דימה הביקורת שלך נכונה. יש באמת שופטים שלא עומדים בסטנדרט הדרוש אבל זה תמיד ככה במונדיאלים. שערוריות השיפוט הפעם כל כך קטנות לעומת מונדיאלים קודמים (בזכות ה-ואר) שמבחינתי מדובר בהתקדמות אדירה.
בסדר, אני מבין למה יש שופטים גרועים בשלב הבתים. גם לשופטים מאפריקה או אירן או ארה"ב צריך לתת הזדמנות, שלא יגידו שפיפ"א גזעניים.
אבל רבע גמר? צריכים לשפוט השופטים הכי טובים ששפטו עד כה. למה את הולנד-ארגנטינה צריך לשפוט מתאו להוז ולא השופטת הצרפתיה המצוינת? אין שופט אירופאי טוב שיכול לשפוט צרפת-אנגליה, נגיד השופט הפולני המפחיד?
ואר יכול להיות מעצבן לא פחות. יום אחד נותנים פנדל על תפיסה ברחבה, ובשאר הימים לא. משיכה בחולצה פעם פנדל ופעם לא. כניסה חזקה עם כתף לפעמים פנדל ולפעמים לא.
שלא לדבר על אדומים, שפשוט אין במונדיאל הזה. ראית מכות בין הולנד לארגנטינה, נכון? ההתנפלות של אורוגוואים על השופט? או כניסות ברוטליות אקריות שתמיד נגמרות בצהוב.
ניימאר פירסם בסטורי באינסגרם את ההודעות הפרטיות שהוא שלח אחרי ההדחה הכואבת לרודריגו - שהחמיץ את הפנדל הראשון בדו-קרב (“אני גאה בזה שאני חלק מהקריירה שלך ואתה רואה בי אליל שלך, אתה לא לבד, אתה תהפוך לקראק - בוודאות”), למרקיניוס שהחטיא גם כן (“אתה יודע מה אני חושב עלייך”) וכן להקפטן טיאגו סילבה (“כמה רציתי שתניף את הגביע הזה”). ברמה האישית הוא כתב שזה הרגע הכי גרוע בקריירה שלו, כמצופה.
עוד רבות ידובר על ההחלטה של צ’יצ’י להחליף את ויניסיוס באותו משחק, על אף השער הגאוני שניימאר כבש אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. ניימאר השנה עושה רושם התחיל רגוע, שם את השטויות בצד, החל משריקת הפתיחה של פריז סן ז’רמן וכן הלאה. אני כן רואה בהתנהלות שלו עם חבריו לנבחרת הרבה דברים יפים, לא אגו מאנייק וכמובן שהוא רצה לשפר קצת את תדמיתו כשהוא פירסם את זה בפומבי (באישור שלהם) אבל, וזה אבל גדול - על המגרש עדיין ראינו את אותו הניימאר בדיוק מינוס ההתחזויות. שחקן שלא משחרר את הכדור מספיק - אגואיסט גדול, ולא יחזור אחורה לעשות הגנה גם אם זה משחק כל כך חשוב ונותרו עוד מעט דקות לשחק, אז חבל. הוא לא באמת מסוגל להשתנות. אם נדבר על הכדורגל בלבד - הוא לא שיחק טוב על אף השער. וזה קורה ומותר לו כמובן והכל בסדר, ציפיתי קצת ליותר.
ניימאר משחק בשביל הפוזה. היה צריך לבעוט ראשון. זרק את זה על מישהו אחר. ואז מפרסם את העלק תמיכה שהוא נותן לאלה שלקחו על עצמם את האחריות. הוא רצה להיות החמישי שכולם רצים אליו.
בנוסף למה שאמר ליאור, מה הקטע עם חשיפת הודעות פרטיות?? ועוד הוא זה שחשף אותם? לא מי שקיבל אותם?? הזוי.
כשרוקדים כאילו שזכו במונדיאל מאבדים פוקוס ומגיעים זחוחים למשחק מול הלוחמים וכך עפים.
צניעות זה שם המשחק. לא רק בספורט אלא בכל.
