לא כל ברורה לי התנודתיות.
יש משחקים שהן מפרקות (כולל את ריאל) עם גוליאדות ויש משחקים שהן מתקשות לשים יותר מכדור אחד ברשת.
עם כל הכבוד לנבדל, לא על זה נפל המשחק.
אם היו כובשות 5 כמו בסופר קאפ לא היה מפריע הנבדל.
ברור שלא, האליפות כנראה תהיה שלהן עדיין, הן קבוצה מפלצתית ולא אמורות להגיע למצב כזה. אם אני לא טועה נשבר רצף של 18 משחקים בהם הן ניצחו אותן.
סתם זה משעשע שבפעם היחידה שריאל מנצחות זה עם טעות קשה של שיפוט
מסכנים הקוונים, לא הבינו שמדובר על הקלאסיקו הבא. גם עשו פדיחות, וגם לא יקבלו את התשלום 
.
3 לייקים
לייק 1
אני מצפה למכתב זועם של לאפורטה על זה שמנסים לפגוע בברצלונה נשים 
לייק 1
שיעשו סרטונים על השופטות בבארסה TV.
אם יהיה עסיסי, אולי אפילו אראה.
לייק 1
מותר לשחקניות לגעת בשופטות?
חחח אולי באמת הגיע הזמן להתחיל לצפות בכדורגל נשים 
3 לייקים
הייתי רואה את ברסה נשים בעבודה שלי ברדווד. אחלה כדורגל, פשוט איטי ברמות. ביחס לנשים הוא הכי איכותי.
בנושא אחר-
אליל ילדותי מנדייטה עם הגולאסו הזה במשחק האגדות נגד ריאל מדריד. הקדים את זמנו.
לייק 1
השמועה אומרת שביקום מקביל שחקן אנגלי אמר fuck off לשופט בפרמייר ליג וקיבל you’re welcome mate בתגובה, אך כשאמר אותו דבר לשופטת נכנס לכלא.
3 לייקים
אי אפשר, הראש של קונדה מסתיר אותו ביציע.
לאסאדו יש מפרצים שאפילו אינייסטה ומסצ’רנו היום מתגאים בהם.
טיפה יותר ברצינות רגע - מה שברצלונה של פליק עושה השנה הוא באמת באמת פנומנלי. כבר החמאתי לבארסה העונה יותר מפעם אחת, ועכשיו כשנכנסים לישורת האחרונה של העונה, כשברצלונה חזק מאוד בכל המסגרות, הכדורגל הוא אותו כדורגל מלהיב ואפקטיבי, ועם צליחה של כמה מבחנים משמעותיים במיוחד (גם התמודדות מרשימה עם קבוצות ברמות הגבוהות ביותר, גם מהפכים מרשימים ונצחונות של “אופי”, גם התאמות ואדפטציה של סגנון משחק ההגנה אחרי שהיריבות למדו במידה מסויימת את קו ההגנה הגבוה, גם התמודדות יפה בנוקאאוט לשם שינוי, וגם התמודדות עם בעיות של פציעות ורוטציות) - המחמאות האלה מקבלות משנה תוקף.
ספציפית לגבי הנקודה שהעלית - צחוק בצד, זה בהחלט מאוד מרשים בעיניי. אם ריאל הייתה גם שוטפת ומביסה את היריבות שלה בליגה שבוע אחרי שבוע, היה אפשר לטעון את הטענה האנגלופילית הקבועה שהליגה הספרדית פשוט נחלשה, ולכן הגדולות כבר לא מתקשות מול הקטנות. אבל עצם העובדה שריאל, עם כל הכישרון שיש לה בחלק הקדמי (ואני שם בצד את הבעיות האימוניות והטקטיות שלה, שזה כמובן עצם העניין פה), ממשיכה להתקשות כל-כך מול הקבוצות הבינוניות-קטנות, והמשחקים מולן ממשיכים להיראות כמו קרבות חפירות של בושידו שול בזבוזי זמן, בזמן שבארסה מצליחה לשים להן רביעיות שבוע אחרי שבוע, בהילוך אחורי ובהרכבים חסרים - זה חתיכת הישג של בארסה ושל צוות האימון שלה. שאפו אמיתי ומלא קנאה, ובארסה ללא ספק ראויה לתגמול בדמות תואר גדול אחד לפחות השנה.
