לא עקבתי לאורך כל הדיון מחוסר בזמן לצערי, אבל ההבדל בין ניימאר פוזה לניימאר יעיל זה בעצם רונאלדיניו. האחרון לגמרי השתעשע אבל עם מטרה ברורה לעבר השער, אצל ניימאר נראה שהמטרה להנות ולהשתעשע. כך לעיניי
את דעתי הלא פופולארית על ניימאר כתבתי פה כבר כמה פעמים. אני באופן אישי מאוד אוהב אותו, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש, ואני חושב שהוא ,פשוט “קורבן” לנרטיב שהיה לו מגיל צעיר, פלוס העובדה שהוא נלחם בנורמות של איך כדורגלן צריך לחיות ולהתנהג. אני אוהב את הפן האנושי הפשוט שלו, הוא סה"כ בחור ברזילאי מאוד מוכשר בכדורגל שגם רוצה להנות מהכדורגל, להנות מהחיים עם החברים ולשחק משחקי מחשב ולהשחיל לאנשים.
ובזמן שהוא עושה את זה , הוא גם כובש המון שערים יחסית לקיצוני וגם זוכה בתארים. על הנייר, מספרית, הוא קיצוני מטורף. יותר גדול מרונלדיניו. לדעתי הוא הגיע בזמן לא טוב, ובתקופה אחרת הוא היה “קוסם” יותר לאנשים.
אני חושב שהרבה היו מדברים עליו אחרת אם היה לוקח גביע אירופה עם פריס. הקריירה שלו הייתה מקבלת יותר “כבוד”.
שמע, זה הרבה מילים להגיד שהוא לא מקצוען, רדף אחרי כסף ובעיקר עיניין אותו להיות מותג. אתה גורם לזה להיראות הרבה יותר אנושי וחביב, והאמת שההתנהגות של שחקנים כמוהו וכמו פוגבה מראה כמה הכדורגלנים התנתקו מהאוהדים והמועדונים והם רק לוקחים את זה יותר לקצה.
שחקני כדורגל גם ככה מלאים בפריווילגיות שהם חיים חיי עושר בצורה הכי סוריאליסטית ומנותקת שיש. התמורה שלהם? להתאמן ולשחק כדורגל. כשהשחקן שלך זורק על זה הוא סתם הוא עוד איזה פלייבוי מיליונר.
“נלחם בנורמות של איך כדורגלן צריך לחיות” הרגת אותי עם זה.
לא מתחבר לטענה שניימאר לא סקורר.
האם שחקן שבזכות היכולת האישית שלו הגיע ל4 מצבים והכניס 2 הוא פחות סקורר מהשחקן שהגיע למצב 1 אבל הכניס אותו?
האם שחקן שיבעט רק מצבים קלים ויוותר מראש על קשים הוא סקורר גדול יותר מרוב החלוצים הגדולים בהיסטוריה?
דרך אגב, הxg של ניימאר העונה בליגה הוא 7.52, כאשר כבש 11.
עונה שעברה 10.18 מול 13 שערים.
סתם לשם השוואה, לבנדובסקי שכולנו נסכים שהוא סקורר עומד העונה על xg של 13.2 כאשר כבש 13 בלבד.
עונה שעברה xg של 36.1 מול 35 גולים.
האם ניימאר סקורר גדול מלבנדובסקי? כי לפי הטענות שהועלו פה, הוא כן.
גם רונלדיניו לא היה מקצוען. הוא החזיק הרבה פחות שנים ממנו. למה לרונלדיניו עושים הנחות ואת ניימאר שוחטים? חוץ מזה, מה זה לא מקצוען? ניימאר הגיע לאימונים שיכור? ניימאר נרקומן? ניימאר מגיע כל שנה מהפגרה עם בטן? כמה משחקים הוא מפספס על החוסר מקצועיות שלו כיביכול?
