יש את “אוהדי אייבר בישראל”…
לייק 1
על מי אתה עובד? עם כמויות הכדורגל (הספרדי) שאתה רואה, אני בטוח שאתה עוקב באדיקות גם אחרי אייבר בשגרה, ויודע לספר לנו שהיא אמנם נחלשה לאחרונה בגלל שהחלוץ האגדי שלה סרג’י אנשיר לא כ"כ פוגע, אבל זה חבל כי בסך-הכול היא משחקת כדורגל חיובי והתקפי בדרך-כלל, שלא כמו יתר האלמריות והלאס פלמאסים של הליגה השניה.
סנטיאגו - רז זהבי של הליגה הספרדית בפורום.
3 לייקים
בואנה בואנה שונאלדו כבש שער חשוב היום שויאדוליד ניצחה בחוץ 0-2 את אייבאר במשחק עונה מבחינת ויאדוליד בקרב ישיר על העלייה
לייק 1
מה מביך יותר, ארגון המשחק או השידור של ספורט 5?
למה הם משדרים מבריכת שחייה ? לא הבנתי עד עכשיו…
מבריכות השחיה*.
כנראה קיבלו מספיק כסף לטרלול הזה…
לא מתכון לראות את זה בערוץ הספורט אבל די בטוח שהארגון של המשחק לוקח ובענק איזה ליצנות…
אני מסכים שהשידור מהבריכה היה מביך.
אבל מה תגידו על הריאיון הקרינג’י עם אטו, שהשדר שואל בעברית ואטו עונה לו בלי להתבלבל בספרדית, ומסתבר שהפתרון לקסם הזה זה שיש מתורגמן שמתחבא מאחורי אטו כל הזמן הזה?
2 לייקים
תגיד תודה שאקרמן לא ניסה שוב לדבר באיטלקית.
אותי יותר עצבן שהמתרגם בא לעשות את עבודותו ואקרמן פשוט שם פס עליו ולא נותן לו לתרגם אפילו. זה מגעיל בעיניי. במקום המתרגם הייתי פשוט מפסיק ועוזב. בשיא הרצינות.
ומסתכל לשמיים ואומר NO MAS
מודי בר און הלך לעולמו, יהי זכרו ברוך.
3 לייקים
אחד המגישים החביבים והסמפטיים שאני זוכר - למרות שאני כבר לא רואה כמעט טלוויזיה ישראלית בטח שלא טלוויזית ספורט ישראלית.
6 לייקים
לפני כמה שנים התארחתי כחלק מהקהל בערוץ הספורט. פגשתי את מודי, סיפרתי לו על הפורום, והצעתי לו להתארח לראיון. לא זוכר למה זה לא יצא לפועל, אבל הוא היה כל כך נחמד, אפילו הביא לי את מספר הטלפון שלו.
לייק 1
איכשהו תמיד שרון דווידוביץ יודע להגיד את המילים הנכונות, עצוב ממש.
מודי, אריק ומאיר…“תבלו” ביחד
2 לייקים
איזה עצוב נורא, כמה החזקתי אצבעות, הייתה לי תקווה קטנה אחרי שהוא הקליט כתבה לפני גמר ליגת האלופות. מודי בראון הוא ללא ספק מגיבורי הילדות שלי, גדלתי עליו, הוא מסמל את כל מה שהיה טוב ויפה פעם בערוץ הספורט עם האולפן של ליגת האלופות שהיה שואו אמיתי והיית מחכה לו. יכולת הגשה, אלתור והומור מדהימים. אני זוכר שהוא גם התראיין ל-‘שם המשחק’ באחד הגליונות הראשונים שקניתי ודי הביך אותו שהוא הפך לאיזה כוכב של האוהד הצעיר והוא לא ממש הבין על מה המהומה. את ה-‘תבלו’ לקחתי בעצמי לכל מיני כתבות באתר ומעמדים גדולים. לדעתי הוא גם הבין כדורגל בצורה מצוינת(גם אם לא בגלל זה הוא נבחר) ותמיד שיבח את אהבתו הפועל חיפה לא צריך תמיד לחפור בטקטיקה.
לי הייתה הזכות להתארח כאוהד באולפן ליגת האלופות כמה פעמים ואחת מהן בעונת 2013/14 דווקא לפני משחק זניח בשלב הבתים נגד גלאטאסראיי. היות ואני הייתי אחראי על ‘הקהל’ של ריאל מדריד באותו ערב, הבטיחו לצ’פר אותי בריאיון קצרצר עם מודי ופייר - התרגשתי כבר לראות אותו הולך במסדרון.
