זה דיון לפוליטיקה. אבל אני יענה לך פה, כי לי יש ניסיון פה, כתבתי כמה פעמים פה. אין לנו, לבוחרי הימין באמת אלטרנטיבה. בנט הטביע אותה באש. אני הצבעתי לבנט פעם אחר פעם. נכנסתי למריבות כולל עם חברים, הגנתי עליו. ובסוף הוא “מכר” אותי תמורת נזיד עדישים ללפיד גנץ מרצ (כן לאותו הורביץ שבזמנו חשב על להסגיר את חיילי צהל להאג) והאחים המוסלמים. לא שוכח ולא סולח.
האלטרטיבה שלי בתור ימין חילוני (כלכלי) וליברלי היא 0 אפס אחד עגול אפילו הציונות הדתית כבר לא אופציה בשבילי. אין באמת ימין אמיתי בארץ.
ליברמן גידעון סער כולם הפכו להיות עושי דברם של השמאל.
אם בנט לא היה משקר מרמה וגונב קולות, ביבי היה לדעתי היום היסטוריה. בזמנו ראו את זה שהוא מתחיל לצנוח. אבל מי יצא נגד ביבי אחרי מה שבנט עשה?
אתה שונא את ביבי אז מבחינתך הכל כשר. אני לא מוכן לתת קול לממשלה עם יאיר לפיד והאחים המוסלמים. המלחמה הזו, רק גורמת לי להבין שכמה שאני מתעב את יאיר לפיד אני לא מתעב אותו מספיק.
מה אני יעשה בבחירות הבאות? יש מצב לליברמן או לשבת בבית ולהתיאש. אין לי יותר מה להציע.
אפשר לפתור את הסוגיה הזו מאוד בקלות, ברור שהשיחה של החוקר עם ביידן תועדה ומוקלטת. שביידן או מישהו מטעמו ידרשו לפרסם את ההקלטות
הוא ישב עם האחים המוסלמים אחרי שהוא הבטיח מעל כל בימה שהוא לא ישב איתם?
הוא אחרי כל מה שהוא דיבר על בג"ץ יצא נגד בגץ בממשלה של בנט?
כתבתי, שאני שוקל ברצינות לבחור בו בבחירות הבאות. אבל הזיכרון שלי לא קצר ואני בטח לא תמים ונאיבי. אני לא מצפה ממנו לכלום רק שלא יהיה גרוע כמו ביבי גנץ בנט ולפיד. זה כל הדרישה שלי ממנו. אל תהיה חרא כמוהם.
בכל מקרה, זה לא לזכותו “אנטי ביבי” בתור מדיניות.
הנקודה שלי שזה היתממות לחשוב שיש אלטרטיבה לביבי שהאלטרנטיבה הקודמת, מכרה אותנו ושיקרה לנו במצח נחושה. אי אפשר לצפות מאיתנו שיורקים עלינו בצורה כזו נבזית לשקר לעצמנו ולאחרים ולהגיד שזה היה רק גשם…
אין לי בעיה לשבת עם אבו מאזן לקפה, אם זה ישרת את האינטרסים שלי. אני אגיד לו שאני חושב שצריך לטרנספר אותו לירדן שאם זה תלוי בי הייתי מספח את שטחי C כבר אתמול.
בסופו של דבר ליברמן לא קידם מדיניות שמאל, מה אכפת לי עם מי הוא ישב?
משה, אני בכלל מתגלגל לדעה שהחלום הציוני מת בגלל שהעם שלנו נהיה טיפש ונהנתן ואפילו לא הולך לבחור ועל כן אנחנו תקועים עם ההנהגה הרעה ביותר איי פעם שתמכור את כולנו בבצע כסף. אין לי שום אשליות שיש איזה מנהיג ששווה משהו ומבחינתי אם מחר יפול טיל בכנסת יהיו הרוגים ולא אבידות.
That being said, זה שליברמן בחר צד לשבת איתו לא אומר שזאת האג’נדה שלו ככלל. הוא כבר ישב עם ביבי שבסוף עשה מה שבראש שלו גם כשליברנן היה בעמדת שר ביטחון. מה הוא הבין מזה? שהוא לא יכול לעבוד איתו ולסמוך עליו, המסקנה שבערך כל אלטרנטיבות הימין הבינו. כל אותם בוגדים כמו בנט, ליברמן וסער מיצו את ההתנהלות הזו. הגוש שלהם לא יהיה חזק מספיק להפיל את ביבי, אז הם יצטרכו להיות חלק ממשלה אלטרנטיבית שלא מונה את חברי הממשלה הנוכחית.