על הרקע הזה - שאלה מעניינת לדעתי, היא לנסות להשוות את העונה הזאת לעונת 2008/9 האגדית.
אני יודע שקשה לאוהדים כאן לקיים דיון כזה גם ברמה הרגשית, בעיקר בשל השושלת שהגיעה בעקבות עונת 2008/9, אבל גם כמובן שקשה לקיים את הדיון כשהעונה עוד לא הסתיימה ולא ידוע באיזה תואר(ים) ברצלונה עתידה לזכות, ואפילו ברמת הנאחס בלבד. אני מניח שאם וכאשר העונה תסתיים כפי שהיא נראית כרגע, הדיון הזה יקבל מקום רחב יותר במהלך הקיץ.
ובכל זאת:
מספרים יבשים:
אז - 87 נקודות, 105 שערי זכות, 35 שערי חובה.
כיום (בשקלול המצב הנוכחי לעונה מלאה) - 86.5 נקודות, 107 שערי זכות, 37 שערי חובה.
“הסיפור הכללי”:
אוסף של שחקנים צעירים ולא מוכרים באופן יחסי, שרובם ככולם משדרגים את המשחק שלהם בכמה רמות לפחות, בהובלתו של מאמן “חדש” וכריזמטי בעונתו הראשונה בקבוצה, עם שחקן צעיר במיוחד שנראה כמו הדבר הבא הנוכחי.
כמובן שכפי שציינתי קודם - חסר בסיפור אחד החלקים החשובים ביותר שלו - ה"סוף" (גם השושלת וההמשכיות, אבל בעיקר התארים שיגיעו או שלא יגיעו השנה).
וגם בהתעלם מזה - הבדלים משמעותיים נוספים:
“לטובת” 2008/9 - מאמן בשר מבשרה של ברצלונה שגדל בקבוצה גם כשחקן וגם כמאמן בקבצות הצעירות, שמטמיע את סגנון המשחק הברסאי-קרויפי שנלמד באקדמיות של בארסה כבר עשורים, לעומת מאמן שהגיע לגמרי מבחוץ ומטמיע את האני מאמין שלו בהתבסס על חומר השחקנים הקיים.
“לטובת” העונה - ריאל מדריד חזקה בהרבה מזו של אז (בוודאי ברמת הסגל, גם בעמדת הנשיא, אבל אפילו בעמדת המאמן), עם לפחות שלושה משחקני ההתקפה הטובים ביותר בסגל, נשיא אגדי וכל יכול ומאמן מעוטר, לעומת הבינוניאדה ההולנדית בסגל, הנשיא הזמני והמאמן הבינוני שהוחלף באמצע העונה במאמן עוד פחות מוכשר, דאז.
אז אם ננסה רגע לנתק את עונת 2008/9 מהשושלת שהגיעה בעקבותיה, ובעיקר למי שראה את ברצלונה של אז וזוכר את התחושות שהיו לו בזמן אמת, ועל הדרך שבארסה עברה השנה - מה דעתכם?
4 לייקים
הבעיה עם השוואות כאלה מבחינת הנקודות לפחות היא שצריך להסתכל על היריבה. למעשה המאבק היה גמור אחרי ה-2:6 של ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו, ריאל מדריד מתה במחזור ה-34, לאחר מכן היא (ברצלונה) לא ניצחה באף משחק ליגה כי הראש גם היה בגמר ליגת האלופות. אותו דבר מבחינת הליגה לגבי הקבוצה של צ’אבי נניח ב-2022/23 שסיום עונה צולע מנע ממנה קצב צבירת נקודות היסטורי (לא הכדורגל, ניצחונות בלבד).
אמרתי את זה גם בפוד קלאסיקו - אתמול ברצלונה הייתה ללא ראפינייה וללא מספר שחקנים נוספים, שחקן אחד יוצא ואחר נכנס ואתה לא מרגיש את זה, כי המכונה עובדת, כל מטאטא יורה, תראו כמה שחקנים נמצאים בעונת שיא בקריירה שלהם מבחינת מספרים או קרובים לכך.
