי לא בדיוק השחקן שמפוצץ בקלאסה, אבל בכל נבחרת יש שחקנים ויש שחקנים, אף אחד לא מושלם.
משהו שלרוב אתה מכנה “וואטאבטיזם”. לא חושב שמישהו אמר משהו נגד נבחרת קרואטיה פה בפורום, ובטח שלא על לוקה.
קצת על הריב של ואן חאל ומסי, אוסיף רקע על ואן חאל, כי למרות שלא חשפת את הגיל שלך, אני יוצא מנקודת הנחה שלפי סגנון הכתיבה שלך אתה דיי צעיר:
ואן חאל הוא מאמן שנחשב מבריק ברמה הטקטית, אבל דיי שנוא בחדרי ההלבשה. רוב העיתונאים הופתעו לראות כמה מצחקק ומבסוט הוא היה בשלב הבתים, ככל הנראה בגלל שזו צפויה להיות הקדנציה האחרונה שלו כי הוא צריך לחזור לעשות טיפולים לסרטן הערמונית.
יש פה סקירה קצרה על המקומות אותם הוא אימן ואיך הוא סיים בכל מקום נכתב בעקבות הפיטורים מיונייטד ועל כן היא כלולה):
הוא מוכר בתור מאמן שחצן ומתנשא ולראייה יש חלקים מהראיון שלו לקראת המשחק בו הוא נשאל על ברזיל והוא מכנה אותה: “קבוצת מתפרצות קטנה”:
נאמר ששמעו אותו מזלזל בנבחרת ארגנטינה, ושמעו אותו מדבר על כך ש"אם נגיע לפנדלים זה שלנו". מסי יצא עליו כי הוא לא אוהב שזילזלו בנבחרת שלו. יצא ערס טמבל. אני זוכר פעמיים בכל הקריירה שלו בהן הוא התבטא באופן כזה ובכעס גלוי. אני חושב שזה היה אחרי הקופה אמריקה שארגנטינה הפסידו לברזיל והוא כעס על השיפוט באופן גלוי על פנדל שלא נשרק שלאחיו הגיע התקפה מתפרצת שסגרה את הסיפור עם גול של פרמינו (אם אני זוכר נכון הוא גם הורחק בעקבות זה), הפעם השנייה זו הפעם הזאת. לרוב צוחקים עליו שהוא טמבל אפאתי שלא מדבר כמעט, שנמצא על הספקטרום האוטיסטי ושכל מה שהוא יודע זה לשחק כדורגל. בכנות לצעוק שמסי חרא אחרי שהתגרו וזלזלו בו ובארגנטינה לפני ובמהלך המשחק זה קצת כמו להיות CNN ולהגיד שישראל מדינה אגרסיבית כי הגיבה עם טילים אחרי ירי חוזר של רקטות מעזה.
כריסטיאנו רונאלדו מנגד? אני חושב שקצת מוזר להשוות אותו ברמה הזאת. הוא רב, הוא קילל, הוא מתבטא בתקשורת נגד מועדונים ומאמנים, מתבאס ששחקנים לוקחים לו גולים ומתגרה בשחקנים. זה עיניין של דפוסי אישיות, אף אחד לא מכיר שחקנים אישית, אבל יש ביניהם באופן דיי גלוי תכונות אופי שונות. לא אכפת לי בכנות שאתה אומר שמסי יצא חרא, כי הוא יצא, אבל לנסות להשוות ביניהם ולקבוע מי מביניהם יותר חרא ללא קונטקסט כשמידי פעם אתה שופך את כמה באופן סובייקטיבי אתה לא אוהב את ארגטינה ומסי זה סתם מתסיס במטרה להתסיס.
באותו עיניין,
יציאה נחמדה של רומנו שכנראה מנהל את רוב השיח שלו עם שביט, אותו אני מכיר לא מעט שנים פה בפורום ואני יודע שהשיח איתו יותר קשוח. מנגד, ל @WhitrRM אין סיכוי כביכול כי שום הודעה עד כה בדיון הזה לא יצרה טיעון קוהרנטי אחד. אני לא אומר שכל דעה צריכה לכלול 2000 מילים (למרות שאני יודע שזה לא יעצור אותך רומנו ), אבל כל ההודעות שהיו פה מ @WhitrRM הינן השתלכויות שהן במקרה הטוב מתאימות לטוקבק, לא לפורום הזה. לא למשהו שאנחנו כולנו כותבים פה בשבילו- קצת איכות ועומק יותר מהרשתות החברתיות וטוקבקים ריקים של וואן. בנקודה הזאת אני מסכים עם אור ואהוד: @WhitrRM היה מקבל באן בהודעה הראשונה שלו בדיון. לא כי הדעה שלו שונה משלי, אלא כי הוא סתם גיבב שטויות מתסיסות על פארש, ככל הנראה במטרה לריב או להוציא קיטור.
הוא התנהג חרא, אני לא חושב שהוא יצא צבוע והעדפתי לשתוק כי בהתחלה העדפתי להתעלם מהשיח פה. אין לזה משמעות מבחינתי. אני החלטתי כן לכתוב כי אני שונא הינדוסי תודעה שנעשים בלייב מחצאי טיעונים, וכאמור יש לי בי צד מפגר שלא אוהב להשאיר דברים באוויר.