ניימאר הוא כל מה שמגעיל בכוכב כדורגל. מאה אחוז פוזה.
מישהו פה רשם שמלבד מסי הוא היחיד שגם דריבליסט, גם מוסר וגם סקורר. אז ניימאר לא סקורר במהות הכי בסיסית של המושג, הוא צ’וקר מטורף מול השער. הכמויות שהוא מבקיע ויבקיע בקריירה בהחלט מכובדות כי הוא מגיע לאינספור מצבי הבקעה, אבל בהגדרה הוא לא סקורר. הוא לא עושה גול מכלום.
מודה באשמה
יכול להרחיב?
אני לא בטוח מה הכוונה לא עושה גול מכלום (כלומר, אני מדמיין כוונה כלשהי, אבל לדעתי ניימאר כן עושה את זה). טכניקת הבעיטה שלו יחסית טובה והוא לא מתבייש לנסות לאיים על השער (אם אין בסביבה מסי למסור לו). לתפיסתי, השילוב הזה כשלעצמו מבדיל אותו מ"סתם" מוסר-דריבליסט מחונן דוגמת אינייסטה.
לפרוטוקול, אני 100% מסכים עם זה, שלא ישתמע בטעות אחרת
גול מכלום זה גול ממצב שאף אחד לא חשב שיהיה בו גול. לבנדובסקי, כריסטיאנו, מסי, בנזמה אלה דוגמאות לשחקנים שעושים גול מכלום. ניימאר הוא בדיוק הפוך, הוא יגיע למצבים קורצים ויחמיץ, אף פעם לא תראה אותו מקבל כדור ברחבה עם הגב, מסתובב בתכליתיות ושולח כדור לפינה. אני רוצה להכיר אוהד בארסה אחד שראה את ניימאר באחד על אחד מול השוער וכבר היה בסטייט אוף מיינד של גול. עד שאתה לא רואה כדור שמפרפר ברשת אתה עדיין לא בטוח שמהלך שלו ייגמר בגול.
הבעיטה המדויקת היא רק חיזוק למה שאני אומר. אני לא טוען שהוא לא סקורר כי הוא שחקן לא מדויק, בדיוק להיפך, הוא לא סקורר כי הוא מדויק ולא מספיק מהלכים שלו נגמרים בגול תכליתי. זה בראש, לא קשור לשום יכולת טכנית או פיזית. צ’וקר.
אם תרצה הגדרה יותר “מילונית” (למרות שאני שונא את הניתוחים האלה) - ה- xG של סקורר צריך לשאוף לגולים בפועל. כלומר לתת גולים ממצבים של סבירות נמוכה ולהחמיץ מעט ממצבים בסבירות גבוהה. אני דיי משוכנע שאצל ניימאר הסיפור הפוך לחלוטין.
לא צריך לקחת מניימאר את מה שהוא כן. הוא פיור טאלנט עם כישרון מטורף וכן גם גולר ענק.
פשוט יש לו מזל שהוא גדל בדור שמקדש את היחיד. מאמנים שמסתכלים על התמונה הגדולה לא ייקחו אותו אליהם לקבוצה (דמיינו את פפ, קלופ, פרגי, היינקס ועוד מאמני ענק אחרים, מה הם היו עושים איתו). הבנאדם עושה אווירה של שכונה בכל מקום שהוא נמצא בו. והבאסה הגדולה שבברזיל המאמן נתן לו את ההרגשה הזאת ונותן לו לשוטט במגרש ולעשות צחוקים באימון. בתור אוהד ותיק של ברזיל אני מצטער להגיד שזב לא רק טיטה, כמעט כל המאמנים של ברזיל מכורים ל"כוכבים" כאג’נדה כי הם די מפחדים מהעיתונאים החברים שלהם שייקטלו אותם. אישית, המונדיאל הזה כישלון מחפיר והוא לדעתי נער הפוסטר של הכישלון ואין תמונה ברורה יותר מיזה שהוא נותן לילד בן 20 לבעוט את הפנדל הראשון ואז רץ לפרסם את ההודעות הפרטיות בשביל לצאת “גדול”. הדבר שהכי מצער אותי שאני לא רואה מצב שמישהו יוציא את ניימאר מהסגל. מישהו באמת חושב שסתם לדוגמא אנצלוטי לא יזמן אותו וייתן לו הרגשה שהוא הכוכב האמיתי של האירוע ולא הנבחרת
אני חולק מכל וכל. תרשה לי לא להתייחס למה שעשה מאז שעזב לפריז, אבל כשהיה בבארסה ראיתי כל משחק שלו, עקבתי באדיקות ובחנתי כל צעד וצעד. דריבליסט אדיר, מוסר מעולה, צ’וקר גדול מאוד מול השער. מספרים של סקורר משום ששיחק בבארסה ענקית עם מסי וסוארז (כשבעונה אחת מסי אפילו היה פצוע לתקופה משמעותית אז ניימאר היה הgo to guy הראשי) ואז בליגה של קבוצה אחת.