בסיכון שלפתוח מלחמת אזרחים בפורום, אתה מתעלם לא למעט מחסרונות שלו גם ברמה הפוליטית וגם ברמה האישית. הוא לא צדיק בלשון המעטה.
הוא בצורה מסוימת מזכיר לי את ביבי בשנים הטובות שלו. יש לו יתרונות בנושאים מסוימים אבל אימפטוטנציה מוחלטת בנושאים אחרים, למשל הוא התעלם הרבה מהדיפ סטיט שזה היה נוח לו.
למה שמתי את דה סנטיס בתור דוגמה? תבדוק איך הוא מושל בפלורידה. בדיוק מה שאני רוצה ממנהיג שמרן. כל החבילה. אבל בסיטוציה הקיימת ועוד שהדמוקרטים הופכים את טראמפ לקדוש מעונה. כנראה נאלץ להתספק בו.
@mos56 , לא מתאים לך להיות לא ענייני. בסופו של דבר ממשלת בנט “הבוגדת” הייתה ממשלה שמבחינת מעשים הייתה פי כמה וכמה יותר ימנית מרוב ממשלות נתניהו ובטח מכל הממשלות האחרונות של נתניהו. עזוב אותך הבטחות או לא, זו לא הנקודה.
ליברמן, בנט, סער, שקד - כולם פוליטיקאים ימנים חילונים וכולם יכולים וצריכים להתאחד יחד כדי לתת לימין הנורמלי לנצח את הפוליטיקה הישראלית. עוד לא ברור לי למה זה עד עכשיו לא נעשה. לליברמן אין מה לחפש עם לפיד ולסער אין מה לחפש עם גנץ. אלו חיבורים לא טבעיים וחבל שהם קיימים.
אם כבר עברנו פה לפוליטיקה ישראלית, אז הייתי שמח לראות מפלגה כזאת. שיעשו בחירות מקדימות לראשות המפלגה הזאת בין הרביעייה שרשמת, ובין כל מי שרוצה להצטרף (יוסי כהן?) - כשכולם מתחייבים להישאר ברשימה.
אין לי ספק שמפלגה כזאת ממוטטת את בני גנץ ושואבת אפילו עוד מנדטים מהליכוד.
According to @MaarivOnline
In the United States, preparations are underway to recognize a Palestinian state without Israeli consent. Antony Blinken recently instructed his office team to prepare organized groundwork for the possibility of American or international recognition of a Palestinian state unilaterally and without coordination with Israel.
חבורה של אפסים מנהלים את המדינה. אני לא יודע עם אפשר לצאת ממשבר אמון כזה
למה בעצם ‘כל מי’? ועוד יוסי כהן, לא אחד שהולך להיות סגן שר התיירות. הוא פשוט עושה לי בחילה. זה אדם שאתה מריח מקילומטר שהוא לא דמות להנהיג את המדינה. מגלומן ונרקסיסט. או שאולי זה מה שאוהבים בימין
אם זה נכון, זה נורא ואיום ותקיעת סכין בגב הכי גדולה שקיבלנו מארה"ב אי פעם. נראה שהם כמעט החליפו צד בסכסוך. מדובר יהיה בפעולה שהיא מתן פרס לטרור בצורה הברורה ביותר ובעצם עידוד אויביה של ישראל להרוג ולחטוף ישראלים. וזה מהידידה הכי גדולה שלנו בעולם.
ייתכן שביבי אשם בזה שהגענו למצב הזה, אבל זה ממש לא משנה. אם ארה"ב מוכנה ללכת לכזה צעד זה בגידה במובן הכי עמוק שיש של המילה.
אני חושב שהם לא מסתכלים על זה ככה. מבחינתם צריכה להיות הכרה של שני הצדדים אחד בשני. היות ושניהם מסרבים לעשות זאת, וארה"ב מכירה בישראל - אז היא תכיר גם בפלסטין. מזווית הראייה האמריקאית, הם צריכים לקדם את התהליך. השאלה איך אנחנו עונים לטיעון לפיו אנחנו עושים צעדים כדי להנציח את הבעיה כדי לתת להם תירוץ לא לעשות את זה.
