הבעיה עם הדעה של חנן היא שהוא לדעתי מייצג זווית פופולרית בקרב החרדים עצמם. עם הזמן נבנתה דרך הסתכלות אלטרנטיבית על המציאות, לא בעלת בסיס עובדתי מוצק בלשון המעטה, שמאפשרת להם לצלוח מבחינה מוסרית את העובדה שהם נהנים מפריבילגיות ללא נשיאה בנטל.
נראה שהחרדי הממוצע לא מבין ובוודאי לא רוצה להבין. אז ירושלים הופכת להיות יותר חרדית אבל ‘לא קורסת’ (לא יודע מאיפה להתחיל), החרדים חיים בצניעות ולא מבקשים הרבה, לא מתגייסים כי הצבא לא באמת רוצה, אין כפיה דתית על החילונים וכו’
זה בדיוק מה שהימין לא מצליח ולא רוצה להבין על הקפלניסטים, למרות שהוא בעצמו הראשון להגיד שהבעיה היא לא באמת עילת הסבירות: יש ציבור שרואה את ההתנהגות הזו (בנוסף לעוד התנהגויות והתבטאויות מסוגים אחרים) והוא דואג לעתיד המדינה (דמוגרפיה היא גורל, נהוג להגיד). במקום להצטרף ולקרוא לשינוי כדי שלא נהפוך למדינה ענייה, עובד שם איזה רפלקס מותנה בגלל שריססו לו את הסבתא או תקעו אותה בפריפריה. אין כאן מחלוקת עובדתית, זה מה שמדהים פה.
קודם שהציבור של ביבי ירצה שינוי, כי הוא כרגע לא רוצה. על עם ישראל עובר כרגע אירוע אמוני, אז בדיוק להפך.