החברה החרדית לא יכולה להמשיך לבנות על תקציבי המדינה, היות ומתישהו לא יהיה כסף לסבסד כל כך הרבה אנשים. בהנחה הברורה שהיא לא מספקת מספיק תוצר, ושהרבה אנשים שעובדים בחברה החרדית עובדים בתוך הקהילה ומספקים שירותים שמתבססים על תשלום של אנשי הקהילה עצמה, מדובר במשחק סכום אפס שבסופו של דבר אף אחד לא יוכל לשלם ולקנות.
מתישהו חייב לקרות איזשהו שינוי. גם אם המדינה ממש תרצה לעזור לחברה החרדית, מתמטית זה חייב להיות סופי ואין לרעיון הזה המשכיות. השאלה היא האם מה שאנחנו רואים עכשיו זה הפיצוץ שממנו כבר אי אפשר לחזור, או שהרע עוד לפנינו?