אני מניח שהדבר הראשון שתעשה לתגובה שלי היא לכתוב בשביל להגיב שלא תרגיש חייב. אני מבקש (לא דורש), קח את הזמן, תייצר טיעון טוב ותגיב. לפחות שיצא משהו מערימת המלל המתישה שכתבתי.
14 לייקים
נדב, זה מאוד פשוט הוא יוצא מנקודת הנחה שאם זה היה רונאלדו אז כל הפורום היה רועש וקוצף . ויותר מזה, הוא גם רומז שמסי יותר גרוע מרונאלדו במובן מסוים.
מכיון שהוא בעצמו זה שמכניס את רונאלדו לסיפור הזה. אז בשם ההשואה ביו השחקנים…
ביום שמסי יערער לפיפא או אופא וידרוש לקחת מחבר שלו לקבוצה שער ועוד שער חסר משמעות . יהיה מקום להשואה בין שתי השחקנים.
ביום שמסי יקלל את המאמן שלו כמו רונאלדו בשידור ישיר. יהיה מקום להשואה.
ביום שמסי יתעצבן שחבר שלו לקבוצה כבש גול ולא הוא, אז היה מקום להשואה.
ביום שרונלאדו “יותר” על mvp בשביל חבר לקבוצה שלו כמו שמסי עשה בפאקינג משחק מונדיאל אז יהיה מקום להשוואה.
ביום שמסי ינטוש משחק של הקבוצה ויחזור הביתה כי המאמן לא משתף אותו אז היה מקום להשואה.
אני יכול להמשיך בזה, למי שעדיין חושב שיש מקום להשואה בין שתי השחקנים.
מסי לא קדוש ולא צדיק. ומחוץ למגרש צריך להיתיחס אליו בצורה נורמלית אבל הוא לא רונאלדו ורונאלדו לא מסי.
ודרך אגב תחסכו ממני את “שונא רונאלדו”. כתבתי פה מספיק פעמים שרונאלדו הוא אחד מהענקים ששיחקו כדורגל פה, ואיפלו הגנתי עליו לפעמים בפורום של יוניטד. אבל כל הרגישי נחיתות הזו והבכי “אם זה היה רונאלדו” זה כל כך מגוחך .
2 לייקים
טוב בוא נתחיל.
רומנו כל פעם מפתיע אותי מחדש עם האובססיה. אני מקודם דיברתי על רונלדו והוא ישר הכניס את מסי לדיון. למי יש דרך יותר קלה. אני כותב על פורטוגל ורונלדו והוא דחף את מסי לדיון, אובססיבי. אפשר לדבר על רונלדו בלי הקשר של מסי. כבר משם אתה מבין שמדובר בבעיה ואין באמת טעם לנהל דיון.
לגבי שאר הדיון לא שווה תגובה. בספורטאנטר היה אחרת, מה לעשות.
ועכשיו מקצועית לגבי מסי ואותו משחק פן האישי.
היה המון דיבורים לפני המשחק. מסי כשחקן לאורך כל הקריירה לא נכנס לקטעים אישיים, מאוד פוליטי, לא אוהב לצלול, לא אוהב לריב ולא מתגרה ביריבים שלו. עם זאת, מסי הוא השחקן הטוב בעולם וגורר גם יריבים שלא תמיד מכבדים אותו ומנסים להוציא אותו משלוותו באופן מאוד בוטה. להם הוא עונה, וככה צריך. קסמירו לצורך הדוגמה פירק את מסי המון פעמים, ויש ביניהם המון כבוד. בחיים הוא לא התכסח איתו. מסי לא מגיב ככה בלי סיבה, בלי שתהיה סיבה אמיתית. המון שחקנים מספרים שהם התנהגו אליו קשוח וכיסחו אותו והוא אף פעם לא התנהג אליהם מגעיל, לחץ להם יד כמו ספורטאי וכיבד אותם.
ואן חאל בפני עצמו ידוע כאדם לא נחמד בחדר ההלבשה, הוא מסתכסך עם המון שחקנים שלו, וגם לפני המשחק נאמרו דברים על הנבחרת ושאם הם מגיעים לפנדלים הם מנצחים. ארגנטינה, מסי ודיבו ראו בזה זלזול וחוסר כבוד. בנוסף, תוסיפו לזה פיקנטריה של ואן חאל וריקלמה, כאשר ואן חאל כמעט הרס לו את הקריירה, אז מסי החליט למסור ד"ש בשם אחד המנטורים הכי גדולים שלו.
בלי קשר למסי ולחוסר כבוד שהוא ראה מואן חאל והרגיש צורך להגיב, המשחק הפך לאחד אישי כאשר דומפריס מתגרה בכל שחקן ארגנטינה שבא לבעוט פנדל, אשכרה כל שחקן הוא בא אליו לפני לערער אותו. גם המכות שהיו, הטראש בסוף, זה היה משחק אמוציונלי לשתי הצדדים והיה טבעי שכאשר הפנדל יכנס שחקני ארגנטינה ישמחו בפנים של דמפריס שניסה לערער אותם בכל פנדל. מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים.
ובפן המקצועי, יש לי דבר אחד להגיד.
תשימו כבוד על השם שלו.
8 לייקים