אני יכול להגיד שניימאר אולי היה ‘הטרמפיסט’ מבין השלושה אבל גם הם נהנו מיכולת המסירה שלו והוא עזר גם להם להגדיל את המספרים. אבל שאלה אחרת - אני לא חושב שהפיניש שלו ציון 10, בוודאי, אבל איך אתה מגדיר את זה אם ניימאר הרי יכול לקחת כדור ולעבור בין שני שחקני הגנה על מטר ולהשתחרר לבעיטה. הוא לא צריך שיעמידו אותו מול שוער, הוא מסוגל לעשות את זה לבד.
אגב זה נושא שעלה נדמה לי כאן, כשציינתי את תיירי הנרי ורונאלדו הברזילאי כשחקנים עם ‘החבילה השלמה’ - כדורגלנים בלי חסרונות. הנרי דפק 20 בישולי ליגה עוד ב-2003 והיה נראה חייזר, תמיד היה שחקן קבוצתי ופחות עמד ברחבה כמו ואן ניסטלרוי הגדול. גם לרונאלדו-פנומנו הייתה יכולת מסירה מצוינת. לרוב הוא לא רצה למסור.
לא הבנתי את ההקשר. ברור שהוא לא צריך שיעמידו אותו מול שוער, לא טענתי פה אחרת. טענתי שהוא יגיע למצבים ויחמיץ בסבירות לא מבוטלת.
היה לי את הדיון הזה עם @asafbarca לא מזמן - ככל שאתה רואה כמה ניימאר טוב יותר בכדורגל ככה אתה מבין יותר ויותר כמה הוא לא סקורר. הרי הוא מאוד מדויק, אז למה לא למסור לפינה של השער? כי מול השער זה מול השער, זה מצב מאוד מוגדר בכדורגל שאתה צריך להיות בו קר רוח ומחושב, ועם זאת לחשוב בשיא המהירות ולבצע. לא דומה כמעט לאף סיטואציה אחרת במשחק. הדיוק שלו במסירה לא רלוונטי ברגע שהוא מגיע מול השער ומתחחיל לדבר סינית.
עוד דבר - האם זכורים לכם הרבה גולים שניימאר התלכלך בהם? כלומר מצבים כמו כדור רוחב חד שניימאר דחק בגליץ’? לי כמעט ולא. המצבים צריכים להיות מצבי בית מרקחת כדי שניימאר יכבוש. שלא נדבר על משחק ראש לא קיים.
אם תרצו הוא המקרה ההופכי של שחקנים יותר “נגרים” ומוסרים (ודריבליסטים) פחות טובים אבל כן סקוררים - קחו טרזגה, קחו אינזאגי, קחו קרספו. כדי להיות סקורר אתה לא חייב להיות מבריק. אתה צריך להיות סקורר. ניימאר הוא לא כזה.
