מוזמן להביא לפה ידיעה חדשותית עם הקלטה של רבנים על שלהוב של ציבור חרדי. ההקלטות דיברו על חוק הגיוס ועל עמידה/אי עמידה ביעדים שלו ולא על שום דבר אחר.
אז פתאום כן עושים הפרדה בין סוגי מנהיגים אבל אצל החרדים הכל אצלך מקשה אחת?
אתה מוזמן לעבור בבני ברק בכל יום שישי לפני שבת ולראות את המודעות שזרוקות ברחוב (זה נקרא פשקווילים) נגד חברי הכנסת החרדיים שנמצאים באחת מתקופות השפל הכי גדולות שלהם והציבור החרדי (ובניגוד להפגנות והאירוע היום - גם המיינסטרים) רואה בהם אשמים לזה שעוד אין חוק גיוס ולכל בעיה אחרת שקשורה לציבור החרדי. בכל אירוע שהם הולכים הם עם אבטחה כבדה מחשש שיותקפו על ידי קיצוניים - ממש לא בעמדה לשלהב ציבור.
לא אמרתי שאי אפשר להכנס אלא שזה לא יהיה חכם לשלוח לשם לבדן 2 חיילות בנות 18.
אין לי מידע/ידע מעבר לתקשורת ואם אתה אומר שהמצב שונה, אני מתנצל ולוקח את הדברים בחזרה.
לפני שביעי באוקטובר הייתי נכנס הרבה לאכול עם חבר לכפר קאסם, מאז הפחד ואי האמון וכן אני לא ישקר גם רגשות הזעם שיש לי כלפי האיסלם גורם לי לא להכנס יותר לאף עיר עם רוב מוסלמי או לקנות מהם אוכל.
לפני כשבועיים פורסמה הקלטה של אחד ממניהיגי הציבור החרדי על זה שאין שום כווננה שאף בן ישיבה יתגייס, אם זה לא שלהוב מה כן?
אשמח לשמוע ממך מה באמת הולך ברחוב החרדי, כי אני כמו כולם שומע מהחדשות, אם אני טועה אשמח שתתקן אותי ואני אשלח לך זר פרחים ואבקש סליחה ומחילה.
בציבור הערבי המנהיגים הם לא רק חברי הכנסת, יש שייח, יש אימאם, יש כומר, יש הנהגה ערבית, זה לא רק חברי הכנסת, שאני אישית לא מסכים עם הרבה מהדברים שלהם.
שלא תבין אותי לא נכון, אני לא עיוור, אני יודע שיש גם בציבור הערבי אנשים דפוקים, רק פשוט לא אהבתי את ההכללה, כי רוב הציבור אינו כך.
אני לא נגד חרדים, אישית חוק הגיוס לא נוגע בי גם, אבל חוסר המשילות בכל מקום במדינה הזו פשוט זועק לשמיים.
משה אני מבין את החששות שלך, כי מה שגם כל הסלוגן הפוליטי במדינה מפחיד אותך מערבים ומערים ערביות, אבל המצב בפועל לא כך, אנחנו רוצים להשתלב, רוצים לחיות בשקט, ורוצים דו קיום.
(רובנו לפחות).
אני מבין וזה היה מכוון כי אתה עשית הכללה לציבור החרדי ורציתי לתת לך את התחושה מהצד השני.
לגבי השלהוב, אולי אנחנו לא באותו דף בהגדרת המינוח. מבחנתי שלהוב זה התססת ציבור ולגרום לו למחות ואולי גם להתפרע.
זה שהרבנים לא רוצים שיתגייס אף אחד כנראה נכון אבל המסרים הם הפוכים לגמרי - להיות בשקט ולא לעשות בלאגן ולנסות להגיע להסדרה. המפגינים וחוסמי הכבישים זה פלג קיצוני (שגם הוא כבר מפולג וכל פלג ממנו רוצה להראות שהוא קיצוני יותר) שמנסים לחבל בכל הסדר כי מבחינתם אסור לדבר עם המדינה הציונית ועם צבא השמד.
הו, מכליל חדש הצטרף לדיון.
במאה שערים אתה צודק, בבני ברק ממש לא. יש סיורי חילונים בבני ברק בכל שבוע. זה לא שהנשים לבושות בבקיני אבל ממש לא צנוע וזה עובר חלק לגמרי.
אני בעד שותפות פוליטית עם כל מפלגה פוליטית ערבית בתנאי שאותה מפלגה מכירה במדינת ישראל בתור מדינת הלאום של העם היהודי תוך שיוויון זכויות מלא למיעוטים וכמובן התנגדות מוחלטת לארגוני הטרור כמו חמאס וחיזבאללה
משה, רוב המוסלמים במדינה הזו רוצים להישאר פה, רוב המוסלמים רוצים לחיות פה בשלום, יש פה חלק קטן שממש שונא את המדינה ולא רוצה לגור פה, לא רוב, אלא מיעוט, רק שהמיעוט הזה לצערי הרב מאפיל על הרוב…
מדינת ישראל היא מדינה יהודית, אף אחד לא חולק על זה, אבל צריך להבין שגם הערבים גרים פה, גם הם תושבים.
יש נקודה מאוד חשובה שהתייחסת אליה והינה השיוויון זכויות, אני אזרח, אני עובד כמו כולם, משלם מסים, ואנחנו פשוט לא מקבלים זכויות מלאות, לא רוצה לדבר על שוות כי עדיין יש דברים באמצע( במיוחד גיוס/שירות לאומי).
