זה לא ספויילר כי זה היה בטריילר, אבל בגדול רביע צודק ומדובר על ניסויים בבעלי חיים.
העיניין הוא שאין בעיה עם העברת מסר, או הפרספקטיבה של התסריטאי או הבימאי, תאמין או לא, אבל אין לי בעיה עם דמויות נשיות חזקות, אבל יש לי בעיה עם זה שזה כתוב רע, קרינג’י, מטיף וכמובן רומס אחרים בשם הטענה.
הבעיה היא לא בהכרח באופי המסר, אלא באופן בו הוא מועבר. הדוגמא הקלאסית היא כמובן פלקון וקרינג’ החורף. זה מבוסס על קומיקס מאוד מוצלח של קפטן אמריקה, ופשוט טבחו בו עם כל נאום קרינג’י ומטיף אפשרי. כל מה שאני שונא בתרבות ההוליוודית נמצא בסדרה הזאת כולל חירבון על דמויות קיימות (זה בניגוד לשי האלק, שם בגדול לא אכפת לי כמעט מאף דמות). כל זה כמובן שהם לוקחים נושאים לא פשוטים ששווה לחקור (הניסויים על חיילים שחורים שהשתיקו, ומה קורה עם מצוקת המשאבים בעולם אחרי שכולם חזרו) ופשוט עושים לו reduce ל"הגבר הלבן הוא רע וצריך להתנצל בכל הזדמנות ואנחנו פשוט צריכים להיות טובים יותר בלי לתת פיתרון אמיתי".
אם כבר עוסקים בסוגיה החביבה על יושבי הת’רד -הוליווד ואג’נדות PC בעייתיות:
מה שבעיניי מגוחך, בין היתר, בכל סיפור ה-PC הווקי, זה שנותנים משקל יתר (ולא צודק) לעוולות היסטוריות מסוימות, על-פני אחרות. כך למשל העבדות, עוולה היסטורית נוראית ללא כל ספק, מקבלת משקל כמעט בלעדי במשחק ההאשמות הפרוגרסיבי. זה מה שמאפשר אחרי זה למטומטמים כמו קניה ווסט, וופי גולדברג וקיירי אירווינג - להכחיש שואה, במידה כזו או אחרת. לפי איך שלימדו אותם לחשוב, העבדות השחורה באמריקה היא ה-עוולה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה, מה שבגדול לא משאיר מקום לעוולות אחרות.
וכך לדוגמה, עוולה אנושית גדולה יותר (לטעמי לפחות) של האדם ה’לבן’ - נישול הילידים האמריקאיים מאדמתם, והכחדתם הכמעט מוחלטת - מקבלת הרבה פחות מקום והתייחסות בסדר היום הציבורי המערבי, וכמובן בניסיונות לתקן את העוולות.
וכאן אנחנו חוזרים לנושא הת’רד.
יצא סרט לייב-אקשן חדש של פיטר-פן. כזכור, בסרט המצוייר המקורי של דיסני, יש סצנות לא מבוטלות שמשלבות דמויות ‘אינדיאניות’ = ילידים אמריקאיים, כולל ייצוג טיפוסי סטריאוטיפי שלהם. כמובן, מה שהיה מקובל לפני עשרות שנים - היום כבר לא מקובל, ולכן יש לגשת לסוגיה ברגישות הראויה, ולדאוג לכך שהייצוג של דמויות ממוצא אתני מוחלש כל-כך, יהיה לכל הפחות מכבד ונאמן למקור עד כמה שאפשר.
מה עשו הגאונים מדיסני, אתם שואלים? ובכן, הפיתרון הרגיש, האלגנטי וההולם ביותר שהם מצאו - הוא פשוט להשמיט לגמרי את כלל המופעים של ילידים אמריקאיים מהסרט.
לדעתי מדובר במטאפורה מדהימה, למקבילה במציאות עצמה.
קודם כל - הפרק הרביעי הוא חתיכת יצירת מופת שלוקח לי כבר יותר משבוע להתאושש ממנה.
לגביי הפרק החמישי -
תקציר
האמת שאני פשוט לא יודע מה לעזאזל קורה פה, ובקטע טוב. עד שג’ין הופיע, עוד חשבתי שמדובר בעוד הזייה של בארי ו/או סאלי, וזה “הסתדר” לי במוח, עם הכיוון שהסדרה לקחה אליו בעונה הזו ובקודמתה.
אבל ברגע שגילנו שזה כנראה לא הזייה אני…בכנות לא יודע עדיין מה לחשוב. מצד שני - למדתי לסמוך על ביל היידר ושאר היוצרים, כי נראה שיש המון חשיבה מאחורי הסדרה הזו.