מעניין @Niro, מודה שלא חשבתי על זה בעבר מעבר לעובדה שלניימאר יש סיומת קצת ״רכה״ מול השער, ואני רואה הרבה אמת במה שאתה אומר. זה רק מחזק באיזשהו מקום את ההשוואות לרונאלדיניו, לא? גם אצלו, למרות מספר שערים גבוה מאד ביחס לעמדה והתקופה, לא זכורים לי בכלל שערי ׳9׳ בסגנון שתיארת.
מעניין אם יש עוד שחקנים כאלה, והאם יש מקרי קצה של חלוץ ממש שהוא לא סקורר לפי ההגדרה שלך (וייה?).
רונאלדיניו בהחלט לא היה סקורר אבל הוא שונה מהותית מניימאר כי הוא מעולם לא התיימר. הוא לא שגשג באיזור הרחבה והתפקיד שלו בד"כ הסתיים 25-30 מטר מהשער. ניימאר הוא כביכול שחקן רחבה ולא רק יוצר, לכן זה יותר בולט.
וייה בעיני כן סקורר, היה לו חוש מפותח לשערים והוא ידע לסיים בנגיעה וגם להתלכלך.
יש דיי הרבה חלוצים שאני לא מחשיב כסקוררים דגולים, חלקם יהיו דל"פ דיי רציני וחלקם יעברו חלק יותר בגרון. בוא נגיד שהרשימה הזו נמתחת מזלאטן לבן שהר
עריכה - נזכרתי בחלוץ 9 קלאסי שהוא בעיני רחוק מאוד מלהיות סקורר במהותו. מוראטה.
אני מסכים מאוד עם נירו לגבי הטענה של ‘ניימאר לא סקורר’, אבל לא מסכים עם הקביעה ‘סקורר זה לעשות שער מאפס’ - ואולי מכאן חלק מהבלבול והמחלוקת.
סקורר בעיניי זה בדיוק ההיפך מלעשות שער מאפס - סקורר זה להפוך מצבים לשער - לשערים בפועל. אם תרצו, בשפה קצת יותר פילוסופית - לממש וליישם במציאות, פוטנציאלים של שערים.
דווקא הדוגמאות שהובאו כאן לסקוררים “טהורים” (כלומר - שאין בהם שום דבר כמעט מעבר ליכולת הכיבוש העילאית) - מראה זאת היטב: אינזאגי, טרזגה, קרספו. שחקנים שתשים אותם בקצה המצב לכיבוש - והם יכבשו בסבירות מאוד גבוהה. אבל אם תרצה שייצרו לך משהו, אלה לא השחקניפ שאתה מחפש.
ניימאר לא עונה על ההגדרה הזאת של סקורר, בדיוק בגלל העובדה שחזרה כאן לא פעם - שהוא נדרש ליותר מצבים לכיבוש שערים, מאשר השערים שהוא כובש בפועל - גם אם מלכתחילה, הוא האחראי בעצמו על ייצור חלק לא מבוטל מהמצבים לשערים הללו - לצורך תכונת ה’סקורריות’, זה פשוט לא משנה.
טוב, זה ברור… דיברת על סקוררים ולא על שקוררים
דיניו דווקא היה הכובש השני הכי פורה בבארסה, שזה סטטוס שניימאר לא הצליח להגיע אליו. כמובן שבין לודוביק ז׳יולי לסוארז פעורה תהום (וכמובן גם בין מסי לאטו, אבל שניהם סקוררים). אבל בכל זאת - רונאלדיניו העמיד רף חדש מבחינת כמות שערים לשחקן כנף. המקבילות היחידות שאני זוכר מאותה תקופה זה אנרי כשחילטר פעם-באף-פעם באגף. רוב שחקני האגף הגדולים הציגו מספרים של זידאן/פיגו. אולי זה מושפע מהגיל שבו צפיתי, אבל זה הרגיש חריג לאללה, ולדעתי גם בניכוי בעיטות חופשיות.
איך תגדיר כדור רוחב רגיל וסתמי לגמרי, כמו שיש 10 פעם כל משחק, שכריסטיאנו פשוט דוחף אותו לשער כי הוא עומד במקום הנכון ובזמן הנכון? אני אגדיר את זה כשער מכלום, אתה כנראה תגדיר את זה כניצול מצב. סמנטיקה לדעתי.