אני נגד כל ארגון טרור, אם זה בסודאן ואם זה בישראל, יש הבדל מאוד גדול בין התנגדות לבין טרור.( לחטוף נשים וילדים זה לא התנגדות, להפציץ אמבולנס מלא בצעירים שרק באו לרקוד זה לא התנגדות), זה כבר רצח.
לסוגייה הפלסטנאית אני לא איכנס כי זה כבר נושא אחר לגמרי.
מה לא נכון בטענה? בבני ברק ברוב המקרים מחשוף יותר מסוכן ממדים.
@sari.23.11 הן אצל החרדים והן אצל הערבים האחד על אחד הוא לא בעיה. ברגע שאתה מדבר עם בנאדם, ב-90 אחוז מהמקרים הכל סבבה לגמרי. אצל שני הציבוריים האלה יש הרגשה של הבדל בין מה שאומרים כלפי חוץ למה שנאמר בפנים - וזה בהכללה כמובן. אצל החרדים כנראה שזה ‘חברת הלומדים היא ערך עליון ואולי נצטרך להתפשר קצת כדי להמשיך לקיים אותה’ בפנים ו’נלך לקראת אחינו הדתיים והחילונים’ כלפי חוץ. אצל הרבה ערבים זה כנראה ‘ישראל היא מדינה יהודית’ למרות שפנימה המשך המשפט הוא ‘זה המצב, לצערנו’. בילדות שלי שיחקתי כדורגל עם פלסטינאים שחיברו אותי בקול ואחרי זה הלכו הביתה ושנאו אותי, אין לי ספק בכך. ככה זה במזרח התיכון, קונפליקט וריב הם לא שחור ולבן. החרדים הם גם אחים שלי אבל גם מערבבים אותי. הערבים מבינים משהו אחד ומרגישים משהו אחר והאגו/גאווה שלהם אומרת בכלל משהו אחר. אפילו סעודיה והאמירויות הן גם חברות וגם מתחרות. בין פרטים כמו בין מדינות - זו המנטליות.
בסוף אתה צודק במה שאתה אומר לגבי ‘התנהגות’ הערבים אחרי השביעי לאוקטובר ומנסור עבאס. אם היהודים טוענים שהם היו פתוחים לשלום עם הפלסטינאים כל השנים אבל האחרונים לא רצו, אז על פי אותו הדיון עבאס יגיד שהוא הושיט יד וקיבל יריקה. וגם בזה שישנה גזענות עצומה כלפי ערבים. יש את המופע הפשוט שהוא פשוט לשנוא, אבל יש גם את הדרך המתוחכמת של לתת להם להרוג את עצמם בלי להתערב או לא לחשוב שבאמת מגיע להם ביטחון. פה אני איתך.
ענית שאני טועה כי סיורים עוברים חלק ולכן מחשוף לא מסוכן יותר ממדי צה״ל. לפי אותו הגיון אני יכול לטעון שראיתי חיילים בבני ברק וזה עבר חלק ולכן הטיעון שלי נכון. שוב - אין שום דבר לא נכון במה שטענתי.
כמו כן - מהו הטיעון שלך? שיש כמה חילוניות עם מחשוף קל שקנו חלה בויז׳ניץ או דג מלוח בשאבע׳ס ברחוב הראשי וזה עבר חלק?
השאלה היא מה יותר מסוכן זה או זה. פשוט מאד. כדי לדעת את זה אפשר לדמיין תרחיש יותר מוקצן - לשלוח תל אביבית עם מחשוף של קיץ להסתובב אלף פעמים בבני ברק מול חייל. מה לדעתך יותר מסוכן?
לא הבאתי ׳ראיה׳ אלא הוכחה לכך שעניין המחשוף הוא נושא שיש אליו רגישות בחברה החרדית גם בבני ברק - מה שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין.
נושא הצניעות אכן רגיש בציבור החרדי, אבל לספקטרום צניעות יש מנעד רחב מאוד.
לא בושה לא להבין בניואנסים בין מאה שערים לבני ברק, זה לא שאם הייתי גדל בתור חילוני היה לי מושג, אתה פשוט לא מבין את הפערים בין בני ברק לבין מאה שערים, לא בסוג האוכלוסיה ולא במערכת המושגים שיש לכל קהילה שם.
החברה החרדית לא יכולה להמשיך לבנות על תקציבי המדינה, היות ומתישהו לא יהיה כסף לסבסד כל כך הרבה אנשים. בהנחה הברורה שהיא לא מספקת מספיק תוצר, ושהרבה אנשים שעובדים בחברה החרדית עובדים בתוך הקהילה ומספקים שירותים שמתבססים על תשלום של אנשי הקהילה עצמה, מדובר במשחק סכום אפס שבסופו של דבר אף אחד לא יוכל לשלם ולקנות.
מתישהו חייב לקרות איזשהו שינוי. גם אם המדינה ממש תרצה לעזור לחברה החרדית, מתמטית זה חייב להיות סופי ואין לרעיון הזה המשכיות. השאלה היא האם מה שאנחנו רואים עכשיו זה הפיצוץ שממנו כבר אי אפשר לחזור, או שהרע עוד לפנינו?