אני חושב שמבחינת האווירה שיש מסביב לקבוצה ולעונה הזו יש הרבה קווי דמיון בין העונות האלו.
מן הסתם שהסוף יהיה מה שיכריע, אבל יש הרגשה כבר עכשיו של קבוצה שמסוגלת לעשות דברים יפים.
מפאת הנאחס והתזמון אני לא מתכוון להרחיב, אבל כן אומר שהדבר שמאוד בולט עבורי שקיים העונה דומה לעונה ההיא, ולא היה קיים הרבה עונות אצלנו, זו הגישה הסופר ההתקפית שלנו שמתבטאת בכל רגע ובכל פעולה על המגרש. בארסה עולה לטרוף את המשחקים, ולנסות לכבוש בכל רגע, בצורה שמזכירה את 08-09.
זו הרגשה נפלאה אחרי עונות רצופות שבהן הקבוצה הייתה עולה למגרש כדי להזיז את הכדור מבלם לבלם בעצלתיים.
3 לייקים
את הפער בין מספר הנקודות שלנו (שאינו גבוה במיוחד, ביחס לקבוצות שנאבקות על האליפות בשנים האחרונות) לבין תחושת האופוריה המוצדקת שלנו מהביצועים של הקבוצה, אפשר להסביר עם החלוקה הבלתי נתפסת הבאה:
סרגל המאמצים הזכור לטוב מימי פפ, רק על סטרואידים?
2 לייקים
א. אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה ב-12-16 המשחקים הבאים שנשארו לנו עד סיום העונה. סרגל מאמצים שנראה יפה מאוד כרגע יכול להיראות רע מאוד אם נובמבר-דצמבר 24 יעשו קאמבק.
ב. ובאופן כללי - יש פה הרבה מקריות ותגובת שרשרת, לדברים שקרו בזכות החלטת שיפוט/יום רע מול השער/פציעה לא מתוכננת (של לאמין)/סיבה אחרת, שלא בהכרח קשורים לסרגל מאמצים.
בקיצור - לא רק שצריך לחכות עד סוף העונה כדי לשפוט את סרגל המאמצים של הפליק-טים, ולהשוות לתקופות אחרות, אלא שצריך אולי יותר מעונה אחת בשביל זה.
לייק 1
בהחלט
לב ההודעה שלי הוא החלוקה ההזויה הזו, וההסבר שהיא נותנת לפער בין התחושות שלנו לנקודות שלנו
מסכים שמכל ההסברים האפשריים לחלוקה, סרגל המאמצים נשמע כמו הסבר מופרך במיוחד 
לייק 1
מבלי לגלוש לבטחון שדה - זה מזכיר לי עבודה שעשינו בזמנו בצבא, לנסות להראות קורלציה בין תקיפות חיל האוויר (בחלוקה לסוג, איכות ובעיקר חלוקה גיאוגרפית), לבין קצב שיגורי הרקטות של האויב, והאם יש להן השפעה (בפרט משמעותית) או לא. אני לא אכנס מן הסתם לתוצאות המחקר, אבל כפועל יוצא מאיסוף הנתונים עלה גם קצב השיגורים הכולל של האויב לאורך הלחימה, ועלו אז טענות של “ניהול כלכלת חימושים” של האויב - גם כשהגרפים הראו בבירור סיפור אחר.
די דומה לכאן - סרגל מאמצים זה סיפור נחמד שמייצר אשליה של שליטה ותכנון, אבל בפועל סביר בהרבה שמדובר בעניין של מומנטומים חיוביים/שליליים, שכפי שצויין לאחרונה גם ע"י נדב לדעתי וגם בעבר על-ידי - מדהים בכל פעם מחדש לראות איזו השפעה אדירה יש לו בעולם הכדורגל, ולא רק שם. מה גם שאני לא מכיר סרגל מאמצים שמכבד את עצמו, שמייצר בורות עצומים כאלה. זה הרבה יותר מידיי מסוכן. סרגל טוב אמור לאפשר ולייצר יציבות וסטאביליות ביכולת לאורך זמן, ולא יכולת מאנית-דיפרסית שכזאת.
3 לייקים