בעידן של היום כולם מדברים על עבודה קשה עבודה קשה, כדורגלן חייב לאכול ככה וככה, להשיג ככה וככה תארים, לבחור ככה וככה אתגרים…לא, זה לא שחור ולבן. לכדורגלן מותר לחגוג במסיבות, מותר לו להנות מהחיים, מותר לו בעיניי ללכת ליומולדת של אחותו פעם בשנה להיות עם המשפחה, מותר לו לדאוג לעוד עסקים שיפרנסו אותו אחרי הכדורגל, מותר לו לבלות עם חברים. שוב אני אשאל, כמה משחקים הוא פספס בגלל האורח חיים הזה? הבנאדם משחק בטופ כבר כמעט עשור.
וואלה קיבלת לייק כי אני אוהב את הטיעון שלך, אבל כמובן שאני לא ממש מסכים איתו כי אומנם שאתה מדבר שלא הכל צריך להיות שחור או לבן, ומראש לא לשם כיוונתי. לשחקני כדורגל יש חיים, יש חסויות, ועוד דברים מסביב, גם ל"ילדים הטובים" כמו אינייסטה או צ’אבי היו חיים ויציאות מחוץ למועדון (אני יכול להעיד על פעם אחת שראיתי את צ’אבי בבר עם חברים). הם אנשים מבוגרים ראוי שזה מה שיהיה, אבל כמובן שאני מדבר על איזון בחיים האלה ונייאמר מפר את זה בתצורה מוקצנת.
מה שאני אוהב בטיעון שלך זה שהפנת אותי למדד שאי אפשר לאמוד אותו אובייקטיבית: “כמה משחקים הוא פספס בגלל אורח החיים הזה?”. מין הסתם שלא תמיד זה יוצא החוצה, ולא הכל יודעים. לדוגמא, סיפור שאחת המרצות סיפרה לנו כשהיא התחילה לדבר על עבודה של שליטה קואורדינטיבית וצולבות, זה על ויקטור ואלדז. הוא קרע את הצולבת ממנגנון של נחיתה שלא בדיוק אמור לקרות עם שחקן שעובדים איתם על האספקטים הללו ברמות האלה, והיא סיפרה שהוא יצא לדפוק את הראש בלילה לפני. אפשר להאמין ואפשר לא, אבל זה מראה כמה אנחנו לא חשופים.
באותו הקשר מה אני כן יכול למדוד בהקשר של חגיגות כל הלילה, הפרת תנאי תזונה ואימונים לא עקביים? פציעות.
13/14- החסיר 57 יום מפציעות.
14/15- 37 יום (30 בגלל הכניסה בגב מזוניגה)
15/16- 39 יום
16/17- 14 יום
17/18- 115 יום, 90 יום לשבר בכף רגל (תלוי שבר, זה היה נראה לי דיי אקססיבי במבט ראשון)
18/19- 180 יום עוד שבר בכף רגל (85 יום) וקרע באחת מרצועות הקרסול ( 63 יום)
19/20- 77 יום
20/21- 95 יום
21/22- 135 יום
22/23- 9 יום
היה חשוב לי להיות הוגן פה, כי לא כל פציעה ניתן למנוע. שברים בכף רגל? אין מה לעשות, אין הרבה דרכים לחזק את הכף רגל בצורה כזאת שאפשר למנוע טראומה חזקה וממוקדת שם. כל היתר? לחלוטין ניתן למנוע. אותו אורח חיים ספורטיבי או לצורך העיניין ה"נורמה" שאתה טוען שהוא נלחם בה לא אמורה להיות סוג של עונש, היא אמורה לעזור לספורטאי להתמודד עם העומסים ההיסטריים הללו במהלך השנה. כל אותן פציעות שריר שונות הן ברוב המקרים (לפי מחקרים) נגזרת של חוסר שליטה באספקטים הללו (איך הוא ישן, איך הוא אוכל איך הוא מתאמן וכ’ו).
גם אם תגיד שמחפשים אותו באופן ספציפי ונכנסים בו, יכול להיות, אבל הוא לא השחקן היחיד שמרימים אותו בטאקל. השחקנים היחידים שמתקרבים לכמות הזמן שהוא הציג בעיקר בשנים האחרונות (מבלי להיכנס לצולבות כי זה אוטומטית חיסור של כמעט שנה) זה שחקנים כמו דמבלה שחוץ מהעובדה שהוא סובל מפציעות המסטרינגס חוזרות, גם הוא קושר לא פעם לאורח חיים לא ספורטיבי.