תוסיף לכך את המצב הפנימי של ביידן, העובדה שהוא ממש משלם מחיר פוליטי וסיכוייו להיבחר נפגעים והמצב הבינ"ל של ישראל שכמו תמיד אגיד שאני לא חושב שבישראל מבינים כמה שהוא קשה.
לפני שעונים לי על אוטומט - אנא בלי תשובות על ‘צדק’, הרעיון לדעתי הוא להבין איך ישראל צריכה לנהל את האירוע במסגרת הקלפים שהיא קיבלה.
מצד אחד נכון, אנחנו אוכלים את דייסת הדחיינות שהממשלה בישלה עבורנו. מצד שני, מי כמו האמריקאים אמור להבין בתמריצים, והתמריצים פה 180 מעלות ממה שצריך בשביל פתרון בר קיימא. קיבלת כאן דוגמה מצויינת לבעייתיות של דמוקרטס כבר עשורים בכל מה שכרוך במדיניות חוץ - הנחות שגויות לחלוטין על מה שמניע את עמי ומנהיגי האזור שמובילות לפתרונות עקומים, שבתורם מתגמלים שפיכות דמים ואגרסיביות כלפי המערב. קרה עם אובמה, קרה עם קלינטון, קרה עם קרטר, קורה עם ביידן.
אם נדבר רגע פוליטיקה נטו - אני מבין את הצורך הפוליטי של לפיד איכשהו לבדל את עצמו פוליטית מיתר השחקנים, ובעיקר מגנץ. באמת שכן.
אבל פעם אחר פעם אני עוקב אחר האמירות שלו במהלך המלחמה, ואני פשוט נחרד מהאפשרות שהוא היה ראש הממשלה כרגע, ושהוא זה שהיה מנהל את המלחמה (בהנחה שהוא באמת מתכוון לכל מה שהוא אומר, כמובן). עד כמה שאני כועס על ביבי וחושב שהוא לא ראוי להמשיך להנהיג את העם אחרי מה שהוא עולל, ושהשיקולים הפוליטיים תופסים אצלו מקום גדול מידיי (ובעיקר כועס על חוסר ההפנמה שלו שהוא האחראי הראשי למה שקורה כאן, בתור ראש ממשלת ישראל) - מפחיד אותי אפילו יותר שאמירות הטירוף שלפיד מציג היו מנהלות כרגע את המדינה.
אם פעם לפיד עוד היה מנסה להלך בין הטיפות, מתוך ניסיון להכעיס כמה שפחות אנשים מכל הצדדים - עכשיו הוא החליט ללכת אול-אאוט, ולייצג סדר עדיפויות כמעט איזוטרי במפה הפוליטית.
החל מהקריאות הבלתי פוסקות לקבל כל עסקת שבויים שהיא, מופקרת ככל שתהא - גם אם היא תכלול הפסקה מוחלטת של הלחימה ; דרך אי המוכנות שלו להיכנס לממשל אחדות בזמן מלחמה, תוך הפקרת הקבינט למי שלתפיסתו (ולתפיסת רבים אחרים) הם אנשים לא אחראיים בעליל ; ועד הקריאה שלו בכל פעם מחדש להיכנע באופן מוחלט לתביעות ההזויות של המערב העיוור (שכבר דנו בו רבות), בלי שום שיקול דעת עצמאי, ובניגוד לאינטרסים המיידיים של מדינת ישראל.
שוב, אני מבין שהוא עושה את זה לא מעט מסיבות פוליטיות, על-מנת לבדל את עצמו. אבל אני לא מבין איך הוא לא רואה שאפילו פוליטית הוא פוגע בעצמו - גם בכך שהאמירות שלו פשוט עשויות להרתיע אנשים עד כדי חזרה לחיק גוש הקואליציה, וגם כשבאופן ברור לגמרי האסטרטגייה של גנץ ניצחה בענק את זו שלו.
לא ניצחה כלום בינתיים. רק את הסקרים. גנץ הוא האידיוט השימושי של נתניהו: אולי הוא עולה בסקרים אבל הוא זה שמציל את נתניהו (שוב) ומאפשר לו (שוב) להמשיך לכהן. אם גנץ לא היה נכנס לממשלה אני מעריך שהזעם הציבורי כבר היה בשיאו ואז ספק גדול אם הממשלה הזו הייתה מצליחה להחזיק מעמד.