הוא שאל אותי לאור פתיחת העונה הטובה של ריאל מדריד מה אני מעדיף - זכייה באליפות ספרד או בליגת האלופות ואמרתי לו כמובן שבריאל מדריד אנחנו תמיד רוצים הכל. “אבל אם אתה מתעקש, מודי היקר - אנחנו רוצים את הדסימה כבר”. מודי שאל אותי ואמרתי לו - “הדסימה זה הגביע העשירי”. הוא חייך ואמר: “טוב, מעניין. בהצלחה”. וכך היה! נתגעגע!!
3 לייקים
הלב נקרע. מחלה ארורה… אגדת ספורט, אגדת טלוויזיה, איש מבריק ונעים ובעל אהבת חוכמה, אהבת ידע, אהבת ספורט. רגע קשה.
נ.ב: פועלו מחוץ לכדורגל ענק לא פחות. מומלץ לכל מי שלא מכיר.
5 לייקים
ממש ממש עצוב.
כל מילה שאורי כתב, עם דגש על הכתבות והתכנים שלו מחוץ לעולם הספורט. הוא המציא את הקונספט של הסרטונים של ‘כאן’ עוד הרבה לפני ש’כאן’ בכלל הוקמו, והצליח לעשות את זה מרתק גם על-פני שעה של תוכנית, לא רק 3 דקות בפייסבוק.
לטעמי הקונצנזוס האחרון שנותר בתקשורת הספורט בארץ.
2 לייקים
לכמה אנשים באמת אפשר לעבור לידם ברחוב ולהגיד “וואלה גדלתי עלייך”?
בדרך כלל מדובר על איזה כוכב קולנוע או טלויזיה, זמר, דמות ציבורית, כנראה שאצל חלק זה יהיה גם ספורטאי כזה או אחר, אולי בעצם שדר… אולי, אבל פאנליסט? מישהו שעורך סרטי וידאו? זה במקרה הטוב השליח, מופע חימום להצגה האמיתית, middle man אם תרצו. איך אפשר להתחבר לאדם כזה? או לפתוח טלויזיה שעה לפני הזמן רק בשביל להידבק באווירה שהוא יוצר לקראת משחק? או להרגיש בחיסרון שלו כשהפאנל עולה בלעדיו.
אני כנראה צעיר מידי. לא גדלתי על “כביש 90” או מופעי הסטנדאפ שלו או הסרטונים שעשה בשנות הטלוויזיה המוקדמות שלו. האינטראקציה היחידה שלי עם מודי בר-און הייתה בכל פאנל, בכל אולפן, בכל כתבת צבע, בכל זוית שהוא היה מוסיף לקראת המשחק. זה הקלילות בה מצד אחד הוא שוחה בכל מה שקורה בספורט מצד שני הוא מסרב להפוך את זה לסיפור כבד או מעייף של מערכים וסטטיסטיקות, אלא מתעקש להראות את כל הצבע בין לבין, כי לפני שזה קבוצות כדורגל, זה היה מפגש בין אנשים והסיפורים שלהם. הוא הנגיש אותו לרובנו, ונתן הרגשה שאנחנו אצלו בסלון, שתוך כדי נותנים את השיחה הקלילה הזאת לפני משחק, רק שנבין כמה דקות לפני מה מצפה לנו.
מודי בר-און היה מי שהפך את הגשת הפאנל לאומנות ונתן לנו עוד סיבה לצפות לעוד ערב באמצע שבוע מתשע בערב כדי לשמוע אותו מסתלבט על מלר ויעקובי, עד 01:00 רק כדי לשמוע צוחק על האופי של הכותרות בכל העולם או מתפעל מהמשחקים.
חושבים שאני מגזים? נראה אתכם מחזיקים בשעת צפייה בפאנל לפני המשחקים באלופות בלעדיו. דומם כמו הבריכות באולפן לקראת הגמר.
מודי בר-און ה- middle man עליו גדלתי.
למי שאין כוח לקרוא את מה שכתבתי, הסרטון הבא קצת נותן הדגמה קטנה לקסם שהיה בו:
יהי זכרו ברוך.
10 לייקים
כואב הלב. בא לי לבכות, גם אם ציפיתי לזה.
כשעזבתי את הארץ ב2004 מודי בר און ושידורי ליגת האלופות שלו (ושם המשחק) היו הדברים שגרמו לי להרגיש את הגעגועים הכי עזים לארץ.
היה לי כיף טהור לראות אותו. כמו רובכם פה, גדלתי עליו כשלא היה כמעט שום דבר אחר בטלוויזיה וכולנו ראינו את אותם הדברים, ומודי היה סופרסטאר עממי כזה… אשכרה יכל להיות הדוד החביב של כל אחד מאיתנו רק עם כריזמה אדירה כי הוא יכל לרתק אותנו למסך גם אם היה סתם מקריא ספר טלפונים.
יהיה זכרו ברוך ותנחומיי למשפחה.
5 לייקים