אגב רונלדיניו בכל שנותיו החמיץ 40 יום בשנת 03/04, והחמיץ 104 יום בעונת 07/08 תחילת הסוף, שם מעבר לקרע השרירי שהיה לו (גם תחת פציעות שניתן להימנע מהן) הוא כבר ממש נאבק בכושר שלו ויצאו לזכרוני הרבה כתבות כמה הוא לא בכושר והוא לא מצליח לחזור לרמה הנדרשת. לאחר אותה עונה הוא עזב למילאן, שם הוא הגיע לחיסור עונתי של מקסימום 40 יום, וגם זה קרה רק בעונה אחת, היתר פחות מ 20 יום. כל המידע שלי מרשימת הסטוריית הפציעות של טרנספרמרקט.
אני לא יכול בחיים לדעת כמה כל שחקן מחמיץ בפועל, אבל אני כן רואה את ההשלכות הפיזיות בהתאם.
שביט כיוון לזה שהוא “החמיץ” עוד כמה שנים פוטנציאליות בטופ וזה לגמרי נכון. אתה יכול לטעון ש-“it’s better to burn out than to fade away”, אבל חוסר המקצוענות של רונאלדיניו הוביל לכך שתוך ארבע שנים הוא הפך מפוטנציאל לאחד הגדולים בהיסטוריה, לשחקן עבר. ובגיל צעיר מגילו הנוכחי של ניימאר. אין לזה אח ורע מבחינת בזבוז פוטנציאל.
מקבל את הטענה. בכל זאת, אם אני לוקח את הטענה המקורית של שביט, של רונאלדיניו “מחליקים הכל” אני חושב שגם זה משהו שאין שני שלו והוא יוצא מין הכלל. לא רק את ניימאר “שוחטים” על טענות על חוסר מקצוענות, אבל רונאלדיניו (שחווה שחיטה, אבל לחלוטין בסקאלות נמוכות יותר) איכשהו מחליק מזה בזכות הקסם האישי שלו. אנשים פשוט אוהבים אותו כי הוא לרוב נתפס כבן אדם נחמד ע"י השחקנים או האוהדים.
ניימאר, בדומה לכריסטיאנו ובדומה למוריניו מקבל הערכה כל עוד הוא נשאר בטופ, והאופי שלו מקבל הצדקה כל עוד הוא מצליח (“זה מה שמאפשר לו להיות כזה”), אבל ברגע הראשון שהוא מתחיל לאבד גובה מאוד קל ליפול עליו. ההייט שחקנים מקבלים לא בהכרח “מגיע משום מקום”.
ניימאר גם “סובל” מכך שהוא משחק בעידן של מסי ורונאלדו, שהם מופת למקצוענות והציבו סטנדרט חסר תקדים. מעולם לא היו שחקנים ששיחקו כל כך הרבה זמן ברמה כל כך גבוהה. בימינו מצופה מכל שחקן עם פוטנציאל לתת עשור לפחות ברמה הכי גבוהה בלי עונות נפל, כי זה מה שהם נתנו. אם נלך לעידן שלפניהם - אני לא בטוח שיש שחקנים כאלו בכלל.
באיזה קטע רונאלדיניו חייב לתת לנו 10 שנים של מקצוענות? בא לו רק 3-5 שנים אבל באלו הוא היה מקצוען יחסית (לא ברמה של מסי, כריסטיאנו, לברון וכו שזו רמה חדשה על גבול הלא הגיונית).
הכרתי אדם שעבד בהייטק ועשה משכורת מאוד מכובדת וכשהוא הגיע לגיל 45 הוא פרש. זהו, לא חייבים לעשות כסף עד למוות. גם רונאלדיניו ככה.
