אבל גם ״שחקן של מאמן״. יש לזה משמעות גם מבחינה טקטית וגם מבחינה חברתית.
והנה, יש פה אנשים שמוכנים לקבל את אגווארו ולשלם לו משכורת כי ״מסי״.
לעתים מכלול התרומה של שחקן נמדד מעבר למה שיש לו ברגליים (או השכל).
ומהצד השני, ראה ערך ניימאר. אני חושב שאפילו משה לא יטען נגדו מבחינה מקצועית. אבל מבחינת אישיות הוא מוקצה.
בסוף היום מאמן צריך לנהל קבוצה והוא עושה את זה עם הכלים שיש לו. גם כשלפעמים לנו האוהדים לא הכל ברור.
אפשר לחלוק על חלק מהבחירות של פפ. היו לו רכשים מזעזעים (לדעתי כמאמן אצלנו ׳רכש׳ היה הנקודה הכי חלשה שלו), חילופים שלא אהבנו ויחסים נוקשים עם שחקנים שבסוף היום לא תמיד הועילו לקבוצה.
אבל בשורה התחתונה, הקבוצה של פפ שיחקה יפה וזכתה בתארים. על אף כל הביקורת, במכלול, הדברים עבדו.
שום דבר לא נראה לי ורוד. אני לא בחור מאוד אופיטימי , אם לא הבנת את זה עד עכשיו.
לכל מאמן ובכל קבוצה יש תמיד את השחקן שאף אחד לא יבין למה המאמן משתף או במקרה ההפוך שחקן שהוא לא מסוגל לסבול אותו אפילו שהשחקן הוא שחקן טוב. לא משנה כמה מאמן אהוב או נערץ, תשאל את אוהדי ריאל לזידאן יש אחד כזה. רק דוגמה.
אני לא הבנתי למה זלאטן ולמה אטו. ולמה פפ כל כך קשה לפעמים עם שחקנים מסוימים. אתה רוצה שאני יחזור לימים של קרויף ולאדרופ (אתה שמעת על הסיפור למה לאדרופ עזב לריאל נכון?)
קייטה עשה את העבודה לדעתו של פפ והוא סמך עליו כי הוא היה שחקן שקם מהספסל ולא צייץ מילה לעומתו יא יא טורה ירד לספסל ושלח את הסוכן שלו לקטר לתקשורת).
זה לא שאני מעדיף את קייטה על יא יא טורה כמובן, אבל פפ העדיף אותו ובעיני לא משנה מה אתה חושב על קייטה:
פפ > תשים שם של כמעט כל שחקן אחר פה (חוץ מבודדים שאת שמם אני לא צריך לכתוב פה) .
ברור שאתה צודק, אבל מה שאני מנסה להגיד זה שלא צריך גם לעשות לאיש ולתקופה רומנטיזציה- גם הוא טעה ועשה דברים לא נכון, עם כמה שהוא היה מאמן מדהים. האם זה אומר שלא הייתי חותם על חזרה שלו עכשיו ברגע זה? לא. ועדיין.
לא משהו יוצא דופן ואני לא בארסה סטורי אז הפרטים הקטנים די נשכחו. בגדול הוא הסתכסך עם קרויף ועזב לריאל. והיה שותף למניטה הארורה שהם החטיפו לנו בברנבאו בזמנו.
לאדרופ היה שחקן אדיר. אז מה אני יפקפק בקרויף? אותו דבר קייטה ויא יא טורה מול פפ
ועדיין, בעונה שהתחילה בתקווה שנצליח להתברג ב4 הראשונות כדי לעשות צמפיונס, אני מעדיף ללכת צעד צעד לפני שאני רץ לחשבונות של ניצחונות בקלאסיקו ועל אתלטיקו בבית.
זו בדיוק הנקודה החשובה. אני לא חושב שמישהו פה איי פעם חשב להמר על זה כשזה נוגע לבארסה של השנה, אבל אנחנו אשכרה תלויים בעצמינו אם אנחנו רוצים להגיע למצב לא יאמן של דאבל (חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו).
תאמינו או לא, אבל אפילו בשביל מעמד המועדון אחרי כל הבלאגן בשנים האחרונות לא יזיק לנו איזו זריקת מורל בסגנון הזה. הנהלת ברתומיאו לא איתנו, וזה יכול להיות אחלה עבור לאפורטה, מסי וברצלונה ככלל. אגב יש לציין שמחכים לנו משחקים מול שתי המדרידאיות עוד אז זה יהיה מאוד לא פשוט.
אני חושב שכל הקבוצות עוד יאבדו נק׳ העונה ולכן מוקדם עוד לחשב חישובים.
הריצה של ריאל בעונה שעברה היתה נדירה.
לפחות מבחינתנו, אם אנחנו מנצחים בחמישי, חזרנו להיות תלויים בעצמנו.