בקיצור - לא חושב שאפשר לשפוט את פרק 5 בפני עצמו, לפני שמגיעים לפרקים שאחרי.
קודם כל אני איתך לגבי פרק 4, וואו. בכללי העונה הזאת עוצמתית מאוד מאוד, ממש לא הדרמה הקומית שליאור לא אהב שהיא היתה בעונה הראשונה וקצת גם השניה.
לגבי פרק 5 - אני ברגשות מעורבים.
במיוחד שהסדרה הזאת הרגילה אותנו לפנטזיות שלו לגבי העתיד, מצאתי את עצמי מחכה ומחכה ומחכה שנראה את בארי חוזר למציאות עד שכבר 20 דק לתוך הפרק הבנתי שזה סופי. גם כל האובר הקצנה של החיים העתידיים שלהם וההורות הסופר מגוננת של בארי לא הסתדרה לי עם כך שזו האמת, או שיותר נכון להגיד שלא רציתי להאמין בזה.
ואז נזכרתי שזו הולכת להיות העונה הסופית והאחרונה בהחלט ושהם חייבים לתת לה סיום הולם אז הקפיצה המטורפת הזאת 8 שנים קדימה אולי כן הגיונית בשביל לסגור את העלילה. התחושה שלי היא שזה ייגמר מדכא מאוד עבור בארי אבל מאסטרפיס בשבילנו הצופים.
כן, אבל בניגוד לפנטזיות שלו, פה העולם לא מושלם, גם אם הוא ממש ממש קרוב לזה. בארי מחפש עולם בו מעגל האלימות נסגר, והוא משוחרר מהעבר. אבל כבר בפרק הקודם, בו הבן שלו היה מעורב בריב בין ילדים, היה אפשר להבין בקטנה שיש גליץ’ במטריקס. גם אם כל שאר הסביבה, ליטרלי, מתאימה להגדרה של “פנטזיה”.
כלומר בארי לא מדמיין אירועי עבר, ולא מפנטז על העתיד שהוא רוצה שיהיה, כי גם הוא פגום. אז בעצם מה שנשאר זה שזו המציאות. ומה שקורה במציאות הזו זה שבארי מכריח את העולם, ובעיקר את הבן שלו, לחיות ללא אלימות וללא אירועים “רעים”, שלדעתו גרמו לו להפוך להיות מי שהוא. וכל פעם רואים, בקטן או בגדול, כמה זה לא אפשרי - לינקולן לא היה מושלם, יש אנשים אלימים מסביב, הבן שלו לא רק אסיר תודה על הכל, סאלי משתכרת ומבואסת. אם זו הייתה פנטזיה - לא היו בעיות.
לא הבנתי את זה על ההתחלה, כמובן, אבל לאט לאט זה התבהר. בדיוק כמו שלאט לאט התבהר מה האנק עשה בפרק הקודם.
המופע של ג’ין פשוט שם על זה את החותמת הסופית. וגם על זה שזו סדרה שכמעט ולא מציגה דברים סתם, אלא יש סיבה לכל דבר, גם אם היא תתגלה רק עוד כמה פרקים, או אפילו עונה (למשל עצם ההיחלצות של האנק מהשבי, ואיך שזה קרה, שבדיעבד גרמה לאירועי פרק 4 בעונה שאחרי).
כלומר - לא בטוח שאני אוהב את הכיוון שהסדרה תלך אליו ב-3 הפרקים שנשארו, אבל אני מאוד בטוח שזה לא יהיה כיוון שהלכו אליו סתם ככה.
סיימתי את כל העונות של the boys נהנתי הכי הרבה מהעונה הראשונה. אני אוהב שהם צוחקים גם על woke וגם על האנטי woke בחברה האמריקאית (למרות שככל שעובר הזמן כצפוי הם טיפה יותר נוטים לצחוק יותר על הימין האמריקאי)
זה כאילו תוכנית של סאטירה על הסלבריטי של הוליוד… חחחח
סה"כ באמת הנאה. השחקן שמשחק את הומלנדר עושה עבודה מושלמת. אפילו די מפחיד חחח מקווה שזה באמת הצגה כי זה נראה מושלם.
מסכים עם כל מה שכתבת וגם לי יש המון מה לכתוב על העונה הזאת בפרט ועל הסדרה בכלל, אבל אתה צודק והצלחת להוציא אותי קצת מההלם של הפרק - בוא נראה מה הם מתכננים לנו וננסה לנתח בסוף.