הרעיון הוא זהה, סקורר הוא שחקן שנותן לך תחושה שיכול להיות גול מכדור רוחב כזה, או אחד שאם וכאשר כבר הגיע למצב (נניח קיבל כדור עומק למצב מול שוער) החברים שלו לקבוצה כבר רצים לחצי.
אני שוב שואל, בכנות, האם יש פה אוהד אחד של בארסה שיכול לומר בפה מלא שכשניימאר הגיע למצב מול שוער הוא היה שקט שכנראה יהיה פה גול? אני יכול להעיד על עצמי שברירת המחדל שלי בסיטואציה כזו היא שאין גול. אם היה הייתי מופתע.
אגב, זה לא שחור או לבן. היגוואין מול חטאפה מחצי מצב זה גול בטוח, היגוואין בגמר מונדיאל מול שער ריק זה 70 אחוז החמצה. היגוואין הוא צ’וקר דיי רציני במעמדים גדולים למרות שהוא באופיו כן סקורר בעיני. ובמקרה הזה ברור שזה נטו בראש.
*אם זה היה הוא ששלח ולא הכתיבו לו
ככה ניימאר היה תמיד. בנו אותו כמותג על של נייק עוד מהשנייה שעלה על כר הדשא. נייק ניהלו לו את הקריירה עד שזרקו אותו לכלבים. לא סתם הוא חתם רק בקבוצות של נייק, גם המעבר לפריס היה בגלל שהסמל של אדידס, מסי, שלט בקבוצה שלו.
תמיד גיחכתי על השמועות על מעבר שלו לריאל מדריד. הוא בחיים לא היה חותם בקבוצה של אדידס כל עוד הוא בנייק.
בניגוד למסי ורונאלדו, הם קודם כל התחילו כשחקני כדורגל, אחר כך החתימו אותם המותגים.
ומי האחראי הגדול מטעם נייק שהביא אותו לברצלונה? המנוול הראשי, סנדרו רוסל, האיש שב-1998 היה בנייק ברזיל האיש שאחראי על פארסת רונאלדו, הוא זה שהביא את ניימאר לברצלונה ברמאות (ויצא בזול בכך שהמועדון יצא אשם, ולא הוא).
זה ידוע שנייק “עוזרת” למעברים לקרות (רונאלדיניו לבארסה בזמנו). אני לא בטוח ששאלו אותו. הכי הרבה האבא החמדן שלו הוא זה שהסכים תרומת ריפוד הכיסים.
ניימאר בובת פלסטיק של נייר, אמבפה הוא בובת נפט של הקטרים, כמה ראש יש להם באמת להתעסק בניהול הקריירה שלהם? אפילו חשבון אינסטגרם הם לא באמת מנהלים, לפחות לא זה הרשמי שמתפעלות אותו חברות שמתמחות בזה.
באיזשהו מקום אני קצת מרחם עליהם. בסופו של דבר מי שהסכים למכור את נשמתם תמורת כסף אלה מי שמנהלים להם את הקריירה, אני בספק אם ניימאר באמת רצה לעזוב את ברצלונה, כמו שאמבפה לא באמת רוצה לשחק בפריס.
ניימאר שחקן לא תכליתי, השחקנים הגדולים באמת הם השחקנים שעם קבלת הכדור מיד מזהים את הדרך הכי קצרה והכי יעילה לשער, ניימאר הוא לא כזה, 2 השחקנים הכי תכליתיים שראיתי בפער פסיכי מהשאר זה מסי ורונאלדו הברזילאי, תן להם את הכדור ברחבה שלהם והם כבר חישבו את הדרך הכי קצרה לשער מהצד השני.
ניימאר מבחינת כישרון לא נופל מאף שחקן שאני ראיתי, אבל כפי שאמרתי, מבחינת לראות את הדרך הכי קצרה לשער הוא הרחק מאחור יחסית לטופ העולמי, בגלל שהוא כישרון על הוא מצליח להגיע שוב ושוב למצבים וכובש ומבשל המון.