אגב, מי ישמע מיסטר מראדונה המסומם לא היה שורד היום בדיקות של ליגה ג’. גם אמסטרונג לקח 7 פעמים את הטור דה פראנס - כשאתה על סמים אתה איש אחר לגמרי וגם פה סלחנים מאוד. האמת היא, שמארדונה עם כל הרומנטיקה של ‘נאפולי קבוצה קטנה’ כל עוד ידוע בבירור שלא היה נקי - מבחינתי - הוא לא בכלל בספירה של הטופ 5 מאז ומעולם. כשרון בכמויות אבל זה לא מספיק
לא חייב כלום, אבל גם ניימאר לא. השאלה אם יש פה סטנדרט כפול, ובעיני קצת יש. בסוף הפער העיקרי בתפיסת ניימאר מול דיניו זה הרבה רשתות חברתיות וקצת ההעברה לפאריז, כלומר דברים נסיבתיים. אם נרחיק לכת לכל מיני רומאריואים לפני זה, זה מתבלט אפילו יותר, יחד עם משך הזמן ששארקי ציין, שבעיני גם משפיע יותר על עצמת הזרקורים שמופנים לזה (״כבר שנה רביעית נוסע ליום הולדת של אחותו״ וכו׳).
מה שכן לגמרי לחובת ניימאר זה המון פוזות, טאקלים מול שחקנם אחרים על פאולים, התעסקות עם שופטים וכאלה. אני כן בסה״כ במחנה ״ניימאר בלתי נסבל״, אבל החבר׳ה מעלים פה כמה נקודות.
אני חושב שזה לא רק כדורגל אלא התנהגות. רונאלדיניו היה יריב שכולנו אוהבים, החיוך הזה - בעוד ניימאר - יש אוהדים של הקבוצה שלו אפילו שלא מחבבים אותו. ניימאר לדעתי התחיל עם השטויות הרבה לפני גיל 30. בכל שנה הוא היה איכשהו מקבל צהוב כדי להשתתף בפסטיבל של אחותו וכן הלאה. מעבר לכך רונאלדיניו מבחינתי מזוהה חד משמעית עם חזרה של ברצלונה - אחת הקבוצות הגדולות בעולם - למרכז הבמה.
אולי ניימאר ‘סובל מבחינת הכדורגל’ של כריסטיאנו ומסי - @sh4rky, כי הם שני שחקנים שלא יהיו גם עוד מאה שנה כנראה. לא מבחינת המקצוענות שלהם רונאלדו הציב רף מסוים לפיזיות ואתלטיות ואימונים וציוד בבית וכן הלאה, לא מצפים מכולם להיות כאלה (וברור שמסי הכי מקצוען שיש ולא הכל זה שרירים). ניימאר כן חזר פה ושם ונתפס עם כרס אחרי החופשות גם אם לא עשה אדן הזאר.
זה כיוון מעניין, אבל קשה להוכיח בוודאות שהוא נפצע בגלל שהוא אוהב לבלות עם חברים או לשחק משחקי מחשב עד שעות מאוחרות של הלילה. בוא נזכור שהכדורגל היום מאוד אינטנסיבי, לא רק מבחינה מקצועית. השחקנים צריכים להתמודד עם המון חשיפה ולחץ, טיסות אינסופיות, והדרישות הפיזיות מאוד לא הגיוניות, וניימאר עצמו הוא שחקן שבגלל אופי המשחק שלו מועד ליותר פציעות. אני מקבל את התאוריה, ואני עדיין בגדול חושב שניימאר משקיע בכדורגל המון והוא מצא את האיזון הנכון עבורו.
תנסה רגע להסתכל על התמונה בגדול, שחקני כדורגל הם בני אדם עם נפש וצרכים רגשיים מחוץ לעולם הכדורגל. ניימאר, בשביל להיות במיטבו מבחינה נפשית, צריך את הלילות עם החברים, צריך לצאת למסיבת תחפושות פעם בחודשיים-שלוש, צריך זמן איכות עם אחותו והמשפחה. אז בעיני כן, הוא מצא את האיזון הנכון והוא “נלחם” בנורמות הלא הגיוניות ששמו מסי ורונאלדו. מסי צריך רק את הקיץ באיביזה עם ססק וסוארס, ניימאר צריך יותר. עדיין זה לא “חירב” לו את הקריירה, לא השפיע באופן מקצועי כמו שעושים את זה.
אני אסכם את דעתי ב 2 משפטים, כאוהד כדורגל מעדיף שהניימאר הבא יהיה מקצוען כמו רונאלדו ומסי, אם אני אישית אהיה “ניימאר הבא” אז אהיה עוד יותר ניימאר מהניימאר הישן.
