אולי יהיה לזה, מענה, אז אפשר אולי לייצר שיח קטן על הסדרה. ספויילרים למי שלא ראה:
אני מאוד אוהב את ההסתכלות שלהם על האספקט המאוד “חייתי” באנשים. כלומר זה תמיד אישיו בסדרה הזאת, אבל הם הפעם השאילו לא מעט מאספקטים קיימים מההינדו והבודהיזם כשזה נוגע לחיה אחת שעולה כל פעם מחדש בסדרה (גם בסאונדטרק): הקוף. הקוף בין אם מדובר בהינדו או בבודהיזם מייצג ברמת הפסיכולוגיה את האיד. אין פילטרים, רק רצונות וחשקים. אנחנו רואים איך כל דמות בסדרה מנסה להתמודד עם קושי ספציפי שמייצג אותה, אבל זה בגדול נע סביב מעמד, זהות מינית, הרגשת מיצוי, משברים אקזיסטנציאלים ועוד. מצחיק לראות חלקם אפילו מנסים להתנהג כמו קופים כדי להמחיש את זה כמו סקסטון (הבן של ארנולד שוורצנגר, שחקן ענק), טים רטקליף (לוציוס מאלפוי) ושלישיית הבנות.
בסדרה גם מוצגות כל הדרכים בהן אנשים מתמודדים עם הצרכים או החרדות שלהם:
סקס
אלכוהול
סמים
תרופות (תכלס סמים)
מדיטציה (הפיתרון של הבודהיזם וההינדו)
טקסי פולחן ויזואליים (נכון לכל הדתות)
תפילות (נכון לכל הדתות)
מאוד הפתיע בסדרה שבפרק האחרון סביב הפול מון נראה שהאנשים היחידים שהצליחו להתמודד עם הסיטואציות הקשות שעמדו בפניהם עשו זאת דווקא דרך הדת (לא משנה איזו, בין אם זו פייפר וחבר של ריק עם בודהיזם, קייט וטים עם הנצרות) בניגוד ליתר שההתמודדות שלהם הייתה בעיקר דרך צריכת חומרים או ריגושים שלא ממש מילאה את הצרכים שלהם אלא בעיקר העמיקה את החלל שבהם (לפחות נכון לפרק האחרון).
הנושא הזה חופר וכבד, ואפילו יכול להיות טרחני מאוד, אבל הוא נכתב בצורה טובה ולעיתים הזוייה מספיק בשביל שזה לא ירגיש מעייף או בנאלי, ויצליח להעביר את הנקודה. זה מזכירלי איך סדרה אחרת של HBO, הפמליה, הייתה על פניו סדרה ריקה ומטופשת, אך הצליחה לייצר המון עומק וביקורת (יחסית מינורית בכנות, אך תאמה את התקופה) של החיים של שחקנים בהוליווד.