מאוף טופיק אחד לאחר, כי צריך איכשהו להעביר 6 שעות:
מוריניו לנבחרת פורטוגל - דעתכם?
אני לא חושב שיש דיווחים רציניים של זה (לפחות לא ראיתי כאלה) עדיין, אבל יש בזה מן המתבקש וכבר התחילו דיווחי זבל.
מצד אחד, השנים האחרונות לא היו קלות עבורו, בין אם כי לא הסתגל טקטית ובין אם כי לא הצליח להתחבר לדור החדש של השחקנים. מצד שני, מדובר בעיניי באיש כדורגל מבריק, וכדורגל נבחרות מכיל בממוצע מאמנים פחות טובים מהמאמנים של קבוצות העל (נראה לי). יש גם שמועות שהולך לו טוב ברומא, אבל אני לא מספיק עוקב.
אני חושב שעבור מוריניו זה יכול להיות אקורד סיום יפה לקריירה, שהמאמן הפורטוגלי הגדול בהיסטוריה יקבל את הנבחרת הלאומית. זוכר שהוא הביע רצון כזה לא פעם בעבר. ואני לא מצליח לדמיין בקלות מאמן טוב ממנו (ופורטוגלי?) שירוץ לנבחרת כרגע.
גם אני ראיתי את השמועה הזאת, הלוואי שזה יקרה
לדעתי זה יכול להיות מהלך מבריק של שני הצדדים, מוריניו בסטיואציה הנוכחית מעולה לצורה של נבחרת ובמיוחד עכשיו כשהוא כבר לא בטופ העולמי (מבחינת הקבוצות שהוא מאמן -רומא,טוטנהאם)
כדורגל נבחרות צריך כמה דברים-הגנה חזקה, מנטליות חזקה והתעלות של כוכבים.
מוריניו יידע לתת הגנה חזקה והוא יודע גם לבסס את הקבוצה סביב הכוכבים בהתקפה. והוא יכול להעיף את רפאל לאאו ואפילו גם את ברונו עוד כמה רמות למעלה (שדווקא עם ברנרדו סילבה השיתוף פעולה הזה פחות יועיל בעיניי)
ועור משהו חשוב זה כל ההייפ והאש התקשורתית שמוריניו מושך אליו, בטורנירים קצרים וממוקדים כמו יורו ומונדיאל זה פשוט יעשה פסטיבל שלם ואירוע בפני עצמו ובניגוד לקבוצות אני חושב שדווקא לנבחרת זה יעשה טוב (כל עוד הוא מגבה אותם ולא יצא על שחקן ספציפי - בסה״כ הגיוני יותר שהוא יגבה כי זה שחקנים שהוא בוחר,אין את הקטע של מרמור על ההנהלה שלא קונה שחקנים, התבגר יותר וכו וכו)
מעולם לא שמעתי שמועה כל כך מדכאת. יש שם אוסף שחקנים סופר איכותי, והייתי רוצה לראות מאמן שלא מחפש להרוג משחק, מוביל אותם בשנים הקרובות.
מוריניו זה מאמן שבשיא שלו הציג כדורגל מחריד שקידש תוצאות. הרבה אחרי השיא, גם תוצאות הוא לא יודע להביא.
שוב, אני לא אומר שלא צריך להיות להם חיים, ואני כן בעד איזון, אבל סלע המחלוקת בינינו הוא שאני חושב שהוא הפר את האיזון הזה בצורה קיצונית, ואתה חושב שהוא יצר “איזון טוב שמתאים לו”.
סלע המחלוקת הזה הוא סובייקטיבי, ואנחנו אפילו לא יודעים בדיוק איך למדוד אותו, אז אני מניח שעד שעוד כמה שנים לא תצא בביוגרפיה שתחשוף הכל (באמת) לא נוכל לדעת. המקסימום שאני יכול לעשות זה לציין את מספר הפציעות שעלה מאוד בשנים האחרונות.
לפי הפאשלות בהגנה הקרואטית במחצית הראשונה, לא רק השופט במשחק של פורטוגל היה ארגנטינאי.
זה לא פנדל ובמיוחד לא בחצי גמר המונדיאל.